נתונים עיקריים:
כ- 2,500 דורשי עבודה דיווחו על חוב משמעותי המהווה עבורם חסם בפני חזרה לעבודה, ועם כולם החל תהליך ראשוני. וכ- 1,800 דורשי עבודה המשתתפים בפרויקט החלו בפועל את תהליך השיקום התעסוקתי בכפוף להסדרת החוב.
המשתתפים הם דורשי עבודה בעלי חסמים מורכבים; היקף חובותיהם המשותף עומד על 870 מיליון ₪; החוב הממוצע הכולל שלהם עומד על כ- 500 אלף ₪ ומורכב בממוצע משישה תיקי חוב שונים. משך השהייה הממוצע של המשתתפים מחוץ למעגל העבודה עמד על 18 חודשים בארבע השנים האחרונים, כשמרביתם הם תובעי הבטחת הכנסת בעלי חסמים תעסוקתיים מורכבים ומרובים.
על-אף המורכבויות האמורות, עבור כשליש מבין המשתתפים החוב מצוי בתהליכי הסדרה והם כבר נקלטו מחדש במעגל העבודה.
מבלי להיכנס לסיבות ולגורמים שהובילו להיווצרותם של החובות, חייהם של רבים מן החייבים בהוצאה לפועל מלאי אתגרים המקשים עליהם הן בפריסת החובות והן בחזרה למציאות חיים-כלכלית מאוזנת. זאת, נוכח העובדה שרבים מהם מתמודדים בו זמנית עם מספר תיקי חוב, שהיקפם הכולל הממוצע נאמד במאות אלפי שקלים, ובנוסף מוטלים עליהם ועל הכנסותיהם האפשריות הגבלות ועיקולים המקשים עליהם להתנהל במסגרת עבודה מסודרת. כתוצאה מכך, לא מעט מהם נמנעים מחזרה לעבודה וחרף זאת נשענים על קצבאות סוציאליות. למעשה, החוב מהווה חסם משמעותי בפני חזרה לעבודה, כי בעטיין של ההגבלות אין לחייב תמריץ לשוב לעבודה שעה שהוא יודע שהכנסותיו ינוכו אוטומטית לטובת השבת החוב. ואכן, כשליש מבין תובעי הבטחת ההכנסה הרשומים בשירות התעסוקה, שהם דורשי העבודה המתמודדים עם החסמים היותר משמעותיים בפני חזרה לעבודה, הם חייבים בהוצאה לפועל. כתוצאה מכך, לא רק שהחוב אינו מושב לנושים אלא שגם החייבים מתקשים לשוב לעצמאות כלכלית, מה שהופך את החזרת החוב למשימה כמעט ולא מעשית. כך למעשה, הן החייב והן הנושה יוצאים נפסדים, החייב כי אינו חוזר לשגרה בה הוא מפרנס את עצמו והנושה משום שהחוב כלפיו נותר בעינו ללא צפי גביה נראה לעין.
נוכח האמור, יצאו שירות התעסוקה ורשות האכיפה והגבייה במיזם משותף יחד עם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שתכליתו השבה לעבודה של תובעי הבטחת הכנסה חייבים תוך הסדרת חובם. מטרת המיזם מחד גיסא, היא לאפשר את שיקומם התעסוקתי של דורשי העבודה החייבים ומאידך להבטיח השבה של חובותיהם לנושים בהתאם ליכולת ההחזר לאחר השתלבותם מחדש במעגל העבודה, כי טובה השבה כלשהי מאי השבה בכלל.
