לטעמנו יש להימנע מהשקעה בסחורות. נכס נוסף שיש להימנע ממנו הוא איגרות חוב מסוג High Yield באירופה, לאור עליה צפויה בחדלות הפירעון, שאנחנו צופים שתגיע לאור תמונת מאקרו חלשה ביבשת האירופאית.
להערכתנו, הכלכלה האמריקאית לא בדרך למיתון קשה. משברים חמורים מתרחשים בדרך כלל לאחר התפוצצות בועה פיננסית או בועת נכסים (דוט.קום, סאב־פריים וכו’). לא נראה שיש עכשיו אחת כזאת (קריפטו לא נחשב). לעומת זאת, ירידה בפעילות בגלל עליית ריבית בדרך כלל לא מובילה למשבר קשה, אלא אם האינפלציה חוזרת ומכה שנית.
יש מספר גורמים שצפויים לרכך השפעת ההאטה: יתרות הפיקדונות בבנקים גם של החברות וגם של משקי הבית, בארה”ב ובאירופה עדיין מאוד גבוהות. למרות ההאטה, השקעות גדולות צפויות להימשך בטכנולוגיה, בשרשרת ההספקה. מתחילות לצאת לפועל תוכניות השקעה בתשתיות בארה”ב ובאירופה. המינוף של משקי הבית האמריקאים נמצא ברמות נמוכות. היחס בין סך החוב של המגזר העסקי לסך הנכסים הנזילים הנו בין הנמוכים בהיסטוריה. שוק העבודה עדיין חזק, מספר משרות פנויות במדינות העיקריות גבוה משמעותית מאשר לפני המגפה, במצב זה, החברות לא יזדרזו לפטר עובדים, אלא אם תחול התדרדרות של ממש.
אירופה. סובלת מפערים בקצב האינפלציה במדינות השונות באירופה, זה אומר שהבנק המרכזי יצטרך לכוון מדיניות טיפול באינפלציה לפי מדינות יחסית קטנות בגוש בעלות אינפלציה גבוהה. גוש מוניטארי מחייב אינפלציה דומה בין המדינות. עליית ריבית משמעותית יותר באירופה ממה שהשווקים מעריכים תוסיף לחצים להאטה בצמיחה. מאידך, קיים סיכוי להפתעה חיובית באירופה אם המלחמה באוקראינה תסתיים.
יפן. שני תרחישי קיצון. אם האינפלציה תרד בלי ריסון מוניטארי, הכלכלה היפנית תהיה אחת המוצלחות בשנה הקרובה. אולם, אם האינפלציה תמשיך לעלות, הבנק המרכזי יצטרך להפסיק לרכוש אג”ח ואולי אף להעלות ריבית. זה יוביל לעלייה חדה בתשואות האג”ח ולהתחזקות היין. המשקיעים היפנים מחזיקים כמויות גדולות מאוד של אג”ח מחוץ ליפן, בפרט בארה”ב. עלייה חדה בתשואות ביפן עצמה עשויה לגרום לגל מכירות אג”ח במדינות האחרות ע”י היפנים.
סין. סין במלכוד. לא יכולה לשחרר מגבלות קורונה, אבל התמדה בשיטה הנוכחית, תכאיב לכלכלה. באופן כללי, ריכוז כוח בידי נשיא סין והפניית המדיניות הכלכלית לכיוון סוציאליסטי מובילים לפגיעה באיכות ההחלטות הכלכליות בסין לאורך זמן. סין לא צפויה לחזור ולהיות ‘כוכב’ הכלכלה העולמית כפי שהייתה לפני מספר שנים.
הסטטיסטיקה תומכת בשוק מניות חיובי. מתוך 19 שנים בהם ה־S&P500 רשם תשואה שלילית ב־70 השנים האחרונות, הוא עלה 16 פעמים בשנה הבאה תוך השגת תשואה ממוצעת של 15%. ארה”ב צפויה לצמוח ב־2023 בפחות מ־1%, ובממוצע בשנים של צמיחה נמוכה/שלילית עלה המדד S&P 500 ב־14%. כשהאינפלציה עברה מעלייה לירידה, כיוון השוק התהפך לחיובי. ככל הנראה, אנחנו נמצאים כעת בנקודת פיתול באינפלציה.
