Pixabay Images
משה שלום
28/01/2023
אחת ממטרות האתר והעיתון שלנו היא לכוון את קוראינו לכלים שיכולים לתת להם תובנה נוספת, חדשה, ובלתי נפוצה במדיה, על מה שקורה בשוקי ההון. אנו מנסים לכסות כמה שיותר אספקטים שלהם, אבל יש תמיד דברים חדשים ללמוד מהם, כאשר יש כיום אינסוף, אבל באמת אינסוף, מקורות מידע חופשיים וחינמיים שניתן לקבל מהם תובנות כאלו. הנושא הפעם הוא כלי כזה, המאיר על אחת מהמהויות היותר חשובות של שוקי הכספים: השינוי בנזילות הנובע מפעילות הפדרל רזרב. יש כאן הכללה מסוימת, אבל, כפי תראו, המספרים מספיק גדולים, ומספיק מכווני מטרה, כדי שנסיק מהם מסקנות לגבי ההשפעה שלהם על מגמות שוקי המניות והאג"ח.
אז על מה מדובר? במרתפי הפד יש כרגע שתי מצבורים גדולים של כסף: ה-Reverse-Repo (RR) דהיינו המזומן המופקד במרתפי הבנק המרכזי, והמשלם ריבית למי שהפקיד אותו שם (בנקים מורשים), ומאזן הפד (BS), הבנוי מנכסים פיננסיים שונים, שנקנו לאורך השנים (אג"ח מדינה, מגובה משכנתא, ואף מסחרי). מעבר לזה, ידוע לנו שהפדרל רזרב מעוניין כרגע בהקטנת הנזילות במשק, וזאת על מנת להקטין את האינפלציה. ככל שיש פחות כסף בידיים של הפעילים, יש פחות פעילות וביקושים, והמחירים אמורים לרדת.
נותר רק להסביר את הקשר בין הרצון העקרוני הזה לשני המצבורים שהזכרתי לעיל:
לגבי ה-RR: ככל שיהיה גדול יותר, יש יותר מזומן "קפוא" אצל הפד, ולכן זה משרת את הצרכים של ספיגת נזילות. ולגבי BS: ככל שיש פחות כסף מוצג במאזן (בדמות אג"ח) יש פחות נזילות בשוקי ההון, כי היא נספגת על ידי קניית האג"ח שהפד מוכר או לא מגלגל. בקיצור: אם נשלב את שני המספרים על ידי חיסור המספר של BS מה-RR, נקבל מספר המייצג בצורה די יפה את אפקט הקטנת-הגדלת הנזילות בפועל, מצד הבנק המרכזי.
וזה בדיוק הגרף הבא, שנבנה בעזרת פלטפורמת TradingView:
הסמל RRPONTSYD מייצג את כמות הכסף ב-RR, והסמל TREASTמייצג את גודל ה-BS (שווי האג"ח) הנמצא במרתפי הפד. לכן, זה מינוס זה ייתן לנו את עקומת השינוי בפועל של הנזילות כלפי השווקים. כמו כן, צריך לציין דבר חשוב: ציר ה-X הוא הזמן, וציר ה-Y בנוי כך שהוא מייצג את השינוי ההפוך בנזילות: ככל שהערך גבוה (במקרה הזה מינוס קטן יותר), כך יש פחות כסף במערכת הפיננסית, וככל שהערך יותר נמוך (מינוס גדול יותר), כך יש יותר כסף זמין לפעילים.
ומה אנו רואים?
· עד אפריל 2021, העקומה ירדה וירדה וירדה, כך שהנזילות (הכסף הזמין להשקעות) גדלה ותפחה. ראינו זאת בשוקי ההון על ידי עליות יפות במדדים.
· מאפריל 2021, כאשר החלה האינפלציה לעלות, הפד לא שינה דבר במאזן (BS), אבל החל להצטבר כסף ב-RR, וכך העקומה עלתה, למצב של יציבות עד מרץ 2022. בשווקים, עדיין לא ראינו השפעה רעה מדיי אבל זו הייתה ההתחלה של הזהירות לגבי מה שמסתמן.
· מאז מרץ 2022, ועד תחילת 2023, ראינו עלייה דרמטית בעקומה, דהיינו הקטנה דרמטית בנזילות: הן ידי הקטנת המאזן (BS), והן על ידי גידול דרמטי ב-RR. שיא העלייה היה ממש בתחילת 2023, כאשר השלוב הצביע על מינוס 3 טריליון דולר.
· ועכשיו, הנה הדבר החדש שבגללו אני מביא לכם גרף זה: מאז תחילת 2023 אנו רואים ירידה די דרמטית בעקומה, ז"א, שוב, עלייה בנזילות הזמינה לשחקנים, וחמצן לשוקי ההון. הן על ידי הקטנת המאזן (BS) (בקצב מתוכנן של 95 מיליארדי דולר לחודש), והן על ידי פדיון של חלק מה-RR. אזכיר שוב: ככל שהעקומה הזו יורדת, כך טוב לשווקים! היא עכשיו עומדת לשבור את קו המגמה שתמך השפלים מאז מאי 2022, כאשר היעד הוא אזור התמיכה סביב מינוס 3.9 טריליון.