מיזם זה, שהפיילוט שלו החל כבר בעיצומו של הסגר השני (אוקטובר 2020) ורשם הצלחות ניכרות, הוטמע בשגרות העבודה של שירות התעסוקה, רשות האכיפה והגבייה והסיוע המשפטי במשרד המשפטים במהלך 2022. יצוין, כי מיזם זה הוא חלק משינוי העומק שעבר שירות התעסוקה בשנים האחרונות, עוד קודם למשבר הקורונה וביתר שאת לאחריו, במסגרתו המטרה היא לא רק להבטיח השמות בשוק העבודה אלא להבטיח השמות אפקטיביות במעגל העבודה. בתהליך העבודה החדש של שירות התעסוקה, הדגש הוא על תהליכי עומק במסגרתם עובר כל דורש עבודה מיפוי תעסוקתי עמוק של יכולותיו, מיומנויותיו, כישוריו ורצונותיו, בשים לב לדרישות ולתנאי השוק. על בסיס האמור נבנית לדורש העבודה אסטרטגיה תעסוקתית הפועלת להסרת החסמים המקשים עליו ואף מונעים ממנו להשתלב מחדש בשוק העבודה, באופן שיבטיח לא רק את חזרתו לעבודה אלא גם ובעיקר את יכולתו להתמיד בו ולהתקדם בו. חלק מרכזי בהצלחת תהליכי החזרה לעבודה טמון במוטיבציה של דורש העבודה – דבר זה נכון לגבי כל דורש עבודה ונכון שבעתיים לגבי דורשי עבודה חייבים.
לפיכך, הרציונל לפיו פועל המיזם המשותף של שירות התעסוקה עם רשות האכיפה והגבייה והסיוע המשפטי הוא לפעול לסייע לדורשי עבודה שדיווחו על חובות כחסם בפני חזרה לעבודה במסגרת תהליך השיקום התעסוקתי שלו. במהלך 2022, כ- 2,500 דורשי עבודה שהם תובעי הבטחת הכנסה דיווחו על חובות כחסם בפני חזרה לעבודה ועבורם הוצע תהליך של הסדרת חוב בכפוף לשיקום תעסוקתי. 2,000 מתוכם החלו תהליך של גישוש ראשוני, וכ- 1,800 מתוכם החלו בתהליך של הסדרת חוב ושיקום תעסוקתי; יצוין שסך חובותיהם המשותפים של המשתפים עומד על כ- 870 מיליון ₪, ובממוצע כל אחד מהם חייב כ- 500 אלף ₪ המורכבים משישה תיקי חוב שונים.
עד כה, כשליש מבין כ- 1,800 דורשי העבודה שהחלו בתהליך השיקום התעסוקתי והסדרת החוב, כלומר כ- 600 משתתפים, כבר נקלטו בעבודה. מדובר בהישג דרמטי וחסר תקדים. מדובר באנשים שהיו נתונים בעומק אבטלה; הם שהו בממוצע כ- 18 חודשים מחוץ למעגל העבודה בארבע השנים שחלפו ומרביתם תובעי הבטחת הכנסה. לא זו אף זו, עבור יותר ממחצית תיק החוב הראשון בהוצאה לפועל נפתח לפני יותר מעשר שנים – משמעות הדבר היא שככל הראה, חובותיהם לא היו מושבים מעולם, אם משום שהם נמנעו או שהיו מנועים מלעבוד ואם משום שהמציאות הוכיחה שגם בחלוף למעלה מעשר שנים, חובם הראשון עדיין תלוי ועומד.
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור: "שירות התעסוקה אינו משאיר אף אחד מאחור, ופועל להעמדת אסטרטגיות תעסוקה מותאמות אישית לכל דורש עבודה, על מאפייניו ואתגריו, החותרת להסרת חסמים תעסוקתיים ומאפשרת לו חזרה מיטבית למעגל העבודה. כשלדורש עבודה יש מוטיבציה, אין חסם שאי אפשר להסיר, אך גם כשאין מוטיבציה אנחנו לא אומרים נואש וחותרים להפיח אותה. זה הרציונל של כל עבודת שירות התעסוקה, מול כל דורש עבודה, ובוודאי ובוודאי מול דורשי עבודה מרובי חסמים. זה מה שמנחה אותנו במיזם המשותף עם רשות האכיפה והגבייה והסיוע המשפטי, רציונל שהוכיח את עצמו גם הפעם עם הסדרת חובות שהיקפם הכולל מתקרב למיליארד ₪ והחזרתם לחיים של כ- 600 דורשי עבודה שהכל סגר עליהם.אני קורא לכל דורשי העבודה החייבים להיעזר בנו, נוכל ונדע לסייע לכם לשוב למסלול חיים עצמאי, אוטרקי ומלא כבוד. זה נכון ערכית, זה נכון לכם וזה נכון למדינה".
