ביטקויין: הבנקים לא יכולים לסרב למי שרוצה להחזיר את הכסף לחשבון הבנק, אחרי שהושקע בקריפטו

בשבוע החולף פרסמה רשות שוק ההון אזהרה חריגה: "הרשות מזהירה את הציבור מפני קבלת שירותים במטבעות וירטואליים מידי גופים שאינם מפוקחים ושלא קיבלו רישיון מתאים....אזהרה זו היא המשך לפעולות שנקטה הרשות כנגד גופים בינלאומיים אשר פרסמו שירותים פיננסיים במטבעות וירטואליים בערוצים שונים ללקוחות ישראלים ללא רישיון מתאים. לצד זאת, במסגרת סמכותה, הרשות גם דחתה מספר בקשות לקבלת רישיון של גופים אשר לא עומדים בהוראות הדין.

"במקביל לפעולות האכיפה בהן נוקטת רשות שוק ההון מול גופים אשר אינם עומדים בהוראות הדין, רשות שוק ההון מסדירה את פעילותם של גופים בעלי רישיון למתן שירותים במטבעות וירטואליים. בחודשים האחרונים העניקה רשות שוק ההון שלושה רישיונות למתן שירותים במטבעות וריטואלים. זאת, לצד חברות נוספות שפעולות מתוקף "המשך עיסוק" ושנמצאות בימים אלה בהליכי רישוי מתקדמים". מה הוביל את הרשות לפרסם את האזהרה החריגה הזאת? שילוב של ארבעה גורמים, שכדאי להיות ערים להם:

לאחר ששנה שעברה משקיעי הקריפטו ספגו הפסדים כבדים מאוד על השקעתם במטבעות הדיגיטליים, התעשייה נכנסה למה שמכונה "חורף קריפטו". נפחי המסחר ירדו, מיזמים קרסו, והשוק עבר תהליך כואב מאוד של ניקוי מחלק מהמיזמים שקמו וניסו להרוויח ממינופים גבוהים וממניפולציות. אולם מתחילת השנה, השוק מתחיל להתעורר בחזרה: ראשית, המיזמים הטכונלוגיים שעוסקים בטכנולוגיית בלוקצ'יין ממשיכים בפיתוח, הרגולטור ממשיך לשכלל את הרגולציה בתחום, גופים עסקיים כמו ויזה מרחיבות את היצע המוצרים שלהן בתחום הקריפטו, ושער הביטקוין עלה בכ-40% מתחילת השנה. כך, המסחר בקריפטו חוזר לעניין את המשקיעים הקטנים, והם חוזרים לפעול בשוק.

רשות שוק ההון היא הרגולטור המוסמך לתת רשיונות לפועלים בתחום הקריפטו. איך עבד התהליך? הגופים הפועלים בתחום, הגישו בקשות לרשיון לממונה, ועד לקבלת החלטתו, פעלו מכח "היתר המשך עיסוק", כלומר – מעמד של תקופת בייניים, בו הגוף הצהיר שהוא פועל על מנת לקבל את הרשיון. לממונה על שוק ההון לקח זמן רב עד שהוא החל לתת את הרשיונות הקבועים. הסיבה: היתה חסרה לו תשתית רגולטורית מתאימה שעל פיה הוא קובע את סטנדרט הפעילות של הגופים. בשנה האחרונה הרגולטור קבע מספר כללים להתנהלות גופים הפועלים בתחום הנכסים הוירטואליים. כללים אלו מקיפים תחומים רבים: מתפעול, דרך חובות איסור הלבנת הון, וסט הכללים האחרון והמשמעותי ביותר שנקבע נגע לדרך בה נשמרים כספי הלקוחות. הרגולטור קבע חובה להפריד בין נכסי החברה לנכסי הלקוחות, וחובה להחזיק אותם במשמורת לטובת הלקוח. זאת, על מנת למנוע מצב כפי שראינו בקריסת הגופים המאסיבית שהתרחשה בשנת 2022, שבו ראינו שהחברות השתמשו בכספי הלקוחות לצרכים שונים, ללא הפרדה בינהם לבין כספי החברה עצמה, ובאופן שאף הכניס את המצטרפים האחרונים לגוף להשקעה נוסח פירמידה – כאשר הגוף השתמש בכספיהם לשלם לעמיתים אחרים שרצו לפדות את כספם.

