עו״ד יהודה רוה, יו״ר משרד יהודה רוה, צילום: ניב קנטור
מיכאל לוי
07/02/2023
שילה זברו ווייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בדן אנד ברדסטריט: ״שנת 2022 מתוארת כשנת שיא אבל במחצית השנייה נצפתה האטה, שממשיכה איתנו לשנת 2023 המתחילה בחוסר וודאות עם המהפכה המשפטית המתוכננת, שכן עורכי הדין הינם הסקטור הראשון שיצא למחאה, מחאת הגלימות השחורות, ודאג למשק ולכלכלת ישראל. בנוסף, מגמת המיזוגים והמגה מיזוגים המשיכה ונחזה בה בהמשך השנה הנוכחית כמו את הידללות המשרדים הקטנים והבינוניים. גם השנה אנו צפויים לראות את חילופי הדורות בפירמות המובילות שמנוהלות על ידי הדור הצעיר, כמו כן נצפה בעליות שכר, שמטרתן לשמר את כוח האדם המצומצם שבתחום וכן נראה את מחלקות הליטיגציה עמוסות יותר״.
פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המשפט, נערך הבוקר (ג') במלון רויאל ביץ׳ בתל אביב, בהנחיית העיתונאי ברוך קרא, כתב המשפט של חדשות 13.
בפורום דנו הבכירים בנושאים הבוערים שעל סדר היום המקצועי, בראשם הרפורמה המשפטית המקודמת על ידי הממשלה בימים אלה וכן על התמורות הדרמטיות שחלות בצמרת ענף עריכת הדין ברקע המיזוגים. ודן אנד ברדסטריט חשפה זו השנה ה-23, את דירוג 25 משרדי עורכי הדין המובילים בישראל.
עו"ד מתן מרידור, שותף וראש מחלקת דיני תחרות, משרד אגמון עם טולצ'ינסקי על דיון בוועדת החוקה חוק ומשפט: ״ השתתפתי בוועדה, דיון זה לא היה. היה יו״ר שנחוש להעביר חוק תיקון ועדת מינוי שופטים. לכולנו יש שלל ביקורת על המערכת. חברי אופוזיציה נזרקו מחדר הישיבות חלקם שלוש פעמים חלקם רק פעמיים, כמעט כולם אבל טלי גוטליב לא נזרקה, היא רק מפריעה, היא לא מהאופוזיציה. החשש שלי אם הקואליציה תמנה לבד שופטים שזה יהפוך להיות סעיף בהסכמים הקואליציוניים. אבל זו לבנה קטנה בתוך מערכת גדולה. היום מתקנים או מגבילים את יכולת העליון להעביר ביקורת שיפוטית לחוקי יסוד והממשלות הוכיחו שחוקי יסוד הפכו להיות סתם חוקים. עצוב לי שככה עושים צחוק מהליך החקיקה והמוסד הדמוקרטי, שמוביל אותנו 75 שנה בצורה מרשימה. תפקידנו עכשיו הוא להגן על המדינה מפני עצמה כל אחד בגזרתו״.
עו"ד יהודה רוה, יו"ר משרד יהודה רוה: "יש פה הליך משפטי מוצע שמשנה את מערכת האיזונים הקיימת בין שלושת רשויות השלטון. בבחירות האחרונות הצביעו כארבעה מיליון אזרחים והתוצאות הראו על שוויון כמעט מוחלט בקולות לשני הגושים, אולם בהתאם לשיטת הבחירות בישראל, מפלגות הקואליציה קיבלו 64 מנדטים ושאר המפלגות קיבלו 56 מנדטים, וגוש הימין נבחר באופן דמוקרטי להרכיב את הממשלה. אמנם יש דברים שצריך לתקן ולשנות במערכת המשפטית, ולגיטימי שהקואליציה תציע שינויים מטעמה, אך ראוי ששינויים מהותיים כאלה שישפיעו עלינו לדורות, ייעשו בהסכמה ככל האפשר עם נציגי הגוש השני, ולאחר דיון ציבורי רציני מתוך ניסיון אמיתי להגיע לקונצנזוס רחב. יש לי הרגשה שלאור המחאה הציבורית והאזהרות הכלכליות, יש יותר נכונות לקיים הידברות כזו, וצריך לכוון את הלחצים לכיוון הזה.
