3 תרחישים מופרכים ל-2023 שעשויים להבהיל כל משקיע

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נכנסת לשנתה השנייה. אבל בניגוד ל-2022, הפעם מחירי האנרגיה נותרים נמוכים. במארס יורד הנפט אל מתחת למחיר של 60 דולר לחבית לראשונה מאז 2020. מחיר הגז הטבעי שב-2022 נסק עד ל-10 דולר ליחידת חום (BTU) צולל ל-2.5 דולר. האינפלציה בגוש היורו צונחת ברבעון הראשון ל-5% בלבד. 

"זהו הישג חשוב אבל המלחמה באינפלציה טרם הסתיימה", מדגישה יו"ר הבנק האירופי, כריסטין לגארד שבמארס העלתה שוב את הריבית ל-3.5%. הטון הניצי של לגארד, יחד עם נתונים כלכליים טובים בגרמניה מקפיצים את המטבע האירופי עד לרמה של 1.3 דולר ליורו. 

התחזקות היורו מכבידה מאוד על כמה מהכלכלות החלשות של אירופה. במיוחד על יוון ואיטליה שחוששות מירידה חדה בהיקף התיירות אליהן בעקבות התחזקות המטבע.

"אנחנו מצפים מיו"ר ה-ECB לכלול בשיקוליה גם את הצורך בעידוד הצמיחה וביצירת מקומות עבודה", אומרת ג'ורג'ה מלוני בראיון מיוחד שהיא מקיימת עבור תכנית התחקירים והאקטואליה, 60 דקות. "אם היא לא תנקוט בהפחתת ריבית מיידית, נצטרך להראות לה את הדלת", היא מסיימת באיום.

אבל לגארד לא מתרגשת. היא רואה את מבול תביעות השכר של איגודי העובדים באירופה וכיצד ממשלות רבות נכנעות לתביעות הללו בגלל חולשתן הפוליטית והחשש משביתות. היא משתכנעת שהאינפלציה מכה שורש באירופה וכי העלאת ריבית היא הנשק הטוב ביותר נגדה. ביוני היא מעלה את הריבית שוב ל-5%, ומשווה אותה לריבית ששוררת בארה"ב. 

במחצית השנייה של השנה מתחוללת דרמה חדשה. איטליה שמנסה להתמודד עם החוב העצום שלה (155% מהתוצר) נכשלת בניסיון לגייס אג"ח חדשות לטווח של 100 שנים. "אם לאיטליה אין דרך לשלם חובות היום – מדוע שתהיה לה יכולת כזו בעוד 100 שנה?", אומר-שואל נסיך האג"ח ומנכ"ל קבוצת פימקו, מוחמד אל עריאן.

כישלון הגיוס האיטלקי מכניס את אירופה לסחרור. קרן החילוץ האירופית שהוקמה במהלך משבר מדינות ה-PIIGS של 2011 נחלצת לעזור לאיטליה ומשריינת עבורה קו אשראי של 300 מיליארד יורו. בתמורה היא דורשת ממלוני לבצע רפורמות מקיפות, ולהקטין באופן דראסטי את תקציב הממשלה. 

האג"ח האיטלקיות צוללות בשוק והתשואה עליהן מטפסת ל-12%. חדלות פרעון איטלקית נראית קרובה מתמיד. שוקי המניות והאג"ח באירופה חוטפים זעזוע. בינתיים היורו משנה כיוון ונופל לרמה של שוויון מול הדולר. 

לקראת סוף השנה, בעקבות קריאות חוזרות ונשנות מצד האופוזיציה באיטליה להתנתק מגוש היורו, הקואליציה באיטליה מתמוטטת ומלוני מכריזה על בחירות חדשות. 

בגיליון החגיגי של דצמבר 2023 מנבא האקונומיסט שגוש היורו יתפורר תוך פחות משנה. "זהו סוף עידן – אבל מה יהיה אחרי זה?" שואלים-תוהים בדאגה עורכי המגזין. 

2. ארה"ב: סיוע להפיכה באיראן?   

