דרור גילאון
01/02/2011
שבוע עמוס בהתרחשויות ובהחלטות עבר, ועדיין עובר עלינו. ניתוח הנתונים החדשים שנכנסו לשוק רק מחדד את החששות מעליית מדרגה באינפלציה הצפויה בהמשך השנה. באופן פרדוקסאלי, קברניטי המשק קיבלו השבוע מספר החלטות חשובות שאמורות לאפשר להן ליצור תשתית נוחה יותר לעלות ריבית ולהילחם באינפלציה. בפועל, המסר לא עובר והנתונים בשטח רק מחזקים את התחושה שקצב הפעולות לא תואם את הצרכים בשטח.
העלאת הריבית לוותה במסר אנמי – זה שהנגיד העלה את הריבית ב- 0.25% לא ממש הפתיע. המשקיעים ציפו בכיליון עיניים לראות האם הנגיד יהיה אגרסיבי יותר בהודעת הריבית הנלוות להחלטה. זאת בעיקר נוכח מלחמתו החדשה במשקיעים הזרים. הודעה ניצית של בנק ישראל הייתה מעבירה מסר ברור שהריבית הנמוכה מידי בארץ צפויה לעלות בקצב מהיר יותר, אשר תואם את הצמיחה החזקה, התייקרות מחירי הסחורות ולחצי השכר הרוחביים במשק.
בפועל, הודעת הריבית הייתה מתונה והמשיכה את הקו שעיקרו תהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה "נורמאלית". להערכתנו, בנק ישראל מצוי במלכוד, ניסוח הודעה ניצית יותר היה מחליש את הדולר ומונע את האפשרות להעלאת ריבית מהירה יותר בעתיד. בנק ישראל מעדיף לשמור תחמושת למעשים ופחות לדיבורים. מצד שני, הודעה אנמית אינה עוצרת את אש האינפלציה המתלבה.
ביטול הפטור ממס על השקעות זרות באג"ח – משרד האוצר מצטרף למלחמה של בנק ישראל בספקולנטים הזרים בשוק המט"ח. ביטול הפטור צפוי לפגוע באטרקטיביות של רכישת מק"מים ואג"ח קצרות ע"י תושבי חוץ ובכך לצמצם רכישות של שקלים. נזכיר שבשבוע שעבר הטיל בנק ישראל חובת נזילות על עסקאות בנגזרי מט"ח של תושבי חוץ. המהלך המשולב של בנק ישראל ומשרד האוצר הוביל לפיחות של מעל 4% אל מול הדולר ומעל 5.5% אל מול האירו. כל זה בתשעה ימי מסחר בלבד. המשמעות המיידית של הפיחות היא תמיכה בייצוא ובהמשך הצמיחה לצד עלייה במחירי האנרגיה והסחורות המיובאות. כלומר, מהלך חיובי אך תומך אינפלציה.
חוסר יציבות במצרים – בסוף השבוע שווקי המניות ירדו בחדות, הדולר התחזק וכך גם הנפט. הסיבה העיקרית, סימני הפיכה במצרים. החשש מכדור שלג שיגרור השתלטות האסלאם הפונדמנטליסטי על מדינות ערב מתונות גרם לחשש גדול ברחבי העולם. התגובה של השוק המקומי תאמה את האווירה העולמית ומרבית המניות והאג"חים הגיבו בשלילה. די הגיוני להסיק שעד להתבהרות התמונה ולהתייצבות בשכונה, פרמיית הסיכון הנדרשת עבור השקעה בישראל צריכה לעלות.
בתסריט המרכזי נצפה להחלשות נוספת של השקל ובפתיחת מרווחים בין האיגרות הממשלתיות לאמריקאיות. בהנחה שקצב האירועים צפוי להירגע ושום אירוע קיומי לא אמור להתרחש בתקופה הקרובה, השילוב של שקל נחלש וכלכלה עולמית שממשיכה להתאושש דווקא צפוי לתמוך בייצוא, בצמיחת המשק ובמצב החברות. השפעת האירועים על מחיר הנפט והמט"ח מוסיפים לחצים אינפלציוניים נוספים.
