האם כדאי לתת לחוסך אפשרות לנהל בעצמו את כספי הפנסיה שלו?

עד עתה, ההיענות מצד בתי ההשקעות הגדולים במשק לפלטפורמת ה-IRA הייתה פושרת בלשון המעטה. מנהלי מוצרי החיסכון "הרזים", כלומר אותם מוסדות ענק במשק לגמל והשתלמות, הדירו רגליהם כמעט לחלוטין מיישום האפשרות לקחת חלק בשוק ה-IRA . חשיבות היעדרות זו מקבלת משנה תוקף כשלוקחים בחשבון שהמוסדות הגדולים בשוק ההון לקחו על עצמם להיות סופר מרקט פיננסי, שמבקש לתת את כל אפשרויות ההשקעה.

לטעמי, לא קשה להבין מדוע החברות הפיננסיות טרם הרימו את הכפפה. כדאי להיזכר לרגע בפאניקה שאחזה בנו בשנת 2008 לגבי המשך עתידו הפיננסי השל העולם. אני עוד זוכר את הטלפונים של אנשים שהתקשרו להתייעצות. אני זוכר את אלו שהתלבטו לגבי מצב קרן ההשתלמות שלהם, או לחלופין מה יש לעשות עם  את קופת הגמל שברשותם ואולי כדאי לשנות את תנאי הפנסיה. להגיד שהצלחתי לשכנע את כולם לבל יעזבו את ההשקעות שברשותם יהיה חטא לאמת.

שוו בנפשכם, עם על כל הרוחות הסוערות, של אותם ימים, הייתם מוסיפים פרטים שבחרו להשקיע את הונם הפנסיוני בזכות עצמם או על ידי מנהל ההשקעות שברשותם. הרי ניתן להניח, שהאחרונים, עם מבט דואב על ההפסדים בתיק ההשקעות, היו בוחרים למכור את ההחזקות שברשותם- בלב ירידת הערך.
 אני לא מאשים אותם, אם הייתי ניצב במקומם, הסיכוי הוא יותר מסביר שגם אני הייתי נוהג כמותם.

אנחנו יכולים להקיש את אשר היה מתרחש מהעולם המקביל לעולם ההשקעות הפנסיוני- הרי הוא שוק קרנות הנאמנות. באותה תקופה, הקרנות הכספיות, היו הכוכבות הבלתי מעורערות של סוף 2008. הקרנות ללא הסיכון, קלטו את כל ההון שנס ונמלט מהקרנות המנייתיות והאג"חיות. כיום, שנתיים לאחר המשבר, בישראל נסחרות כ- 50 קרנות והן מחזיקות נתח שוק של כ-13%. בעת המשבר, ההון המנוהל בקרנות הכספיות הצטבר לנתח שוק של כ-33%. חלק גדול מהמשקיעים בעקבות כך, לא חווה את שנת 2009- שנת התיקון הגדולה.

לא קשה לראות לאן ההון בקרנות הפנסיה היה מופנה אם בעת המשבר הוא היה מושקע בדרך עצמאית. בתי ההשקעות חיש קל, היו מארגנים קרנות פנסיה כספיות לעת מזור. הסיבה היא אותה סיבה: בכדי שהכספים לא יברחו סופית מבית ההשקעות שניהל אותם עד כה, הבית מארגן לו אלמנט השקעה חלופי ונוח- ללא סיכון. ללא סיכון אך עם תשלום עתידי-  כפי שאכן התרחש בענף קרנות הנאמנות, אלו שייבחרו לנתב את כספם לכספיות, לא ייהנו מההתאוששות שמגיעה לאחר משבר. ראה ההתאוששות המרשימה של שנת 2009 בקרנות הפנסיה. כל האמור, יכול להתרחש בצורה חריפה יותר, מכפי שהתרחש בענף הקרנות ולו מן הסיבה שהון פנסיוני, גמיש אף פחות, מהון השקעות שמנוהל בקרנות הנאמנות. לכן כאשר הוא משנה כתובת – הוא משנה אותה לתקופה ארוכה יותר.

התרחיש אולי נשמע דמיוני, אך אם נביט מעבר לים, זה בדיוק מה שקרה בארה"ב, של שנת 2008. ערב המשבר, דווח אז על מאות אלפי אנשים, שהפנסיה שלהם הלכה לעזאזל. למה? כי הם בחרו להתחפש למנהלי כספים.

נכון, האדם הוא רציונאלי, כך לפחות אני רוצה להאמין ונכון, יש בעיה עם האמירה שהממשלה, או קובעי המדיניות מטעמה, יודעים מה טוב בשבילי יותר ממני. אבל, לפעמים חובה על הרגולאטור לזהות מתי פרט יכול להזיק לעצמו. פרדוקס הכפייה מדבר בדיוק על מצב זה. מונח זה נלקח בהשאלה, מהמצב שבו הממשלה מסדירה ואוכפת את שלטון החוק, בכדי שלפרטים יהיה את החופש ליצור, כלומר הפרטים נהנים מכך ש"מכריחים" אותם לשמור על הסדר. פרדוקס הכפייה חי ויציב, גם בשוק הפנסיה כאשר "מכריחים" אותי להיות סולידי.

בכל הנוגע להשקעות פרטיות והאילוץ המסוים שנכפה על ציבור השכירים לחסוך, דעתי היא כי החברה המערבית נלחמה מלחמת חורמה ממש, בכדי שיובטחו לה תנאי חיסכון ופרישה הולמים. לעיתים צריך ממש להכריח חלק מהם בכדי לדאוג להמשך תקין של חסכון וקיום נאות. עם זאת, אני מודע להתנגדות המסוימת שיש לחלקם כנגד האילוץ. אולי יש מקום לשקול בניית תחנות של משיכת כסף, בצורה גמישה יותר ולשם מטרות מוסדרות שיועילו עם ציבור החוסכים ובה בשעה עם כלכלת ישראל ורווחתה העתידית.

האחריות בחסכון ה- IRA היא של הציבור עצמו. בכולנו נטועה התחושה הבריאה שמוטלת עלינו האחריות לדאוג להוננו. במיוחד כשמדובר בהון כל כך מכריע לעתידנו. הבעיה, שלא כולנו בנויים לכך מנטאלית ואם הקופות הללו מתאימות לחלק מסוים באוכלוסיה, הן מתאימות לאנשים שהשקעות הוא עיסוקם ממילא. ההצלחה של הקופות המנוהלות בשנת 2010, מעניקות את התחושה שמנהלי ההשקעות בפנסיה הבשילו לקחת את ההחלטות הנכונות. תכונה שלא בהכרח פשה במסדרונות המשקיעים היחידים.

נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.