קובי רוזין מנכל אי בי אי גמל
אלמוג עזר
02/01/2011
ענף הגמל תפס לאחרונה את הבימה המרכזית בשוק החיסכון לטווח ארוך. זאת בעקבות הכרזתו של שר האוצר כי בכוונתו להגביר את התחרות בשוק בעזרת שדרוג עתידי של יכולות קופות הגמל. שר האוצר מתכוון לאפשר למנהלי גמל להציע ביטוח לעמיתים ולגבות דמי ניהול מההפקדות, בתמורה הוא יבקש להגביל את דמי הניהול בטווח הארוך ל-1.2%. כך סוגר שר האוצר מעגל שנפתח עם התבטאויות משרד האוצר בעבר, על כך שענף הגמל הינו מוצר מותרות.
קובי רוזין מנכ"ל אי.בי.אי גמל, מסביר לנו מה עתידה של הרפורמה, השלכותיה ומה ניתן להמשיך ולשפר בשוק בו הוא פועל. לדבריו למרות שהדרך לשינוי מוחשי בשוק החסכון, גם על שינוי השקפה בקרב קברניטי המשק יש להניח את הדעת:
"במסיבת העיתונאים של חודש שעבר, התבטאות שר האוצר יובל שטייניץ ועודד שריג (הממונה על הפנסיה במשרד האוצר) עדיין נגעה להצעות בלבד. על ההצעות לעבור מתווה חקיקה ואישורים. זהו תהליך שייקח זמן וניתן לנחש שיהיו הבדלים בין התוצר המוגמר של החקיקה לבין ההתבטאות במסיבת העיתונאים. בכל אופן, שר האוצר מבטא אג'נדה והוא מנסה למשוך את השוק בכיוון מסוים, נתונים שלא ניתן להתעלם מהם."
מהם מקורות רצונו של שר האוצר לעשות שינוי בענף החיסכון לטווח ארוך?
בשנת 2005 עם ועדת בכר המפורסמת, נעשתה הפרדה בין מערך היצרנים למערך המפיצים. לוועדה היו כמה מטרות, שבהן היא לא צלחה כפי שציפתה. לדוגמא, הכניסה של הבנקים למערך ההפצה של המוצרים השונים, לא נעשתה עדיין בצורה משמעותית. היא רצתה ליצור תחרות ושהמעבר בין יצרן ליצרן תעשה בקלות, גם הנתון הזה חורק עד כה. לבעיות שהזכרתי, ניתן להזכיר את תיקון 3 משנת 2008, שהפך את קופות הגמל למוצר לא רלוונטי.
כל אלו הביאו לחשיבה באוצר כי נדרשת עדיין פעולה מחוקקת בענף.
מה לגבי דמי הניהול, שהאוצר הצהיר במפורש שהוא מתכוון להגבילם?
הניסיון הזה לטעמי מעט פופוליסטי. כל תהליך העלאת דמי הניהול הוא אלמנט תוצאתי של ההתנהלות תחת תנאי השוק. העלאה בדמי הניהול נבעה מהרכישה בעבר של הקופות, על ידי גופים פרטיים שביקשו לכסות את ההוצאות שלהם. לטענת שר האוצר, הציבור מבחינתו נשאר מנותק ומערך ההפצה לא היה גמיש מספיק, בכדי לא לאפשר מחטפים של דמי ניהול גבוהים מדי. אישית, אני מאמין שהבעיה לא נובעת מדמי הניהול אלא מציבור רדום שלא ממש ער למצבים המשתנים בתיק המנוהל שלו. גם במדידה של דמי הניהול עצמם ישנה בעיה מסוימת: האם להסתכל על הענף, על דמי הניהול הממוצעים, או דווקא על הגבייה בעסקאות השוליות.
מה האוצר מנסה להשיג בשדרוג מעמדן של קופות הגמל ?
