מוסדי- עברת כבר משווי היסטורי לשווי הוגן

בשנתיים האחרונות נתקלנו בשימוש יתר שנעשה במילה בועה, בועת הסאב פריים, בועת הנדל"ן ולאחרונה מתחילים להופיע טיעונים לגבי הווצרות בועה באגרות החוב הממשלתיות.

ב 12 החודשים האחרונים רשם מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות עליה של כ 10% . כאשר עליות חדות יותר נרשמו מן הסתם בסדרות הארוכות. אג"ח ממשלתי צמוד סדרה 536 בעלת מח"מ של 17 שנים רשמה עליה של כ 14% ב 12 חודשים האחרונים .(אותה סדרה רשמה מתחילת 2008 ועד היום עליה של 40% בעוד מדד ת"א 25 רשם בתקופה זו עליה של כ 9%).

התשואות באפיק אגרות החוב הממשלתיות ירדו במקביל לרמות שפל היסטורי:
הגרף שלפניכם מציג את רמת התשואה של גליל סדרה 5904 בחמש השנים האחרונות בו אנו רואים כי התשואה נמצאת כיום בשפל של  2.38% לעומת 5.5% לפני כחמש שנים.

אם כן נשאלת השאלה מה דוחף את אגרות החוב הממשלתיות המקומיות כלפי מעלה והאם רמת התשואות עדיין הגיונית?

משיחות רבות שניהלתי עם עמיתי לתחום בחברות השונות יש הסכמה כי המחירים גבוהים ויש מקום לקצר טווחים, בעיקר באג"ח השקליות. ננסה לנתח מדוע נרשמו העליות המרשימות באפיק זה ולאן  אנו הולכים.

1. חוסר באלטרנטיבות השקעה

כלכלות העולם במצב שביר ובאנגלית קיים לזה מושג "Flight To Quality " , כאשר המשקיעים חוששים מהדרדרות שווקי המניות בשל תחזיות כלכליות קודרות, המשקיעים מעדיפים לברוח לאגרות חוב ממשלתיות. גם בארה"ב אנו רואים תופעה דומה בה התשואות של אגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל 10 שנים ירדו לרמה של 3.44% כיום.

2. צמצום היקף גיוס החוב ע"י האוצר 

היקף הסדרות המונפקות בשנה האחרונה ע"י האוצר נמוך מהיקף הסדרות שנפדות.
היקף גיוס החוב ע"י האוצר עמד בשנת 2010  על כ 32 מיליארד ₪ בעוד שהיקף הפדיונות כולל קרן וריבית הגיע בשנת 2010 ל 50 מיליארד ₪. בשנת 2011 הייקף הפדיונות של אג"ח ממשלתיות – קרן וריבית צפוי לעמוד על 60 מיליארד ₪. בשל גידול בגביית המיסים וצמיחת המשק לאוצר אין למעשה צורך במיחזור חוב מסיבי.

3. כניסת כספים לקרנות הפנסיה

כתוצאה מתיקון 3 קרנות הפנסיה מגייסות בממוצע כמיליארד  ₪ מדי חודש. בשל הצרכים האקטוארים קרנות הפנסיה זקוקות למכשירים צמודי מדד לטווח ארוך והן הרוכשות העיקריות.

4. ייבוש שוק ההנפקות

בחודשים האחרונים אנו עדים לייבוש בשוק ההנפקות. הנפקות אגרות החוב שיוצאות לאחרונה הינם בהקפים קטנים יחסית של כ 100 מ' ₪ ורובן של חברות בינוניות וקטנות. מה שיוצר מיעוט בחלופות השקעה.

5. ריבית נמוכה

חלק משמעותי מההסבר לירידת התשואות נעוץ בריבית הנמוכה אשר עדיין שוררת במשק ומכך שהציפיות הן שהיא תעלה באופן מתון. ההנחה הינה שהריבית בארה"ב תעלה לכל המוקדם בשנה הבאה ובאירופה אף מאוחר יותר, דבר המוביל לציפיה להמשך ריבית נמוכה גם בישראל לתקופה ארוכה יחסית.

6. חוסר באלטרנטיבות השקעה

כלכלות העולם במצב שביר ובאנגלית קיים לזה מושג "Flight To Quality " , כאשר המשקיעים חוששים מהדרדרות שווקי המניות בשל תחזיות כלכליות קודרות, המשקיעים מעדיפים לברוח לאגרות חוב ממשלתיות. גם בארה"ב אנו רואים תופעה דומה בה התשואות של אגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל 10 שנים ירדו לרמה של 3.44% כיום

7. צמצום היקף גיוס החוב ע"י האוצר

היקף הסדרות המונפקות בשנה האחרונה ע"י האוצר נמוך מהיקף הסדרות שנפדות.
היקף גיוס החוב ע"י האוצר עמד בשנת 2010  על כ 32 מיליארד ₪ בעוד שהיקף הפדיונות כולל קרן וריבית הגיע בשנת 2010 ל 50 מיליארד ₪. בשנת 2011 הייקף הפדיונות של אג"ח ממשלתיות – קרן וריבית צפוי לעמוד על 60 מיליארד ₪. בשל גידול בגביית המיסים וצמיחת המשק לאוצר אין למעשה צורך במיחזור חוב מסיבי.

אם כן לאור האמור לעיל אנו חוזרים לשאלה האם מתפתחת כאן בועה?

התשובה היא שאנו נמצאים בהחלט ברמות גבוהות של מחירים בשוק האג"ח ומן הסתם נראה ירידות בעיקר בטווחים הארוכים בשל מנוף הזמן והצפי לעליה בתשואות בשל המגמה המתפתחת גם מצד ארה"ב, לנוכח השינוי החיובי הנראה כרגע בכלכלה האמריקאית בפרט ובכלכלות המפותחות בכלל.. המחירים כיום יקרים , במיוחד באג"חים הממשלתיות הצמודות והשקליות.  מאחר וההערכה הזו שהמחירים יקרים והתשואות נמוכות באפיקים אלו, רוב הגופים המוסדיים הפנימו זו ופעלו בחודשים האחרונים לקיצור הטווחים בתיק הסולידי, כך שלא צפויה הידרדרות מחירים מהירה אלה שינוי העדפות שבא כבר בחודשים האחרונים לידי ביטוי ובצורה מדודה ללא פאניקה.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.