הפצת כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עם תאגיד בנקאי בהסכם הפצה

1. סעיף 7ו לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן – החוק) קובע כי בעת פנייה של לקוח לתאגיד בנקאי בבקשה להתקשר עמו בחוזה כרטיס אשראי, או בעת פנייה של תאגיד בנקאי ללקוח בהצעה להתקשרות כאמור, על התאגיד הבנקאי להפיץ את כרטיסי האשראי של המנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה, כהגדרתו בסעיף. הסעיף חוקק במסגרת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, ונועד להגביר את התחרות ולאפשר למנפיקים אחרים להגיע לקהל לקוחות רחב, וזאת באמצעות שימוש ברצפת ההפצה של התאגידים הבנקאיים, לרבות הסניפים שבבעלותם.

2. סעיף 7ו(ב) לחוק קובע כי המפקח על הבנקים ייקבע בהוראות ניהול בנקאי תקין הוראות בדבר הסכם ההפצה בין התאגידים הבנקאיים לבין המנפיקים האחרים. כמו כן, סעיף 7ו(ג) לחוק קובע כי לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר להתקשר עם מנפיק בהסכם הפצה, וכי המפקח רשאי לקבוע תנאים שיראו אותם כבלתי סבירים לעניין זה.

3. במסגרת הוראה זו ייקבעו הוראות לעניין תהליכי הפצת כרטיסי אשראי לפי סעיף 7ו לחוק, לרבות בעניינים שבהם הוסמך המפקח לקבוע הוראות לפי סעיפים 7ו(ב) ו-7ו(ג) לחוק. ויובהר, ההוראה מתייחסת רק להפצה על פי סעיף 7ו לחוק, ולא להסכמים אחרים בין מנפיקים ובין תאגידים בנקאיים. כמו כן, ההוראה אינה מונעת התקשרויות אחרות או נוספות של תאגידים בנקאיים עם מנפיקים אחרים, שאינן בגדר הפצה על פי החוק.

4. לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי הבנקאות ובאישור הנגיד, קבעתי הוראה זו. בהתאם להחלטת הנגיד, האסדרה לא לוותה בפרסום דו"ח לפי חוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב- 2021 וזאת לאור פעולות משמעותיות שבוצעו לפני כניסת החוק לתוקף.

פירוט הסעיפים

פרק א'- תנאי הסכם ההפצה

(סעיפים 7-13)

5. הוראה זו איננה מתייחסת לכלל הפרטים והסעיפים שיהיו בתוך הסכם הפצה, נשוא הוראה זו, אלא, מתייחסת רק לנושאים שזיהינו ככאלו שבהם עשויה להתגלע מחלוקת בין הצדדים או שיכולים להיות חסם להגעה להסכם.

6. בהוראה נקבע כי כרטיסי אשראי אשר הונפקו ע"י מנפיק אחר לפי סעיף 7ו לחוק לא יכללו סממנים של התאגיד הבנקאי, ובנוסף התאגיד בנקאי לא יהיה צד לחוזה כרטיס האשראי, אשר נכרת בין הלקוח והמנפיק האחר.

7. התמורה שישלם המנפיק האחר לתאגיד הבנקאי בעד הפצת כרטיסי האשראי שלו תהיה קבועה ולא תהיה קשורה למאפייני הלקוח, לאופן השימוש שלו בכרטיס האשראי או לשירותים והעמלות שמשולמות או ניתנות ע"י המנפיק האחר ללקוח. זאת, מהטעם שהתמורה שיש לשלם לתאגיד הבנקאי היא בגין מאמצי ההפצה ולא לדרוש תשלומים נוספים, דבר העלול להוות חסם בפני המנפיקים האחרים להתקשרות בהסכמי הפצה. התאגיד הבנקאי והמנפיק יקבעו בהסכם ההפצה, באם עמלת ההפצה משולמת בפעימה אחת או לשיעורין. בנוסף, אין מניעה כי הצדדים להסכם יקבעו מנגנון תגמול דיפרנציאלי, המבוסס לדוגמא על כך שישנה עלות קבועה ביצירת הממשקים הטכנולוגיים וככל שמבוצעות יותר הפצות, המחיר השולי נמוך יותר.

8. בהתאם להוראה, התאגיד הבנקאי לא יוכל לדרוש מהמנפיק האחר לעדכן אותו אודות הלקוח והשימושים בכרטיס האשראי. זאת מתוך החשש שעדכונים כאמור, יובילו לכך שהתאגיד הבנקאי יעשה שימוש במידע זה, שאינו לטובת הסכם ההפצה והדבר יפגע במאמצים התחרותיים של המנפיק האחר.

התאגיד הבנקאי יכול לדרוש מהמנפיק האחר לעדכן אותו רק במידע הנדרש לצורך חישוב התמורה בגין ההפצה.

(סעיפים 14-16)

9. בהתאם לחוק, התאגיד הבנקאי יציג בפני הלקוח, בין אם הלקוח הוא זה שפנה לתאגיד הבנקאי ובין אם הפניה נעשתה באופן יזום ע"י התאגיד הבנקאי, מידע לגבי כרטיסי אשראי של מנפיקים אחרים איתם התקשר בהסכם הפצה, והכל באופן שיקדם את תכליות סעיף 7ו בחוק. כך לדוגמא, הצגת הכרטיסים של המנפיק האחר על ידי התאגיד הבנקאי תעשה בצורה ניטרלית ובאופן שלא יפגע באטרקטיביות של כרטיסים אלו. כמו כן, התאגיד הבנקאי רשאי לרכז את כל ההצעות לכרטיסי אשראי של מנפיקים אחרים על גבי מסמך אחד ולהציגו בפני הלקוח. בריכוז כאמור יוצגו, לכל הפחות, הפרטים האמורים בסעיפף 17 להוראה.

