הריבית ירדה בהתאם לצפי; בנק ישראל מאזן בין שוק עבודה הדוק לחשש מפיחות

הועדה המוניטארית הודיעה כצפוי על הפחתת ריבית שנייה ברציפות של 25 נ"ב ל-3.50%. הפחתת הריבית לוותה בטון ניטראלי, על רקע הכוחות המנוגדים הנובעים מתנאי המשק לעומת הלחצים להתחזקות השקל והאינפלציה שנעה סביב מרכז היעד. על הטון הניטראלי מההודעה פיצתה תחזית המחקר שכללה צפי להפחתת הריבית ל-3%. באופן כללי, המסר מההודעה תאם את הערכתנו, שכן תמונת המצב הפיסקאלית ונתוני המאקרו האחרונים אינם תומכים בהורדת ריבית מעבר לסביבה ניטראלית. לפיכך, מעבר להחלטה הנוכחית, במידה והאינפלציה תמשיך לנוע סמוך למרכז היעד, המשך הפחתות ריבית יהיה תלוי במידה גבוהה במצב השקל. כך, המשך לחצים לייסוף יובילו להפחתות ריבית נוספות, אך התייצבות מעל ל-3 שקלים ובוודאי תרחיש של פיחות בשקל יובילו את הועדה להסתפק בסביבת ריבית ניטראלית עד מרחיבה מתונה, עם ריבית של סביב 3.25%.

הועדה המוניטארית הודיעה כצפוי על הפחתת ריבית שנייה ברציפות של 25 נ"ב ל-3.50%. ההכוונה העתידית נותרה בעינה ומכוונת למדיניות תלוית נתונים ובעיקר בהתפתחות האינפלציה, בפעילות המשק, במדיניות הפיסקאלית ובהתפתחויות הגיאו-פוליטיות. הטון מההודעה שוב לא היה "יוני" אלא ניטראלי, ונובע ככל הניראה מהצורך לאזן בין תנאי המשק, ובפרט הפעילות הריאלית, אי הודאות הגיאו-פוליטית והפיסקאלית לבין התמתנות האינפלציה והחשש מהתחזקות השקל. לעומת הטון הניטראלי, תחזית המחקר סיפקה את החלק ה"יוני" בהודעה עם צפי להתמתנות באינפלציה ל-1.8% בשנה הקרובה ובהתאם לזאת הפחתת ריבית ל-3%. כמו כן, הנגיד ירון חזר על ההתבטאות מהשבועות האחרונים ולפיה במידה ותימשך הירידה בציפיות לאינפלציה לרמות הקרובות לגבול התחתון של היעד תתאפשר מדיניות מרחיבה יותר וקצב הפחתות מהיר יותר, אך בסופו של דבר המדיניות היא תלוית נתונים.

ההתייחסות למצב המשק בהודעה מחדדת את ההשפעה של ההתפתחויות בשער חליפין על המדיניות המוניטארית שכן מרבית הגורמים אינם תומכים בהפחתת ריבית מעבר לרמה ניטראלית. כך, ההודעה מציינת את אי הודאות הגיאו-פוליטית שנותרה גבוהה, למרות התמתנות בה מאז חתימת מזכר ההבנות בין ארה"ב לאירן. בנוסף, ההודעה מציינת את ההתאוששות בפעילות הריאלית, הנתמכת בשוק עבודה הדוק, שלאחרונה מתאפיין בהתגברות לחצי השכר.  כמו כן, אי הודאות הפיסקאלית, בפרט בכל הנוגע לתקציב הביטחון, נותרה גבוהה וקיבלה ביטוי בתחזית המחקר ולפיה היענות מלאה לדרישות מערכת הביטחון תבוא לידי ביטוי בגירעון גבוה של כ-5.5% תוצר ואינפלציה גבוהה יותר של 0.5%-0.2% ביחס לתרחיש הבסיס (1.8%). 

מבחינת האינפלציה, ההודעה מציינת כי היא נותרה סביב מרכז היעד וצפויה לנוע סביב רמה זו בהמשך השנה, כאשר הציפיות לאינפלציה נמצאות מתחת למרכז היעד.  ההודעה מציינת כי הסיכונים לתחזית מאוזנים, וכוללים את ההתפתחויות הגיאו-פוליטיות והשפעתן על מחיר האנרגיה, פרמיית הסיכון ושער החליפין לצד עודף הביקוש ותמונת המצב הפיסקאלית. מבין סיכונים אלו ניראה כי הדגש ניתן במידה רבה יותר להאצת השכר ולהאצה שנרשמה לאחרונה בסעיף הדיור במדד. בהתייחסות לשער חליפין הועדה ציינה את התנודתיות הגבוהה שליוותה את התקופה האחרונה כאשר בסופה פוחת השקל.

במסגרת החלטת הריבית עודכנה גם התחזית של מחלקת המחקר. ההנחות העיקריות בבסיס התחזית הן ליציבות יחסית במחירי האנרגיה, לירידה בעצימות הלחימה בלבנון, שלא יתקיים סבב לחימה נוסף מול איראן ולכך שתקציב הביטחון יוגדל בשנת 2026 ב-15 מיליארד ₪, מעט מעל לרזרבות שנשמרו בתקציב. תחזית הצמיחה ל-2026 עודכנה קלות מ-3.8% ל-4% ול-2027 נותרה ללא שינוי- 5.5%. תחזית האינפלציה ל-2026 עודכנה מ-2.2% ל-1.8% ול-2027 נותרה ללא שינוי -1.8%. תחזית הריבית לרבעון השני של 2027 עודכנה ל-3% לעומת התחזית לרבעון הראשון שעמדה על  3.75%-3.5%. תחזית הגירעון ל-2026 עודכנה מ-5.3% ל-4.9% ול-2027 מ-4.4% ל- 4.2% ואילו יחס חוב-תוצר ל-2026-2027 עודכן ל- 69% לעומת 70.5%. להערכת מחלקת המחקר במידה ותקציב הביטחון יעלה במלוא הסכום הנדרש, 40 מיליארד ₪, הגירעון יגיע השנה ל-5.5% תוצר, ויתרום לעלייה באינפלציה בשיעור של בין 0.5%-0.2% מעל לתרחיש הבסיס.

בשורה התחתונה, הפחתת הריבית לוותה בטון ניטראלי, על רקע הכוחות המנוגדים הנובעים מתנאי המשק לעומת הלחצים להתחזקות השקל והאינפלציה שנעה סביב מרכז היעד. על הטון הניטראלי מההודעה פיצתה תחזית המחקר שכללה צפי להפחתת הריבית ל-3%. באופן כללי, המסר מההודעה תאם את הערכתנו, שכן תמונת המצב הפיסקאלית ונתוני המאקרו האחרונים אינם תומכים בהורדת ריבית מעבר לסביבה ניטראלית. לפיכך, מעבר להחלטה הנוכחית, במידה והאינפלציה תמשיך לנוע סמוך למרכז היעד, המשך הפחתות ריבית יהיה תלוי במידה גבוהה במצב השקל. כך, המשך לחצים לייסוף יובילו להפחתות ריבית נוספות, אך התייצבות מעל ל-3 שקלים ובוודאי תרחיש של פיחות בשקל יובילו את הועדה להסתפק בסביבת ריבית ניטראלית עד מרחיבה מתונה, עם ריבית של סביב 3.25%.