הצעה להגדלת סכום קצבת הפנסיה המזכה בהטבות אזרחים ותיקים

1. בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989, בסעיף 13א –

(1) בסעיף קטן (א) –

(א) בפסקה (1), במקום "24.3%" יבוא "32%";

(ב) בפסקה (2), במקום "38.3%" יבוא " 46%";

(2) סעיף קטן (ב) – בטל.

דברי הסבר

כיום, על פי חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן–1989 (להלן – חוק האזרחים הוותיקים), כל תושב המגיע לגיל הפרישה מקבל תעודת אזרח ותיק המקנה לו הנחות שונות. למקבלי גמלת הבטחת הכנסה ניתנות, לפי אותו חוק, הנחות מוגדלות, בין השאר בארנונה, והם זכאים גם להטבות נוספות, למשל ברכישת תרופות שבסל התרופות.

סעיף 13א לחוק האזרחים הוותיקים קובע כי גם מי שאינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה בשל הכנסתו מפנסיה עד לסכום מסוים, יהיה זכאי להטבות הניתנות למקבלי הבטחת הכנסה על פי דין או על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג. הזכאות להטבות כאמור תינתן למי שההכנסה שלו מפנסיה אינה עולה על 24.3% מהשכר הממוצע ליחיד ועל 38.3% לזוג, ואלמלא הכנסות אלה היה זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה. 

מוצע להגדיל את סכום ההכנסה מפנסיה המזכה בהטבות, כך שיותאם לעלייה בקצבאות הזקנה והשלמת ההכנסה.

כמו כן,  סעיף 13א(ב) לחוק מתנה את הזכאות האמורה, כך שהיא תחול רק לגבי אזרח ותיק שהחל להיות מבוטח בביטוח פנסיוני לראשונה מיום כניסתו לתוקף של צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957, ואילך – כלומר החל מינואר 2008.

הווה אומר, שכל האזרחים הוותיקים, אשר עבדו כל חייהם והפרישו לקופת הפנסיה לפני כניסת תוקפו של צו ההרחבה, אינם זכאים להטבות לפי הסעיף האמור גם אם הכנסתם מפנסיה אינה עולה על תקרת ההכנסה שלעיל.

בשל כך, הוראת סעיף 13א אינה משיגה את כוונתו המקורית של המחוקק, ולמעשה אינה חלה על רוב רובו של ציבור האזרחים הוותיקים שהפרישו לחיסכון פנסיוני באופן עצמאי לפני כניסתו של צו ההרחבה לתוקף.

לכן, מוצע לבטל את סעיף קטן (ב) האמור, כך שהוראת סעיף 13א תחול גם על האזרחים הוותיקים שהפרישו לחיסכון פנסיוני באופן עצמאי.

מטרתה של הצעת חוק זו היא ליצור שוויון בזכאות להטבות בין האזרחים הוותיקים הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה לבין אזרחים וותיקים שעבדו כל חייהם והפרישו לפנסיה, וסכומי הפנסיה שהם זכאים להם נמוכים ובכל זאת שוללים את זכאותם לגמלת הבטחת הכנסה.

הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת טלי פלוסקוב (פ/3383/20), על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/3579/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת מיקי לוי (פ/209/21; פ/745/22).