מה הבעיה? מדוע כה קשה להאמין בהמשך המהלך החיובי, שיימשך עד הראלי של סוף השנה (אם יתקיים...)? הבעיה נמצאת בהפרעה שמקבלים, כאשר קוראים את החדשות הכלכליות המגיעות אלינו מכל עבר, ומה שקורה במדדים העיקריים של הבורסה. המקרו, והמיקרו, מלאים באזהרות, "חריגות שלא נראו מעולם", "אסונות" בפוטנציה, וגרפים מאיימים. הנה כמה דוגמאות:
·
סין קורסת: הנדל"ן שלה, והמערכת הבנקאית שממונפת שם יותר מאשר הייתה המערכת הבנקאית האמריקאית ב-2008, עושים סימנים של קריסה, יחד עם ירידה בייצוא, ובצריכה הפנימית של המדינה,
·
תשואות האג"ח: עקומות התשואות של האג"ח הממשלתי האמריקאי (2-10) הפוכה כבר המון זמן, ובהיקפים שעולים בהרבה על כל מה שקדם למשברים הפיננסיים ולמיתונים הקודמים, מאז מלחמת העולם השנייה,
·
נתוני האינפלציה: אלו של הצרכן ואלו של היצרן עושים סימנים של חזרה מעלה, כאשר הפדרל רזרב אומר לנו שהוא יחליט על הריביות על פי "הנתונים". כל זה כאשר נתוני התעסוקה מקבלים רוויזיות מטה אבל הנתונים הרשמיים ממשיכים לצבוע שוק עבודה צמוד וחזק,
·
הדולר: הוא מצא תחתית ב-98 ועולה מגמתית מאז (DXY – 105). מתי שמעתם לאחרונה שדולר עולה יחד עם שוק מניות עולה, מגמתית? זה כבר הרבה מאוד זמן שלא ראינו דבר כזה...
·
מחירי האנרגיה: OPEC מקטינה תפוקה, המלחמה באוקראינה ממשיכה, ויש צורך דחוף ומיידי לחדש את מלאי החירום שבוזבזו על ידי ביידן בניסיון הקודם להקל על מחיר הנפט. המחיר לחבית כבר עבר את ה-90$, בואכה ה-100$, הסמלי כל כך. מעבר להשפעה על האינפלציה הכללית, מחיר הדלק הוא תמיד אלמנט לוחץ על הכיס בצורה חמורה במדינה רחבה כמו ארה"ב שבה המכונית חיונית. במיוחד מחוץ לערים הגדולות.
·
פשיטות רגל, ייצור מאט כבר תקופה ארוכה: חלק מהסטטיסטיקות מצביעות על ערכים גרועים היסטורית בהמון סוגים של מדידות סביב בריאותה של הכלכלה האמיתית, במיוחד בתחום פשיטות הרגל, הזמנות חדשות, ומדדי מנהלי הרכש,
·
ולבסוף, הצרכן: מעבר לתהייה הגדולה השואלת: "מאיפה הוא מבזבז כל כך הרבה כסף?" ראינו את הגידול העצום בחוב לכרטיסי האשראי, את הגידול באי ההחזרים במשכנתאות ותשלומי הרכב. גם תחומי התיירות והתעופה מדווחים על ירידה גדולה בתפוסה.
ואחרי כל זה, ה-S&P500, והנסדק-100 נמצאים קרובים עד כדי נגיעה לא רחוקה משיא כל הזמנים!
כל הירידות של 2022 נשכחו בים של אופטימיות הנמדדת באחוזים גבוהים של חיוב בסקרים של משקיעים. הסנטימנט, הנמדד על ידי ה-
VIX, ה-
PC (יחס
Puts/Calls), ועל ידי מחזורים בעליה מול כאלו בירידה, נמצא בשיאים חדשים. אז איך נסביר זאת? יש כנראה כמה תשובות לכך. והאמת היא שזה מורכב:
·
ראשית, הנזילות הלא גלויה (העודף אחרי ההפרש בין ה-QT הרשמי וההזרמות השונות), ולאחרונה הנזילות המגיעה ממה שקרוי
Dark Pools, מהווה עדיין מקור עצום של כסף לספקולציה.
·
שנית, האוטומטיזציה של המסחר תורם להעצמה של גורמי מומנטום, מעל שיקולים שהיו נלקחים על ידי אנשים, על בסיס פונדמנטלי של מקרו ומיקרו.
·
ושלישית, ולדעתי הגורם המכריע ביותר לאחרונה עם הופעת האופציות היומיות במדדים: הנגזרים. לעיתים, היינו אומרים על אופציות המעו"ף בארץ שהן ה"הזנב שמקשקש בכלב". דהיינו, שהאינטרסים הנובעים מההיקפים המיוצגים על ידי הנגזרים, משפיעים על המגמות של השוק האמיתי, שהוא הרבה יותר קטן כמובן.
