איור: פאנדר
משה מימון, עורך FUNDER
26/10/2023
נזכיר דבר נוסף, אין תפקיד הכתבה הזו להחליף ייעוץ ספציפי, הסתייעות באיש מקצוע שמכיר אתכם, ומודע לצרכים הספציפיים שלכם. התפקיד של הכתבה הזו הוא לסייע לכם להיעזר בכלים הקיימים, בעולם קרנות הנאמנות, הזמין לכל אחד, כדי להקטין סיכון, ולהוריד תנודתיות בתיק ההשקעות. נציג אם האפיקים השונים, ואת המאפיינים שלהם. ניתן גם אינדיקציות לתשואה באפיקים האלה.
שימוש בקרנות נאמנות בתיק ההשקעות
בעבר יצאנו בסדרת כתבות שנועדו לסייע למשקיעים להתנהל בשוק קרנות הנאמנות. הכתבה הפעם מעט שונה והיא נועדה לתת סקירה ממעוף הציפור על עולם הקרנות ולסווג את תחומי ההשקעה השונים לפי רמות סיכון, ולאיזה אופק השקעה זה רלבנטי. קישור לכתבות מדריך למשקיע כאן – כתבה ראשונה, כתבה שניה, כתבה שלישית.
כמה דברים בנוסף. קרנות נאמנות הם מוצר השקעה שאין בו כמעט עלויות עיסקה. אין עמלת קניה/מכירה על הפעולות, כלומר כשמוכרים קרן נאמנות, אין עמלה (לבנק או לברוקר), וכמובן שאין עמלת מינימום. בנוסף, במרבית קרנות הנאמנות (לא בכולן!) שער הקנייה זהה לשער המכירה, כך שלא מפסידים גם הפרשי שער. זה חשוב מאוד לדעת כשרוצים לבצע שינויים בתיק ההשקעות. אם שוקלים לבצע שינוי, עלויות עיסקה לא צריכות להוות שיקול ככל שקשור לתיק קרנות נאמנות.
דבר נוסף שכדאי להזכיר הוא שקרנות נאמנות הם מוצר נגיש לכל משקיע, וזה מוצר ששווה מאוד להשקיע מעט כדי להיכנס ולהבין אותו מעט יותר לעומק. אנחנו ב-FUNDER משתדלים להנגיש את הידע, ולסייע למשקיעים ולציבור להבין בעולם הזה. כך למשל עשרות כתבות שסוקרות קרנות יש באתר FUNDER. חפשו את המילים "קרן נאמנות במוקד" ותקבלו רשימה של הכתבות. בנוסף, בכל עמוד קרן יש קישור לכתבות שמזכירות את הקרן הזו. יש לנו כתבות השוואתיות בין קרנות שונות. אנחנו תמיד שואפים להציג בכתבות האלה קרנות שרלבנטיות לתקופה.
כך למשל, הובלנו לא מעט כתבות בקשר עם הקרנות הכספיות, כדי לצייד את הציבור בידע על האפיק הזה (וגם על מה לשים לב). בתקופה של ריבית עולה, עלתה האטרטקיביות של קרנות אלה. לדברי מנכ״ל פאנדר, אודי אלוני: ״הקמפיין שניהלנו בשנה האחרונה לטובת קרנות כספיות הוכיח את עצמו מעל ומעבר, ברגעי המשבר הקשים שעובר על אזרחי ישראל. למזלם של המשקיעים ענף הקרנות הוכיח שיש לו רוחב ועומק של ענפים הנותנים פתרון מושלם לכל מצב עולם. בתקווה לימים טובים יותר".
פירמידת הקרנות של FUNDER
כדי לאפשר להבין ולעשות סדר באפיקים השונים, אנחנו מציגים לפניכם את פירמידת הקרנות של FUNDER. סוגי הקרנות השונים, לפי רמות הסיכון, ולפי טווח ואופק ההשקעה.
ראוי לזכור שעולם קרנות הנאמנות היה הראשון שהציע חלוקה מסודרת לאפיקי השקעה שונים. לסיווג לפי סוג ההשקעה בין אם מניות או איגרות חוב, לשילובים השונים בין מניות לאיגרות חוב, ולשילוב בין השקעות מקומיות להשקעות בחו"ל. בנוסף, עולם קרנות הנאמנות מציע חשיפה ממוקדת במגזרי פעילות ספציפיים וממוקדים, ומסייע למשקיעים לכוון באופן מיטבי את תיק ההשקעות שלהם.
