קובי שגב, שותף מנהל באקורד בית השקעות, צילום: דודי פרץ
קובי שגב, שותף מנהל אקורד בית השקעות
07/08/2023
אחת הדרכים המקובלות לבדיקת ביצועי תיק השקעות היא באמצעות מדד שארפ.
בראש ובראשונה נזכיר איך מוצג מדד שארפ:
במונה : תשואת הקרן לתקופה, פחות תשואת נכס חסר סיכון (ריבית בנק ישראל) לתקופה זהה.
במכנה : סטיית התקן של הקרן לתקופה, פחות סטיית התקן של נכס חסר סיכון לתקופה זהה.
המשוואה מציגה את עודף התשואה של הקרן ומחלקת אותה בעודף התנודתיות של הקרן. ציון שארפ הגבוה ביותר, מציף לנו איזו קרן הוסיפה הכי הרבה תשואה, בעבור הכי מעט תנודתיות.
מכיוון שמתייחסים לסטיית תקן של נכס חסר סיכון כאפס, ניתן גם להציב במכנה רק את סטיית התקן.
דוגמא מספרית פשוטה
קרן X מציגה תשואה של 10% בשנה בעוד שנכס חסר סיכון, מניב 4%. סטיית התקן שלה הינה 15%. חישוב מדד השארפ יראה כך: (10%-4%)/15% = 0.4
עכשיו ניקח קרן Y המסוכנת יותר. היא עלתה ב 14.5% בשנה, אך בסטיית תקן של 19%. חישוב השארפ שלה יראה כך: (14.5%-4%)/19% = 0.55
במילים אחרות, משקיע שהעדיף להשקיע בקרן Y, אמנם בחר בקרן תנודתית יותר, אך הסיכון הגבוה יותר, השתלם לו, התשואה העודפת תרמה משמעותית מהגידול בתנודתיות.
שימוש בשארפ לבדיקת תוצאות קרנות נאמנות
משקיעי קרנות הנאמנות נמצאים בסיטואציה מבלבלת, מדד שארפ שמהווה את המרכיב המרכזי בדירוג ביצועי קרנות הנאמנות, מנוטרל בחלק מטווחי הזמן. וזאת מדוע? בדיקת ביצועי קרן על פני שנתיים, מודדת ערכי שארפ שליליים לחלק גדול מהקרנות. בכזה מצב מדד השארפ לא מתפקד. נסביר למה:
ככל שתשואת הקרן שלילית, ע"פ טווח הזמן הנמדד, נקבל במונה של המשוואה סכום שלילי. הסכום השלילי הזה הופך את משוואת שארפ ממשוואה גאונית לאסון. נניח שבעת בדיקת שתי קרנות שונות, יצא לנו במונה המספר השלילי מינוס 2 (2-). עכשיו נניח שקרן אחת עם סטיות תקן של 20% ואחת עם סטיית תקן כפולה של 40%. הקרן בעלת סטיית התקן הנמוכה יותר, תראה ציון שארפ של 10- (מינוס 10) בעוד שהקרן המסוכנת יותר, תראה ציון שארפ של 5- (מינוס 5). כלומר, על פניו, ציון השארפ של הקרן התנודתית טוב יותר, וזה למרות שהניבה תשואה זהה בתנודתיות גבוהה יותר. זה פשוט לא נכון.
תקופת השקעות מאתגרת
השנתיים האחרונות היו מאתגרות בלשון המעטה. ב-2022 מדדי המניות הגדולים בישראל ירדו (בכ-10%), דבר שתמיד מעיב על ביצועי התיקים. השנה, בינתיים, המדדים בישראל מציינים עליות קלות בלבד, בתנודתיות מוגברת, ברקע למחלוקת המשפטית והידרדרות במצב הביטחוני. מדובר בהתנתקות מהשווקים הגלובליים, ומארה"ב בפרט, שעשו ראלי בלתי נתפס. הS&P500 עלה מתחילת 2023 בכ-20% ואילו הנאסדק בכמעט 40%. לכל אורך השנתיים הללו, הנגידים מסביב לעולם העלו את הריבית, ויצרו סערה גם בשוק האג"ח. האג"ח הממשלתי שבדרך כלל משמש כחוף מבטחים, ירד אף הוא, כאשר סדרות ממשלתיות ארוכות, איבדו 30% מערכן. כמובן, שאגרות החוב הקונצרניות יישרו קו וירדו אף הן. עליית ריבית, יצרה גם שונות גדולה בין ענפי הפעילות, כאשר ענפים עתירי מימון, כמו נדל"ן ותשתיות נפגעו במיוחד. שוק הון אתגרי שכזה, בוחן את יכולות הניהול של כל השחקנים בענף, ממשקיעים פרטיים, דרך מנהלי קרנות ותיקים ועד מנהלי קרנות גידור.
