Dreamstime Images
אודי אלוני ומשה שלום
10/02/2023
על פי הערכת כלכלנים רבים, כולל אלו של בנק לאומי, הריבית במשק הישראלי אמורה להגיע ל4% בקרוב מאוד, כפי שמצפים שהיא תגיע ל-5% בארה"ב. לכאורה, עניין זה, של העלאת ריבית מקומית, היה צריך לתמוך בשקל השלנו. אבל, אנו רואים משהו אחר קורה. למעשה, הדולר המקומי מתחזק בצורה די מגמתית אצלנו, כנגד אותו שקל, דבר שהוא היה מתקשה לעשות תקופה מאוד ארוכה. מה הם הגורמים שציינו עד כה לחוזקו המדהים של המטבע הישראלי?
נתוני מקרו טובים מאוד, ביחס למדינות ה-OECD, כלכלה מפותחת מאוד עם סגמנטים מתוחכמים מאוד של היי-טק ויזמות, וגם, נדל"ן הנחשב להשקעה טובה להרבה משקיעים מקומיים וזרים. מעבר לכך, ולמרות שתמיד היו חיכוכים פוליטיים פנימיים, ושהמצב הביטחוני היה תמיד אתגר לאזרחי המדינה ולהנהגתה, ישראל נחשבה לאחת מהמדינות שבה המבנה השלטוני היה יציב ובטוח מאין כמוהו.
והנה, מאז עלייתה של הממשלה החדשה, ובמיוחד מאז פרסום כוונת הממשלה לחוקק רפורמה מרחיקה לכת לגבי מערכת המשפט במדינה, נכנס גורם חדש לתמונה: שינוי התייחסות המשקיעים הזרים לאותה מהות של יציבות שלטונית. בשורות אלו, איננו נוקטים עמדה, לכאן או לכאן, לגבי מהות העניין עצמו. אנו מצביעים על התופעה החדשה המהווה תוצאת לוואי כלכלית לאותה יוזמה חקיקתית.
החלטת חברת WIZ, אחרי הודעות מחברת היי-טק אחרות כמו פאפאיה, ורביט, יחד עם אזהרות מכלכלנים, חברות הדירוג, מחלקות מחקר של בנקים בחו"ל, ואף מנגיד הבנק המרכזי, כל אלו היו לגורמים אשר התחילו לחלחל לתודעה של המשקיעים לכיוון אחד: האם לפנינו בריחת כסף זר, בכמויות גדולות, במידה והרפורמה אכן תכנס לפועל? בזמן כתיבת שורות אלו, הדולר האמריקאי נע סביב ה-3.5 שקל לדולר, וזהו כנראה הכלי הטוב ביותר להעריך את המצב הנוכחי, והעתידי האפשרי. לצורך זה, הנה גרף שבועי של זוג המטבעות (דולר-שקל):
כפי שניתן לראות, אחרי ההגעה לתחתית סביב 3.03, הדולר בנה לעצמו מדרגות עולות, אשר ניתן היה לתחם מלמטה על ידי קו מגמה ברור, כאשר השפלים שהוא נסמך עליהם היו: 3.16, 3.25, 3.36. מעל דולר, נמצא קו מגמה יורד, מהשיא של הקורונה, אשר היה גם השיא של סוף 2018, (3.78). השיאים הקרובים יותר של הקו נמצאים סביב 3.56, ו-3.62.
זו תנועה מתכווצת, של משולש מתכנס, אשר צריך להשתחרר בקרוב לכיוון מסוים: עולה או יורד. כמו כן, שימו לב שמאז פברואר 2016, כאשר הדולר סבב סביב 4.00 שקל, הוא כבר הצליח לחזור לאזורי תיקון פיבונצ"י של 50% (3.5097), ואף הגיע עד 61.8% בדיוק (3.6213). כל זה כדי לומר שהדולר כבר הכין מסלול אפשרי כלפי מעלה, אשר רק דורש טריגר חיצוני כדי להעמיק בו. זאת, כאמור, בניגוד ללחץ של חלק מהשחקנים שתמיד היו מעוניינים בירידתו.
