בנק ישראל מסדיר הנפקת מטבעות יציבים: ממה בעצם הוא חושש ואיך הוא רואה את השוק?

בנק ישראל פרסם בשבוע האחרון את עקרונות הסדרת המטבעות היציבים בישראל, וזאת במקביל לפרסומים של הרגולטורים האחרים לגבי אסדרה של היבטים אחרים בנוגע לפעילות המטבעות הדיגיטליים. מה בעצם הביא את בנק ישראל להתערבות בתחום הקריפטו, אותו הוא לא מחבב, בלשון המעטה?  

הבנקים המרכזים מסביב לעולם התייחסו מאז ומתמיד לעולם הקריפטו באדישות ולעיתים בזלזול, עד שהגיעו המטבעות היציבים. מטבע יציב הוא מטבע ששערו צמוד לשער של מטבע "פיאט" קיים – למשל דולר או יורו. מטבע הקריפטו היציב למעשה מבטיח לתת למחזיק בו בכל רגע את שוויו הנקוב במטבע הפיאט. כך, מטבע יציב צמוד דולר יהיה שווה דולר אחד, מטבע יציב צמוד יורו יהיה שווה יורו, וכן הלאה.

המטבעות היציבם היציבים תפסו תאוצה אדירה בעולם הקריפטו. הם בעצם אפשרו למשקיעים לחמוק מאחד מהקשיים המובנים של עולם הקריפטו: התנודתיות. כך למשל, אזרח שעובד בארה"ב ומעוניין לשלוח כסף למשפחתו בגוואטמלה, יכול לשלוח לו מטבע יציב צמוד דולר – ולדעת שהערך שלו יהיה שווה דולר, במקום לשלוח מטבע אחר שיכול ליפול בחדות תוך זמן קצר. גם בתחילת הלוחמה ברוסיה המטבעות היציבים היו המטבעות הפופולאריים ביותר ששימשו להוצאת כספים מאוקראינה, כאשר התגלו קשיים בגישה למערכות הפיננסיות.

שימוש שלישי במטבעות היציבים הוא כ"חוף מבטחים" עבור משקיעים, כשהשווקים נהיים תנודתיים. יש קושי בירוקרטי רב במכירת השקעות בקריפטו והכנסת הכסף למערכת הפיננסית, בתוספת של צורך בתשלום מס. משקיעים שלא מעוניינים לצאת מההשקעה בקריפטו, אלא רק לצמצם סיכון לתנודתיות כאשר השווקים סוערים, עושים זאת באמצעות השקעה במטבעות יציבים.

המטבעות היציבים הפופולאריים ביותר הם של מנפיקי ענק כמו תת'ר ובאיננס,  והם נמצאים דרך קבע  ברשימת עשרת מטבעות הקריפטו הגדולים מבחינת שווי שוק. שווי השוק של המטבע היציב צמוד הדולר של ת'תר, USDT, עומד על 71 מיליארד דולר, שווי השוק של מקבילו בבינאנס – USDC עומד על 43 מיליארד דולר

הבנקים המרכזיים תמיד ראו במטבעות המרכזיים סיכון יציבותי למערכת הפיננסית המסורתית. מדוע? המטבעות היציבים הם למעשה נקודת ההשקה וההצמדה של עולם הקריפטו ועולם הכסף המסורתי. ישנה התחייבות של מנפיק המטבע הצמוד, להבטיח את שוויו בהתאם לשווי מטבע הפיאט (בדוגמאות שהבאנו – הדולר). החשש הוא שאי עמידה בהתחייבות זו, תחרוג מגבולות ההשפעה בעולם הקריפטו, ותערער גם את המטבע שאליו הוא צמוד. כלומר, אם השוק יגלה שלמנפיק המטבע היציב הצמוד לדולר אין באמת יכולת לגבות את התחייבויותיו, גם הדולר יפגע, וגם אמינותו תוטל בספק. בנוסף, הגופים שמבטיחים את ההצמדה רוכשים ומוכרים דולרים על מנת לכסות את התחייבויותיהם, דבר שמשפיע גם על הביקוש למטבע הפיאט, ועל מחירו.

