אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, צילום: בנק ישראל
עידו אסיאג
02/01/2023
הוועדה המוניטרית החליטה ב-02/01/2023 להעלות את הריבית ב-0.5 נקודות האחוז לרמה של 3.75%
סקירת בנק ישראל
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו מסר: "כפי שזהרנו לאורך החודשים האחרונים, המשך העלאת הריבית מסכנת מאוד את יכולתו של ענף הבנייה והתשתיות לבצע את המשימות שמוטלות עליו וכך מסכנת את יציבות המשק כולו. השורה תחתונה שאליה הוביל בנק ישראל ענף הבנייה והתשתיות הוא חיתוך של מעל 30% בקצב התחלות הבנייה לעומת הרבעון הראשון של השנה. אנו נסיים את 2022 עם התחלת בנייה של פחות מ-64,000 יחידות דיור – כמעט ללא שינוי מהשנה שעברה ורחוק כמעט 40,000 יחידות דיור ממה שנדרש לשוק כעת. זינוק הריבית מפחית בכל חודש את יכולתם של יזמים וקבלנים רבים לתכנן את פעילותם ובשוליים כבר דיווחו יזמים בשוק הדיור וקבלני תשתיות כי הם נתקלים בקושי לאשר ליווי בנקאי ולממן את הפעילות שלהם. הממשלה חייבת להוביל שינוי דרמטי לאורך כל שרשרת האספקה של הדירות והתשתיות כדי להציל את שוק הענף ממיתון מסוכן. עליה לשווק קרקעות מוזלות עם פטור ממס רכישה על הקרקע, לבצע השקעה מאסיבית הפחתת בירוקרטיה וקיצור הליכי רישוי בנייה, להשקיע בתשתיות תומכות דיור ולתמרץ רשויות מקומיות במימון הוצאות פיתוח בגין תוספת דירות. בנוסף המדינה נדרשת עכשיו להאיץ ולתקצב הכשרה מאסיבית של עובדים בתחומים שישראלים מבצעים. רק כך נראה שינוי בהמשך".
נגיד בנק ישראל אמיר ירון דיבר היום במסיבת עיתונאים וגילה שלפי בדיקות בנק ישראל לווים של משכנתאות ב 5 השנים האחרונות העלות החודשית שלהם עלתה בממוצע בכ 500 שקלים ואלו שלוו בשנה וחצי האחרונות ההחזר החודשי שלהם עלה בכ 600 שקלים אולם יש שונות גבוה בין הלווים לדברי ירון הוועדה מסתכלת על הנתונים לפי חתכי עשירונים ומיקום בארץ ולוקחת את הכל בחשבון.
הנגיד ציין כי בבנק ישראל מבינים את הכאב שבנושא (עלית החזר העלות החודשית של המשכנתא) אולם לדבריו העלאות הריבית ימנעו כאב גדול יותר בעתיד (כלומר הריבית תעצור את האינפלציה שפוגעת בציבור החלש במיוחד).
לגבי יציבות המערכת אמר כי המשכנתאות בארץ הן מן השמרניות ביותר בעולם ויתכן שיהיו לקוחות שיתקשו עם ההחזר אולם המערכת הבנקאית יודעת לטפל (במובן החיובי) באותם לווים שמתקשים, לדבריו.
סקירת בנק ישראל
האינפלציה בישראל מקיפה מנעד רחב של סעיפי המדד ועומדת על 5.3% בשנים-עשר החודשים האחרונים. עם זאת, חלה התמתנות מסויימת בחלק מסעיפי המדד. הציפיות לאינפלציה לכל הטווחים נמצאות בתוך תחום היעד. הפעילות הכלכלית במשק איתנה, אך נראה שקצב הצמיחה האט ביחס למחצית הראשונה של 2022. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, אף שבחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בנתוני התעסוקה.
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2023 בשיעור של 2.8% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5%. רמת הפעילות הנגזרת מהתחזית עודנה איתנה, ובפרט בהשוואה בין-לאומית. מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים בקצב גבוה באופן משמעותי. עם זאת, מספר התחלות הבנייה וההיתרים ממשיכים להיות גבוהים בהשוואה לעבר, מספר העסקאות לרכישת דירה והיקף המשכנתאות שניטלו ממשיכים לרדת.
מאז החלטת המדיניות האחרונה, נחלש השקל מול הדולר ב-1.6%, מול האירו ב-5.8% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.4%. בעולם, נמשכת ההאטה בקצב הפעילות והסיכון למיתון עולה. סביבת האינפלציה מוסיפה להיות גבוהה, אולם בארה"ב מגמת התמתנות האינפלציה נמשכת, וסימנים ראשונים להתמתנות האינפלציה נרשמו גם בגוש האירו ובבריטניה.
במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה, אם כי בנתוני הקצה ניכרת התמתנות מסויימת. האינפלציה נמצאת מעל היעד ומקיפה מנעד רחב של סעיפי המדד. עם זאת, חלה התמתנות מסויימת בחלק מהסעיפים, בעיקר הסחירים. המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסויימת גם בפעילות הכלכלית בישראל.
מאז החלטת המדיניות הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר 2022 ב-0.1%, והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון של היעד - 5.3%. עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. גם בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 5.3%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 5.1%. קצב העלייה של הרכיבים הלא-סחירים במדד עומד על 5.3%, גם על רקע המשך העלייה בסעיף הדיור בתוך המדד. זהו גם קצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים, שירד מעט בהשוואה לחודש הקוד. בהסתכלות על החודשים האחרונים נראים סימנים מסוימים להאטה בדינמיקה של האצת האינפלציה; למשל, מגמת הירידה הנמשכת במחירי הנפט על רקע ירידה בביקושים העולמיים וההקלה בשרשראות האספקה צפויות להמשיך לפעול לירידת המחירים הסחירים, אך בפיגור מסוים וכתלות בהתפתחות שער החליפין. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מכל המקורות נמצאות בתוך תחום היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות גם הן בתוך תחום היעד. הוועדה מעריכה כי מגמות אלו, תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם, והתמתנות הביקושים פועלים למיתון האינפלציה. יחד עם זאת, למידת ההרחבה הפיסקלית ולהתפתחות השכר תהיה השפעה על קצב ההתכנסות של האינפלציה ליעדה.
הפעילות הכלכלית במשק איתנה, הגם שנראה שקצב הצמיחה האט ביחס למחצית הראשונה של השנה. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש נובמבר ירד, אך ממשיך להצביע על הערכות חיוביות של העסקים ביחס למצבם. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי תואמים את המגמות ארוכות הטווח. נמשכת ההקלה במגבלת הציוד וחומרי הגלם עליה מדווחות החברות בענפי התעשייה והבינוי, הודות להתמתנות הלחצים בשרשראות האספקה, הנובעת, בחלקה, מירידה בסך הביקושים בעולם. עם זאת, רמת מגבלת הציוד וחומרי הגלם, בעיקר בענף התעשייה, נותרה עדיין גבוהה בהשוואה לערב משבר הקורונה. למרות ירידת הביקושים העולמית, החברות בישראל דיווחו על עלייה קטנה בלבד בעוצמת המגבלה של מחסור בהזמנות ליצוא על פעילותן. יצוא הסחורות (נומינלי, ללא או"מ ויהלומים) ירד ב-11% בנובמבר לעומת החודש הקודם אך ממשיך לשהות ברמה הגבוהה מזו ששררה ערב משבר הקורונה. יצוא השירותים מצוי ברמה גבוהה מאוד על אף שנתון הקצה לחודש אוקטובר היה נמוך מעט. יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמה גבוהה בכל רכיביו.
שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, אך בחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בנתוני התעסוקה השונים. שיעור תעסוקה של גילאי 15+ (60.6%) ירד מעט, כך שהוא נמוך במקצת ביחס לטרום המשבר. שיעור התעסוקה של גילאי העבודה העיקריים (25-64, 78.2%), גבוה ביחס לטרום המשבר, אך בנתוני הקצה נמשכת ירידה מסויימת. שיעורי האבטלה בקרב גילאי 15+ (3.9%), ובגילאי העבודה העיקריים (3.5%), נמצאים מאז יוני 2022 במגמת עלייה. במקביל, רמת הביקוש לעובדים מוסיפה להיות גבוהה; מספר המשרות הפנויות ושיעורן ירדו בנובמבר אך הם עדיין גבוהים ברמה היסטורית. על פי סקר המגמות של הלמ"ס בחודש נובמבר נמשכה הירידה בציפיות של כל בתי העסק להרחבת מספר המועסקים, אך קיימת שונות רבה בין הענפים. קצב העלייה השנתי של השכר הנומינלי נותר גבוה בהשפעת עליות השכר במגזר העסקי, בעיקר בענפי ההיי טק, לצד יציבות בשכר במגזר הציבורי. השכר בענפי ההיי טק גבוה מהרמה הצפויה עפ"י מגמת טרום המשבר, אולם בשלושת החודשים האחרונים לא המשיך לעלות. רמת השכר הריאלי על פי אומדני הבזק של הלמ"ס לחודש אוקטובר נמוכה מעט ממגמתה ארוכת הטווח.