כלכלת ארה"ב נכנסת לשנת 2023 בצליעה. במחצית הראשונה של השנה מבצעות אלפי חברות סבבי קיצוץ וייעול  שכוללים אלפי עובדים. שיעור האבטלה מתחיל לטפס ובאפריל הוא מגיע ל-4.5%. זהו עדיין שיעור נמוך מאוד בהשוואה לעבר, והוא מאפשר ליו"ר ה'פד' להמשיך במדיניות ההידוק המוניטרי. האינפלציה שהחלה לרדת בסוף 22' תוקעת יתד ונותרת ברמה של 7%-8% גם בחודשי האביב. הריבית בינתיים עולה ומגיעה ל-6%. 

התוצר האמריקאי שירד מעט ברבעון הראשון נסוג ברבעון השני ב-1%. אחרי שני רבעונים של התכווצות בתוצר  אמריקה נכנסת רשמית למיתון. מדדי המניות שהחלו את השנה בתנופה רושמים ברבעון השני ירידות חדות. דאו ג'ונס יורד ל-28 אלף נקודות, נאסד"ק צולל ל-9,000 נקודות ו-S&P500 נופל ל-3,200 נקודות. 

ביולי מתחילות שמועות לגבי בריאותו הרופפת של הנשיא ג'ו ביידן. לאחר חודש שבו הוא לא נראה בציבור מודיע דובר הבית הלבן שהנשיא חלה בקורונה ונאלץ להתאשפז. סגנית הנשיא, קמלה האריס, מתמנה לנשיאה חליפית זמנית והופכת בכך לנשיאה הראשונה של ארה"ב. 

בספטמבר מפתיעה האריס את עצמה ואת העולם כאשר היא מזמינה את המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, לפגישת פסגה בציריך, במטרה לדון בקווים הסופיים של הסכם הגרעין. חמינאי מפתיע גם הוא כשנעתר לבקשה. לקראת הפגישה בין השניים מדליפים עוזריה של האריס כי בכוונתה להעלות על סדר היום גם את זכויות הנשים באיראן. 

"האריס מעוניינת לסייע למפגינים ולמפגינות באיראן ועל ידי כך להחליש את המשטר האיסלאמי ולשפר את מצבה של ארה"ב במיקוח", מספר מקור אנונימי המקורב לנשיאת ארה"ב. ההדלפות גורמות לגל חדש של הפגנות בכל עריה הגדולות של איראן. נשים איראניות שורפות את החיג'אב שלהן לעיני כל, וחיילי משמרות המהפכה מתקשים להרגיע את המצב.

במהלך שהותו של חמינאי בשווייץ משתלטים מפגינים איראניים על בניין הטלויזיה ומודיעים: "השלטון בידינו. אנחנו מבקשים ממפקדי הצבא לעמוד לצידנו". בתמונות מטהרן שמועברות ברשת החברתית טיק-טוק לכל העולם נראים חיילי משמרות המהפכה רוקדים ברחובות עם נשים איראניות חשופות ראש ורגליים.  

חמינאי, כמו ארדואן בשעתו, מנסה לכבות את אש ההפגנות באמצעות שיחת טלפון למנהל תחנת השידור. אלא שבאמצע השיחה הטלפון נכבה לפתע. באיראן מאשימים את המוסד בהחדרת תולעת זדונית לטלפון, אבל בבדיקות שלאחר מכן מתברר שהבטרייה של הטלפון פשוט נגמרה. ארה"ב מודיעה מייד שהיא מכירה בשלטון החדש של איראן ומצפה שהמדינה תבחר מעתה במסלול הדמוקרטי והליברלי.

יומיים לאחר מכן, כשהוא בשדה התעופה של ציריך נעצר חמינאי על ידי שוטרים מקומיים מלווים בחוקרי האינטרפול. הוא נשלח להולנד לקראת הגשת כתב אישום נגדו בבית הדין הבינלאומי בהאג בגין "רצח עם בנסיבות מחמירות". 

השווקים מגיבים להפיכה האזרחית באיראן בשמחה גלויה. מדד נאסד"ק קופץ ל-13,000 נקודות, מחיר הנפט צולל ל-40 דולר, ומדד תל אביב 125 קופץ ל-3,000 נקודות.

בדצמבר ביידן משוחרר לביתו. הוא מודיע שהוא חש בטוב אך לא ימשיך בתפקידו. האריס מקבלת מינוי קבוע לנשיאה, וחודשים ספורים לאחר מכן מקבלת גם את פרס נובל לשלום.