הרגולטור האמריקאי כבר חצי עשור מוטרד ממנפיקת המטבעות היציבים הגדולה תת'ר, הוא פתח בהליכים נגדה ודורש ממנה להציג לציבור הוכחות לכך שהיא יכולה לעמוד בהתחייבות ההצמדה שהיא לקחה על עצמה.

בנוסף, במהלך 2022 קרס בלוק לונה, בלוק שניהל מטבעות יציבים, וברגע האמת לא הצליח להבטיח את ההצמדה במטבע צמוד הדולר שלו, בלחץ הפודים. קריסת בלוק לונה, והמטבע המוביל שלו – טרה לונה, היו אחד הקטליזטורים העיקריים לשרשרת ארוכה של קריסות בעולם הקריפטו, שהגיעו לאחר מכן.

בשנה שעברה הגישה ועדה בין משרדית את המלצותיה לגבי הרגולציה הנדרשת בתחום המטבעות הדיגיטליים בישראל. הרגולציה פוצלה בין מספר רגולטורים: רשות שוק ההון מעניקה רשיונות לגופים פיננסיים הפועלים בתחום, רשות ניירות ערך מפקחת על מטבעות שבמהותם מתנהגים כמו ניירות ערך, ובנק ישראל ממונה על כל תחום המטבעות היציבים, בגלל ההשפעות הרוחביות שלהן על המערכת הפיננסית המסורתית. עם זאת נציין שמעבר ליציבות, יש סיבה נוספת לכך שתחום המטבעות היציבים נמצא תחת פיקוח בנק ישראל והיא הסיבה הצרכנית: בניגוד למטבעות הקריפטו שנתפסים על ידי הציבור ככלי השקעה ספקולטיבי למען השגת רווח מהיר, מטבעות יציבים הם דווקא הכלי של עולם הבלוקצ'יין לביצוע תשלומים ולהעברת ערך כספי בין אנשים – העולמות הקרובים יותר, לבנק ישראל.

בשבוע שעבר, בנק ישראל פרסם את הצעתו לרגולציה בתחום: "מטרת האסדרה היא לאפשר פעילות במטבעות יציבים תוך ניהול הסיכונים הכרוכים בשימוש בהם, והתאמת ההגנות הצרכניות והדרישות היציבותיות לפעילות ייחודית זו", מציין הבנק במסמך טיוטת האסדרה שפירסם.

בנק ישראל מציין כי אחד העקרונות שמנחים אותו בקביעת האסדרה בתחום הקריפטו הוא אדישות טכנולוגית. כלומר, העקרונות המהותיים לאסדרה ולשמירה על הצרכנים, הם זהים אם מדובר במטבעות דיגיטליים על גבי הבלוקצ'יין או במטבעות מסורתיים.

עיקרון נוסף שעומד בבסיס האסדרה הוא התפיסה של הבנק המרכזי לפיה "אין זה מתפקידו של המפקח לדאוג ליציבותו של הנכס שאליו צמוד המטבע היציב, אלא להבטיח שהמנפיק יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי מחזיקי המטבע היציב ולשמור על ערכו בהתאם לשוויו של נכס ההצמדה".

העקרונות האלו, הביאו את בנק ישראל להמליץ לקדם את האסדרה הבאה ביחס לפעילות במטבעות יציבים:

1. לקבוע דרישה לפיה הביטחונות שיחזיק מנפיק של מטבע יציב יכסו 100% מהתחייבויותיו כלפי מחזיקי המטבעות. דרישה כזו תפחית מאוד את הסיכון היציבותי הנובע מהפעילות במטבע יציב.

2. בהיבט של זהות המאסדרים, מוצע כי מנפיקי מטבעות יציבים יידרשו לרישוי: עבור מטבע שאינו בעל חשיבות יציבותית הרישוי יינתן על ידי רשות שוק ההון, אחרת הרישוי יינתן על ידי הפיקוח על הבנקים. במסמך מוצעים קריטריונים להגדרת מטבע יציב כבעל חשיבות מערכתית.

3. מטבע יציב שהוכרז כמערכת תשלומים מבוקרת יפוקח על ידי הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל.

4. בכדי להגביר את היעילות הפיקוחית מוצע להקים מנגנוני תיאום בין המאסדרים הרלוונטיים השונים.