מה ישבר קודם - המודל הכלכלי של האוכלוסיה החרדית או כלכלת ישראל ?

לאחר פרסום הטור הקודם שלי (כך הגענו לעצמאות כלכלית – חלק ב'), שלח לי הקורא ע' כמה טענות שחולקות על התובנה שלי: "האם הריבוי המהיר של האוכלוסייה שמייקר את עלויות המחייה ואת הזיהום הסביבתי טוב לנו? האם חלוקת הילודה בין קבוצות העם אחידה? האם אנחנו באמת מסוגלים להסתדר בלי ארה"ב? מזווית כלכלית אולי כן, אבל לא מבחינה טכנית וצבאית. כל חיל האויר שלנו מבוסס על תוצרת אמריקאית". 

יש לא מעט אמת בטענות של ע'. ישראל של ימינו אמנם יכולה לחוש את עצמה עצמאית מבחינה כלכלית. הכלכלה של ישראל שונה היום לגמרי מזו שהיתה כאן בשנות ה-80'. התוצר לנפש גבוה יותר, האינפלציה הגבוהה נעלמה, היצוא תפח פלאים בזכות תעשיית ההייטק, ואפילו ברמת התשתיות (כבישים, רכבות) עשתה ישראל צעדים גדולים ומשמעותיים.  

אם לא יקרו תקלות של הרגע האחרון, החודש אמורה לצאת נסיעה מסחרית ראשונה של הרכבת הקלה בתל אביב. העיר שרחובותיה נחפרו לאורך ולרוחב ב-8 השנים האחרונות תצטרף סוף סוף לרשימת הערים המודרניות בעולם – ולא רק בגלל מחירי הדירות שנוגעים בסטרטוספירה.

בשונה מע', אני לא חושב שהריבוי המהיר באוכלוסיה מזיק לכלכלה או מזהם את המדינה. אפשר לצמוח במהירות ועדיין לשמור על הסביבה. סינגפור – עיר-מדינה שבה הצפיפות לקמ"ר עומדת על 8,300 איש (השלישית בצפיפותה ממדינות העולם) – מראה שהדבר אפשרי. גם טוקיו שבתחומה גרים מעל 13 מיליון אנשים (ו-35 מיליון במטרופולין כולו)  נחשבת לעיר נקיה ונעימה למדי. 

צפיפות וריבוי אנשים אינם תירוץ לזיהום סביבתי. הידע שצברה האנושות והטכנולוגיה שעומדת לרשותנו  מאפשרים לבנות היום ערים צפופות מאוד, ועדיין כאלו שיהיו נקיות ובעלות איכות חיים גבוהה. במגדל של 15 קומות ניתן לשכן כיום 60 משפחות. פעם נדרשו לכך 5 בניינים בני 4 קומות. בניית מגדלים מאפשרת לשכן יותר אנשים על אותה יחידת שטח, ולפנות יותר שטחים לטובת גנים ציבוריים. בנוסף, במגדלים המודרניים קיימות חניות תת קרקעיות, מה שמפחית את הצורך בפינוי מקומות חניה בשולי הכביש. כך ניתן לפנות מקום למדרכות נוחות, לשבילי אופניים ולפנות נתיבים לתחבורה ציבורית.

כל התהליכים הללו דורשים כמובן הרבה תכנון והרבה זמן בביצוע. תכנון ושינויים עמוקים נדרשים כמובן גם בתשתיות התחבורה. אבל בסוף זה קורה. בישראל של לפני 30 שנה עדיין לא היה כביש אגרה. לא היו מנהרות בכרמל ולא היתה רכבת קלה בירושלים. זה בסדר. גם רומא לא נבנתה ביום אחד.  

המשבר הדמוגרפי 

הנקודה שעליה ע' ואני מסכימים טמונה בשאלה "האם חלוקת הילודה בין קבוצות העם אחידה?". הכוונה של ע' היא שעיקר הריבוי הטבעי בישראל מתרחש בקרב אוכלוסייה חרדית, שאיננה יצרנית, איננה משרתת בצבא ומתנגדת מבחינה אידיאולוגית למרבית מוסדות המדינה. בראש וראשונה היא מתנגדת למערכת המשפט.

מנתוני למ"ס והמכון הישראלי לדמוקרטיה עולה שקצב הגידול של האוכלוסייה החרדית בישראל הוא מהיר ביותר – כ־4% בשנה. הגורמים לכך הם שיעורי פריון גבוהים, תנאי רפואה ומחיה מודרניים וגיל נישואים צעיר מאוד.