בארה״ב יש חוקה, אצלינו אין חוקה. לארה״ב יש שני בתי קונגרס, זה לא דומה לחלוטין. במצב שאתה רוצה לעקור את השיניים של כלב השמירה של הדמוקרטיה, אז אין שמירה. אם פוליטיקאים ימנו שופטים, צריך לראות איך זה ישפיע על כל מדיין בכל בית משפט. זה דבר מסוכן. אני לא אומר שלקואליציה אין לגיטימציה להעביר כל מה שהיא רוצה. אני בעיקר מתנגד לקצב ולנחישות. איך אתה יכול לדבר עם מישהו שאומר שלא יהיו שינויים והחקיקה לא תיעצר לדקה אחת. זה הדבר שמונע דיאלוג, הנשיא לא יכול להכריח את הצד שמציע את החקיקה לעשות אחרת״.
עו"ד יורם בונן, שותף וראש מחלקת רגולציה במשרד עו״ד פישר (FBC): ״העמדה כלפי הרפורמה היא לא עמדה מפלגתית או פוליטית. אנחנו מאמינים שאנחנו מגיעים ממקום מקצועי, שבראש ובראשונה מבקש דיון סדור. מהלך מהסוג הזה הוא טעות אופטית כי אתה רואה את מה שבטווח הראייה שלך. כל רכיב ברפורמה הזו תומך בשני וזה נועד לפורר את מערך ההגנה של הדמוקרטיה ומהרגע הזה אפשר לתת כל דוגמה ואי אפשר להגיד שהיא מופרכת. מהבחינה הזו הרפורמה היא רעה. בעקבות החשש מהשפעות הרפורמה על המשק אנו עדים לניסיון לטעון כי הרפורמה היא מהלך שייטיב עם עסקים. אך הרפורמה כולה עוסקת במשפט החוקתי והמנהלי ואין בה שום חלק שנועד לטפל בייעול מערכת המשפט לטובת המשק או כלכלת ישראל. רפורמה לטובת המשק הישראלי צריכה לחזק את ההתערבות של בג"צ ברגולציה התזזיתית והפופוליסטית, שבג"צ נמנע באופן עקבי מלהתערב בה. רפורמה לטובת הכלכלה צריכה לייצר ביקורת שיפוטית אפקטיבית על תהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה בתחום הכלכלי ועל תוכנן״.
עו"ד דן גבע, שותף, משרד מיתר | עורכי דין: ״אנחנו במשרד פועלים לפי סט של ערכים, בין השאר אנחנו חלק מהחברה הישראלית. והחברה הישראלית עומדת על שתי רגליים – יהודית ודמוקרטית. אין התלבטות, כשאומרים מדינה דמוקטית, מדברים על שלטון הרוב, זכויות אדם, הפרדת רשויות ושלטון החוק. הרפורמה היא מהפכה משטרית שלא תשאיר את ישראל כדמוקרטית כפי שהייתה קודם ולא מדובר על הפחדות. תהייה השפעה כלכלית קשה אבל זו לא הנקודה המרכזית ואם תהיה השפעה קשה זה נגד האינטרסים שלנו כמדינה״.
עו"ד תמי פירון שותפה בכירה וראש מחלקת נדל"ן, תשתיות ומימון פרויקטים במשרד פירון: "הסיפור של הרפורמה המשפטית גולש מעבר לפגיעה ברשות השופטת והחלשתה, שזו סוגייה משמעותית בפני עצמה. יש כאן סוגיות כלכליות. כלכלת ישראל האיתנה התבססה בין היתר על השקעות של ישראלים וזרים – הייטק, תשתיות ועוד. פגיעה בעצמאותה של מערכת המשפט, והחשש מפני פעולות שרירותיות או חד צדדיות מצד הממשלה או חברות ממשלתיות מבלי שניתן יהיה לקבל סעד סביר ממערכת המשפט, תגרום לחשש מהשקעה נוספת בישראל, לבריחת כספים זרים ומקומיים לחו"ל, ולפגיעה בשקל. הטלת מגבלות על יכולת ההחלטה של בית משפט או הגבלת העילות אותן הוא יכול לשקול כשהוא בא לפרש חוזה ובמיוחד צמצום עילת הסבירות, במיוחד בחוזים מול המדינה עלול להתהפך עלינו. אני חושבת שלמדינתנו הקטנה יש מספיק אתגרים בזכויות האדם, בביטחון, בחינוך, ביוקר המחיה, בדיור, ברווחה ובתשתיות ואני חוששת שפתיחה של חזית נוספת עלולה להשפיע לרעה על הצמיחה הכלכלית של ישראל. קשה לומר כרגע מה תהיה ההשפעה, אך המצב מדאיג וכמשרד המייעץ לקהילה העסקית בארץ, באירופה ובמרוקו, אנחנו חשים את תחילתה של המגמה. כך למשל יש המתחילים לבדוק אופציות במדינות אחרות כמו קפריסין ודומותיה. מה שמנסים לעשות זה לא ייעול ושיפור, זה ריסוק ושבירת כלים. ולזה אסור להסכים".