שוק המניות האמריקאי יחסית יקר. מכפיל רווח עתידי של S&P500 עומד על כ־18, כאשר הממוצע של 30 השנים האחרונות היה 17.4. הבעיה עבור שוק המניות היא לא המכפיל עצמו, אלא שלראשונה בעשור האחרון נוצרה אלטרנטיבת השקעה באג”ח.
בישראל, יחס סיכון/סיכוי בשוק המניות הישראלי לא אטרקטיבי. לפי רמת המכפילים השונים ביחס לרמתם מאז 2010, S&P500 הנו המדד היקר ביותר כאשר 100FTSE ומדד בורסת שנחאי הזולים ביותר.
להערכתנו, השקעה במדינות אסיה, ללא סין, אטרקטיבית גם מבחינת התמחור, גם לאור צמיחה יחסית גבוהה, אינפלציה יחסית נמוכה והצפי להיחלשות הדולר. ההשקעה בסין מוצדקת רק לעיתים משיקולים טקטיים ע”י ניצול מומנטום חיובי בשוק הסיני. אולם, אסטרטגית השקעה בסין לא מוצדקת.
השוק האירופאי יחסית זול, אך מסוכן בגלל המשך המלחמה והסיכון לעליית ריבית גבוהה משמעותית מהתחזיות.
התחזית לעצירה בריבית וירידה באינפלציה בארה”ב תומכת בשוק האג”ח האמריקאי. ב־8 מתוך 8 המקרים של עצירה במחזור עליית הריבית בארה”ב ב־50 השנים האחרונות מדד האג”ח הממשלתיות עלה ב־12 החודשים אחרי העצירה. בכל המקרים למעט אחד (2000), האג”ח הארוכות השיגו תשואה עודפת על פני האג”ח הבינוניות והקצרות. צמצום מאזן ה־FED לא צפוי להפריע לשוק האג”ח.
גם בישראל סביבה מאקרו כלכלית צפויה לתמוך באג”ח הממשלתיות. הריבית מתקרבת לשיא ולהערכתנו, תרד לקראת סוף 2023. עקום התשואות צפוי להיות הפוך רוב הזמן, אך לקראת הורדת הריבית התלילות צפויה לחזור. עקום התשואות בישראל הגיע למצב הפוך בפעם הראשונה בהיסטוריה.
על רקע הגירעון הצפוי של כ־4%, היקף הנפקות ברוטו בשוק המקומי הסחיר צפוי להיות כמעט כפול לעומת 2022. בנסיבות שתומכות באג”ח מבחינת הריבית והאינפלציה, לא צפוי קושי מיוחד לשוק האג”ח המקומי לספוג את ההיצע.
המרווחים באג”ח הקונצרני בכל רמות הדירוג נמצאים מתחת לממוצע ההיסטורי ובמיוחד בקבוצת דירוג A. הפיצוי בגין סיכון האשראי שמקבלים המשקיעים באפיק הקונצרני המקומי נמוך מדי לאור ההאטה בצמיחה ועלייה בסיכון האשראי במשק. יחד עם זאת, התשואה הכוללת באפיק עומדת ברמות הגבוהות של העשור האחרון בכל הדירוגים. רק שהמרווח תופס את השיעור הנמוך ביותר מסך התשואה הכוללת בעשור האחרון. במצב זה, לקיחת סיכון באפיק הקונצרני אינה אטרקטיבית.
מור | חפשו מאזנים חזקים וחברות עם הנהלה איכותית | עמית עטר - מנהל השקעות, מור בית השקעות
שנת 2023 הייתה עמוסה באירועים קיצוניים – מלחמה באירופה, אינפלציה חסרת תקדים, העלאות ריבית ועוד. אפשר למקד את הסיפור של 2022 דרך התשואה של מדד המק”מ. בתחילת 2022, העולם עוד היה שבוי בתזת ריבית ה־0%, ואף ראינו חלק מעקום המק”מ המקומי נסחר בתשואה שלילית. כיום, הנפקת המק”מ האחרונה סגרה על 3.64%, ותשואת מדד המק”מ התייצבה על רמה של כ־3.5%. על פניו – חדשות לא רעות עבור על מי שחיפש בעשור האחרון השקעה סולידית ללא לקיחת סיכון גבוה מדי. עם זאת, ישנם גם ‘נפגעים’ מהמהלך החד שחזינו בו השנה.
