פרשנות:   IRA בקרנות הפנסיה? סכנה!

מהו IRA בניהול אישי ?

בינואר 2010 אישר משרד האוצר הפעלת קופת גמל אישית (IRA) אשר מאפשרת ניהול אישי של קרן השתלמות וקופת גמל במעמד עצמאי או שהכסף בקופה נזיל. בכך, משרד האוצר מספק הוכחה נוספת לכוונתו להפוך את שוק ההון לתחרותי ומשוכלל.

מה זה IRA?

Individual Retirement account) IRA) הינו מוצר חדשני ומתקדם שמאפשר לך לראשונה, לקחת את השליטה לידיך בכל הקשור לניהול חסכונותיך לטווח ארוך (קופת גמל וקרן השתלמות). הינך האחראי לקבלת החלטות השקעה ביחס לניהול כספיך עד לרמת נייר הערך הבודד בתיק. זאת בדומה לנעשה בארה"ב ובאירופה שם IRA הינה הדרך המקובלת לניהול כספי החיסכון.

עד כאן העובדות. האם ישנו מקום להחיל את השיטה גם על קרנות הפנסיה?

עד עתה, ההיענות מצד בתי ההשקעות הגדולים במשק להעניק את פלטפורמת ההשקעה הנחוצה הייתה פושרת- בלשון המעטה. למעשה מנהלי מוצרי החיסכון "הרזים", כלומר אותם מוסדות ענק במשק לגמל והשתלמות, הדירו רגליהם כמעט לחלוטין מיישום האפשרות שניצבת לפתחם לקחת חלק בשוק ה IRA. היעדרות שכזאת, מקבלת משנה תוקף כאשר לוקחים בחשבון שהמוסדות הגדולים, חדשות לבקרים, מציינים כי לקחו על עצמם להיות סופר מרקט פיננסי, שמבקש לתת את כל אפשרויות ההשקעה.

לטעמי, לא קשה להבין מדוע החברות הפיננסיות הגדולות בשוק ההון, עדיין לא הרימו את הכפפה ואני אפרט מדוע.

זוכרים את 2008? לא בטוח. היזכרו רגע בפאניקה האדירה שהתרחשה כאן, בפחד האימתני שאחז את כולם לגבי התנאים הפיננסים מסביב לעולם. אני זוכר את הטלפונים לקראת ערב של אנשים שהתקשרו להתייעצות. אלו שאלו לגבי מצב קרן ההשתלמות שלהם, האם כדאי  להעביר את קופת הגמל שברשותם ואפילו את הפנסיה. להגיד שהצלחתי לעמוד בפרץ ולהשביע את כולם לבל יעזבו את תיק ההשקעות שברשותם- יהיה שקר.

לי ולכם נותר עתה רק לדמיין מה היה מתרחש אם על כל אלו, היו נוספים גם אנשים שבחרו לנהל את כספי הפנסיה שלהם בדרך עצמאית. הרי כולנו יודעים שבלב ירידות הערך בשוק ההון, עם הפסדים כבדים, אלו כבר היו דואגים למכור את תיק ההשקעות שלהם. אני לא מאשים אותם, סיכוי גבוה, שבעידנא דריתחא, אם הייתי ניצב במקומם, גם אני הייתי נוהג כמותם.

אתם יודעים מה? אני לא אבקש מכם לדמיין, זו עבודה קשה מדי. פשוט הביטו מה התרחש בשוק קרנות הנאמנות, בו ניתן לנהל את כספך כאוות נפשך. בזמני המשבר, הכוכבות הבלתי מעורערות של אז, היו הקרנות הכספיות. קרנות ללא סיכון שקלטו את כל ההון שנמלט משאר הקרנות המנייתיות והאג"חיות. נכון לאמצע אוקטובר, נסחרות בישראל כ 50 קרנות כספיות שמנהלות נכסים בסך של 20.3 מיליארד, מתוך כ- 153.5 מיליארד נכסים בכל הקרנות. בחישוב מהיר, שנתיים אחרי המשבר, הן מחזיקות נתח שוק של 13.2%. אלו הם עוד נתונים מנחמים, לעומת הנתונים שהצטיירו ערב המשבר, דאז, כאשר ההון המנוהל בקרנות הכספיות הצטבר לכדי נתח שוק של 32.5%. 

