מחיר הזהב קרוב היום לשיא ההיסטורי שלו - מה זה מספר לנו ?

הנכס הקרוי "זהב" מעולם לא ידע ימים יפים יותר. במהלך השבוע שעבר זינק מחיר המתכת הצהובה ב-6% והגיע מרחק נגיעה מרמה של 2,000 דולר לאונקיה. 

הזהב קרוב היום לשיא ההיסטורי שלו שנקבע לפני שנה, במארס 22', עם תחילתה של הפלישה הרוסית לאוקראינה. אז נגע הזהב במחיר שיא - 2,072 דולר לאונקיה. 

מי שעוקב אחר הזהב בשנה האחרונה שם בוודאי לב לתנודתיות הגדולה במחירו. בחודשים שלאחר השיא של מארס 22' החל מחיר הזהב לרדת במהירות. בתוך 8 חודשים איבד הזהב 21% מערכו, ובנובמבר האחרון הוא נסחר סביב 1,650 דולר. משם הוא הפך כיוון ותוך 4 חודשים עלה כמעט את כל הדרך חזרה. 

המסחר בזהב מושפע מכמה פרמטרים כלכליים עיקריים שמייד נדון בהם. אבל בראש וראשונה הוא מושפע מתחושות בטן ומסנטימנט אנושי היסטורי בן אלפי שנים. האנושות תמיד ראתה בזהב נכס ששומר על ערכו – גם בימי שלום, ובעיקר בימי מלחמה. 

הזהב תמיד זכה לחיבה אנושית. הן בזכות תכונותיו הפיסיות, והן בזכות מה שבני אדם מייחסים לו. ההיסטוריה האנושית רצופה בסיפורים שקושרים בעלות על זהב עם עושר. 

במהלך המאה ה-19 התגלו בעולם כמה מצבורי זהב חדשים שהובילו להגירה המונית של הרפתקנים שקיוו להתעשרות מהירה. גלים אלה נקראו "הבהלה לזהב" (Gold Rush). המפורסמת ביותר הייתה בהלת הזהב של קליפורניה בשנת 1849. אירוע מוכר אחר היה הבהלה לזהב באלסקה, שעליה נעשה סרט בשם זה בכיכובו של צ'ארלי צ'אפלין (1925). הגירות אלו אחראיות במידה רבה להתיישבות במערב ארה"ב. בהלות זהב נוספות במאה ה-19 אירעו בדרום אפריקה ובאוסטרליה. 

חישובים מראים כי 70% מכלל הזהב בעולם הופק רק אחרי 1910. משחר ההיסטוריה ועד היום הופקה כמות זהב המשתווה בנפחה לכשלוש בריכות אולימפיות בלבד.

במחצית השניה של המאה ה-19 קיבל הזהב גושפנקא רשמית למעמדו כאשר אומות העולם קבעו את תקן הזהב כאמת מידה לכמות המותרת להן להדפיס כסף נייר. מדינה שרצתה להדפיס כסף הייתה צריכה להעמיד מולו כמות שווה בערכה של מטילי זהב שבהם היא מחזיקה. "תקן הזהב" החזיק כמעט 100 שנים עד שנזנח על ידי ארה"ב בתחילת שנות ה-70'. בעקבות ארה"ב הופסקה הצמדתו גם למטבעות אחרים. אבל החיבה האנושית לזהב והאמונה בערכו הסגולי נותרה כשהייתה.

חומר גלם בענפי הצורפות והאלקטרוניקה 

אז מהם הפרמטרים העיקריים שקובעים את מחיר הזהב? 

הראשון והחשוב כמובן הוא היחס בין הביקוש וההיצע עולמי. בפועל ההשפעה מגיעה כמעט תמיד מצד הביקוש מאחר והיצע הזהב כמעט ואינו משתנה. היקף ההפקה של זהב בעולם נותר קבוע למדי לאורך השנים. 

פונקציית הביקוש לזהב מושפעת מכמה גורמים עיקריים. ראשית, ישנו הביקוש הפיסי לזהב. בעבר שימש הזהב להכנת מטבעות מלכותיים. כיום כמובן שאין צורך בכך. 