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית[1] המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2023 בשיעור של 2.8% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5%. רמת הפעילות הנגזרת מהתחזית עודנה איתנה.
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2023 בשיעור של 2.8% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5%. רמת הפעילות הנגזרת מהתחזית עודנה איתנה, ובפרט בהשוואה בין-לאומית. מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים בקצב גבוה באופן משמעותי. עם זאת, מספר התחלות הבנייה וההיתרים ממשיכים להיות גבוהים בהשוואה לעבר, מספר העסקאות לרכישת דירה והיקף המשכנתאות שניטלו ממשיכים לרדת.
מאז החלטת המדיניות האחרונה, נחלש השקל מול הדולר ב-1.6%, מול האירו ב-5.8% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.4%. בעולם, נמשכת ההאטה בקצב הפעילות והסיכון למיתון עולה. סביבת האינפלציה מוסיפה להיות גבוהה, אולם בארה"ב מגמת התמתנות האינפלציה נמשכת, וסימנים ראשונים להתמתנות האינפלציה נרשמו גם בגוש האירו ובבריטניה.
במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות.
במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה, אם כי בנתוני הקצה ניכרת התמתנות מסויימת. האינפלציה נמצאת מעל היעד ומקיפה מנעד רחב של סעיפי המדד. עם זאת, חלה התמתנות מסויימת בחלק מהסעיפים, בעיקר הסחירים. המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסויימת גם בפעילות הכלכלית בישראל.
מאז החלטת המדיניות הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר 2022 ב-0.1%, והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון של היעד - 5.3%. עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. גם בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 5.3%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 5.1%. קצב העלייה של הרכיבים הלא-סחירים במדד עומד על 5.3%, גם על רקע המשך העלייה בסעיף הדיור בתוך המדד. זהו גם קצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים, שירד מעט בהשוואה לחודש הקוד. בהסתכלות על החודשים האחרונים נראים סימנים מסוימים להאטה בדינמיקה של האצת האינפלציה; למשל, מגמת הירידה הנמשכת במחירי הנפט על רקע ירידה בביקושים העולמיים וההקלה בשרשראות האספקה צפויות להמשיך לפעול לירידת המחירים הסחירים, אך בפיגור מסוים וכתלות בהתפתחות שער החליפין. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מכל המקורות נמצאות בתוך תחום היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות גם הן בתוך תחום היעד. הוועדה מעריכה כי מגמות אלו, תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם, והתמתנות הביקושים פועלים למיתון האינפלציה. יחד עם זאת, למידת ההרחבה הפיסקלית ולהתפתחות השכר תהיה השפעה על קצב ההתכנסות של האינפלציה ליעדה.
הפעילות הכלכלית במשק איתנה, הגם שנראה שקצב הצמיחה האט ביחס למחצית הראשונה של השנה. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש נובמבר ירד, אך ממשיך להצביע על הערכות חיוביות של העסקים ביחס למצבם. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי תואמים את המגמות ארוכות הטווח. נמשכת ההקלה במגבלת הציוד וחומרי הגלם עליה מדווחות החברות בענפי התעשייה והבינוי, הודות להתמתנות הלחצים בשרשראות האספקה, הנובעת, בחלקה, מירידה בסך הביקושים בעולם. עם זאת, רמת מגבלת הציוד וחומרי הגלם, בעיקר בענף התעשייה, נותרה עדיין גבוהה בהשוואה לערב משבר הקורונה. למרות ירידת הביקושים העולמית, החברות בישראל דיווחו על עלייה קטנה בלבד בעוצמת המגבלה של מחסור בהזמנות ליצוא על פעילותן. יצוא הסחורות (נומינלי, ללא או"מ ויהלומים) ירד ב-11% בנובמבר לעומת החודש הקודם אך ממשיך לשהות ברמה הגבוהה מזו ששררה ערב משבר הקורונה. יצוא השירותים מצוי ברמה גבוהה מאוד על אף שנתון הקצה לחודש אוקטובר היה נמוך מעט. יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמה גבוהה בכל רכיביו.
שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, אך בחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בנתוני התעסוקה השונים. שיעור תעסוקה של גילאי 15+ (60.6%) ירד מעט, כך שהוא נמוך במקצת ביחס לטרום המשבר. שיעור התעסוקה של גילאי העבודה העיקריים (25-64, 78.2%), גבוה ביחס לטרום המשבר, אך בנתוני הקצה נמשכת ירידה מסויימת. שיעורי האבטלה בקרב גילאי 15+ (3.9%), ובגילאי העבודה העיקריים (3.5%), נמצאים מאז יוני 2022 במגמת עלייה. במקביל, רמת הביקוש לעובדים מוסיפה להיות גבוהה; מספר המשרות הפנויות ושיעורן ירדו בנובמבר אך הם עדיין גבוהים ברמה היסטורית. על פי סקר המגמות של הלמ"ס בחודש נובמבר נמשכה הירידה בציפיות של כל בתי העסק להרחבת מספר המועסקים, אך קיימת שונות רבה בין הענפים. קצב העלייה השנתי של השכר הנומינלי נותר גבוה בהשפעת עליות השכר במגזר העסקי, בעיקר בענפי ההיי טק, לצד יציבות בשכר במגזר הציבורי. השכר בענפי ההיי טק גבוה מהרמה הצפויה עפ"י מגמת טרום המשבר, אולם בשלושת החודשים האחרונים לא המשיך לעלות. רמת השכר הריאלי על פי אומדני הבזק של הלמ"ס לחודש אוקטובר נמוכה מעט ממגמתה ארוכת הטווח.
חטיבת המחקר עדכנה את התחזית[1] המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2023 בשיעור של 2.8% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5%. רמת הפעילות הנגזרת מהתחזית עודנה איתנה.
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ונשיא התאחדות האיכרים: "לפני מספר חודשים הבטיחו לנו נציגי הממשלה החדשה לעצור את מחוללי האינפלציה: הדלק, המים, החשמל והארנונה. בתחום אותו אני מוביל מזה שנים ארוכות, המגזר העסקי, נהוג לקיים הבטחות, ונכון עשו נציגי הממשלה שגם שילבו הבטחות אלו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. יתרה מזאת, במקביל להתייקרותם של תשומות הייצור בקרוב ידונו הסכמי השכר במגזר הציבורי אשר גם להם יש השפעה ישירה על מחוללי האינפלציה. ממשלת ישראל נמצאת בפרשת דרכים והאינפלציה לא מחכה לה ולצד זאת, גם עליית המחירים הן הרסניות לכלל המשק. כל יום שחולף מבלי שמתקבלות החלטות המקדמות את הגישה הכלכלית שהציגה הממשלה החדשה הוא נזק עבור כלכלת ישראל .אני קורא לשר האוצר החדש להיכנס מוקדם ככל הניתן לדיאלוג עם נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות במסגרת עסקת חבילה חדשה למשק."
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו מסר: "כפי שזהרנו לאורך החודשים האחרונים, המשך העלאת הריבית מסכנת מאוד את יכולתו של ענף הבנייה והתשתיות לבצע את המשימות שמוטלות עליו וכך מסכנת את יציבות המשק כולו. השורה תחתונה שאליה הוביל בנק ישראל ענף הבנייה והתשתיות הוא חיתוך של מעל 30% בקצב התחלות הבנייה לעומת הרבעון הראשון של השנה. אנו נסיים את 2022 עם התחלת בנייה של פחות מ-64,000 יחידות דיור – כמעט ללא שינוי מהשנה שעברה ורחוק כמעט 40,000 יחידות דיור ממה שנדרש לשוק כעת. זינוק הריבית מפחית בכל חודש את יכולתם של יזמים וקבלנים רבים לתכנן את פעילותם ובשוליים כבר דיווחו יזמים בשוק הדיור וקבלני תשתיות כי הם נתקלים בקושי לאשר ליווי בנקאי ולממן את הפעילות שלהם. הממשלה חייבת להוביל שינוי דרמטי לאורך כל שרשרת האספקה של הדירות והתשתיות כדי להציל את שוק הענף ממיתון מסוכן. עליה לשווק קרקעות מוזלות עם פטור ממס רכישה על הקרקע, לבצע השקעה מאסיבית הפחתת בירוקרטיה וקיצור הליכי רישוי בנייה, להשקיע בתשתיות תומכות דיור ולתמרץ רשויות מקומיות במימון הוצאות פיתוח בגין תוספת דירות. בנוסף המדינה נדרשת עכשיו להאיץ ולתקצב הכשרה מאסיבית של עובדים בתחומים שישראלים מבצעים. רק כך נראה שינוי בהמשך".