עליית התשואות החדה שינתה את משוואת הסיכון-סיכוי שראינו בשנים האחרונות והפכה את איגרות החוב לאפיק מועדף עבור משקיעים. על רקע עליית התשואות במק”מ ובעקום הממשלתי, נגזרת התשואה של האפיק הקונצרני שמאפשר כיום למשקיעים הסולידיים לקבל (ואף לדרוש) תשואה חד ספרתית נאה על תיק בסיכון נמוך ללא רכיב מנייתי. חשוב לבחון את ההשקעה במונחים ריאליים, וגם פה בישראל ובעיקר בעולם אנו נמצאים בסביבת ריבית ריאלית חיובית לאחר שנים רבות של ריבית ריאלית שלילית שדחפה משקיעים רבים, קרנות פנסיה בינלאומיות וקרנות השקעה לאפיקי הסיכון.
מדיניות הבנקים המרכזיים
ככל שקצב האינפלציה יתחיל לדעוך, בעיקר על רקע ירידה (די מהירה) באינפלציית המוצרים, כתוצאה סביר לראות סייקל העלאות הריבית מאט ואף עוצר. באם סביבת הריבית החדשה תכניס אותנו להאטה כלכלית מהותית, ניתן להעריך כי נראה גם הורדות ריבית מינוריות יחסית כבר לקראת סוף 2023, או לפחות צפי להורדות ריבית.
על אף שייתכן שהעלאות ריבית נוספת ניצבת בפני המשקיעים, אנו מעריכים שמי שמוכן להסתכל כיום שנה־שנתיים קדימה יכול לבחון הזדמנויות בשוק החוב שלא ראינו שנים. ובכלל, אנו מעריכים שמשוואת הסיכון-סיכוי באפיק הקונצרני עשויה להיות כדאית ביחס לשוק המניות לקראת 2023.
שוקי המניות בארץ ובעולם
התשואה העודפת שישראל סיפקה ביחס לעולם עתידה להערכתנו להתאזן. לזכות ישראל המשקל העודף שיש לחברות גז ונפט במדד המקומי, ובמיוחד למשקל הגבוה של הבנקים שנהנו מעליות הריבית ועליה בשיעור האינפלציה. בנוסף לכך, חברות הנדל”ן המניב אומנם נפגעות מהעלאות הריבית אך חשוב לזכור שלהבדיל מחברות נדל”ן בארה”ב, רוב החוזים צמודים למדד ולכן לא רק שלא ראינו שערוכים כלפי מטה של הנכסים בישראל, אלא עליה בשווי הנכסים.
עם זאת, בנקודת הזמן הנוכחית, אנו מעריכים ששוק המניות לא זול לאחר הירידות בעולם ובישראל. ברבעון האחרון ישנה כבר חולשה בדוחות החברות, ואנו מעריכים שנראה המשך חולשה ברבעונים הקרובים. השוק האמריקאי עשוי לצאת מהר יותר משאר מדינות העולם מהמשבר של 2023, ולכן ההעדפה היא לחשיפה הגלובלית למקד בארה”ב בשנה הבאה.
שוקי האג"ח בארץ ובעולם
את תיק האג”ח נעדיף לבנות דרך תיק קונצרני בדירוגים יחסית גבוהים בשילוב עסקאות בדירוגים נמוכים יותר שניתחנו לעומק, עם העדפה לגיבוי שעבודים שעשויים להעניק תשואה גבוהה יותר. אנו סבורים שסדרות ללא דירוג אך בעלות בטוחה חזקה עדיפות פעמים רבות על סדרות בדירוג גבוה. בנוסף, להערכתנו חלון הזדמנויות נוסף נפתח בשוק החוב העולמי, עם דגש לזה הדולרי. ניתן כיום לבנות תיק אג”ח בחו”ל, בתשואה דולרית בסיכון בינוני נמוך ברמות תשואות נאות.
למה לשים לב
סוג החברות שאנו מעריכים שיספקו ביצועים עודפים בשנה הקרובה, יהיה שילוב של הנהלה איכותית שניתן לסמוך עליה, חברות בעלות מאזן חזק שידעו גם לנצל את המשבר לצמוח ולרכוש חברות מתחרות ולנצל את הזמנים לטובתן. בנוסף, חשוב לזכור שהטכנולוגיה תמשיך ללוות את העולם ועל כן נמשיך לחפש חברות טכנולוגיה שיודעות להסתגל לכל סביבה עם חפיר ומוצר חזק, וכמובן חברות בהן סיפור הצמיחה רק חטף מכה קלה בכנף והתזה ארוכת הטווח עדיין איתנו.
