בינה מלאכותית היא מהפכה מרגשת, אך כדאי לשמור על ראש פתוח

בית ההשקעות הגדול BlackRock פרסם לא מזמן את התחזית ההשקעות של אמצע השנה, ובאופן לא מפתיע, AI היה אחד מתחומי ההתמקדות העיקריים שלו. הדוח כולו מרתק אך באופן ספציפי יותר, בדוח נמצא תרשים מעניין שמראה עם מבט היסטורי, באיזו מידה מאמצים טכנולוגיות חדשות ובאיזו מהירות הן יכולות להשתלט ולהתפשט ולשנות כלכלות.

בימים אלה, כשחושבים על טכנולוגיה חדשה, חושבים מייד על בינה מלאכותית והמסקנה המהירה היא שאין זה פלא שכולם מתרגשים ממנה, וגם מנסים להעריך כמה זמן יקח לה לעוף רחוק וגבוה. ממבט בתרשים המופיע בהמשך, סמארטפונים עברו מאפס לכמעט 75% חדירה (זה אחוז משקי הבית בארה"ב המשתמשים בטכנולוגיה) בתוך כ-15 שנה, שזה פרק זמן שאמור להיות באופק של כל משקיע לטווח ארוך. אמנם עקומת האימוץ של האינטרנט אינה משורטטת כאן. אבל לפי הבנק העולמי, עברו 17 שנים (1990 עד 2007) עד שזה הגיע לאימוץ של 75%. 

בנוסף, התרשים המעניין הזה מאפשר לנסות להעריך את מהירות האימוץ של AI מזווית אחרת. למשל, אפשר לבחון את הטכנולוגיות הקודמות ותחום שראוי לשים לב אליו במיוחד זה הקו שמייצג את החשמל (קו ורוד בהיר). אמנם קשה לחזות, אך נראה סביר שעקומת האימוץ של בינה מלאכותית תהיה דומה יותר לזו של חשמל והסיבה לכך היא שמי שצפוי לאמץ את הבינה המלאכותית בעיקר בשלבים הראשונים הן חברות ולא אנשים בודדים.

האנשים שהיו בסביבה בשנות ה-20 של המאה הקודמת כבר לא איתנו, אבל אפשר לנחש שהימים הראשונים של החשמל היו מרגשים בערך (ואפילו יותר) כמו זה של הבינה המלאכותית. ואין ספק שזה עורר תקופה עם עשורים רבים של הזדמנויות השקעה מרגשות.

מהירות אימוץ טכנולוגיות חדשות 1901-2021 במבט היסטורי. מקור BlackRock

מה כל זה זה אומר?

כשמגיעה טכנולוגיה חדשה שעושה דברים בצורה טובה יותר, לא קשה למכור את זה כי אנשים אוהבים לקבל את הגאדג'טים העדכניים ביותר. אבל מנקודת מבט תאגידית, יכולה להיות יותר רתיעה מהבינה המלאכותית. כלומר, דיי בטוח שהיא תעשה הרבה דברים בצורה טובה יותר, אבל זה יגיע עם מחירים עצומים, כמו הריסה ובנייה מחדש של מתקני ייצור, או השקעת כסף בתוכנות חדשות ויקרות, שלא לדבר על האתגר המוסרי של פיטורי עובדים נאמנים (גם אם זה יתרחש לצד יצירת תפקידים חדשים). וכאשר מדובר בעלויות גדולות, חברות יכולות מעט להתמהמה.

אילו מסקנות ניתן לגזור מנקודת ראות של המשקיע?