האם הרפורמה המשפטית, בדמות בריחת כספים זרים מכאן, היא הטריגר לאותה תנועה כלפי 3.78, ואף 3.98-4.00? אם זה כך, זה ייעשה מהר מאוד. חייבים להבין שכאשר פסיכולוגיה המונית משתלטת על נכס פיננסי, קשה מאוד לכמת את עוצמת המומנטום, ויש תמיד גם Overshoot בכיוון (השקל / דולר עוד לא התנסה במשבר שבו הציבור נוהר אל הדולר באמצעות אפליקציה בנקאית פשוטה שמאפשרת רכישה כל כך קלה). מתי נדע שזה קורה? בפריצה של קו המגמה היורד, ומעבר של הדולר שלנו מעל 3.62. עד אז, וזו מטרת כתבה זו, עלינו להכין עצמנו לאפשרות הזו, ולבחון היטב את החשיפות שלנו לחלק המט"ח של תיק ההשקעות.
מילה על הרזרבה של בנק ישראל: כרגע, הרזרבה הדולרית של הבנק שלנו עומדת על קצת יותר מ-200 מיליארד דולר, וזה די הרבה. אבל, נזכור שרזרבה זו מיועדת להמון מטרות שונות (ביטחוניות, רכישת חומרי גלם, וכו...), מעבר למלחמה בכסף זר שיוצא, ודולר עולה המביא לאינפלציה מתגברת. ועוד משהו קטן: במידה והדולר ישקף חולשה אצלנו, יש גם סכנה של "התקפה" מצד קרנות גידור הצדות מקרים כאלו. האם גודל הרזרבות ירתיע אותם? נקווה.
ממה שאנו שומעים, ישנם משקיעים החוששים שממשלה ש״רצה״ על כל כך הרבה מהפכות: ״משפטיות״ ״כלכליות״ (ניסיון לגעת במשטר הריביות בבנקים) ״תקשורתיות״, ועוד... עלולה גם להתערב במשטר ניהול המט״ח. כזכור בישראל לא היה חופש מלא במסחר במט״ח (רצועת האלכסון, ועוד טכניקות שליטה על השערים, וחופש המסחר) ויש חשש שמי שירצה להוציא מט״ח בעתיד עלול לפגוש חוקים שיגבילו אותו….
מכל זה נקווה שהדברים יתייצבו, הן פוליטית והן כלכלית, כדי שלא נעמוד במבחן של הגנה על יציבות פיננסית של מדינתנו הקטנה. לסיום, חובה לציין גם שהדולר עשוי לרדת במקרה שבו יגיעו לפשרה פוליטית מוסכמת, ושהמתיחות הפנימית תרד בצורה משמעותית.
נתוני מקרו טובים מאוד, ביחס למדינות ה-OECD, כלכלה מפותחת מאוד עם סגמנטים מתוחכמים מאוד של היי-טק ויזמות, וגם, נדל"ן הנחשב להשקעה טובה להרבה משקיעים מקומיים וזרים. מעבר לכך, ולמרות שתמיד היו חיכוכים פוליטיים פנימיים, ושהמצב הביטחוני היה תמיד אתגר לאזרחי המדינה ולהנהגתה, ישראל נחשבה לאחת מהמדינות שבה המבנה השלטוני היה יציב ובטוח מאין כמוהו.
והנה, מאז עלייתה של הממשלה החדשה, ובמיוחד מאז פרסום כוונת הממשלה לחוקק רפורמה מרחיקה לכת לגבי מערכת המשפט במדינה, נכנס גורם חדש לתמונה: שינוי התייחסות המשקיעים הזרים לאותה מהות של יציבות שלטונית. בשורות אלו, איננו נוקטים עמדה, לכאן או לכאן, לגבי מהות העניין עצמו. אנו מצביעים על התופעה החדשה המהווה תוצאת לוואי כלכלית לאותה יוזמה חקיקתית.
