נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

מבט על סקטור הבנקים בארץ ובחו"ל

הזדמנות או פסק זמן למשהו גרוע יותר?

 

 
איור פאנדראיור פאנדר
 

משה שלום
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
03/04/2023

כבר כתבנו כאן שההיסטוריה חוזרת על עצמה על ידי חריזה, ולא על ידי העתקה. המקרה הספציפי שאני מתכוון עליו הוא התנהלות הבנקים המרכזיים, ומה שמדיניותם גורמת. כאשר הם מגזימים בצד ההזרמות, וההקלות, נוצרות בועות, וכאשר הם מנסים לרסן את הבועה, הם תמיד מגיעים למצב של "שבירה" של משהו.

ומה הכוונה בימים שלו? פשוט מאוד: הכסף שהוזרם עקב הצורך בזמן הקורונה יצר, בהשלכה, אינפלציה, שאותה מנסים לרסן על ידי ריביות גבוהות. אלו מורידות את מחיר האג"ח בשוק (תשואה נעה הפוך למחיר האגרות), וכך, יש במרתפי הבנקים נכסים "סולידיים" המתומחרים ב-100% כאשר שווי השוק שלהם הוא רק 70-80% לערך.

זו מהות ה"שבירה" האחרונה, וזה מה שקרה ב-Silicon Valley Bank, Signature, חלק ממה שקרה ב-Credit Suisse, ואיים לאיים על Deutsche Bank. בינתיים, החור בסכר הזה נחסם ונאטם בהצלחה, על ידי אותם בנקים מרכזיים, בעזרת פתיחה חוזרת של נזילות דולרית חופשית מקומית ובינלאומית, אבל, חלק מהאירוע גרם לנזקים גדולים מאוד בפסיכולוגיה מול המוסדות.

השאלה הגדולה עכשיו היא: האם הירידה הדרמטית במניות הבנקים בארה"ב, ואף בארץ, מביאה אותן להיות הזדמנויות השקעה, או שהן עדיין נכס "רעיל" פונדמנטלית ו-או טכנית. לפני שנסתכל על שני הגרפים שהבאתי לכם, כמה מילים על העיקרון: הבנקים אינם רק חברות שניתן לשפוט על פי תוצאות עסקיות.

הם מהות בפני עצמה בכלכלה. בכל כלכלה של כל מדינה. למעשה, הן החלון הספציפי הטוב ביותר לצמיחה ולשגשוג באותה מדינה. מכיוון שהם מקור המימון והאשראי של רוב הפעילות, ומטמון המזומנים של רוב האזרחים, מצבם הבריא חיוני. לעיתים, הם מקור הבעיה, כמו ב-2007-9, אבל לרוב, הם פשוט השתקפות של הצריכה והיזמות.

כמו כן, תמחור המניות של הבנקים אומר די הרבה על הפסיכולוגיה של המשקיעים כלפיהם, ובהשלכה על הכלכלה. בהקשר הזה אני רוצה להביא לכם נתון מעניין אחד: אחרי כל המהומה בבנקים בארה"ב ה- Price to book ratio לבנק אוף אמריקה הוא 0.94, כאשר אותו יחס עבור בנק הפועלים הוא 0.81. שניהם מתחת ל-1, דהיינו בתמחור חסר לעומת השווי ה"תיאורטי" הבסיסי.

עכשיו, הבה נסתכל על המצב הטכני של שני הסקטורים. שני הגרפים שבועיים, ושניהם נוצרו בעזרת פלטפורמת TradingView. נתחיל בגרף של תעודת הסל המייצגת את הבנקים בארה"ב (KBE):



יש כאן מצב שבו הסקטור הגיע לשני שליש הדרך מהשיא שלו, ועד התחתית של הקורונה. ירידה מ-60 ועד קרוב ל-35 (כמעט 48% ירידה!). זמן רב הסקטור נסחר בדשדוש אופקי, כאשר הגבול העליון היה 50 והתחתון 45, אבל קריסת SVB וכו.. הביא אותו לרמה חדשה נמוכה. זו הרמה של הדשדוש שהיה מיד אחרי החזרה מעלה מאביב 2020, דהיינו לפני שידענו שהחיסונים יהיו פתרון המגפה. האזור הזה הו גם הגבול התחתון של תעלה יורדת, ויש לנו שלוש נרות שמציינות שיש כאן סוג של תחתית חזקה.

ומה קורה בסקטור בארץ? הנה מדד הבנקים, עם אותה תצורה:


התצורה הטכנית כאן היא הרבה יותר טובה מאשר זו של ארה"ב. הסקטור ממש רחוק מאזור הקורונה, כאשר, כזכור, נוצרה אז תחתית כפולה סביב 1600, והמדד נמצא כרגע סביב 3200. למעשה, אזור ה-3200 נראה כאזור של תמיכה מאסיבית, אשר נוסה אינסוף פעמים לאחרונה. זאת, אחרי ראינו ירידות חדות מהפסגה הכפולה סביב 3800 ועד עכשיו.

השבועות האחרונים, למרות כל המהומה סביב הרפורמה, לא גרמו לנזק משמעותי נוסף למניות הבנקים. יש הרואים בתמחור שלהם שווי המצדיק השקעה לטווח ארוך. בקיצור: השקעת ערך ולא השקעת מסחר של טווח קצר. חסר לנו רק מרכיב קטן כאן: שקט. אם הפשרה המקווה אכן תתקיים, ואם לא יהיה ברבור שחור חדש מצד השווקים הגלובליים, 3200 נראית כאזור של סיכוי-שיכון ממש מעניין.

לעומת זאת, שבירת 3200 תהווה קטסטרופה של ממש: יש המון פקודות קטיעת הפסד מתחת! והרמה הבאה הברורה, במדיה וזה יקרה, היא 2600. עם כל ההשלכות של זה על הכלכלה המקומית. המון הצלחה לכולם!

x