למשקיעים, מעבר לכך שתהליך אימוץ AI עשוי לקחת יותר זמן מהמצופה, יכולות להיות שתי מסקנות. הראשונה היא שמי שיצא ראשון לדרך למשל, אנבידיה או מיקרוסופט ייהנה מתקופה של כמה עשורים של רווחים ותגמולים פוטנציאליים. אמנם סביר להניח שיהיו עליות ומורדות בדרך, אבל מה ששתי החברות הללו יציעו מבחינת AI עשוי להיראות שונה מאוד בעוד 10 או 15 שנים. המסקנה השנייה היא שבינה מלאכותית עומדת לייצר המון הזדמנויות מרגשות בעתיד, שעל חלקן אפילו עדיין לא חלמנו.

ראש פתוח - בינה מלאכותית זה לא רק ביג טק

כרגע ההתרגשות ממהפכת הבינה המלאכותית גרמה למשקיעים להתאמץ לקנות מניות של אנבידיה, מיקרוסופט וענקיות טכנולוגיה אחרות. אבל כשמתמקדים יותר מידי בשחקניות הישירות, ייתכן שמפספסים מנצחים פוטנציאליים אחרים חשובים, כמו תחום הביו-פארמה. למשל, החוקרים של מורגן סטנלי מנסים להיות עם הפנים קדימה וצופים שגם תחום הפארמה ישגשג בעידן בינה מלאכותית. 

חברות ביו-פרמצבטיקה יכולות להפיק תועלת רבה מבינה מלאכותית, תוך שימוש בטכנולוגיה כדי לגלות תרופות חדשות, לפתח ולייצר אותן טוב יותר ולשפר את האינטראקציות שלהם עם החולים. בנוסף, מכיוון שבינה מלאכותית עוזרת לחברות ביו-פארמה לצמצם עלויות (באמצעות שיפור היעילות) ולהגביר את ההכנסות (דרך יצירת תרופות נוספות), הסקטור הזה יכול לראות עלייה יפה בהערכות השווי ובמחירים. מניות ביופארמה יכולות גם להביא איזון לתיק ההשקעות כי הן נוטות לתפקד טוב יותר ממגזרים אחרים בתקופות כלכליות קשות, והן פחות קשורות לגחמות של ריבית ואינפלציה.

למעשה, חברות ביוטכנולוגיה, באופן כללי, כבר מעריצות ענק של AI. ולמעלה מ-60% מחברות הביו-פארמה כבר משתמשות בבינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי לפרש נתונים ולהפעיל ניסויים קליניים וחצי מהם משתמשים בה לגילוי ומחקר וזה רק ברמת פני השטח. כשחופרים יותר לעומק, מבינים שגם תעשיית הביופארמה נראית כמי שממוקמת היטב כדי לנצל את יתרונות הבינה המלאכותית על פני כמה וכמה תחומים.

דוגמאות:

גילוי תרופות - מציאת תרופות חדשות זה כמו למצוא מחט בערימת שחת לחברות ביו-פארמה מסיבות שונות. למשל, פיתוח תרופה הוא תהליך ארוך ויקר. לרוב לוקח יותר מעשר שנים מגילוי ועד לאישור תרופה חדשה, והעלויות בדרך כלל עולות על מיליארד דולר. בינה מלאכותית יכולה לעזור ליצור יותר מועמדים לתרופות פוטנציאליות ולייעל את התהליך.

מעורבות רופא-מטופל. גם שירותי הבריאות הופכים לדיגיטליים, וחברות הפארמה צריכות להגביר את מיומנויות התקשורת שלהן. הן לא משוחחות רק עם הלקוחות, אלא גם עם צוותי המכירות והרופאים שלהם. ובינה מלאכותית יכולה למלא תפקיד חשוב בכך. למשל, תקשורת עם יועצים דיגיטליים, ניתוח נתונים חכם יותר וטכנולוגיה להגברת המעורבות, AI יכולים לעזור להפוך את הצ'אטים בין מטופלים לרופאים לתכופים ופוריים יותר. 

לסיום, בכל הקשור לבינה מלאכותית, כדאי לשמור על ראש פתוח ובעיקר – יצירתי.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות ערך המוזכרים בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לנקוט בגישה ביקורתית ולעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.