נקודה ששווה לעקוב אחריה היא שדווקא ישראל, שנראתה חסינה כלכלית, יכולה להיפגע עם שיעור אבטלה גבוה לאור התלות במגזר ההייטק. בכל אופן, אם נתבסס על העבר, שוק המניות יתחיל לתפקד טוב ברגע שניכנס רשמית למיתון, אז אין ספק שיש למה לצפות.
ממה להיזהר
ראוי להימנע מחברות שאינן מוכוונות רווחיות. מחלת המיקוד בצמיחה בהכנסות הסתיימה, והחברות שיתאימו את מבנה ההוצאות שלהן יוכלו לצאת מהמשבר מהר יותר. אנחנו עדיין רואים חברות, בעיקר חברות צמיחה ששורפות לא מעט כסף, וכדאי להערכתנו להימנע מהן גם אם המוצר או השירות שהן מספקות הוא טוב. במוקד יהיו חברות שיודעות לייצר ערך ותזרים נאה לאורך שנים, עם מודל עסקי ברור ובר קיימא, בין אם בעולם הטכנולוגיה ובין אם לא.
כדאי לשקול להיזהר מחברות קמעונאיות אשר נתקעו עם מלאים רבים ויקרים אותן רכשו בשיאי עלויות השילוח, מתוך הבנה שאלו יאלצו למכור במחירים נמוכים לאור ההאטה הכלכלית. כמו כן כדאי לשקול להיזהר מחברות שהיכולת שלהן להרוויח כסף עוד לא נראית באופק, וחברות נדל”ן עם נכסים שהתמחור שלהם לא עבר התאמה לסביבת התשואות החדשה.
לסיכום, המיתון מתקרב והחורף יהיה קר מתמיד. אנו חושבים ששוק החוב אטרקטיבי מבחינת סיכון־סיכוי ביחס לשוק המניות ולהערכתנו כדאי להגדיל חשיפות ו”לקבע” תשואות לשנים ארוכות. לא יהיה זבנג וגמרנו כמו שראינו בעשור האחרון, שכן להערכתנו סביבת הריבית בישראל וארה”ב ימשיכו להיות גבוהות במהלך כל 2023, ולכן המיקוד בחברות האיכותיות חשוב יותר מאי פעם – לא ניתן יהיה לטאטא כישלונות מתחת לכוחה של ריבית האפס.
אלפי בנדק – הודו תרוויח מהמתיחות בין ארצות הברית וסין | ניסים נר, אנליסט אלפי בנדק
שנת 2022 תיזכר כשנה קשה ומורכבת לשווקים הגלובליים. בתחילת השנה השווקים עדיין התמודדו עם משבר הקורונה שנכפה עליהם בשלוש השנים האחרונות ובהמשך השנה התמודדו השווקים עם החלטות קובעי המדיניות בעקבות שד האינפלציה שהלך והתגבר ככל שהתקדמה השנה, מה שאילץ את הבנקים המרכזיים ‘להפשיל שרוולים’ ולהילחם באינפלציה בנשק המרכזי העומד לרשותם, שער הריבית. זו תיזכר כשנה בה הסתיימה המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים.
רצף העלאות הריבית שחווינו השנה מצד בנקים מרכזיים בעולם נועד אמנם להחזיר את האינפלציה ליעד שיווי המשקל, אך גם פגע קשות בשוק החוב והמניות.
בשורה התחתונה, זו תיזכר כשנה רעה עבור השווקים והכלכלה העולמית, בה הפנים העולם כולו כי תם עידן הכסף הזול וכי על העולם כולו חובת ההפנמה כי מעבר ממדיניות מרחיבה למצמצמת, מצריך התאמות רבות.
להערכתנו, אתגרי 2022 יימשכו וילוו אותנו אל תוך 2023, תוך התמודדות די וודאית עם מיתון עולמי שיעמיק ככל שמדיניות העלאת הריבית תימשך. אין ספק כי לכלכלה הגלובלית ולקובעי המדיניות התמודדות מוניטארית ופיסקאלית לא פשוטה כשלפחות במחצית הראשונה של השנה, נשמע יותר ויותר את המילה סטגפלציה בקרב הכלכלנים.