3. ישראל: האם הסכמי אברהם בסכנה?  

הממשלה החדשה בישראל נכנסת לשנה החדשה עם תזזית של חקיקה ושינויי משטר. אחרי חוק דרעי, פסקת ההתגברות ופוליטיזציה מוחלטת בוועדה למינוי שופטים מתפנים חברי הכנסת של הקואליציה לחקיקה סקטוריאלית שנראית כמו ביזה של תקציב המדינה. 

ביהדות התורה למשל החלו לקדם הצעת חוק שלפיה אברכים מעל גיל 18 יקבלו מהמדינה קצבת לימודים של 10 אלף שקל בחודש. אברך שיתמיד בלימודיו מעל 5 שנים יקבל סיוע של 500 אלף שקל ברכישת דירה. "לימוד תורה הוא ערך עליון", מכריז ח"כ משה גפני. "אנשים נהרגים באוהלה של תורה למענכם ולמען ילדיכם".  

שר הפנים והבריאות, אריה דרעי, מבקש גם הוא הגדלת תקציבים לרשת החינוך התורנית של ש"ס ולתנועת אל המעין. 

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', דווקא מנסה בתחילת הדרך לשמור על אחריות תקציבית. אבל מהר מאוד הוא מאבד את היכולת להגיד "לא", לדרישות השרים. הוצאות הממשלה תופחות במהירות, ועשרות מיליארדי שקלים שהובטחו בהסכמים הקואליציוניים מוצאים את דרכם לעמותות עלומות שנשלטות על ידי חברות קש הרשומות במקלטי מס בים הקאריבי.

השר לבטחון פנים, איתמר בן גביר, מתחיל להתניע מהלך לסיפוח חד צדדי של גושי התנחלויות גדולים ביהודה ושומרון. "זוהי ארץ אבותינו", אומר בן גביר בראיון לינון מגל בערוץ 14. "הרוב שקיבלנו בבחירות מבקש מאיתנו לחבר את כל חלקי ארץ ישראל לישות שלטונית אחת". 

ניסיונות הסיפוח של בן גביר נתקלים בתגובה אלימה וקשה מצד ארגונים פלשתינים. גל הטרור מתחיל להזכיר את הימים השחורים של האינתיפאדה ב-2002. אוטובוסים מתפוצצים, מחבלים מתאבדים שמפוצצים את עצמם במרכזי בילוי, ופיגועי דריסה הופכים לאירוע כמעט יומיומי.

אבל הבעיה הגדולה באמת מגיעה מהחזית הבינלאומית. ביוני מכריז מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות, על השעיית היחסים עם ישראל והחזרת השגריר האמירותי מתל אביב. ימים ספורים לאחר מכן מודיעות גם מרוקו ובחריין על השעיה דומה. ירדן ומצריים שולחות גם הן מסרים שסיפוח חד צדדי אינו מקובל עליהן. 

מסרים דומים עולים בכל פגישותיו של נתניהו עם מנהיגי העולם. "ישראל לא יכולה גם לאכול את העוגה וגם להשאירה שלמה", מזהיר עמנואל מקרון. "צרפת רואה בחומרה רבה את המהלכים של הממשלה. לפיכך הוריתי לעצור את כל עסקאות הנשק בין שתי המדינות. איננו מוכנים שנשק צרפתי ישמש להמשך הכיבוש הישראלי וחיזוקו".

הטלטלה הבטחונית והמדינית שאליה נכנסת ישראל משפיעה כמובן גם על הכלכלה. חברות הדירוג הבינלאומיות מפחיתות את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות. שוק ההון מגיב בהתאם. שוק המניות צונח, שוק האג"ח מתרסק, והשקל הישראלי נופל עד לרמה של 5 שקל לדולר. ההאטה הכלכלית מחריפה עוד יותר את הבעיה התקציבית. 

"בסוף כולנו ניהרג בטרם עת באוהלה של תורה", כותב רה"מ לשעבר, יאיר לפיד בפוסט מריר שהוא מפרסם ברשתות החברתיות. "מצער לחשוב שכל זה נפל עלינו רק בגלל כמה סיגרים ושמפניה ורודה".