לאחר שקבע הממונה את שורת הסטנדטים, הוא החל לטפל ברשיונות. בשלב הראשון, הוא אסר על פעילות של כל מי שלא פנה אפילו בבקשה לרשיון, כלומר לא פועל מכח "היתר המשך עיסוק". כך למשל, הבורסה הגדולה בעולם, ביננאנס, שלא פנתה בזמנו לקבלת הרישיון, נאלצה לצמצם את פעילותה בעברית המכוונת ללקוחות ישראליים, ובחודשים האחרונים היא מתארגנת מחדש בכל הקשור לפעילותה בישראל.

בשלב לאחר מכן, הרגולטור החל לבדוק עניינית את הבקשות השונות. הוא העניק מספר רשיונות לגופים שעמדו בכללי הרגולציה, ושלח גופים אחרים למקצה תיקונים ושיפורים, על מנת שיעמדו בכללים. אולם, ישנם גופים, אפילו גופים מרכזיים מאוד בתחום, שכבר קיבלו סירוב סופי ומוחלט מהרשות. כלומר: מעמדם איננו עוד כפועלים "מכח היתר עיסוק", אלא הרשות פשוט באה ואמרה – אתם לא יכולים לפעול בתחום. בכלל. הסירובים בדרך כלל לא מגיעים מכך שהגוף לא עומד בתנאי כזה או אחר של רגולציה, כי אז הרשות שולחת אותו למקצה שיפורים הסירובים של הרשות בדרך כלל מגיעים כאשר הגופים פועלים באופן שמהותית מנוגד לתפיסת הרשות לגבי מי יכול לנהל כספים של אנשים אחרים, בעיקר בהיבטי הלבנת הון. הסירובים הם יחסית חדשים, והם היו טריגר משמעותי להודעה של הרשות.

במקביל להתפתחות הרשיונות ברשות שוק ההון, חלה גם התפתחות במערכת הבנקאית הפיננסית. משקיעי קריפטו בשנים האחרונות, דיווח על קשיים רבים בהכנסת הכסף מההשקעה, חזרה למערכת הפיננסית. הבנקים נקטו בעמדה מאוד קיצונית: אנו מסרבים לקבל את הכסף אלינו למערכת, משיקולי הלבנת הון. אם בתחילת הדרך הבנקים קיבלו גיבוי לעמדה זו מבנק ישראל, לאט לאט, בפסיקה ולאחר מכן גם ברגולציה בתחום – העמדה התהפכה. פסק הדין האחרון בנושא התקבל ממש לפני מספר שבועות, והוא קובע – סירוב מוחלט ושרירותי לקבל כספים שמקורם בקריפטו, לא יכול להתקבל. מה כן? בנק ישראל פיתח רגולציה מבוססת סיכונים, שאומרת: הבנקים צרכים לנהל את הסיכונים בכל הקשור לקבלת כספים ששימשו למסחר בקריפטו. הם צרכים לנהל את סיכוני הלבנת ההון, לזהות את הלקוח, להבין מהיכן מגיע הכסף, האם שולם בגינו מס, ובכפוף לניהול הסיכונים, לקבל אותו אליהם. ימי הסירוב המוחלט תמו.

אחד התנאים בניהול הסיכונים של הבנקים במסגרת ניהול הסיכונים שלהם, הוא שהשקעת הכספים בוצעה דרך גוף שיש לו רישיון, או היתר עיסוק. כלומר, כעת כאשר כללי הרגולציה לגופים הפועלים בתחום הקריפטו ברורים, והציפיות של הרגולטור מהם ברורות, קבלת הרשיון היא תנאי לכך שהבנקים בהמשך הדרך יאפשרו את קבלת הכסף חזרה למערכת, והמשקיע לא ימצא את עצמו מול שוקת שבורה. מסחר דרך גוף שסורב לרשיון על ידי רשות שוק ההון הוא תמרור אזהרה גדול, ולא תהיה דרך לאחר מכן, להכניס את הכסף למערכת הבנקאית.