האוצר מנסה להילחם בריכוזיות של שוק הפנסיה. אחוז מוחלט משוק הפנסיה נמצא בקרב כמה חברות מאוד מסוימות. מאז הרפורמה, אף חברה לא הצליחה לחדור מבעד לחסם בשוק הפנסיה. יכול להיות שבחיזוק ענף קופות הגמל, ניתן יהיה להשיג מטרה כפולה: גם להשיב את כוחן וגם לבקע את האוליגופול של שוק הפנסיה. דמי הניהול על פי ההצעה, יוכלו להלקח גם מההפקדה השוטפת. זה מעניק אינטרס משמעותי לגיוס כסף "חדש" לקופות הגמל ולא התרכזות כמעט בלעדית בלקוחות בעלי צבירה גבוהה.
באיזו שיטה לדעתך ענף הגמל יוכל להציע ביטוחים?
זו שאלה טובה. כיצד יצליחו להסדיר את הביטוח ולשווק אותו לעמיתים? אני אצליח למכור את הביטוח, אבל מי ימכור לי? הרגולאטור יצטרך להתערב פה בכדי לפתוח את השוק ולהנגיש אותו לקופות הגמל.
בקרן פנסיה הביטוח הינו הדדי. למה לא להשתמש באותה השיטה?
קרן פנסיה היא קרן פנסיה. קופת גמל היא מוצר אחר. אם אני אשתמש באותה השיטה אני אהפוך לקרן פנסיה וזו לא המטרה שלי. ניתן למצוא סיכונים אקטאורים וניהול סיכונים שונה בין שני הענפים.
בטווח הארוך ניתן להניח שכל שחקני הגמל בשוק ההון יהיו גם בעלי קרנות פנסיה, אך בכדי שזה יקרה, אנו זקוקים להתערבות החיצונית של הרגולאטור.
על השיוניים שיש עדיין לבצע בשוק הגמל: "אני עדיין לא מבין עד הסוף למה להוציא מכלל האפשרות את היכולת להוציא מקופות הגמל את ההפרשה ההונית"
אחרי הצהרת הכוונות של שר האוצר, האם יש עוד נושאים שהיית מטפל בהם בענף?
כן בכמה נושאים. ראשית, בנושא העמלות הכפולות. כיום, ישנם לקוחות שגם היועצים בבנק וגם הסוכנים גובים מהם עמלות, או לחלופין שני סוכנים. מצב של כפל עמלות, מקשה מאוד על ההתנהלות של הענף. שהלקוח ייבחר עם מי הוא מבקש לעבוד ובכך תסתיים התחייבותו לכל מיני משווקים אחרים.
הנושא השני הוא הוא אותו תיקון 3. אני עדיין לא מבין עד הסוף למה להוציא מכלל האפשרות את היכולת להוציא מקופות הגמל את ההפרשה ההונית. אני אישית מאמין שאדם יכול להיות מורכב מספיק, בכדי לעמוד מאחורי רצון לבצע פרישה הונית (להפריש סכום קבוע) ועדיין לשמור על הון שהוא יודע כי באחד הימים יוכל למשוך אותו בפעם אחת.
נאמר ואדם צריך בנקודת זמן מסוימת להתחיל להשתמש בתרופות או בשירותים סיעודיים אחרים, מה הוא אמור לעשות? לעמוד בצד ולהמתין כי הוא אינו יכול למשוך את ההון? האנשים יודעים לתכנן את יכולת החיסכון שלהם באופן אישי בצורה הטובה ביותר. לראייה בשוק הגמל נמצא הון צבור ענק בקופות, אשר במחי טופס, יכול להימשך מהן החוצה. יכולת לצפות שכך אכן יהיה הדבר. מבחן המציאות מוכיח אחרת. בפסיכולוגיה של העמיתים, ההון היה ונשאר כסף חסוך לפרישה, כפועל יוצא מכך, הם מותירים אותו במקומו (בקופות). לעיתים הם אף יורשים אותו ואף מורישים אותו.