10. המנפיק רשאי לבקש מהתאגיד הבנקאי לא לשווק את כרטיסיו בכל הדרכים בהם מפיץ התאגיד הבנקאי את הכרטיסים המונפקים על ידו, לדוגמא: המנפיק יכול לבקש כי כרטיסיו יופצו רק בערוצים האינטרנטיים ולא בסניפי התאגיד הבנקאי, זאת לאור אסטרטגיה שיווקית מסוימת שיש לו או בשל עלויות שידרשו ממנו בעת הפצה בכל הערוצים, שיפחיתו את כדאיות השימוש בתאגיד בנקאי כמפיץ.

11. ההוראה קובעת איסור על הצגת אזהרות ללקוח בכל הקשור לכרטיסים של המנפיק האחר, זאת על מנת לקדם את תכליות החוק ולמנוע מצב בו התאגיד הבנקאי ינסה להשפיע על החלטת הלקוח להנפיק כרטיס אשראי שמונפק על-ידי מנפיק אחר או להחליף כרטיס אשראי שהונפק על ידי התאגיד הבנקאי בכרטיס המונפק על-ידי המנפיק האחר.

(סעיפים 17-18)

12. פרק זה קובע מהו המידע אותו חייב התאגיד הבנקאי להציג ללקוח בעת הצעת כרטיס אשראי של מנפיק אחר, ובתנאי שמידע זה נמסר לתאגיד הבנקאי ע"י המנפיק האחר. ככל שהמנפיק האחר לא העביר מידע מסוים אודות הכרטיסים המופצים, רשאי התאגיד הבנקאי להציג את אותו מידע באשר לכרטיסים המונפקים על ידו. ויובהר, אין מניעה כי התאגיד הבנקאי יציג ללקוח מידע נוסף מטעם המנפיק האחר, ככל שהוסכם על כך בין הצדדים להסכם ההפצה.

13. במקרים בהם הלקוח מבקש לקבל פרטים נוספים שאינם בידי התאגיד הבנקאי, לדוגמא: גובה המסגרת, שיעור הריבית, הטבות נוספות שניתנות על שימוש בכרטיס וכד', יפנה התאגיד למנפיק האחר או יציע לו כי הוא יעביר את פרטיו למנפיק האחר כדי שזה ייצור קשר עם הלקוח באופן ישיר וימסור לו את הפרטים החסרים. יובהר כי אין באמור כדי לחייב את התאגידים הבנקאיים לבצע חיתום אישי של הלקוח עבור המנפיק האחר. כמו כן, אין בכך כדי למנוע מהצדדים להסכים על שירותים נוספים שיינתנו ביניהם.

 
(סעיפים 19-20)

14. סעיף 7ו(ג) לחוק קובע כי תאגיד בנקאי לא יסרב סירוב בלתי סביר להתקשר עם מנפיק בהסכם הפצה לפי הוראת סעיף החוק. עוד נקבע בחוק כי המפקח רשאי לקבוע תנאים שיראו אותם כבלתי סבירים, לעניין סעיף זה. למען הסר ספק, יובהר כי התנאים שנקבעו בפרק ד' להוראה אינם גורעים מהוראת החוק בעניין זה, וכי עשויות להיות נסיבות נוספות אשר יכללו בגדר סעיף קטן (ג).

15. בהתאם לסמכות המפקח, סעיף 19 להוראה קובע כי במידה והתאגיד הבנקאי התנה על הסעיפים המפורטים בהוראה, ובשל כך לא ייחתם הסכם הפצה בינו לבין המנפיק האחר, יראו בכך סירוב בלתי סביר. עוד נקבע בסעיף 20 להוראה כי לא יראו בדרישה של התאגיד הבנקאי כי הפצת כרטיסי האשראי של המנפיק האחר תעשה לכלל לקוחותיו כתנאי בלתי סביר. זאת, נוכח העובדה כי צמצום של הלקוחות להם יופץ כרטיס האשראי במסגרת הסכם ההפצה, עשוי להשית עלויות פיתוח בלתי סבירות על התאגיד הבנקאי וכן מלשון החוק עולה כי סעיף החוק נועד לאפשר פניה לכלל לקוחות התאגיד הבנקאי, ולא בהכרח לאוכלוסיות מסוימות.

(סעיפים 21-24)

16. פרק זה קובע את הדיווחים הנדרשים מהתאגיד הבנקאי וממנפיקים אחרים המפוקחים על ידי הפיקוח על הבנקים. לאור הרגישות של הסכמים אלו, הפיקוח מבקש לעקוב אחריהם באופן שוטף.

תחילה והוראת מעבר

17. מועד תחילת ההוראה, מיום פרסומה. כל הסכם הפצה שיחתם מיום זה יעמוד בכל כללי הוראה זו.

18. הסכמי הפצה שנחתמו טרם כניסת ההוראה לתוקף, יותאמו בין הצדדים בתוך תקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

להמשך לחצו כאן