עו"ד עמיר צפריר, יו"ר גולדפרב גרוס זליגמן: "הרפורמה במערכת המשפט יכולה להיגמר בקול ענות חלושה אך עשויה גם להביא למצב מאוד לא סימפטי למדינה דמוקרטית. אני חושב שרובנו אנשים שונאי סיכון, אף אחד לא מוכן לקחת את הסיכון שאכן תתרחש צרה גדולה לדמוקרטיה הישראלית, והמצב הנוכחי הוא מצב של אי ודאות גדולה. אבל ברקע עולה שאלה נוספת שאנחנו עורכי הדין, צריכים לשאול את עצמנו ונוגעת לרמת המעורבות החברתית שאנחנו מגלים ביומיום. דווקא עכשיו, שפתאום איזו צרה התרחשה עלינו אנחנו נזעקים ומפרסמים הודעות, אבל איפה היינו קודם? ואיפה עמדתנו בשוטף לגבי תהליכים שחלקם טובים וחלקם פחות, חלקם בעיות קטנות טכניות וחלקם משמעותיים ומתעלמים מחוקי יסוד גם לפני הרפורמה שעומדת על הפרק״.
עו"ד יונתן אלטמן, יו"ר משרד עמית, פולק, מטלון ושות': "מה שמונח על הכף הוא מאזן הכוחות בין פוליטיקאים לאזרחים. כוח שעובר מהאזרח לפוליטיקאי לא במהרה ישוחרר ויועץ משפטי שימונה כמשרת אמון ולא כחלק ממערך שומרי הסף, יישאר כזה גם בעת שהשלטון ישתנה. כמו כן, יכולת בתי המשפט להעביר תחת שבט ביקורתם את החלטות הרשויות האחרות הינה אבן יסוד במשטר הדמוקרטי, ונטילת כוח זה ברוב מינימלי לא תעלה על הדעת. לא רק משום דעתם והשפעותיהם על גורמים זרים אלא בעיקר מתוך דאגה לעם היושב בציון. החלוקה הדיכוטומית המסתמנת בין הקואליציה לאופוזיציה היא מלאכותית, אך הנושאים הם ערכיים וקשורים לאופי המדינה בה נרצה לחיות. אנו האזרחים מחויבים לטובתנו, ולא בכדי ההתנגדות לפגיעה בשלטון החוק חוצה ציבורים ומגזרים מכל גווני הקשת הפוליטית. המערכת המשפטית זקוקה ללא ספק לשינויים ולשיפורים רבים, אך את אלה יש לבצע לאחר עבודת מטה מקצועית מאוזנת ומעמיקה. אני קורא להפחתת האלימות בשיח שלנו ומגנה קריאות שנשמעו לשימוש באלימות. התנגדות החפצה בשינוי חייבת להדיר רגליה מאלימות ומקריאה לאלימות".