בשורה התחתונה – כיצד לבחון ביצועי קרנות נאמנות
מאחר שבדיקת שארפ ע"פ שנתיים ואף 12 חודשים, יוצרת ריבוי קרנות נאמנות בעלות שארפ שלילי, הרי שיש לבדוק ולדרג קרנות נאמנות בדרך שתעקוף את חסרונותיו של מדד השארפ.
אם עד היום נהגו יועצי ההשקעות לבחור את התקופה המועדפת עליהם, נניח 12 או 24 חודשים אחרונים, ולבדוק את כל הפרמטרים כגון שארפ, תשואה וכו', הרי שכעת הדבר אינו אפשרי ויש לפצל את תהליך הבדיקה.
ראשית, נמדוד את הקרנות בתקופת הירידות, מול מדדי היחס ומול חברותיהן לקטגוריה. כלומר, עבור ה 12 ו 24 חודשים אחרונים, אשר יוצרת שארפ שלילי ולא רלוונטי להשוואה, נבחן קרנות באופן רלטיבי לקטגוריה ומול מדדי היחס.
שנית, עבור תקופה של עליות, נחזור להשתמש בשארפ. כלומר עבור 2023 ציוני השארפ חוזרים להיות חיוביים ולכן נותנים אינדיקציה אמיתית ליחס בין התשואה שהשיגה קרן, לבין הסיכון שלקח מנהל הקרן.
זו הדרך לבדוק את טיב הניהול, על פני תקופות שונות מבלי ליפול בעיוות שנוצר במדד השארפ.
הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.
ציבור גדול של משקיעים בישראל, משתמשים במיקור חוץ בתחום ההשקעות. יש כאלו הפותחים חשבון לניהול תיק השקעות ויש כאלו הרוכשים קרנות נאמנות. בשני המקרים, ישב מנהל השקעות מאחורי מסך, אשר יקנה וימכור עבורם ניירות ערך.
אחת הדרכים המקובלות לבדיקת ביצועי תיק השקעות היא באמצעות מדד שארפ.
בראש ובראשונה נזכיר איך מוצג מדד שארפ:
במונה : תשואת הקרן לתקופה, פחות תשואת נכס חסר סיכון (ריבית בנק ישראל) לתקופה זהה.
במכנה : סטיית התקן של הקרן לתקופה, פחות סטיית התקן של נכס חסר סיכון לתקופה זהה.
המשוואה מציגה את עודף התשואה של הקרן ומחלקת אותה בעודף התנודתיות של הקרן. ציון שארפ הגבוה ביותר, מציף לנו איזו קרן הוסיפה הכי הרבה תשואה, בעבור הכי מעט תנודתיות.
מכיוון שמתייחסים לסטיית תקן של נכס חסר סיכון כאפס, ניתן גם להציב במכנה רק את סטיית התקן.
דוגמא מספרית פשוטה
קרן X מציגה תשואה של 10% בשנה בעוד שנכס חסר סיכון, מניב 4%. סטיית התקן שלה הינה 15%. חישוב מדד השארפ יראה כך: (10%-4%)/15% = 0.4
עכשיו ניקח קרן Y המסוכנת יותר. היא עלתה ב 14.5% בשנה, אך בסטיית תקן של 19%. חישוב השארפ שלה יראה כך: (14.5%-4%)/19% = 0.55
במילים אחרות, משקיע שהעדיף להשקיע בקרן Y, אמנם בחר בקרן תנודתית יותר, אך הסיכון הגבוה יותר, השתלם לו, התשואה העודפת תרמה משמעותית מהגידול בתנודתיות.