לא קשה לראות אם באותם תנאים של אז, בהם בנוסף על תנאי המשבר הפיננסי- הון הפנסיה היה מושקע בדרך עצמאית - לאן הוא היה מופנה. בתי ההשקעות שהיו אחראים על פלטפורמה של ההשקעה בפנסיה היו מארגנים חיש, קרנות פנסיה כספיות לעת מזור. הקמה שהייתה נוצרת באותה האמתלה של קרנות הנאמנות הכספיות. כלומר, בכדי שהכספים לא יברחו מתוך בית ההשקעות שניהל את כספי הפנסיה עד כה, אנו נארגן לו אלמנט חלופי. סביר להניח, כפי שאכן התרחש בענף קרנות הנאמנות, שאלו ייבחרו לנתב את כספם לאתן כספיות, לא ייהנו מן ההתאוששות המכובדת, כפי שאכן קרה בשנת 2009 בקרנות הפנסיה, ויגרמו בתוך כך להפסדים מיותרים. אולי בצורה חריפה יותר, משום שהון פנסיוני, גמיש פחות, מהון השקעות שמנוהל בקרנות הנאמנות.

התרחיש הזה, אולי נשמע דמיוני משהו, אך הם נביט מעבר לים, זה בדיוק מה שקרה. בארה"ב, ערב המשבר, דווח על מאות אלפי אנשים, שהפנסיה שלהם הלכה לעזאזל. למה? כי הם בחרו להתחפש למנהלי כספים, ללא כל ניסיון ולהשקיע אחוז גבוה מדי מן הפנסיה שלהם בחברות "מבוססות" כמו סיטי גרופ', אי איי ג'י וכיו"ב.

נכון, האדם הוא רציונאלי, אין מה לומר. כל התורה הכלכלית מבוססת על כך. נכון, יש בעיה עם האמירה שהממשלה, או לחלופין קובעי המדיניות מטעמה, יודעים מה טוב בשבילי יותר ממני. אבל, האמת היא שזו אינה קביעה חדשה. פרדוקס הכפייה מדבר בדיוק על זה. מונח זה נלקח בהשאלה, מן המצב שבו הממשלה מסדירה ואוכפת את שלטון החוק בכדי שלפרטים יהיה את החופש ליצור, כלומר הפרטים נהנים מכך ש"מכריחים" אותם לשמור על הסדר. פרדוקס הכפייה חי ויציב, גם בשוק הפנסיה. לאורך ההיסטוריה, חברות רבות  הפסידו את הונם שנחסך לעת פרישה, משום בעיות שלטוניות שונות.  לכן זה כמעט אבסורד בכדי שאנשים יאבדו אותו מתוך בחירה.

בכל הנוגע להשקעות פרטיות וה"אילוץ" של ציבור השכירים לחסוך, דעתי היא כי החברה המערבית נלחמה מלחמת חורמה בכדי שיובטחו לה לבסוף תנאי החיסכון והפרישה ההולמים. לעיתים יש ממש "להכריח" חלק מהם בכדי לדאוג להמשך תקין של חסכון. עם זאת אני מודע להתנגדות המסוימת שיש לחלקם כנגד האילוץ. כל המבקש לא לחסוך ולנתב את כספו בצורה יצרנית יותר- אולי כאן המקום לשקול בניית תחנות של משיכת כסף, בצורה גמישה יותר ולשם מטרות מוסדרות שיועילו עם ציבור החוסכים (ובה בשעה עם כלכלת ישראל).

להצלחה אבות רבים, הכישלון הוא יתום

לסיכום אפשר לסיים את הנושא בצורה הטובה ביותר: האחריות בחסכון ה- IRA היא של הציבור עצמו. בכולנו נטועה התחושה הבריאה שמוטלת עלינו האחראיות לדאוג להוננו. במיוחד כשמדובר בהון כל כך מכריע לעתידנו. הבעיה שלא כולנו בנויים לכך מנטאלית ואם הקופות הללו מתאימות לחלק מסוים באוכלוסיה, הן מתאימות לאנשים שהשקעות הוא עיסוקם ממילא. ניהול ה- IRA  הוא ניהול השקעה פרטני ובצורה דומה אתה יכול לנהל את כספי הפנסיה שלך בהווה. בתוך כך ליהנות בהווה מן היתרונות של הערבות ההדדית. ההצלחה של הקופות המנוהלות בשנת 2010, מעניקות את התחושה שמנהלי ההשקעות בפנסיה הבשילו לקחת את ההחלטות הנכונות. תכונה שלא בהכרח פשה במסדרונות המשקיעים היחידים. 

 
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.