מנהל רשות האכיפה ןהגבייה, מר אורי ולרשטיין: "רשות האכיפה והגבייה, כגוף הלאומי האמון על אכיפה וטיפול בחובות בישראל, רואה חשיבות רבה מאוד לסייע לחייבות וחייבים להשתלב במעגלי התעסוקה. אנו מודעים לכך שחובות מהווים חסם משמעותי בחזרה לעבודה, בין מצד מעסיקים ובין בשל חשש מצד החייבים והמטרה היא להביא לשילובם של חייבים בעבודה ובצמיחה, לצד יצירת הסדרים אישיים לכל אחת ואחד מהם להחזר חובותיהם". מנהלת מחוז תל אביב ברשות, סיגל בן חור, הממונה על הפרויקט מטעם הרשות: " ממחקר שנערך על ידי הרשות על חייבי מזונות, עלה, כי ההבדל בין אחוז התשלום השוטף של חייבים המעידים כי הם נמצאים באבטלה ( 14% תשלום שוטף) לעומת חייבים אשר עובדים אבל עם הכנסה נמוכה( 42% תשלום שוטף), מעיד על חשיבות התעסוקה לתשלום החובות. כגוף ממשלתי הפועל לאכיפת חיובים ולשמירה על מוסר התשלומים במדינה , אנו רואים חשיבות רבה בהנגשת השירות תוך מתן כלים רבים לחייב לטיפול בחובותיו".
מנהלת התחום האזרחי בסיוע המשפטי, במשרד המשפטים עו"ד מרב שיבק: "הסיוע המשפטי במשרד המשפטים הוא המייצג העיקרי בתחום הטיפול וההסדרה של חובות. אנו מאמינים בשילוב ידיים בין רשויות ובטיפול הוליסטי בחייבים הרואה אותם על נסיבותיהם, יכולותיהם והחסמים העומדים בפניהם. הסיוע המשפטי מתייצב לצד החייבים המוחלשים ומסייע להם בשיקומם הכלכלי. אנו רואים בכך זכות וחובה. הסיוע המשפטי שמח לקחת חלק בשיתוף פעולה חשוב זה שמטרתו לסייע לדורשי עבודה לחזור למעגל העבודה באמצעות הסרת החסם של חובות. חובות מהווים חסם לתעסוקה, אך תעסוקה היא אמצעי קריטי להשבת חובות. את הקשר הגורדי הזה בא שיתוף הפעולה הזה לפתור. הסיוע המשפטי מעמיד לדורש עבודה המשתתף בפרויקט ועומד בתנאי הזכאות, עורך דין המייצג אותו בהליכים להסדרת החובות שתאפשר לו להשתלב מחדש במעגל העבודה; ההשתלבות בעבודה מאפשרת לדורש העבודה להחזיר חובות ומעניקה לו אופק ותקווה ליציאה ממעגל החובות והעוני".
בשולי הדברים נאמר שמדובר בתהליך מדוקדק ופרטני, שתחילתו בפניית שירות התעסוקה לדורש העבודה החייב ומציע לו סיוע בטיפול בחובותיו על מנת לשוב לחיים עצמאיים, מציג לו את התועלות, מבהיר לו את התהליך ומפשט לו אותו ומעבר לכך, מתחייב ללוות אותו עקב בצד אגודל עד שיבתו לחיים יצרניים נטולי מגבלות. לאחר מכן, השירות מפגיש אותו עם רשות האכיפה והגבייה, שם מציגים לחייב את כל האפשרויות העומדות בפניו על פי חוק, מסייעים בפריסה של חובות המרכז לגביית קנסות ברשות, פונים לנושה או בא כוחו בתיק לבקש הסדר פריסה ומצמצמים את הבירוקרטיה שחייבים רבים מתקשים עמה. במידת הצורך מופנה דורש העבודה הסיוע המשפטי במשרד המשפטים על-מנת לקבל ייצוג משפטי לצורך הסדרת החובות. במקביל, שירות התעסוקה מסייע לו במסגרת תכנית "מעגלי תעסוקה" לשוב לשוק העבודה על-ידי שיפור מיומנויות, ייעוץ קריירה, אימונים תעסוקתיים, קורסים ועוד - עד להשמה בעבודה.