ברור לי שצריך לתת עדיפות לקצבה ולא ניתן להגיע למצב שבו אנשים לא חוסכים. מאידך, יש להעניק את האפשרות לחוסך לחסוך ליום סגריר ולא הכל צריך להיות מובנה תחת מנגנוני ההגנה של תוחלות החיים השונות. מה רע בחסכון אישי? האמן לי, אנשים בישראל אוהבים לחסוך. אולי יש מקום למנגנון אלטרנטיבי של היוון חלק מהכספים החסוכים ובאופן מסוים הגבלת כמות אותו חלק מהוון. לחלופין אפשר לפשט את האופן שניתן להעביר את ההון מקופה משלמת לקופה לא משלמת (גמל). לסיכום, יש לרכך את תיקון 3 משום שזה חשוב לציבור ולתעשייה כאחד.
הנושא האחרון שיש לטפל בו הוא מקדמי קיצבה בפוליסות מנהלים. למרות שהוא מוצר תחליפי, הוא עדיין מחביא בעיה שלא נמצאת, לא בענף הגמל ולא בענף הפנסיה. הבטחת מקדמי קצבה. מה בעצם מחשבים המקדמים, תוחלת חיים של החוסכים. טובי האקטוארים אינם עתידנים. יש כאן נקודה שבה מגלגלים סיכון לדורות הבאים, עם כל המרווחים האפשריים.
בואו נדמיין שמחר ישנו שיפור טכנולוגי, אשר יגרום לאנשים להאריך שנים מעבר לממוצע כיום. במקרה שכזה, פשוט לא יהיה כסף לממן את המשך החיים של אותם אנשים בעלי מקדמי קצבה. אגב, זו אחת הסיבות העיקריות לגרעון הקודם של קופות הפנסיה בשנות ה-90 (קפיצה במשך החיים הממוצע). עד עתה רוב האנשים שבחרו פוליסות קצבה, היו מושכים את הסכום בצורה חד פעמית, כאשר הגיעו אל היעד. בעולם החדש, כל האנשים פשוט יממשו את זכותם למשוך קצבה ולא תהייה האפשרות לממן את זה. זהו סיכון שהרגולאטור חייב לתת עליו את הדעת.
בחטיבת הגמל של אי בי אי מנהלים כיום קופות גמל, קרנות השתלמות וקופות מרכזיות לפיצויים. בדומה לשאר בתי ההשקעות, הפעילות באי בי אי טרייה יחסית והיא החלה בשנת 2006, שנה לאחר רפורמת בכר. רפורמה שבה הופרד ניהול קופות הגמל והפנסיה מהבנקים.
למרות אמירתו של שר האוצר, על קשיי ההתנהלות של ענף הגמל, החברה צמחה מאז יולי ב300 מיליון שקלים והיא מנהלת כיום כ- 1.6 מיליארד שקלים. אם נוסיף את ההון שמנוהל על ידי אי בי אי גמל, דרך הקופות הענפיות והמפעליות, ההון צומח ל-5 מיליארד שקלים.
לדעת רוזין, הצמיחה של ההון המנוהל באי.בי.אי גמל, היא יעד אסטרטגי בו בית ההשקעות יכול להביא את הערך המוסף שלו: "משנת 2006 כל גידול שנעשה בחברה היה גידול אורגני של צמיחת נכסים וגיוס הון חדש, באמצעות מערך ישיר ומנהלי הסדרים שעובדים עמנו. דווקא המערכת הבנקאית שאנחנו יותר מזוהים איתה, כתוצאה מהפעילות בקרנות של אי.בי.אי, אינה מספקת מכירות משמעותיות. אני מניח שזה משום הבעיות המבניות של מערך ההפצה בבנקים ולא מחמת המוצרים שלנו."