מטבע הדברים אנחנו נוקטים כאן לשון של הכללה, כי מדובר בתיאור של קבוצות קרנות, וייתכנו ניואנסים לכאן או לכאן. היקפי חשיפה משתנים לנכסי סיכון או למשל לשער החליפין. אבל הרצון הוא להכין כלי שיסייע להבין את הקבוצות השונות של הקרנות, ולהבין טוב יותר את רמת הסיכון הטמונה בקרנות האלה, ואת אופק ההשקעה שרלבנטי לכל קבוצת קרנות, ומן הסתם יאפשר להתאים את קבוצת הקרנות לצרכים הרלבנטיים של כל אחד ואחד.
מוצר בסיכון נמוך מאוד, מהווה מקום 'חניה' לכסף נזיל, אולם לא אמור לספק תשואה לאורך זמן. לאחרונה, לאור העלייה בשער הריבית, הקרנות הכספיות מאפשרות אף להשיא תשואה, וחלקן אף מציע חשיפה לשער החליפין שקל/דולר.
אג"ח ממשלתי נחשב לבעל סיכון נמוך למשקיע, ולכן גם פוטנציאל התשואה בו נמוך. הסיכון בו יותר גבוה מעט מקרן כספית, שכן במקרי קיצון יכולים מחירי האיגרות הממשלתיות לרדת. כשמסתכלים על טבלאות הקרנות של איגרות חוב ממשלתיות, רואים שהיקף הירידה שלהן באוקטובר לא היה משמעותי, והן שומרות על תשואה חיובית מתחילת השנה.
קרנות אג"ח קונצרני נחשבות בסיכון גבוה יותר מאשר אג"ח ממשלתי, שכן חברות יכולות לחוות תקופות של משבר, או אירועים שישפיעו על מחירי האיגרות שלהן. המשקיע חשוף לסיכון גבוה יותר, חברות מציעות פוטנציאל תשואה גבוה מזה של אגרות חוב ממשלתיות.
אירועי הלחימה בדרום בהחלט העלו את רמות הסיכון של קבוצות שונות של איגרות חוב קונצרניות. ראוי בנוסף לבחון קרנות שמשלבות בין אג"ח ממשלתי לאג"ח קונצרני. גידול ברכיב האג"ח הקונצרני, מגדיל את רמת הסיכון של הקרן, ואף את פוטנציאל התשואה.
לאור מרכיב התשואה לפדיון, לפיו משקיע שקונה את האיגרת וממתין לפדיון, יכול לקבל את התשואה השנתית לפדיון, נחשבות איגרות החוב למסוכנות מעט פחות ממניות. ככל שבקרן ישולבו מניות, כך כמות איגרות החוב תרד, וכמות המניות תעלה. קרן 80/20 (80% איגרות חוב, 20% מניות) תיחשב מסוכנת יותר מקרן 90/10.
קרנות בהן אחוז המניות (50%) זהה לאחוז איגרות החוב (50%). לאור זאת הסיכון בקרנות אלה נחשב לגבוה מבין הקרנות המעורבות, שכן יש השפעה זהה של מניות ושל איגרות חוב.
בקרנות כאלה אין מרכיב של איגרות חוב, לכן רמת הסיכון תיקבע לפי האפיק המנייתי בו מושקעת הקרן. קרנות מנייתיות נמצאות בסיכון גבוה יותר מקרנות שמשקיעות באיגרות חוב. מן הסתם יש אפיקים מנייתיים שנחשבים מסוכנים יותר מאפיקים אחרים. למשל תחומים חדשים שבהן החברות צעירות יותר, תחומים שדורשים מחקר ופיתוח גבוה וכיו"ב. מאידך, יש תחומים שנחשבים פחות מסוכנים, כשגם היקף הפוטנציאל בהם נמוך יותר.
כאן אפשרויות הסיכון גבוהות יותר, שכן מנהל הקרן יכול לייצר חשיפה גבוהה מסך נכסי הקרן. חשיפה גבוהה מגדילה מן הסתם עוד יותר את הסיכון, ומייצרת תנודתיות גבוהה יותר בקרן. כאן גם פוטנציאל התשואה הוא כפי יכולתו של מנהל הקרן, ורמת הסיכון שלוקח על עצמו, המשקיע חייב לגלות הבנה באפיקים ובאופן שבו מנהל הקרן משקיע, כדי להעריך נכון את הסיכון של הקרן.
בימים האחרונים אנחנו מקבלים פניות רבות ממשקיעים שתוהים כיצד עליהם להתנהג. החשש לא פשוט, כאשר אצל לא מעט יש אפילו מגבלה על ניהול אפקטיבי של ניהול ההשקעות, בין בשל אירוע מצער שקרה בסביבה הקרובה, או עקב גיוס לכוחות המילואים, שלא מאפשר חיבור לחשבון הבנק, ולבצע פעולות. רבים גם נמצאים ללא קשב לפעולות שקשורות בתיק ההשקעות.