בשנת 2022 מנתה האוכלוסייה החרדית הישראלית כ־1,280,000 נפש, לעומת כ־750,000 ב־2009. חלקה היחסי בכלל האוכלוסייה בישראל הוא 13.3%. על פי התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעורה יגדל בשנת 2030 ל־16%. בשנת 2033 תמנה האוכלוסייה החרדית כ-2 מיליון נפש. 

נכון לשנת 2021, אשה חרדית מביאה לעולם 6.5 צאצאים בממוצע. אשה דתיה שאינה חרדית מביאה 3.9 ילדים בממוצע. אשה חילונית לעומתן מסתפקת ב-2 ילדים בממוצע, בדומה לשיעור הילודה במדינות מערביות מודרניות. 

המשמעות הדמוגרפית כאן ברורה: האוכלוסיה החילונית אינה גדלה כמעט (למעט באמצעות עליה מחו"ל), ואילו האוכלוסיות הדתית והחרדית מתרבות בקצב מהיר. וכל זה קורה בשעה שרוב האוכלוסיה החרדית איננה מפרנסת את עצמה ותלויה כמעט לגמרי בקצבאות ממשלתיות ועוד שלל הטבות מהממשלה והעיריות. 

מנתונים של פורום קהלת עולה ששיעור התעסוקה של גברים חרדים אמנם עלה ב-20 השנים האחרונות מכ-35% ל-53%. זה עדיין שיעור נמוך מאוד לעומת שיעור תעסוקה של 88% באוכלוסיה החילונית.

אבל זו רק חלק מהתמונה. אופי ההשכלה של גברים חרדים והימנעותם מלימודי ליבה, מסליל אותם בעיקר לעבודות שאינן דורשות השכלה. דהיינו, לעבודות של שכר מינימום שהערך המוסף מהן נמוך.   

ב-20 השנים האחרונות עלה שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב גברים לא חרדים (בגילאים 22-44) מכ-46% ל-79%. העליה הדרמטית ברמת השכלה של האוכלוסיה סייעה להפוך את ישראל למעצמה של תעשיות עתירות ידע.

גם באוכלוסייה החרדית נרשמה עליה חדה בשיעור הזכאים לבגרות – יותר מפי 4! - משיעור של 0.6% ל-2.8% בלבד. במילים אחרות – רק 3 מכל 100 גברים חרדים בגילאי 22-44, מחזיק בזכאות לתעודת בגרות. מספר  בעלי ההשכלה האקדמית מתוכם נמוך כמובן עוד יותר.

מאות אלפים עם השכלה לא רלוונטית

המשבר הדמוגראפי שאליו צועדת ישראל מחייב התייחסות ופתרון. בעוד מספר שנים לא רב האוכלוסיה החילונית לא תוכל יותר לשאת על גבה את האוכלוסיה החרדית. כל עוד המשבר הזה אינו מטופל, קשה יהיה להתייחס  למדינת ישראל כאל ישות עצמאית מבחינה כלכלית.   

רוב ממשלות ישראל בעשורים האחרונים היו תלויות בממסד הדתי כדי לזכות ברוב בכנסת. מסיבה זו אף ממשלה לא ניסתה לבצע טיפול עומק בניסיון לקדם תעסוקה והשכלה לאוכלוסייה החרדית. הממשלה הנוכחית אף עושה צעדים בכיוון ההפוך: היא מגדילה את הקצבאות ומנסה לפטור את החרדים סופית מחובת הגיוס לצבא.

ארגוני המחאה השונים נגד ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה זיהו את המשבר הדמוגרפי כאחד הגורמים בעלי הסיכון הרב ביותר למדינת ישראל. צעדת המחאה שנערכה בעיר בני ברק לפני כחודש היתה רק ההתחלה. 

בשבוע שעבר ארגוני המחאה ארגנו יום שיבוש מיוחד שניקרא "יום השוויון הלאומי". והם מסבירים: "הממשלה רוצה להעביר חוק שיאפשר לחרדים השתמטות המונית מהצבא. המשמעות – פירוק צבא העם. בנוסף, כחלק מקידום ההפיכה המשטרית הקואליציה מתכוונת להעביר חקיקה שתרסק את השוויון במדינה. אם יצליחו הם ינציחו את המצב שילדים חרדים לא לומדים לימודי ליב״ה ומוסללים לחיי עוני. זהו הרס מובטח של הכלכלה הישראלית והפיכת ישראל למדינת עולם שלישי. הם מרסקים את ההייטק ודואגים לגדל דורות שלא יוכלו להשתלב בשוק התעסוקה".

אז כן, ישראל אולי עצמאית כלכלית כיום, אבל זוהי עצמאות על זמן שאול. קשה לחשוב על נושא שבו גם פורום קהלת וגם ארגוני המחאה מסכימים עליו באופן כמעט מלא.