איור פאנדר
משה שלום
03/09/2023
החיוב המתמיד של שבוע המסחר האחרון בשוק המניות האמריקאי הפתיע רבים. מדוע? כי היה נדמה שיש לפנינו הצטלבות נדירה של שלושה גורמי השפעה אדירי מימדים על מנת לגרום למהלך האחרון להיות תיקון מינורי עולה של מגמה שלילית ארוכה יותר. זו שהחלה בתחילת אוגוסט, וכזו שתמשך עד סיום הסתיו, ותוכל לפנות לנו את הדרך לראלי סוף השנה המצופה והמקווה על ידי כה רבים. במקום זאת, והפירוט על כך יהיה מטה, בחלק הטכני של המדד, קיבלנו מהלך המחזיר אותנו קרוב מאוד לשיא של סוף יולי.
מה היו שלושת גורמי ההשפעה שהזכרתי? כבר שמעתם עליהם. אבל, אזכיר אותם במהרה כדי לסכם ביעף את תמונת המצב:
· ראשית, תשואות האג"ח הממשלתי הארוך, המציינות את החשש האסטרטגי לגבי שוק האג"ח הממשלתי האמריקאי. כבר אמרנו שאין כאן מחשבה על סיכוי של חדלות פירעון, אלא בצורך ל"תמורה נאותה יותר", עבור החזקת הניירות האלו, הנמכרים עכשיו בכמויות אדירות ממש. כמויות הנובעות מהצורך לגלגול החוב הקיים, וגם עבור הוספה של חוב לכיסוי הגירעונות העתידיים. נזכיר את הורדת הדירוג הרשמי ל AA+, ונזכיר גם שהחזר החוב בתקציב יעמוד בקרוב על טריליון דולר (!). עליית התשואות משפיעה גם על הדולר (עלייה), ועל עלות המימון הנוספת לאוסף עצום של פעילות כלכלית.
· הגורם השני היה ונשאר סין. קריסת הנדל"ן, וחלק מהמערכת הפיננסית הסינית, יחד עם אי הזנקה מחדש של מגזרי הייצוא, גורמים דאגה גדולה לגבי עמידתה הכלכלית של סין. מדוע היא חשובה? נזכיר שהיא הוציאה את הכלכלה הגלובלית מהמיתון שלה ב-2007-9, ושהיא בית החרושת של העולם. ויש גם סכנה של Counter Party Risk, בין הבנקים השונים בעולם, על בסיס השקעות בסין. מעשי התמרוץ האחרונים מצליחים לדחות עוד קצת את הקץ אבל האם סין תוכל לצאת בשלום מהדחק שבו היא נמצאת, ללא גלי הלם גלובליים?
· לבסוף, הגורם השלישי היא "דביקותה" של האינפלציה, ו"סירובה" לרדת מתחת ל-2% המקווים. מכך נובעת עמידתו האיתנה (ויש האומרים העקשנית מדיי...) של ג" פאוול (Jackson Hole) לנהל מדיניות של עוד העלאות ריבית. אציין במיוחד הצהרותיו על השארתן ברמה הגבוהה יותר זמן (Higher-Longer).
כאן ראוי לומר כמה מילים על נתוני התעסוקה, כולל על אלו שקיבלנו ביום שישי האחרון: משרות שנוספו – 187 אלף במקום צפי של 169 אלף, כאשר אחוז האבטלה עלה במקצת (3.8% מול צפי של 3.5%). מעניין לציין שגם קיבלנו שהתמורה לשעת עבודה עלתה ב-0.2% מול צפי של 0.3% (איך זה מסתדר עם שוק צמוד כל כך...).
זו תקופה ארוכה מאוד שהבנק המרכזי שם בקדמת הבמה את שוק העבודה החזק כגורם משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות שלו לגבי הריבית. עד לא מזמן, השוק הראה עמידות עצומה מול נתוני ייצור מתדרדרים, וגם חולשה מסתננת בעולם השירותים. נזכיר שהקורונה שיבשה בצורה דרמטית את הרגלי העובדים, וביחד עם ה"אובריזציה", העבודות החלקיות המרובות לאדם, ולעונתיות הטובה, שוק העבודה נשאר בתחום מה שמוגדר "תעסוקה מלאה". כמו כן, יש לזכור שכ-60-70% מנתוני ה-BLS בנויים ממודלים ולא מסקרי שטח...
והנה, למרות הכול, ראינו בנתונים של ה-BLS, ובמיוחד בנתונים של גורמים חיצוניים לממשל (ADP, JOLTS), סוג של מגמה חדשה, המצביעה על התחלה של חולשה בפרמטרים. משהו משמעותי? עדיין לא עד כדי להדאיג את שוקי המניות. אבל, מספיק כדי "לעודד" אותו לגבי ההשפעה של אותה חולשה למנוע מהבנק המרכזי להמשיך בהעלאות ריבית.
וכך, על רקע כל הנאמר לעיל, שבוע המסחר היה אחד מהיפים שהיו. איך נסביר זאת? האם השינוי הקטן בתעסוקה היה מספיק לאזן את גורמי החשש? לדעתי לא. העניין הרבה יותר פשוט ונמצא בהסבר הטריוויאלי והטוב: נזילות. הנה גרף שבועי של מצב צמצום-הרחבת הנזילות הקיימת על פי מאגרי הפד, מאתר TradingView:
מהגרף הזה ברור שמאז מאי 2023, אין יותר צמצום נזילות אלא עמידה במקום, ולעיתים גם הזרמות. משחקים בין 5.75 טריליון ו-6.25 טריליון. זהו כל הסיפור כולו, וכאשר כל העניינים האחרים נראים, בינתיים, כעומדים תחת "טיפול" מי שצריך לטפל בהם, המשקיעים ממשיכים להניע את המדדים בעזרת אוסף מניות קטן ומשפיע. ההזרמות האחרונות מסין רק הגבירו את הדחיפה הזו.