המודל הצ'יליאני
המודל הצ'יליאני הוא כינוי שניתן לחלק מרעיונותיו של מודל כלכלי ליברלי לניהול כספי פנסיה. הרעיון המרכזי העומד מאחורי המודל הוא התאמת מידת הסיכון לגיל החוסך. בישראל המודל מכונה גם מודל חכ"מ (חסכון כמותי מותאם). אימוץ המודל הצריך את בתי ההשקעות לשנות את מבנה קופות הגמל שלהם והתאמת המערך השיווקי. רוזין לא רואה בכך בעיה, לנוכח המבנה של הקופות שבניהולו:
"לאוצר יש כיום מגמה לאיחוד מוצרים ומתפעלים. זאת, בכדי להגיע למצב שבו לקוחות אשר מגיעים לבנק או לסוכן, יכולים לקבל תמונת מצב אמינה של קופה כללית ומידת הסיכון שבה. לאורך השנים, נוצר בלבול בקרב העמיתים, כאשר קופות כלליות, בעלות אופי השקעה דומה, השיגו תוצאות אחרות בתכלית. לכן, לקושי בבחירת בית השקעות נוסף הקושי בבחירת קופה מתאימה. האוצר מנסה דרך המודל לפטור את העמיתים מההחלטה השנייה.
יחסית לשאר הענף, הקופות של אי.בי.אי התנהגו בהתאם למודל טרם יישומו. הקמנו קופות מסלוליות וכל אחת משקפת גיל ורמת סיכון שונה. כאשר אני מנהל קופה כללית של עד 10% חשיפה למניות או חשיפה של עד 30% למניות, לא ניתן למצוא קופות גמל בניהולי, בעלות חשיפה מקבילה ובעלות תוצאות היסטוריות שונות. בתוך הקופות הכלליות והאחידות, ישנה הסתדרות טבעית על פי גיל וככל שהעמית מבוגר יותר הוא חשוף לאפיקים בעלי סיכון ברמה נמוכה יותר."
על השינויים לקראת שנת 2011: "הקופות של אי.בי.אי גמל התנהגו בהתאם למודל הצ'יליאני עוד טרם יישומו. הקמנו קופות מסלוליות וכל אחת משקפת גיל ורמת סיכון שונה"
הקופות של אי.בי.אי נחשפו לציבור בתקופת המשבר הפיננסי של 2008. בעוד ענף הגמל הוכה קשות על ידי ירידת מחירי הנכסים שבניהולו, הקופות של אי.בי.אי יכלו להתגאות בפוזיציה שמרנית, שגרמה לירידה של אחוזים מעטים בקופות הסולידיות.
רוזין: "אנחנו לא מתחכמים ולא "תופסים פינות". לא ניתן לצפות שנהיה ראשונים בתשואות, אך השאיפה היא להתברג בשליש העליון של טבלת תשואות הגמל מדי שנה. לאורך שנים, ומה שחשוב בתחום הפנסיוני הוא הטווח הארוך, נתון זה ייגרום לנו להציג ביצועי יתר בצורה משמעותית על התעשייה.
גם השקעה מסוכנת צריכה להיות שקולה
הערך המוסף של אי.בי.אי גמל נובע לדעת רוזין מהשקעה בחו"ל: אם נשווה אותנו אל מול התעשייה, ההשקעה של קופות הגמל שברשותנו מעבר לים, היא משמעותית יותר. אנו מודעים לכך שהצמיחה בישראל מרשימה ובתוך כך מדד ת"א 25 יכול לשקף תשואות יתר על מדדי מניות אחרים בחו"ל. מאידך, אנחנו עדיין מדינה במזרח התיכון, עם בעיות רבות מדי בכדי להזכיר.
לא הגיוני לחשוב על כך שמשקיע מארה"ב, ישקיע 90% מסך הונו בישראל, כך לא הגיוני שמשקיע מקומי ינהג באופן דומה.
כמובן שאיננו יכולים "להתחמק" מהסביבה בה אנחנו מתקיימים, לכן אנו מסתפקים בחשיפה לרכיב מנייתי זר בקופות הגמל המנייתיות של עד 30% .
ההשקעה לא תעשה במדדים אלא בהשקעות ספציפיות בכדי שהיכולות האנליטיות של מנהלי ההשקעות באי.בי.אי יבואו לידי ביטוי.
אין לנו גורו השקעה אלא קבוצת אנשים עם ידע וניסיון שמונעים "תרחישים של תאונות". התפקיד שלי כמנכ"ל הוא לתאם ציפיות בין צד הלקוחות לבין הצד של מנהלי ההשקעות.