החלטת חברת WIZ, אחרי הודעות מחברת היי-טק אחרות כמו פאפאיה, ורביט, יחד עם אזהרות מכלכלנים, חברות הדירוג, מחלקות מחקר של בנקים בחו"ל, ואף מנגיד הבנק המרכזי, כל אלו היו לגורמים אשר התחילו לחלחל לתודעה של המשקיעים לכיוון אחד: האם לפנינו בריחת כסף זר, בכמויות גדולות, במידה והרפורמה אכן תכנס לפועל? בזמן כתיבת שורות אלו, הדולר האמריקאי נע סביב ה-3.5 שקל לדולר, וזהו כנראה הכלי הטוב ביותר להעריך את המצב הנוכחי, והעתידי האפשרי. לצורך זה, הנה גרף שבועי של זוג המטבעות (דולר-שקל):
כפי שניתן לראות, אחרי ההגעה לתחתית סביב 3.03, הדולר בנה לעצמו מדרגות עולות, אשר ניתן היה לתחם מלמטה על ידי קו מגמה ברור, כאשר השפלים שהוא נסמך עליהם היו: 3.16, 3.25, 3.36. מעל דולר, נמצא קו מגמה יורד, מהשיא של הקורונה, אשר היה גם השיא של סוף 2018, (3.78). השיאים הקרובים יותר של הקו נמצאים סביב 3.56, ו-3.62.
זו תנועה מתכווצת, של משולש מתכנס, אשר צריך להשתחרר בקרוב לכיוון מסוים: עולה או יורד. כמו כן, שימו לב שמאז פברואר 2016, כאשר הדולר סבב סביב 4.00 שקל, הוא כבר הצליח לחזור לאזורי תיקון פיבונצ"י של 50% (3.5097), ואף הגיע עד 61.8% בדיוק (3.6213). כל זה כדי לומר שהדולר כבר הכין מסלול אפשרי כלפי מעלה, אשר רק דורש טריגר חיצוני כדי להעמיק בו. זאת, כאמור, בניגוד ללחץ של חלק מהשחקנים שתמיד היו מעוניינים בירידתו.
האם הרפורמה המשפטית, בדמות בריחת כספים זרים מכאן, היא הטריגר לאותה תנועה כלפי 3.78, ואף 3.98-4.00? אם זה כך, זה ייעשה מהר מאוד. חייבים להבין שכאשר פסיכולוגיה המונית משתלטת על נכס פיננסי, קשה מאוד לכמת את עוצמת המומנטום, ויש תמיד גם Overshoot בכיוון (השקל / דולר עוד לא התנסה במשבר שבו הציבור נוהר אל הדולר באמצעות אפליקציה בנקאית פשוטה שמאפשרת רכישה כל כך קלה). מתי נדע שזה קורה? בפריצה של קו המגמה היורד, ומעבר של הדולר שלנו מעל 3.62. עד אז, וזו מטרת כתבה זו, עלינו להכין עצמנו לאפשרות הזו, ולבחון היטב את החשיפות שלנו לחלק המט"ח של תיק ההשקעות.
מילה על הרזרבה של בנק ישראל: כרגע, הרזרבה הדולרית של הבנק שלנו עומדת על קצת יותר מ-200 מיליארד דולר, וזה די הרבה. אבל, נזכור שרזרבה זו מיועדת להמון מטרות שונות (ביטחוניות, רכישת חומרי גלם, וכו...), מעבר למלחמה בכסף זר שיוצא, ודולר עולה המביא לאינפלציה מתגברת. ועוד משהו קטן: במידה והדולר ישקף חולשה אצלנו, יש גם סכנה של "התקפה" מצד קרנות גידור הצדות מקרים כאלו. האם גודל הרזרבות ירתיע אותם? נקווה.
ממה שאנו שומעים, ישנם משקיעים החוששים שממשלה ש״רצה״ על כל כך הרבה מהפכות: ״משפטיות״ ״כלכליות״ (ניסיון לגעת במשטר הריביות בבנקים) ״תקשורתיות״, ועוד... עלולה גם להתערב במשטר ניהול המט״ח. כזכור בישראל לא היה חופש מלא במסחר במט״ח (רצועת האלכסון, ועוד טכניקות שליטה על השערים, וחופש המסחר) ויש חשש שמי שירצה להוציא מט״ח בעתיד עלול לפגוש חוקים שיגבילו אותו….
מכל זה נקווה שהדברים יתייצבו, הן פוליטית והן כלכלית, כדי שלא נעמוד במבחן של הגנה על יציבות פיננסית של מדינתנו הקטנה. לסיום, חובה לציין גם שהדולר עשוי לרדת במקרה שבו יגיעו לפשרה פוליטית מוסכמת, ושהמתיחות הפנימית תרד בצורה משמעותית.