קרוב ל-50% מהביקוש העולמי לזהב מקורו בתעשיית התכשיטים. לזהב יש צבע בוהק והוא נוח מאוד לריקוע בזכות כושר המתיחה שלו. גרם אחד של זהב יכול להימתח עד לאורך של 66 קילומטר (!). בזכות תכונות אלו השימוש בזהב לתכשיטים הפך למקובל בתרבויות רבות, כולל כאלו שהיו מנותקות במשך מאות שנים מהציוויליזציה האירופית.      

כ-7% נוספים מהביקוש מגיעים מהעולם התעשייתי. זהב הוא מתכת בעלת מוליכות גבוהה שאיננה מחלידה ואינה מתרכבת עם יסודות אחרים. הוא משמש כגורם ייצור במכשירים מדויקים, כגון מכשירי אלקטרוניקה ומכשור רפואי.

שאר הביקוש לזהב מגיע מצד מדינות, פרטים, וגופים פיננסיים שמעוניינים להחזיק בו כנכס בשל יכולתו לשמור על ערכו לאורך זמן. חלק מהביקוש לזהב מגיע מצד גופי השקעות, וסוחרים שמחזיקים בו לצרכי ספקולציה.   

שני גורמי הביקוש הראשונים – תעשיית האלקטרוניקה ותעשיית הצורפות – מושפעים בעיקר מהמחזור הכלכלי. כאשר קיימת גאות בכלכלת העולם, גובר גם הביקוש לזהב כחומר גלם תעשייתי. כך למשל הוסברה הגאות בזהב בשנים 2003-2008. באותן שנים נרשמה צמיחה מהירה בכלכלת העולם, ובמיוחד בשווקים מתעוררים. שווקים אלו – ובעיקר סין והודו – הגבירו את הביקוש לזהב. ואכן, מחיר הזהב זינק אז מרמה של 350 דולר לאונקיה עד ל-1,000 דולר לאונקיה. 

גורם נוסף שהאיץ אז את העליות היה השקתן של קרנות סל העוקבות אחר מחיר הזהב. אם פעם זהב נחשב לנכס של "עשירים בלבד", קרנות הסל הפכו אותו לנגיש לכולם. התפתחות זו האיצה עוד יותר את הביקוש לזהב. 

בין 2008 ל-2012 מחיר הזהב המשיך לטפס. בשיאו של משבר החובות האירופי (2011-2012) נסק מחירו עד 1,800 דולר לאונקיה. לאחר מכן מחיר הזהב הלך והתמתן עד לרמה של 1,200 דולר ב-2018. מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה וחזרתה של האינפלציה הקפיצו אותו שוב וב-3 השנים האחרונות נסחר הזהב בתחום של 1,650 – 2,000 דולר לאונקיה.

הגנה מפני אינפלציה, מלחמה וקריסת בנקים

וורן באפט, המשקיע הגדול והמוערך בעולם, סולד מהשקעה בזהב. פעם הוא אמר עליו כך: "אנחנו חופרים בור בקצה העולם בחיפוש אחר זהב. אנחנו ממיסים אותו, מתיכים אותו, יוצקים אותו, ואז קוברים אותו בבור אחר, ושמים סביבו אנשים כדי לשמור עליו. אין בזה שום תועלת". 

למרות דבריו של באפט, מעמדו של הזהב כנכס לצבירת עושר נותר חזק כשהיה. התכונה החשובה הזו "שמירת ערך", הופכת את הזהב לנכס שמסוגל להתמודד עם כמה סוגי משברים. 

הראשון הוא משבר גיאופוליטי, או מלחמה. בעתות מלחמה אנשים זקוקים לנכס בעל משקל נמוך יחסית לנפח שלו וערך גבוה, כזה שקל לצרור על הגב ולהימלט. למשל, יהלומים ומטבעות זהב. לא מעט יהודים הצליחו לממן כך את חיי הבריחה והמסתור שלהם במהלך מלחמת העולם השנייה.