ומה לגבי שוק המניות שלנו? כאן, התמונה שונה לחלוטין. כאשר מתבוננים במדד העיקרי שלנו מקבלים תחושה של עזיבה, נמנום, ומדמנה של חוסר אכפתיות. כפי שלעיתים מנסים להסביר לנו בסקירות היומיות באתר, שוק המניות הישראלי נמצא בשילוב של ישיבה על הגדר (הפגרה של הכנסת המקפיאה את כל נושא הרפורמה המשפטית), יחד עם התנודתיות הנובעת בין הפתיחות (אז, אנו פתוחים) והסגירות בוול-סטריט (אז, אנו סגורים). הדולר-שקל, העומד על 3.8, אינו עוזר הרבה לאופטימיות, ויש האומרים שיציאת חלק מהכספים לחו"ל, חופשת הקיץ, ובכלל, גודלו ואי שכלולו של השוק המקומי, כל אלו מאטים עוד יותר את ההתלהבות להשקיע כאן, אם זו הייתה קיימת בכלל.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
לכאורה, אין יפה ממה שראינו בשוק המניות האמריקאי. הבעיה היא בעומקים של הדברים. אחרי סיום המהלך העולה ממרץ 2023, כולנו ידענו שמצפה לשוק תיקון טכני יורד. תיקון שכתבנו עליו לא מעט באתרנו. לכן, כאשר התיקון החל את דרכו באוגוסט, היינו שמחים לראות שהשוק עושה את מה שהגיוני. ההגעה לאזור 4350 הייתה גם היא קלאסית למדי. מדוע? כי זהו אזור השלישי (38.2%) תיקון מעלייה ממרץ.
עכשיו, היה צריך להגיע מהלך יורד מינורי, המתקן בין שליש ושני שליש את אותה ירידה. ומה קיבלנו? עלייה עד 78.6% מהירידה... הרבה יותר מדיי... העוצמה הנוכחית של המהלך העולה אינו כל כך עוצמתי, על פי המומנטום, ודווקא בונה הכנה יפה לסטייה שלילית, אבל, במחיר, זה כאב מאוד לשורטים. הם היו חייבים להגיב, וזה יצר את ה-Squeeze שבגללו המדד מאיים להגיע עכשיו לשיא של 4607. מדוע יש כאן הפתעה? כי, כאמור, העלייה האחרונה החזירה את הסנטימנט לרמותיו הגבוהות, כאשר אנו צריכים הורדה משמעותית בו כדי לבנות את הבסיס לראלי סוף השנה.
אוקי, תאמרו לי שתיקון יכול להיות עד 100%. וזה נכון. אבל אלו מקרים יוצאים מהכלל המאשרים את הכלל, וההיסטוריה אומרת לנו, שלרוב, תיקון של 100% מוביל לפריצה של השיא הקודם. לכן, לחיוביים אומר: אם אתם רוצים להתחיל את ראלי סוף השנה מתחילת ספטמבר, אתם חייבים לעלות מעל 4607, ובמחזורים גבוהים. כל ענייני המומנטום יהיו אז פחות חשובים. לשליליים אציין: זהו, אין זמן נוסף. מתחילת השבוע הבא אתם חייבים לגרום לשינוי משמעותי מטה, ולהביא את המדד לאזור שבין 4200 ו-4100, דרך 4350.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
משולש מתכנס, עם תאוצה שלילית קטנה. זהו, בדרך כלל, שילוב טכני די מבטיח. מדוע? כי פריצה של אותו משולש תצביע על כוונת השוק להגיע, לפחות, לשיאו של המשולש, וזה אומר, במקרה שלנו, לאזור 1930. האם למדד שלנו יש את הכוחות לכך? האם חזרתה של המהומה סביב הרפורמה המשפטית, ומה שקורה בשוק האמריקאי, יחד עם דולר סביב 3.8 בואכה 4 (אם לא יהיה שינוי מגמה משמעותי בדולר-אינדקס העולמי...) יאפשר למדד המניות שלנו לעשות מעשה, ולהגיע לרמה הגבוהה הזו, תבנית או לא תבנית?
בינתיים, לא נותר הרבה ימי מסחר עד שהמחיר "ייתקע" בגבולות התבנית, ויהיה חייב להחליט מה לעשות עם עצמו. למעלה או למטה. אגב, על פי ה-MACD ישנה גם אפשרות של מהלך מדשדש סביב 1830. רמה שהוכיחה עצמה בעבר כמספיק חזקה לעצור מתלהבים. לדעתי, אם וכאשר השוק האמריקאי יצליח לפרוץ את 4607, כל גורמי ההססנות המקומיים לא יצליחו למנוע ממנו לפרוץ את המשולש כלפי מעלה.
וכך, לחיוביים אומר: תחזיקו חזק שוול-סטריט לא תעשה מעשה 180 מעלות, ותתחיל להתממש, לפני שהמדד שלנו יחליט את החלטתו. אישור פריצה יהיה מעבר ל-1850. לשליליים אציין: על פי הספרים של התורה הטכנית, התבנית הזו צריכה להסתיים במהלך עולה. אז, עליכם לקחת עמדה ברורה עכשיו, ולחתוך לפני סיומה. אישור לשבירה: 1820-1810.