מדיניות הבנקים המרכזיים
הנחת המוצא בפתחה של השנה היא כי האינפלציה והריבית הגבוהה לא צפויות להעלם במהרה ויאלצו הסתגלות מהירה והתמודדות ממושכת עם לא מעט אתגרים. כלכלות העולם נמצאות בהאטה ומתמודדות עם אתגרים פיננסים מורכבים.
ארה”ב, מתמודדת עם אינפלציה, האטה פיננסית, מלחמות סחר, מחלוקות גיאופוליטיות והיחלשותה כמעצמה העולמית.
אירופה, מתמודדת אף היא עם אינפלציה גבוהה, משבר אנרגיה, האטה פיננסית ומחלוקות גיאופוליטיות.
סין, מתמודדת עם מדיניות אפס קוביד, משבר נדל”ן מתמשך, היתכנות לאינפלציה גבוהה בהנחה של יציאה מהסגרים, מלחמות סחר, מחלוקת גיאופוליטית.
ישראל, עשויה להיפגע יותר מהאטה כלכלית בעולם עקב התלות שלה במנועי צמיחה שפעלו בשנים האחרונות וכעת מהוות משקולת על הכלכלה. האתגרים המדיניים הן בנושא הכלכלי והביטחוני עלולים להקשות.
היחלשות ההגמוניה של ארה”ב בעולם מעמיקה את המשבר ומעצימה את חוסר הוודאות בשווקים. משבר האקלים והאיום על הגלובליזציה העולמית יהוו הזדמנות לכלכלות המתפתחות במזרח, לרבות הודו וסין.
מדיניות הבנקים המרכזיים
מסתמן שאנו צפויים לפתוח את 2023 כאשר הריבית בארה”ב צפויה לעמוד על 4.5% וריבית בנק ישראל על 3.75% (לאחר העלאות הריבית הצפויות החודש). אנו מעריכים כי שיא הריבית במחזור העלאות הנוכחי קרוב למיצוי.
אנו מעריכים כי העלאות הריבית האגרסיביות שנמשכו לאורך השנה, יגרמו לכלכלה להאט באופן משמעותי, לאבטלה לעלות ולבנקים המרכזיים יאפשרו לעצור את העלאות הריבית לקראת סוף הרבעון השני של השנה. ככל שתרחיש זה יתממש, יוכלו המשקיעים לבצע הארכת מח”מ נוספת בתיקים.
שוקי המניות בארץ ובעולם
באקלים ההשקעות בסביבת המאקרו המאתגרת הנוכחית, המלצתנו היא לשמירה על חשיפה בינונית בשווקי המניות, תוך מתן משקל יתר לחברות ערך ולחברות דפנסיביות בעלות מאזן חזק, קופת מזומנים דשנה ומינוף נמוך.
יעדים גיאוגרפיים מומלצים: ארה”ב 60% ישראל 35% והודו 5% כנציגת השווקים המתעוררים, שצפויה ליהנות מתנופת השקעות מואצת, בין היתר בעקבות המתיחות הפוליטית המתארכת בין ארה”ב לסין. מטעמי זהירות אנו ממליצים להיצמד למדדים המובילים עד להתבהרות בחזית הגאופוליטית העולמית.
סקטורים מומלצים: תעופה חלל וביטחון, תשתיות, שבבים, אנרגיה ירוקה. התמקדות בחברות ערך ובחברות צריכה בסיסית כל עוד צמצום כמותי על הפרק.
סקטורים במשקל חסר: נדל”ן, מסחרי ומשרדים, מטבעות דיגיטליים, חברות צמיחה.
שוקי האג”ח בארץ ובעולם
באפיק הסולידי תנאי בסיס אלו, שלא זכורים לנו מזה עשרות שנים מייצרים הזדמנויות אטרקטיביות בשוק החוב בעיקר עבור אג”ח ממשלתי וקונצרני בדירוגים גבוהים לאורך העקום כולו ובהקצאת יתר לאפיק השקלי על פני הצמוד ביחס של 60/40.
על רקע הפוטנציאל הגבוה ליצירת ערך באגרות חוב איכותיות, תנאי המאקרו הקשוחים הם אבן ריחיים על סקטורים שלמים ממונפים, בעיקר שוק הנדל”ן המסחרי ומגורים שעלו מאוד בשנים האחרונות ובחברות הצמיחה שנהנו מכסף זול שאינו עוד, אשר נדרשות לספק תוצאות והכנסות בתקופה מאתגרת של ירידה בביקוש ועליה בהוצאות שכר, מימון והון.