מה הכלים של בנק ישראל ברגעי המלחמה? הורדת ריבית היא לא אחד מהם

לטוב או לרע, אני לא נגיד בנק ישראל.

.

בדיוק כמו הכלכלנים סביבי, אני מנסה להבין מה הכלים הנכונים לבנק ישראל לעשות בהם שימוש ברגעי מלחמה אלו, על מנת לסייע במאמץ המלחמתי.

הורדת ריבית אינה אחת מהן.

ברקע, מדד מחירים שהפתיע כלפי מטה, מכיוון.... מחירי הטיסות לחו"ל. תנסו לרכוש כרטיסים עכשיו... חברות התעופה "חוגגות" על המצב ומפקיעות מחירים, המוקש של המדד הבא.

מחירי המזון יקרים, ולא צפויים לרדת בעת מלחמה, משום שיש אינפלציה של ביקושים (עם לחוץ קונה אוכל. תראו את המדפים. גם לא בדיוק עושים חשבון למחיר – עוד ניצול ציני של הרשתות שיתגלגל למדד הבא).

מחירי הדיור הנמדדים, השכירות, גם לא עוצרים כי נלחמים. יותר מזה, אני רואה פליטים מרחבי הארץ מחפשים מקום לשים את הראש רחוק יותר מאזורי הגבול. גם כאן נוצר לחץ של ביקושים (בתי מלון הם מענה לא מושלם)

והדולר.

הדולר התחזק מול השקל עוד לפני המלחמה, ולא מתמחר להבנתי מלחמה עם חיזבאללה ואיראן (מקווה שמתמחר נכון). גם הדולר גורם אינפלציוני, כשבמלחמה הייצור המקומי נפגע, מייבאים יותר.

ברור שיש פה כשל שוק – מלחמה. 

לכן, המדינה (הממשלה) אמורה להיכנס בהרחבות פיסקאליות משמעותיות, להתחיל בהסתת כספים למקומות שנפגעו ויעשו את האפקט הגדול ביותר (שם יודעים מה הם יותר ממני). בטוח שחלק מהעניין יהיה פשוט לתת כסף למשפחות העקורים והפליטים ברחבי הארץ – סכומים נכבדים, המאפשרים קיום בכבוד. פעולות אלו, המתבקשות, ייצרו גם לחצים אינפלציוניים, שימתנו מאוד את המיתון בפעילות הכלכלית.

החיזוק מממשלות העולם בדמות רכישת אג"ח ממשלת ישראל והורדת התשואות שלהן, מאפשר גיוס בחו"ל, במחירים של לפני המלחמה.

בנוסף, למרות הפתעת המדד האחרון, האינפלציה שנה אחורה עדיין מעל היעד.

יש הרבה וקטורים שתומכים כבר עכשיו ביצירת אינפלציה, שעדיין לא נכנסה ליעד.

מה בנק ישראל יכול לעשות?

במקום להפציץ "הפצצת שטח" רחבה עם הורדת ריבית שמחיר הנזק האגבי שלה יהיה יקר מאוד בהמשך, רואים כבר שהבנק ישראל מנסה לפתור באמצעים מדויקים יותר את המצוקות המקומיות של האזרחים, כגון הוראה לבנקים לדחות תשלומי חובות לפרק זמן של רבעון, כמו פטור מריבית על המינוס ומן הסתם יש לו עוד כלים ממוקדי מטרה.

לא הכל מתחיל ונגמר בריבית. 

מה עושים?

קודם כל, מי שצריך כסף נזיל בגלל שעסקיו נפגעים או צופה שזה יקרה, כדאי שיתכונן על ידי יצירת נזילות. הכוונה היא למי שממש צריך כסף, ועדיף כמות סופית ומחושבת, לחודשים הקרובים. אל תרוצו למכור את החסכון ארוך הטווח שלכם...

ההבנה של השוק שהריבית יורדת תוך ימים חלחלה מאוד מהר לשוק המקמ. נכון לכתיבת שורות אלו תשואות המקמ הארוך כבר ב 4% (ירידה של 0.75% מלפני מספר ימים). כלומר, השוק כבר מתמחר את הורדת הריבית בוודאות.

מה אם השוק (שבדרך כלל צודק) טועה?

המקום הנכון ביותר, למרות שאני מדבר מפוזיציה, הוא קרנות כספיות שקליות. היה והשוק טועה, יהיה תיקון אגרסיבי כלפי מטה במחירי המק"מ. היה והשוק צודק – זה כבר מתומחר. 

נשאלתי לגבי חשיפה לדולר. יש שתי צורות עיקריות. האחת – רכישת קרנות צמודות לדולר (בשקלים). השנייה, רכישת קרנות נקובות דולר (אותן קונים בדולרים). יש מגוון עצום של קרנות כאלו, מקרנות כספיות ועד קרנות מנייתיות דולריות. את עיקר הייתרון בהן אני לא רואה דווקא בדולר, אלא בגיוון החשיפה לחו"ל.

לגבי הדולר. כמו שציינתי מעלה, הוא כבר לא זול, חוץ ממקרה בו שערי חיזבאללה ואיראן נפתחים. כאן יכול להיות שיש עוד דרך למעלה. אני לא יודע, אבל אולי כן כדאי לתת איזה סיכוי למקרה כזה, ואז הדולר יתחזק.

אחרי המלחמה, יהיה שיקום. הכלכלה תחזור לפרוח. מניח שהתעשיות הביטחוניות שלנו יקבלו הרבה מאוד הזמנות לחידוש מלאים ושיפור הבטחון. אבל זה אח"כ.

שמרו על עצמכם

רון סגרה, מתכנן פיננסי, מאמן כלכלי לבכירים, ויועץ חיצוני לקרנות הנאמנות איילון כספית, ואיילון כספית ניהול נזילות.