בוול-סטריט, הגענו לנקודה שהנגזרים על המדדים פשוט עצומים ביחס לנכס הייחוס, והעניין הזה אומר הרבה על התנועה. תוסיפו את הריכוז ב-7 המופלאות (מניות הטכנולוגיה שמקושרות ל-
AI ומהוות חלק נכבד מההשפעה על המדדים), וקיבלתם עיוות מעשי בשוק. אוקי, אז למה לא להצטרף, וזהו? חזרנו לבעיה שתיארתי בהתחלת הדברים: זה באמת מה שצריך לעשות. עקרונית. אבל, התרגלנו לקנות כאשר המגמה השלילית נפסקה, עם כאבי בטן. אבל לעשות זאת כאשר העולם הכלכלי פיננסי שולח לנו אתראות אימה כל רגע? זה באמת קשה....
ועבור שוק המניות שלנו: האמת? אין שאין לי מה להוסיף על מה שכתבתי לפני שבועיים. מספיק לראות את ההתכנסות של המחיר, וזה של המומנטום, כדי להבין שבפועל, ולמרות שבזמן אמת הרגשנו שהיו ימים יפים ומכוערים, לא השתנה דבר במצב הביש שנמצא שוק המניות המקומי. 1830-1860 הוא התחום הצר (הלא יאמן בצרותו...) שבו חי ת"א 35 כבר זמן רב מדי.
אחרי החגים, באמצע אוקטובר, אנו נדע כמה דברים מעניינים שיכולים לשנות: חזרת המערכה הפוליטית לעסוק ברפורמה המשפטית, ומי יהיה נגיד בנק ישראל. זאת, מעבר למסרים שיגיעו מחו"ל. אגב, יש תחושה ממשית שתשומת הלב העיקרית בשוק ההון הישראלי עברה משוק המניות לזירת המט"ח.
הדולר-שקל, כמגדלור של רמת הסיכון היחסית של המשק, וכגורם משפיע על האינפלציה, הריביות, ועל ידי כך על המניות והאג"ח, הפך להיות ה-
Darling של המדיה. לא אכחש ואומר: דולר סביב 4 שקלים, ונגיד חדש, יהיה שילוב שבו נצטרך "לחגור חגורה" לקראת הנסיעה התנודתית הצפויה בשווקים המקומיים.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
אם תשימו לי אקדח על הרכה, ותבקשו ממני להחליט על אלמנט טכני ראוי לציון בתצוגה הזו, אציין אחת מעניינת במיוחד: שימו לב כמה שולט הממוצע הנע 20, כאלמנט דינאמי, על תנועת המחיר של המדד. דוגמא אחרונה: למרות כל הציפיות השליליות שהיו כלפי החזרה מעלה שהחלה ב-18-08-2023, היא הצליחה להפתיע, ולהניע את המדד עד מרחק קצר מאוד משיא האחרון: 4610.
מדוע? שימו לב: ב-24-08 נעשה ניסיון לפרוץ את הממוצע הנע 20. זה נכשל, והמחיר חזר מטה ליצירת תחתית כפולה. אבל, ב-29-08 הפריצה ההיא הצליחה. ולא רק זה. בדיקתה הצליחה גם ב-07-09, ונתנה דרור לשוורים להתנפל על הסחורה למהלך עולה מחודש. כל זה במומנטום חלש אבל מספיק טוב כדי לומר שהוא מהווה גיבוי לסיכויי הצלחה של מהלך עולה מחוזק. יש כרגע סכנה קטנה של פסגה כפולה סביב 4550 אבל כל עוד המחיר נמצא מעל הממוצע הנע (4440), הנחת השוק תהיה לחיוב ולא לשלילה.
לכן, לחיוביים אומר: 4550 ברורה כיעד לכיבוש מיידי, בואכה 4610 והלאה. אבל, בכל מקרה, לשמור על היות המדד מעל הממוצע הנע 20! ולשליליים: תשברו את הממוצע הנע, ואחרי זה נדבר...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
כאמור, חידושים מהפכניים לא יהיו כאן. טכנית, ואף מהותית, כל המערכת נמצאת בקיפאון. אנו גם נכנסים לתקופה של חגים, שבה יש שני גורמי יסוד, המשחקים לרעת נגד שינויים מרחיקי לכת בתצורה של תנועת המחיר: הרבה מאוד שחקנים גדולים בחופשה, וגם ציבור המשקיעים הפרטי אינו נוטה לעשות בימים אלו.
כל זה, כמובן, אם לא יקרה משהו דרמטי בחו"ל. כמו כן, ימי המסחר ושעות המסחר השונים בינינו וחו"ל, מייצרות עיוותים של מסחר חופף חלקי וכו... ועוד: עד חזרת הכנסת לפעילות, לא צפוי חידוש גדול בוויכוח סביב הרפורמה, ותופעות הלוואי שלה בשוקי ההון.
למרות זאת אומר משהו טכני לחלוטין: נא לזכור שהתכנסות מדשדשת ארוכה מניבה תנועה אלימה ומהירה ביציאה ממנה. למעשה, הכלל הוא שככל שהדשדוש ארוך וצר, כך תהיה גדולה התנועה העתידית. יעדים? הם דווקא פשוטים להחריד: למעלה, 1920-30 במיידי. למטה, 1740-1700 בצורה מהירה מאוד. שנה טובה ופורייה!
