המחירים עולים, הריבית עולה, אפקט העושר שלילי והצריכה הפרטית לא עוצרת בנתיים

בנק הפועלים מפרסם מידי שבוע סקירה של החטיבה הפיננסית שלו. ביום א' הקודם הוא פרסם סקירה מרתקת, ששופכת אור על הגורמים המניעים את המשק ואת הכלכלה, והיא למעשה שופכת אור על מה צפוי לנו בהמשך השנה, ואיך באמת נראית הכלכלה הישראלית. הצטרפו אלינו לקריאה מודרכת בסקירה:

הסערה בשווקים לא הגיעה בחלל הריק: ב-2022 התרחשו שינויים מקרו-כלכליים מהותיים שלא ראינו הרבה מאוד זמן.  התפרצות אינפלציונית מסביב לעולם וגם בישראל, ועלייה חדה ומהירה של הריבית על מנת לנסות לרסן את האינפלציה. איך זה עובד בעצם? אינפלצייה פירושה עליית מחירים מהירה: התייקרויות של מוצרים ושירותים רבים, כאשר ההתייקרויות, באופן טבעי, מזינות זו את זו: בעל עסק למחברות שהתייקר לו חומר הגלם – הנייר – בשלב הראשון ינסה לגלגל את ההתיקרות הלאה, וייקר את המחברת לצרכן.

אינפלציה היא כח ההרס החזק ביותר בכלכלה. מדוע? אינפלציה שוחקת במהירות את ערך הכסף שבידי האזרחים (ובצד החברתי היא גם מגדילה פערים חברתיים ואי שוויון). כך, על פי הדוגמא שנתנו, אם בעבר מחברת עלתה שקל אחד, היום בעקבות האינפלציה היא עולה שני שקלים. כלומר: האזרח צריך כפול כסף עבור אותו מוצר. כח הקנייה של הכסף שלו יורד.

הסכנה הגדולה באינפלציה היא מפני קריסה כלכלית עוצמתית מאוד. כך, הציבור שהכסף שלו שווה פחות, ירכוש פחות מוצרים. בעל חנות המחברות לא יצליח להחזיק את העסק, יסגור אותו, העובדים בעסק יפוטרו, ההכנסה שלהם, שגם כך שווה פחות תפגע, והם ירשו לעצמם לרכוש עוד פחות מוצרים ושירותים, וכך הלאה.  

תרחיש אינפלציה מתגלגל מהר מאוד והוא בלתי צפוי. על מנת לא להגיע למצב בו האינפלציה משתוללת, הנגידים מעלים את הריבית. מה בעצם עושה העלאת הריבית? היא עושה דבר דומה מאוד לאינפלציה: היא מכבידה על בעל העסק (מייקרת לו את עלויות המימון), ועל משקי הבית. הם צורכים פחות, וכך עליית המחירים מואטת והאינפלציה מואטת. להעלאת הריבית גם כן אפקט שלילי: האנשים צורכים פחות, העסקים סובלים מעלייה בהוצאות המימון ומירידה בביקושים, על כן הם מפטרים עובדים, אלו בתורם צורכים פחות כי הכנסתם נפגעה, ומכאן מתגלגל המיתון.

למעשה, בהעלאת הריבית הנגידים מביאים את המיתון באופן מלאכותי ויזום, לפני שהאינפלציה מביאה אותו – על מנת להימנע מהשחיקה הנלווית בערך הכסף שנלווית לאינפלציה, ומתוך רצון לשלוט בתהליך כך שהמיתון יהיה קל בלבד.

עכשיו נחזור למה שאומר בנק הפועלים: על אף שהריבית עולה, כלומר היתה עלייה בהכבדה על הצרכן על מנת שיפחית את הצריכה, ויפחית את עליית המחירים, אנחנו רואים שזה עדיין לא עובד – המחירים עולים, וכך גם הפדיון ברשתות השיווק. איך זה יכול להיות? נמשיך הלאה בסקירה:  

נתון זה מעניין. מה בעצם משמעותו? למעשה בנק הפועלים אומרים: למה יש יותר ביקושים? למה המחירים עדיין לא עוצרים למרות ההכבדה הן מהאינפלציה והן מעליית הריבית? כי לאזרחים יש יותר כסף בעקבות עליית השכר והם יכולים להמשיך לצרוך. למעשה, עליית השכר מקזזת את כל צעדי ההכבדה, ונותנת דלק להמשיך ולהעלות מחירים (זוכרים? בעל חנות המחברות יגלגל את ההתייקרויות עליו הלאה, כל זמן שיש מי שירכוש את המחברת במחיר החדש שלה).

אבל: צריך להיות ערים לכך שעליית המחירים איננה רוחבית. היא מתקיימת רק במגזרים בהם ניתן לדרוש עליית שכר. במגזר הציבורי, למשל, עליית שכר עוברת דרך הסכמים. כך, ששם כל עוד לא ישונו ההסכמים, לא גדלה המשכורת וכח הקנייה שלהם לא התאים את עצמו לרמת המחירים החדשה, והם אכן סופגים את נטל ההתייקרויות והעלייה ביוקר המחייה (לכן, בחודשים הבאים נראה את המגזר הציבורי מתעורר ויוצא להשבתת המשק על מנת להעלות את שכרו). אבל האם ההכבדה מתרגמת לירידה בצריכה, שבסוף הבנק המרכזי מקווה שהיא תוביל לעצירה בעליית המחירים ולצינון האינפלציה?, בואו נמשיך לקרוא בסקירה של בנק הפועלים:

אז בעצם הנגיד מעלה את הריבית, על מנת להכביד על משקי הבית, שאלו יפחיתו את הצריכה, וקצב עליית המחירים יעצר. אבל בנתיים מה שקורה, גם במגזרים בהם עליית השכר לא מפצה על ההכבדה, הוא לא הפחתת הצריכה, אלא הפחתת החיסכון של משק הבית. כלומר: אם הפננו עד עכשיו שקל לצריכה, על מנת לקנות את המחברת, ושקל לחיסכון, עכשיו במקום לוותר על המחברת שעולה שני שקלים, אנחנו מוותרים על החיסכון ומשקיעים את הכסף בקניית המחברת.

למעשה, נוכח כח הקנייה שבידי הציבור, עדיין הריבית לא מתרגמת להפחתת הצריכה. על כן, ומכיוון שהיעד הוא הפחתת הצריכה על מנת להרגיע את קצב המחירים, עליות ריבית עוד לפנינו, ומי שבונה על ירידת ריבית בקרוב, לפי בנק הפועלים, צפוי להתאכזב.