אפיקי השקעה מועדפים
הצורך הטבעי של בני האדם במציאת עוגן הובילו את המשקיעים לראות בציפיות אינפלציה של 3% לטווח קצר-בינוני כנקודת שיווי משקל. להערכתנו, למרות שמדדי ינואר ופברואר צפויים להיות נמוכים על רקע עונתי, אנו לקראת שבירת הקונספציה וציפיות האינפלציה הגלומות בשוק צפויות לעלות מעבר ל-3%. במקרה כזה האפיקים שצפויים להניב ביצועי יתר הם:
1.הקונצרני הצמוד קצר-בינוני – השילוב של שקל נחלש, כלכלה עולמית מתחזקת וגישה נוחה של חברות לשוק ההון מחזק את מצב החברות. ציפיות האינפלציה העולות מחזקות את האפיק הקונצרני הצמוד. להערכתנו, עיקר ההזדמנויות מצויות מחוץ לתל-בונד ובמח"מ קצר של עד 2.5 שנים.
2.ממשלתי צמוד בינוני סינטטי – הריצה המידית של המשקיעים אל עבר חופי המבטחים של אג"ח ממשלת ארה"ב נראה תמוהה בנסיבות הנוכחיות. שכן, אם החשש הוא מכאוס ועלייה במחירי הנפט אזי גם התשואות הנומינאליות של אג"ח ארה"ב צריכות דווקא לעלות. להערכתנו, הרצון ליהנות מעליית ציפיות האינפלציה בשוק תוך מזעור התנודתיות הצפויה באפיק הארוך מובילים ישירות לאפיק הבינוני. ניתן ואף עדיף ליצור מח"מ בינוני באופן סינטטי. כלומר, מעט ארוכים בשילוב עם אחוז גדול של צמודים קצרים.
3.ממשלתי בריבית משתנה – להערכתנו, בנק ישראל והאוצר יוצרים את התנאים להעלאת ריבית מהירה יותר. הם פשוט לא יכולים לדבר על זה בכדי לא להרוס את המומנטום שנוצר בהיחלשות השקל. תהליך ההפנמה של השוק לקצב העלאת הריבית החדש יוביל להמשך ביצועים חיוביים של האפיק הממשלתי בריבית המשתנה. ללא קשר לכך, יש פדיון גדול של גילון 2304 בסוף חודש פברואר. הקיטון בהיצע הגילונים צפוי לתרום לביצועי האפיק.
4.ניצול ירידות בשוק בכדי לתבל במניות – אל תתנו לכותרות העיתונים ומהדורות החדשות להלחיץ אתכם. כבוגרי בית הספר של המזרח התיכון למדנו שירידות שערים כתוצאה מאירועים פוליטיים מחזיקים לזמן קצר בלבד. צריך לזכור שכרגע לא מדובר במשבר עולמי נוסח 2008, הכלכלות המרכזיות בעולם ממשיכות בהתאוששות והשווקים המתעוררים צומחים היטב. להערכתנו, החלשות השקל רק מחזקת את הייצוא ואת פוטנציאל הצמיחה של המשק וחברות רבות צפויות לתרגם זאת לגידול ברווחים. לפני שמוכרים מניות יש לראות האם המגמה הכללית השתנה. להערכתנו, למרות שהצורך בערנות עלה, מרבית הסיכויים שהמימושים האחרונים מהווים הזדמנות להצטייד במניות.
מדד EX תל בונד של מנורה מבטחים כלכליסט
השוק הקונצרני
השוק הקונצרני חווה השבוע תיקון משמעותי. אל מול הרגיעה של השבועות האחרונים צפינו בירידות ששיאן היה אצמול. ניתן לומר שאירועי סוף השבוע טרפו את הקלפים, וירידות יום ראשון היו חדות מאוד. השאלה העיקרית הינה האם ירידות אלו מסמנות שינוי מגמה או שמהותן תיקון בשוק עולה כתוצאה מהטריגר המצרי.