על הרגולציה: "בכלליות, אין בעיה לכפות עלינו לבצע מיני פעולות, אך גם העגל צריך לרצות לינוק. נראה שקהל החוסכים עדיין לא ממש מוכן לכל התנאים שרוצים לפרוס בפניו"
בנאומו החודש, התייחס שר האוצר לכך שענף הפנסיה והגמל אינו בעל רמה של שקיפות מספקת. נתון שמקשה על תחרות אמיתית בין המנהלים. רוזין אינו מסכים: מערכת ההפצה הקיימת מובנת על סוג שקיפות מסוימת. ניתן אף לטעון שבמשך השנים נוצרה שקיפות מבלבלת מבחינת הלקוח. נתון שהופך אותם ל"בורים מרצון". אני מחויב לתת לכל העמיתים הצהרות על הישגי קופת הגמל בנייר. אני בטוח שזה לא ממש מעניין אותו, מדי רבעון, להבין מה נשתנה מן הפעם האחרונה שההצהרה נשלחה.
ישנו פער בין רצונו של האוצר, לבין רצון הלקוחות. מי שממש רוצה לדעת מה מצב הקופה יכול להתקשר, ובתוך 5 דקות יוכל לקבל גישה אלקטרונית אל החשבון וגישה יומית לנתונים.
ישנן פעולות כמו העלאת דמי ניהול שאולי צריכות להיות תחת התנהלות מופרדת, בכדי שלא יהיה ניתן להחביא אותן בהצהרה הרבעונית. בכלליות, אין בעיה לכפות עלינו לבצע מיני פעולות, אך גם העגל צריך לרצות לינוק. נראה שקהל החוסכים עדיין לא ממש מוכן לכל התנאים שרוצים לפרוס בפניו.
האם נכונה השמועה שהכוונה של משרד האוצר להגביל את דמי ניהול בענף, עצרה כוונה של העלאת דמי ניהול ע"י של בתי ההשקעות?
ממוצע דמי ניהול באי.בי.אי גמל הוא בסביבות האחוז. בחלק מהקופות בענף הוא גבוה יותר. אני מניח שאם קופות ירצו לבצע העלאה בדיוק עכשיו, זה יגרום להתמרמרות מסוימת.
ועדת חודק
המלצות ועדת חודק, נועדו לשנות את התנהלות ההשקעות של הגופים המוסדיים, התנהלות שהתגלתה כשערורייתית במקרים מסויימים, ועלתה לנו ביוקר. רוזין אינו מתרגש:
כאמור, אי בי אי הייתה זהירה מאוד קודם. מאידך, לפתע אתה מחויב מתוך דרישה לנהוג באופן מסוים בטרם ההשקעה. ניתן לומר שבמשרד האוצר לא סומכים יותר על המקצועיות והאתיקה של מנהלי ההשקעות.
אתם מוכנים לדרך הפעולה השונה שתתחיל בתחילת השנה?
אנחנו נערכנו מכבר. האנליזה שיש לבצע עתה בטרם רכישת אג"חים מסוימים, היא עמוקה יותר. הקמנו צוות שפועל בהתאם והוא סיים למפות חלק גדול מההחזקות שברשותינו. עם פתיחת השנה אנחנו ערוכים בצורה מסודרת לכך שכל פעולה תפעל על בסיס ההנחיות של הועדה.
הועדה גרמה לשינוי מסוים של שוק ההנפקות והרוכשים. אני יכול להאמין שיש רוכשים ש"מילאו סחורה" בכדי לעבור את הרבעון הראשון בשלום בכל הקשור לתשואה. בכל זאת, אני מניח שלחברה לניהול של 1.6 מיליארד שקלים, קל יותר להיערך לשינויים של ועדות מן הסוג הנזכר.
עיקרי השינויים שמציע משרד האוצר בשוק החסכון לטווח ארוך בישראל 1. המגבלה על דמי הניהול, בקופת הגמל, עומדת על 2% מסכום ההיתרה הנצברת. המגבלה תהפוך ל- 1.2% מהיתרה אך גם יתאפשר לקחת סכום דומה מההפקדות. |
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