עו"ד עטיר יפה, שותף במחלקת ההייטק במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ: "רפורמות בסדר גודל כזה צריכות להיעשות בתהליך רחב ומובנה. אחרת, בכל פעם שיתבצעו חילופי שלטון, הצד המנצח יעשה 'מהפכות', רפורמות שנבנו בעמל רב – תבוטלנה, והוודאות המשפטית, העסקית והחברתית תאבד מיציבותה. לדבריו, "שבר של המערכת יגרום לחברות הייטק ומשקיעים לבצע 'שופינג' ולעבור למדינות עם מערכת חוקים ושפיטה שיעניקו להם ודאות והיגיון עסקי. כך שלא רק את הכספים יוציאו החברות, אלא גם את המערכת ההסכמית בתעשיית ההייטק. ההשפעה על היציבות העסקית היא הרבה יותר מהותית כי גם ביום שתהיה ממשלה אחרת, הכול יכול להתהפך ותתבצע חקיקת בזק לצד השני. בסופו של דבר נמצא את עצמנו משמשים ככלי ללא מעטפת חזקה״.
עו"ד אלון פומרנץ, השותף המנהל וראש מחלקת הליטיגציה במשרד ליפא מאיר ושות': "בפן האישי אני מתנגד לסעיפי הרפורמה שמתכננת הממשלה וסבור שנדרשת בה רביזיה משמעותית כמו גם התמתנות על מנת לחתור לקונצנזוס רחב יותר בציבור, אבל אני לא חושב שהיא מבשרת על קץ הדמוקרטיה או על הפיכת מדינת ישראל לדיקטטורה. לדעתי, צריך לנתב את המאמצים לביצוע רפורמה משפטית ביחס לסוגיות פרקטיות וחשובות יותר כמו למשל שינוי התקנות המאפשרות ליתן פסקי דין בלתי מנומקים בערעורים ומנגד הגדלת מספר השופטים ובחינה מחדש של תהליך מינוי השופטים. שלא יהיה ספק, חשוב מאוד שאנשים יוצאים להפגין ולהביע את דעתם, אך לא פחות חשוב כיום הוא ליצור הדברות קונסטרוקטיבית בין המחנות ולהגדיר נציגות לגיטימית שתוכל להתנהל מול הממשלה המכהנת על מנת לנסות להגיע לאיזשהו פתרון בנושא. זו בעיה חמורה שאין כיום שיח אמיתי בין מנהיגי המפלגות השונות, וממילא לא לכל פוליטיקאי יש את המנדט והכישורים הדרושים לנהל דיאלוג שיביא לפשרה ראויה בשינויים המתוכננים של הרפורמה המשפטית".
אסתר קורן, סגן יו"ר וראש מחלקת מיזוגים ורכישות, גולדפרב גרוס זליגמן: "המיזוג ייתן פלטפורמה מצוינת להתפתחות ואופק מקצועי לעורכי הדין ולשותפים ולגיוס טלנטים חדשים. יצרנו ללקוחות ״power house״ חדש ורענן עם ידע, ניסיון נצבר וגיוון בתחומי הפעילות. כמי שמובילה מיזוגים ורכישות של חברות מזה שנים רבות ועומדת בראש המחלקה במשרד גרוס ובמשרד הממוזג - זהו בהחלט אתגר לקחת חלק בתהליך העשיה מזווית ״הלקוח״. היסוד החשוב ביותר להצלחת המהלך היה והינו הקשר האישי המצוין בין הנהלות המשרדים ויכולת החיבור בין השותפים ועורכי הדין. אנחנו ממשיכים את המסורות של גרוס ושות' ושל גולדפרב זליגמן ושות׳ ואת ה-D.N.A של המשרדים ויוצרים משהו חדש ושונה במסגרת המשותפת. יש הרבה ציפייה והתרגשות״.
עו"ד אייל בר-אליעזר, שותף מנהל במשרד בלטר, גוט, אלוני ושות': "הסיטואציה שבה נאשם בפלילים מכהן כראש ממשלה הנה מצב לא בריא לחלוטין. מצב זה גרם לכך שמערכת המשפט נהפכה לאויב של השלטון. ובמקום להתעסק בעניינים ברומו של עולם שעומדים לפתחנו, כל סדר היום ממוקד בהרס מערכת המשפט. הממשלה רוצה תהליך מינוי שופטים פוליטי, ונגד זה עלינו לצאת בבירור - עלינו להרחיק את הפוליטיקה מהתהליך. אנו צריכים שופטים מקצועיים שיודעים לנהל תיקים, וזה נכון בייחוד בבתי משפט השלום והמחוזיים. יש לבצע דה-פוליטיזציה מוחלטת לתהליך מינוי השופטים. התהליך צריך להיות שקוף, ומנוהל על ידי ועדה המורכבת משופטים בדימוס ואנשי אקדמיה. מינוי השופטים לבתי המשפט השלום והמחוזי חייב להיות מקצועי לעילא – למנות שופטים יעילים ומצוינים ללא קשר לעמדתם הפוליטית".