להערכתנו, מההסתכלות הכלכלית, השוק הקונצרני עדיין פגיע, אך הסיכון מתמתן ככל שהמח"מ קצר יותר, והאגרות בעלות מאפייני הצמדה למדד. דווקא אגרות אלו, שהסיכון ליכולת פירעונן מדוד וניתן לבחינה שוטפת יכולות להסתמן כהזדמנות קניה ככל שיושפעו מלחץ של מוכרים. חשוב לציין שהבחינה הנ"ל בוחנת את הפוטנציאל בהנחת מצב בטחוני שאינו מתדרדר. שינוי בהנחת יסוד זאת יחייב בחינה מחודשת של ההערכות.
בשבוע האחרון הוכח, שוב, ובהמשך לכל השנה האחרונה, שהשילוב בין איגרות איכותיות קצרות ותשואה פנימית גבוהה מזו של מדדי התל-בונד ממשיך להוות כר נוח להשקעה איכותית.
EX תל-בונד לעומת התל-בונד 60
בשבוע האחרון נרשמה עדיפות למדד ה_EX תל בונד שירד בכ-0.27% אל מול מדד התל בונד 60, שירד ב-0.88%. בהסתכלות על החודש שחלף ניתן לראות שמדד האקס בונד עלה בכ- 2.2%,בעוד שמדד התל בונד 60 הוסיף בתקופה זאת כ-0.66% בלבד.
ומה באשר לשבוע הבא?
לאור מרווחי הסיכון המצומצמים של מדדי התל בונד, ולאור האירועים החיצוניים שבהם צפינו בסוף השבוע, אנו מעריכים שיש להימנע מהחשיפה לשוק הקונצרני באמצעותם. דעה זאת מתחזקת מניתוח הירידות שראינו בשבוע האחרון במדדים אלו. לדעתנו יש להמשיך בהעדפת אלטרנטיבה אשר מפחיתה באופן משמעותי את סיכון התנודתיות. הדגש על מח"מ קצר עד בינוני הינו חשוב ביותר בימים אלו, ומדד ה-EX תל בונד, אחריו אנו עוקבים, עונה על צורך השקעה בסיסי זה.
| מדד EX בונד | תל בונד 60 | תל בונד 20 | תל בונד שקלי |
שינוי במחיר שבוע אחרון | -0.27 | -0.88 | -0.86 | -0.81 |
שינוי במחיר מתחילת חודש | 2.23 | 0.60 | 0.50 | 0.02 |
שינוי במחיר שנה | 15.77 | 8.90 | 9.15 | 4.57 |
שארפ שנה | 4.93 | 1.98 | 2.16 | 0.72 |
תשואה פנימית | 3.35 | 2.62 | 2.46 | 5.30 |
מח"מ | 2.31 | 4.56 | 4.57 | 3.94 |
מרווח מעקום ממשלתי | 3.13 | 1.50 | 1.34 | 1.32 |
תיק אג"ח מומלץ:
40% שקלים ו- 60% צמודים במבנה הבא:
שקלים:
20% באג"ח קונצרני בחו"ל, בדרוג BBB ומטה, בתיבול High Yield ומנוטרל חשיפה למט"ח.
10% ממשלתי ריבית משתנה .
10% ממשלתי שקלי במח"מ קצר.
10% באג"ח קונצרני צמוד מדורג, בכל המח"מים.
20% באג"ח ממשלתי צמוד מדד במח"מ בינוני סינטטי.
30% באג"ח קונצרני צמוד קצר-בינוני, מבוסס Bond Picking , שלא מתוך מדדי התל בונד, בפיזור גבוה, באמצעות קרנות נאמנות או השקעה ישירה באג"ח.
0% במט"ח ( הריבית הנמוכה לא שווה את התנודתיות והסיכון הגבוה)
נכתב ע"י דרור גילאון, סמנכ"ל השקעות
מנורה מבטחים קרנות נאמנות
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
