הדולר חוטף אך גם מחזיר חזרה

משקיעים המעוניינים להשקיע בדולר יכולים לעשות זאת במספר דרכים:

1) פיקדון צמוד מט"ח בבנק עם הצמדה לדולר ארה"ב בדרך זו יכול המשקיע להפקיד שקלים בבנק ולהצמידם לשער הדולר שמפרסם בנק ישראל, בניכוי מרווחי קנייה ורכישה. משקיע בפיקדון צמוד דולר ייחשף כמובן לשער הדולר ובנוסף, ייהנה גם מהריבית המתקבלת בארה"ב על פקדונות.
בהשקעה מסוג זה, גובה הבנק עמלות קנייה ומכירה ובנוסף, בדומה לפקדונות אחרים, ישנם זמני יציאה קבועים מראש שלעיתים אף נקובים בשנים ואשר עשויים לפגוע בנזילות ההשקעה.

2) רכישת דולרים במזומן או בהמחאות מדובר בדרך ההשקעה הפשוטה ביותר ושאינה אטרקטיבית במיוחד, השמורה למשקיעים אשר אבדו את אמונם במערכת הפיננסית. משקיע הרוכש דולרים במזומן צריך מצד אחד לדאוג לשמירתם (הגנה מפני גניבה) ומצד שני הוא אינו נהנה מריבית כלשהי על הפקדתם. בנוסף, מכירה או קניה של דולרים במזומן או בהעברה בנקאית היא יקרה, ומרווחי הציטוט שמעניקים בנקים או דוכני החלפת מט"ח הינם גבוהים ביותר.

3) תעודות סל על מט"ח תעודות סל על מטבע חוץ נקראות תעודות פיקדון. זהו מכשיר פיננסי הנסחר בבורסה לאורך כל שעות המסחר. תעודת פיקדון על הדולר, מתנהגת ונסחרת כאגרת חוב ומעניקה הצמדה מלאה לשער הדולר כפי שנקבע במסחר הרציף ומחירה נקוב בשקלים. בעבר, צברו תעודות הפיקדון על הדולר ריבית יומית, אשר שולמה למשקיעים אחת לרבעון.

תעודת הפיקדון על מט"ח הינה מכשיר השקעה נח ואטרקטיבי לשם השקעה בדולר וקורצת למשקיעים רבים בשל פשטותה, עלותה הנמוכה יחסית והנוחיות שהיא מאפשרת למשקיע הפשוט.
כיום, ישנן בארץ מספר תעודות פיקדון על הדולר, כאשר תעודת הפיקדון (סל) המובילה מביניהן (מבחינת שווי האחזקות שלה) הינה תכלית דולר, ששווי אחזקות הציבור בה עומד על 815 מיליון שקל. תעודות נוספות הינן פסגות סל דולר, אינדקס דולר, מבט דולר וקסם דולר.
לתכלית תעודות סל, ישנה תעודת פיקדון דולרית נוספת – תכלית דולר Reinvest, המשקיעה את הקופון מחדש בתעודה, ועל ידי כך מאפשרות למשקיעים לקבל ריבית צבורה גבוהה יותר לאורך השקעתם (ריבית דריבית).

4) רכישת חוזה עתידי על הדולר כיום, מאפשרות מספר בורסות בעולם רכישת חוזה עתידי של שקל מול דולר ארה"ב. חוזה עתידי הינו בעצם הסכם התחייבות בין שני צדדים, בו צד אחד מתחייב לרכוש דולרים והצד השני מתחייב למכור דולרים, בשער מוסכם מראש ובתאריך עתידי נקוב מראש. חוזה עתידי מושפע משער החליפין וכן מהפרשי הריביות על המטבעות.

5) רכישת אגרת חוב דולרית בעבר, הונפקה על ידי ממשלת ישראל, אגרת החוב בשם "גלבוע". מדובר באג"ח הצמודה לשער הדולר ומעניקה ריבית תקופתית בגובה הריבית של ממשלת ארה"ב. כיום, אג"ח זו יצאה מהמחזור ובשלב זה לא מונפקות איגרות חוב חדשות.

6) מסחר אקטיבי במט"ח על ידי פתיחת חשבון של סוחר באחת מחברות הפורקס בארץ או בחו"ל. מדובר במסחר ספקולטיבי שבמקרים רבים נעשה במינוף רב ולכן טומן בחובו מצד אחד סיכוי לרווח גבוה, אך מצד שני סיכון גבוה להפסדים משמעותיים. למעשה, הרוב המוחלט של המשקיעים העוסקים במסחר במט"ח אינם מצליחים להרוויח לאורך זמן בשל חוסר היכולת לצפות את התנהגות המטבעות בטווח הקצר.

טבלת מגייסות ופודות תעודות סל דולריות