ליאור אבירם, שותף מנהל, שבלת ושות': "בתור עורכי דין יש לנו תפקיד, להגיד שיש פה בעיה. והבעיה היא לא מערכת המשפט, היא לא הרשות המקולקלת מבין שלוש הרשויות והמוטיבציה לשנות מגיעה מסיבות אחרות, וכן הציבור בארץ לא רואה את התמונה המלאה, כי הוא חושב שמסתירים ממנו פרטים.
המהפכה המשטרית המוצעת והמשבר החברתי בישראל בגינה, גרמו לראשונה למשרדי עורכי דין להתאחד למען מטרה אחת, מתוך דאגה עמוקה לערכי יסוד של המדינה ולכלכלתה. מהלך זה הוא אמנם תוצאה הן של צו השעה, אך גם נובע ממגמת הקונסולידציה שהתעצמה בשנים האחרונות ושינתה את השוק מאוסף של גופים עסקיים קטנים יחסית, לשחקנים גדולים יותר שנהנים אמנם מהיתרונות הרבים לגודל, אך בו בעת חשים אחראיות חברתית גדולה יותר. הגודל של הפירמות מאפשר הבעת דעה על אף הסיכון, וגורם להדהוד גדול בהרבה לעמדתן, גם בצד הערכי וגם בהבנה של התוצאות המקרו הכלכליות של מהלכי חקיקה מסוימים״.
עו״ד נועם בר דוד, שותף וחבר הנהלת המשרד, סלומון ליפשיץ׳: ״בחירה של שופטים על פי שיקולים פוליטיים או על פי זהותם הפוליטית עשויה לפגוע בחוסנו ובמקצועיותו של בית המשפט. בית משפט, ששופטיו לא ייבחרו לפי אמות מידה מקצועיות ושלא יהיה עצמאי בהחלטותיו, לא רק שיהפוך להיות מוסד מוחלש אלא שבסופו של יום אף לא יזכה באמון הציבור. אין זה ראוי כי שופטים יימצאו במצב שעליהם לחשוש מהתערבות פוליטית בקביעותיהם, באמצעות השפעה על קידומם או באמצעות איום בהדחתם. ללא עצמאות שיפוטית, מדינת ישראל עשויה לאבד חלק משמעותי מצביונה הדמוקרטי. עם זאת, יש מקום לפעול לשינויים ומציאת נקודות איזון נכונות בסוגיות שעל הפרק באופן שיביא בחשבון את הפערים הקיימים בסוגיות האמורות״.
עו"ד חניטל בלינסון-נבון, שותפה מובילה במחלקת הליטיגציה במשרד ארנון: "בכל מה שקשור לשוויון מגדרי בצמרת משרדי עורכי-הדין הגדולים, יש מקום לגלות אופטימיות זהירה לצד הבנה שהמצב חייב שינוי. מעט מאוד נשים במשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל התקדמו לתפקיד של שותפות בכירות, ביחס לשיעורן באוכלוסייה, ועוד פחות מכך משמשות כשותפות מנהלות. כל זאת, למרות שבתחילת הדרך המקצועית הנוכחות הנשית יותר משמעותית, אך היא הולכת ומידלדלת עם התקדמות מסלול הקריירה. כדי לשנות זאת, מתחייב שינוי ארגוני תרבותי בעולם עריכת הדין, לצד שינוי חברתי שמתחיל בבית. נשים שרוצות קריירה, בכל תחום, חייבות סביבה תומכת ביתית משפחתית, והתפקיד שלנו כשותפות ושותפים בכירים הוא לעודד את הנשים, אך לא פחות חשוב מכך - גם את הגברים שפועלים תחתינו וסביבנו, ליצור סביבה שיוונית בכל הנוגע למעורבות בגידול הילדים וטיפוח המשפחה״.