נזכיר דבר נוסף, אין תפקיד הכתבה הזו להחליף ייעוץ ספציפי, הסתייעות באיש מקצוע שמכיר אתכם, ומודע לצרכים הספציפיים שלכם. התפקיד של הכתבה הזו הוא לסייע לכם להיעזר בכלים הקיימים, בעולם קרנות הנאמנות, הזמין לכל אחד, כדי להקטין סיכון, ולהוריד תנודתיות בתיק ההשקעות. נציג אם האפיקים השונים, ואת המאפיינים שלהם. ניתן גם אינדיקציות לתשואה באפיקים האלה.
שימוש בקרנות נאמנות בתיק ההשקעות
בעבר יצאנו בסדרת כתבות שנועדו לסייע למשקיעים להתנהל בשוק קרנות הנאמנות. הכתבה הפעם מעט שונה והיא נועדה לתת סקירה ממעוף הציפור על עולם הקרנות ולסווג את תחומי ההשקעה השונים לפי רמות סיכון, ולאיזה אופק השקעה זה רלבנטי. קישור לכתבות מדריך למשקיע כאן – כתבה ראשונה, כתבה שניה, כתבה שלישית.
כמה דברים בנוסף. קרנות נאמנות הם מוצר השקעה שאין בו כמעט עלויות עיסקה. אין עמלת קניה/מכירה על הפעולות, כלומר כשמוכרים קרן נאמנות, אין עמלה (לבנק או לברוקר), וכמובן שאין עמלת מינימום. בנוסף, במרבית קרנות הנאמנות (לא בכולן!) שער הקנייה זהה לשער המכירה, כך שלא מפסידים גם הפרשי שער. זה חשוב מאוד לדעת כשרוצים לבצע שינויים בתיק ההשקעות. אם שוקלים לבצע שינוי, עלויות עיסקה לא צריכות להוות שיקול ככל שקשור לתיק קרנות נאמנות.
דבר נוסף שכדאי להזכיר הוא שקרנות נאמנות הם מוצר נגיש לכל משקיע, וזה מוצר ששווה מאוד להשקיע מעט כדי להיכנס ולהבין אותו מעט יותר לעומק. אנחנו ב-FUNDER משתדלים להנגיש את הידע, ולסייע למשקיעים ולציבור להבין בעולם הזה. כך למשל עשרות כתבות שסוקרות קרנות יש באתר FUNDER. חפשו את המילים "קרן נאמנות במוקד" ותקבלו רשימה של הכתבות. בנוסף, בכל עמוד קרן יש קישור לכתבות שמזכירות את הקרן הזו. יש לנו כתבות השוואתיות בין קרנות שונות. אנחנו תמיד שואפים להציג בכתבות האלה קרנות שרלבנטיות לתקופה.
כך למשל, הובלנו לא מעט כתבות בקשר עם הקרנות הכספיות, כדי לצייד את הציבור בידע על האפיק הזה (וגם על מה לשים לב). בתקופה של ריבית עולה, עלתה האטרטקיביות של קרנות אלה. לדברי מנכ״ל פאנדר, אודי אלוני: ״הקמפיין שניהלנו בשנה האחרונה לטובת קרנות כספיות הוכיח את עצמו מעל ומעבר, ברגעי המשבר הקשים שעובר על אזרחי ישראל. למזלם של המשקיעים ענף הקרנות הוכיח שיש לו רוחב ועומק של ענפים הנותנים פתרון מושלם לכל מצב עולם. בתקווה לימים טובים יותר".
פירמידת הקרנות של FUNDER
כדי לאפשר להבין ולעשות סדר באפיקים השונים, אנחנו מציגים לפניכם את פירמידת הקרנות של FUNDER. סוגי הקרנות השונים, לפי רמות הסיכון, ולפי טווח ואופק ההשקעה.
ראוי לזכור שעולם קרנות הנאמנות היה הראשון שהציע חלוקה מסודרת לאפיקי השקעה שונים. לסיווג לפי סוג ההשקעה בין אם מניות או איגרות חוב, לשילובים השונים בין מניות לאיגרות חוב, ולשילוב בין השקעות מקומיות להשקעות בחו"ל. בנוסף, עולם קרנות הנאמנות מציע חשיפה ממוקדת במגזרי פעילות ספציפיים וממוקדים, ומסייע למשקיעים לכוון באופן מיטבי את תיק ההשקעות שלהם.