שימוש בשארפ לבדיקת תוצאות קרנות נאמנות
משקיעי קרנות הנאמנות נמצאים בסיטואציה מבלבלת, מדד שארפ שמהווה את המרכיב המרכזי בדירוג ביצועי קרנות הנאמנות, מנוטרל בחלק מטווחי הזמן. וזאת מדוע? בדיקת ביצועי קרן על פני שנתיים, מודדת ערכי שארפ שליליים לחלק גדול מהקרנות. בכזה מצב מדד השארפ לא מתפקד. נסביר למה:
ככל שתשואת הקרן שלילית, ע"פ טווח הזמן הנמדד, נקבל במונה של המשוואה סכום שלילי. הסכום השלילי הזה הופך את משוואת שארפ ממשוואה גאונית לאסון. נניח שבעת בדיקת שתי קרנות שונות, יצא לנו במונה המספר השלילי מינוס 2 (2-). עכשיו נניח שקרן אחת עם סטיות תקן של 20% ואחת עם סטיית תקן כפולה של 40%. הקרן בעלת סטיית התקן הנמוכה יותר, תראה ציון שארפ של 10- (מינוס 10) בעוד שהקרן המסוכנת יותר, תראה ציון שארפ של 5- (מינוס 5). כלומר, על פניו, ציון השארפ של הקרן התנודתית טוב יותר, וזה למרות שהניבה תשואה זהה בתנודתיות גבוהה יותר. זה פשוט לא נכון.
מהסיבה הזו בדיוק, אחד הבנקים הגדולים בישראל, הודיע לכל יועצי ההשקעות, להתעלם ממדד שארפ, שכן הוא איננו יכול למפות ולדרג את קרנות הנאמנות.
תקופת השקעות מאתגרת
השנתיים האחרונות היו מאתגרות בלשון המעטה. ב-2022 מדדי המניות הגדולים בישראל ירדו (בכ-10%), דבר שתמיד מעיב על ביצועי התיקים. השנה, בינתיים, המדדים בישראל מציינים עליות קלות בלבד, בתנודתיות מוגברת, ברקע למחלוקת המשפטית והידרדרות במצב הביטחוני. מדובר בהתנתקות מהשווקים הגלובליים, ומארה"ב בפרט, שעשו ראלי בלתי נתפס. הS&P500 עלה מתחילת 2023 בכ-20% ואילו הנאסדק בכמעט 40%. לכל אורך השנתיים הללו, הנגידים מסביב לעולם העלו את הריבית, ויצרו סערה גם בשוק האג"ח. האג"ח הממשלתי שבדרך כלל משמש כחוף מבטחים, ירד אף הוא, כאשר סדרות ממשלתיות ארוכות, איבדו 30% מערכן. כמובן, שאגרות החוב הקונצרניות יישרו קו וירדו אף הן. עליית ריבית, יצרה גם שונות גדולה בין ענפי הפעילות, כאשר ענפים עתירי מימון, כמו נדל"ן ותשתיות נפגעו במיוחד. שוק הון אתגרי שכזה, בוחן את יכולות הניהול של כל השחקנים בענף, ממשקיעים פרטיים, דרך מנהלי קרנות ותיקים ועד מנהלי קרנות גידור.
בשורה התחתונה – כיצד לבחון ביצועי קרנות נאמנות
מאחר שבדיקת שארפ ע"פ שנתיים ואף 12 חודשים, יוצרת ריבוי קרנות נאמנות בעלות שארפ שלילי, הרי שיש לבדוק ולדרג קרנות נאמנות בדרך שתעקוף את חסרונותיו של מדד השארפ.
אם עד היום נהגו יועצי ההשקעות לבחור את התקופה המועדפת עליהם, נניח 12 או 24 חודשים אחרונים, ולבדוק את כל הפרמטרים כגון שארפ, תשואה וכו', הרי שכעת הדבר אינו אפשרי ויש לפצל את תהליך הבדיקה.
ראשית, נמדוד את הקרנות בתקופת הירידות, מול מדדי היחס ומול חברותיהן לקטגוריה. כלומר, עבור ה 12 ו 24 חודשים אחרונים, אשר יוצרת שארפ שלילי ולא רלוונטי להשוואה, נבחן קרנות באופן רלטיבי לקטגוריה ומול מדדי היחס.
שנית, עבור תקופה של עליות, נחזור להשתמש בשארפ. כלומר עבור 2023 ציוני השארפ חוזרים להיות חיוביים ולכן נותנים אינדיקציה אמיתית ליחס בין התשואה שהשיגה קרן, לבין הסיכון שלקח מנהל הקרן.
זו הדרך לבדוק את טיב הניהול, על פני תקופות שונות מבלי ליפול בעיוות שנוצר במדד השארפ.
הכותב הוא שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד.