הסוג השני הוא משבר שגורם לצניחה מהירה בערך הכסף – כלומר אינפלציה גבוהה או היפר אינפלציה. במשבר שכזה ערך כסף הנייר יורד במהירות ואנשים מתקשים להדביק את העלייה ביוקר המחיה. במדינה שסובלת מהיפר אינפלציה – כמו טורקיה למשל שבה האינפלציה בשנה האחרונה נעה סביב 80% - אנשים מאבדים את האמון בכסף הנייר שמדפיסה הממשלה ועוברים לכסף חלופי. הם יקנו מטבע זר בשוק השחור, או שיצטיידו בזהב, כסף ויהלומים. הזהב, אף שאינו נושא ריבית, אמור לשמור על ערכו הדולרי עד שהמערכת הממשלתית תתייצב. 

סוג אחר של משבר שדוחף אנשים לזהב הוא משבר אמון במערכת הבנקאית – שבעצמה מבוססת על כסף נייר. כאשר מתעורר חוסר אמון במערכת הבנקאית, אנשים ירוצו לבנק כדי למשוך פיקדונות להמירם למזומן בפעולה שמכונה "ריצה על הבנק". אם מספיק אנשים יעשו כך, הבנק  יקרוס מחוסר נזילות משום שהוא לא יכול לממש את כל הנכסים שלו בבת אחת. כאשר בנק קורס, קיים חשש שבעלי חשבונות בבנק יאבדו את כל או לפחות חלק מכספם. הבנק הקורס יהיה חייב חילוץ מצד הבנק המרכזי, או מצד בנקים אחרים. כאשר המשבר פוקד כמה בנקים יחד – חוסר האמון מחריף, וקיים חשש לכשל מערכתי שיפיל בנקים רבים.  

משברים פיננסיים כאלה הגם שהם נדירים יחסית, מתרחשים אחת לכמה עשרות שנים. ארה"ב חוותה משבר כזה בתחילת שנות ה-80' עם קריסה של עשרות בנקים קטנים למטרות הלוואה והחיסכון. ישראל התנסתה בכך במשבר וויסות מניות הבנקים ב-83' – משבר שגרם להלאמת כל הבנקים הגדולים. העולם כולו התנסה בכך במשבר הפיננסי הגדול של 2008, ואירופה התנסתה בכך פעם נוספת במשבר החובות של מדינות ה-PIIGS של השנים 2011-2012. כל המשברים הללו חייבו התערבות ממשלתית חריפה, הלאמה של חלק מהמוסדות, הפסד כבד לבעלי מניות הבנקים ולעיתים גם למפקידים.  

הקפיצה הנוכחית במחיר הזהב מתרחשת כאשר העולם הפיננסי חווה את מה שנראה כמו משבר בנקאי חדש. בתוך שבועיים קרסו 4 בנקים, מהם שניים גדולים יחסית – בנק סיליקון וואלי האמריקאי (SVB) וקרדיט סוויס השוויצי. הסיבה העיקרית לכך היא העלאות הריבית החדות בשנה האחרונה שגרמו לצניחה בשווי הנכסים של הבנק – אג"ח ממשלתיות שערכן צלל במהירות. 

נכון לעכשיו קשה לדעת לאן יתפתח המשבר הזה. החשש הוא שקיימים עוד מאות בנקים קטנים ובינוניים שעלולים לספוג מכה דומה, הונם העצמי יישחק ויציבותם תתערער. 

הזהב  כנכס מקלט – וגם כמתכת תעשייתית - זוכה אפוא לביקוש עז. מצד אחד, כלכלת העולם עדיין מתאוששת  מהקורונה, הייצור התעשייתי חוזר לקדמותו, והביקוש לזהב כמתכת תעשייתית גובר. מצד שני, האיום האינפלציוני עדיין גבוה והחשש מכשל מערכתי בענף הפיננסים גובר. 

הקפיצה במחיר הזהב מרמזת שהחששות מפני ההשפעות השליליות של תהליך העלאת הריבית עדיין רבים וגבוהים. וזאת למרות הקפיצה הנאה שרשמו שוקי המניות בחודשיים הראשונים של השנה. מי שעדיין מצפה ל"נחיתה רכה" של הכלכלה צריך כנראה לעדכן את תחזיותיו והערכותיו.

הכותב כיהן בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker. אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.