אם העקומה תלך עד לאזור של מינוס 3.9 טריליון דולר נקבל ראלי לא קטן בשוקי הכספים, אבל ההחלטה הסופית לגבי העתיד היותר רחוק תהיה התנהלותה של העקומה, כאשר היא תגיע לאותו איזור תמיכה מאסיבי. המון הצלחה לכולם.
אז על מה מדובר? במרתפי הפד יש כרגע שתי מצבורים גדולים של כסף: ה-Reverse-Repo (RR) דהיינו המזומן המופקד במרתפי הבנק המרכזי, והמשלם ריבית למי שהפקיד אותו שם (בנקים מורשים), ומאזן הפד (BS), הבנוי מנכסים פיננסיים שונים, שנקנו לאורך השנים (אג"ח מדינה, מגובה משכנתא, ואף מסחרי). מעבר לזה, ידוע לנו שהפדרל רזרב מעוניין כרגע בהקטנת הנזילות במשק, וזאת על מנת להקטין את האינפלציה. ככל שיש פחות כסף בידיים של הפעילים, יש פחות פעילות וביקושים, והמחירים אמורים לרדת.
נותר רק להסביר את הקשר בין הרצון העקרוני הזה לשני המצבורים שהזכרתי לעיל:
לגבי ה-RR: ככל שיהיה גדול יותר, יש יותר מזומן "קפוא" אצל הפד, ולכן זה משרת את הצרכים של ספיגת נזילות. ולגבי BS: ככל שיש פחות כסף מוצג במאזן (בדמות אג"ח) יש פחות נזילות בשוקי ההון, כי היא נספגת על ידי קניית האג"ח שהפד מוכר או לא מגלגל. בקיצור: אם נשלב את שני המספרים על ידי חיסור המספר של BS מה-RR, נקבל מספר המייצג בצורה די יפה את אפקט הקטנת-הגדלת הנזילות בפועל, מצד הבנק המרכזי.
וזה בדיוק הגרף הבא, שנבנה בעזרת פלטפורמת TradingView:
הסמל RRPONTSYD מייצג את כמות הכסף ב-RR, והסמל TREASTמייצג את גודל ה-BS (שווי האג"ח) הנמצא במרתפי הפד. לכן, זה מינוס זה ייתן לנו את עקומת השינוי בפועל של הנזילות כלפי השווקים. כמו כן, צריך לציין דבר חשוב: ציר ה-X הוא הזמן, וציר ה-Y בנוי כך שהוא מייצג את השינוי ההפוך בנזילות: ככל שהערך גבוה (במקרה הזה מינוס קטן יותר), כך יש פחות כסף במערכת הפיננסית, וככל שהערך יותר נמוך (מינוס גדול יותר), כך יש יותר כסף זמין לפעילים.
ומה אנו רואים?
· עד אפריל 2021, העקומה ירדה וירדה וירדה, כך שהנזילות (הכסף הזמין להשקעות) גדלה ותפחה. ראינו זאת בשוקי ההון על ידי עליות יפות במדדים.
· מאפריל 2021, כאשר החלה האינפלציה לעלות, הפד לא שינה דבר במאזן (BS), אבל החל להצטבר כסף ב-RR, וכך העקומה עלתה, למצב של יציבות עד מרץ 2022. בשווקים, עדיין לא ראינו השפעה רעה מדיי אבל זו הייתה ההתחלה של הזהירות לגבי מה שמסתמן.
· מאז מרץ 2022, ועד תחילת 2023, ראינו עלייה דרמטית בעקומה, דהיינו הקטנה דרמטית בנזילות: הן ידי הקטנת המאזן (BS), והן על ידי גידול דרמטי ב-RR. שיא העלייה היה ממש בתחילת 2023, כאשר השלוב הצביע על מינוס 3 טריליון דולר.
· ועכשיו, הנה הדבר החדש שבגללו אני מביא לכם גרף זה: מאז תחילת 2023 אנו רואים ירידה די דרמטית בעקומה, ז"א, שוב, עלייה בנזילות הזמינה לשחקנים, וחמצן לשוקי ההון. הן על ידי הקטנת המאזן (BS) (בקצב מתוכנן של 95 מיליארדי דולר לחודש), והן על ידי פדיון של חלק מה-RR. אזכיר שוב: ככל שהעקומה הזו יורדת, כך טוב לשווקים! היא עכשיו עומדת לשבור את קו המגמה שתמך השפלים מאז מאי 2022, כאשר היעד הוא אזור התמיכה סביב מינוס 3.9 טריליון.
אם העקומה תלך עד לאזור של מינוס 3.9 טריליון דולר נקבל ראלי לא קטן בשוקי הכספים, אבל ההחלטה הסופית לגבי העתיד היותר רחוק תהיה התנהלותה של העקומה, כאשר היא תגיע לאותו איזור תמיכה מאסיבי. המון הצלחה לכולם.
