אלמוג עזר
10/12/2010
לפנינו עוד כמה חודשים, בטרם הכניסה לעונת הדוחות האחרונה של החברות הציבוריות בשנת 2010. כאשר זאת תתחיל, הפרשנות של האנליסטים לגבי צפי הרווחים בטווח הרחוק של החברות יהווה אירוע רב חשיבות.
הרי כל המשקיעים בשוק ההון מנסים לבחון את הנתונים בצורה המקיפה ביותר ואף את היכולת של החברות הציבוריות להרוויח לאורך זמן. תחזיות האנליסטים הן כלי שרת חשוב לכך.
לא כך חושבים בחברת העסקים "מקנזי אנד קומפני "(McKinsey & company). בחברה לקחו על עצמם את המחקר שיסביר מדוע אנליסטים של חברה נוטים לטעות ולהפוך מוטים כאשר זה נוגע לרווחים עתידיים של חברה. או במילים אחרות, אולי האנליסטים טועים, אבל בטעויות שלהם ניתן למצוא סדר מסוים.
החולשה של מנתחי המניות מתגלה במלוא עוצמתה, כאשר הם אינם לוקחים בחשבון מצבים של מיתון כלכלי עתידי במשק. לפי המחקר, ניתן לומר שבעיתות צמיחה הם נוטים להיות הרבה יותר מדויקים.
על פי מקנזי: " הדפוס מאושש את ההנחות הראשוניות והממצאים הקודמים שברשותנ. אלו מורים על כך שאנליסטים מפגרים אחר השוק בלכוון מחדש את התחזיות שישקפו תנאים כלכליים חדשים. כאשר הצמיחה הכלכלית מאיצה, הפיגור קטן. כאשר היא מתמתנת- הוא מתרחב."
לדוגמה בין השנים 2003-06, כאשר המשק האמריקאי היה בעיתות צמיחה, האנליסטים לא היו רעים בכלל בחיזוי רווחי החברות הציבוריות. מאז הם נחלשו משמעותית. אפקט ההפתעה מסביר מדוע משקיעים נוטים למכור את תיק ההשקעות שברשותם בצורה חדה בזמן ירידות ושוקדים על השמרים בעת עליות.
האלמנט שבמקנזי מנסים להבליט, הוא שאנליסטים אופטימיים בצורה עקבית. אופטימיים מדי. ב25 השנים האחרונות הם חזו רווחים למניה של 10-12% למניות הS&P 500 -. התוצאות שהתרחשו במציאות היו צנועות בהרבה- 6%. כלומר האנליסטים החטיאו את המטרה בצורה כוללת של כמעט 100%.
מקנזי:"הנתונים מן הפסקה הקודמת חייבים להוות תמרור אזהרה למנהלים, שאחת מהשאיפות הגדולות ביותר שלהם היא לענות על צפי הרווחים של המשקיעים בבורסה "
אם ברצונך לברר מדוע אנליסטים טועים בצורה עקבית, עליך לפנות למדע לקיחת ההחלטות(ביהביוריזם כלכלי). הטענה של הענף היא כי אנשים שמוכרחים לקחת החלטה סבוכה ומורכבת, נעזרים באינטואיציה והטייה פנימית. במילים ציוריות יותר, המשקיעים נעים בין קומדיה לטרגדיה בצורה רצונית וכמעט שווה.
מה שהיה הוא מה שיהיה?
בוול סטריט הנטייה הזו באה לדידי ביטוי בכך שרווחים לזמן ארוך מקבלים חלק חשוב מאוד בצפיות לרווחים בטווח הארוך יותר. על פי נסים טאלב מחבר "תעתועי האקראיות" זה מביא אותם להמעיט בסיכויים לרעידות אדמה בשוקי ההון (ובכלל). המשבר הפיננסי כולו, חב את היווצרותו לתנועה הבלתי פוסקת בין הטראגי לקומי, יחד עם עוד כמה עיוותים ספקולטיביים.
עד כמה אפקט העדר והסנטימנט הכללי משפיעים על האנליסט הבודד? מחקר רב השפעה מאת הכלכלנים דוד שרפשטיין וג'רמי שטיין (1990), מעיד כי לאפקט יש השפעה ברורה. מנהלי ההשקעות לעיתים קרובות נוטים לעקוב אחרי העדר, למרות שהם מודעים לכך שהוא פונה אל עבר צוק. למה? באופן פרדוקסאלי, זה בטוח יותר מהבעת עמדת יחיד.
אתה המקורי? אתה מפוטר!
מחקרים אחרים מראים, כי מנהל השקעות צעיר שמנסה לצאת חוצץ כנגד הטרנד הקיים בשווקים, סיכוייו להיות מפוטר בקרוב- עולה בהרבה. ללא קשר להישגי הקרן או התיק אותו הוא מנהל. במילים אחרות, לפעמים עדיף לומר את המשפט הנכון בשוק ההון על פני ההשקעה הנכונה.
סוף דבר
כנראה שכולנו בני אדם שמנסים לעשות סדר בבלאגן. אם גיליתם איך- בשביל זה יש טוקבק.
כל התרגומים הם תרגומים חופשיים של הח"ם.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאיהקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