מטבע הדברים אנחנו נוקטים כאן לשון של הכללה, כי מדובר בתיאור של קבוצות קרנות, וייתכנו ניואנסים לכאן או לכאן. היקפי חשיפה משתנים לנכסי סיכון או למשל לשער החליפין. אבל הרצון הוא להכין כלי שיסייע להבין את הקבוצות השונות של הקרנות, ולהבין טוב יותר את רמת הסיכון הטמונה בקרנות האלה, ואת אופק ההשקעה שרלבנטי לכל קבוצת קרנות, ומן הסתם יאפשר להתאים את קבוצת הקרנות לצרכים הרלבנטיים של כל אחד ואחד.
קרנות כספיות
מוצר בסיכון נמוך מאוד, מהווה מקום 'חניה' לכסף נזיל, אולם לא אמור לספק תשואה לאורך זמן. לאחרונה, לאור העלייה בשער הריבית, הקרנות הכספיות מאפשרות אף להשיא תשואה, וחלקן אף מציע חשיפה לשער החליפין שקל/דולר.
קרנות אג"ח ממשלתי
אג"ח ממשלתי נחשב לבעל סיכון נמוך למשקיע, ולכן גם פוטנציאל התשואה בו נמוך. הסיכון בו יותר גבוה מעט מקרן כספית, שכן במקרי קיצון יכולים מחירי האיגרות הממשלתיות לרדת. כשמסתכלים על טבלאות הקרנות של איגרות חוב ממשלתיות, רואים שהיקף הירידה שלהן באוקטובר לא היה משמעותי, והן שומרות על תשואה חיובית מתחילת השנה.
קרנות אג"ח קונצרני
קרנות אג"ח קונצרני נחשבות בסיכון גבוה יותר מאשר אג"ח ממשלתי, שכן חברות יכולות לחוות תקופות של משבר, או אירועים שישפיעו על מחירי האיגרות שלהן. המשקיע חשוף לסיכון גבוה יותר, חברות מציעות פוטנציאל תשואה גבוה מזה של אגרות חוב ממשלתיות.
אירועי הלחימה בדרום בהחלט העלו את רמות הסיכון של קבוצות שונות של איגרות חוב קונצרניות. ראוי בנוסף לבחון קרנות שמשלבות בין אג"ח ממשלתי לאג"ח קונצרני. גידול ברכיב האג"ח הקונצרני, מגדיל את רמת הסיכון של הקרן, ואף את פוטנציאל התשואה.
קרנות מעורבות אג"ח-מניות
לאור מרכיב התשואה לפדיון, לפיו משקיע שקונה את האיגרת וממתין לפדיון, יכול לקבל את התשואה השנתית לפדיון, נחשבות איגרות החוב למסוכנות מעט פחות ממניות. ככל שבקרן ישולבו מניות, כך כמות איגרות החוב תרד, וכמות המניות תעלה. קרן 80/20 (80% איגרות חוב, 20% מניות) תיחשב מסוכנת יותר מקרן 90/10.
קרנות 50-50
קרנות בהן אחוז המניות (50%) זהה לאחוז איגרות החוב (50%). לאור זאת הסיכון בקרנות אלה נחשב לגבוה מבין הקרנות המעורבות, שכן יש השפעה זהה של מניות ושל איגרות חוב.
קרנות מנייתיות
בקרנות כאלה אין מרכיב של איגרות חוב, לכן רמת הסיכון תיקבע לפי האפיק המנייתי בו מושקעת הקרן. קרנות מנייתיות נמצאות בסיכון גבוה יותר מקרנות שמשקיעות באיגרות חוב. מן הסתם יש אפיקים מנייתיים שנחשבים מסוכנים יותר מאפיקים אחרים. למשל תחומים חדשים שבהן החברות צעירות יותר, תחומים שדורשים מחקר ופיתוח גבוה וכיו"ב. מאידך, יש תחומים שנחשבים פחות מסוכנים, כשגם היקף הפוטנציאל בהם נמוך יותר.
קרנות ממונפות ואסטרטגיות
כאן אפשרויות הסיכון גבוהות יותר, שכן מנהל הקרן יכול לייצר חשיפה גבוהה מסך נכסי הקרן. חשיפה גבוהה מגדילה מן הסתם עוד יותר את הסיכון, ומייצרת תנודתיות גבוהה יותר בקרן. כאן גם פוטנציאל התשואה הוא כפי יכולתו של מנהל הקרן, ורמת הסיכון שלוקח על עצמו, המשקיע חייב לגלות הבנה באפיקים ובאופן שבו מנהל הקרן משקיע, כדי להעריך נכון את הסיכון של הקרן.
