רשות ניירות ערך פרסמה באתר הרשות מספר הצעות לחקיקת משנה לאסדרת תחום שירותי התשלום, וזאת בהמשך לחקיקת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023 (להלן – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום או החוק), אשר מסמיך את רשות ניירות ערך להעניק רישיונות ולפקח על חברות אשר עוסקות בשירותי תשלום חוץ בנקאיים.
מטרתו של החוק היא לעודד את התחרות בשוק שירותי התשלום באמצעות יצירת אפשרות לגורמים חוץ בנקאיים להיכנס לתחום זה ולהתפתח בו, לצד השחקנים הבנקאיים הקיימים בשוק, והכול תוך שמירה על עניינם של הלקוחות.
שתי הצעות חקיקה, כוללת תקנות פטור מחובת רישוי וכן צו המתייחס למתן שירותים נוספים שאינם טעונים רישוי עבור חברות תשלומים, ומפורסמות כעת להערות ציבור באתר הרשות.
מטרת ההצעה לתקנות היא לפטור מחובת רישוי וחובות שוטפים, פעילות תשלומים שהיא מוגבלת בהיקפה. פטור כאמור יעודד את כניסתם של גופים חדשים לתחום התשלומים והגברת התחרות וכן יכול להינתן לגורמים שפועלים כבר היום בשוק ובכך תתאפשר המשך פעילותם מבלי שידרשו ברישיון.
סוגי הפעילות שמוצע לפטור במסגרת תקנות הפטור המוצעות הן שירותי תשלום בהיקף מצומצם שלא עולה על 5 מיליון ₪ (בחישוב חודשי עבור שירותי סליקה והנפקה, או בחישוב של יתרה יומית מוחזקת של כספי לקוחות עבור שירות ניהול חשבון תשלום). כמו כן, לעניין שירות ניהול חשבון תשלום, קיימת מגבלה נוספת בחישוב של לקוח בודד, העומדת על 1,500 ₪ ללקוח אנונימי, ועל 3,000 ₪ ללקוח מזוהה.
לצד זאת, מוצע לפטור מחובת הרישוי פעילויות של מועדוני לקוחות, בתנאים המפורטים בתקנות המוצעות, וכן של שירותי תשלום הניתנים בתוך קבוצה תאגידית בשל אופיים הקמעונאי ובשל הסיכון המוגבל הכרוך בהם.
הצעת הצו לתיקון חלק ב' לתוספת השביעית לחוק תאפשר לחברות תשלומים בעלות רישיון מרשות ניירות ערך לתת שירותי המרת כספים שהיקפם לא יעלה על 10% מהיקף הפעילות של חברות אלה בלא צורך בקבלת רישיון נוסף מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.
כמו כן הרשות מפרסמת שתי ההצעות חקיקה נוספות, האחת בדבר צו איסור הלבנת הון שעתיד לחול על חברות תשלומים ויוזמי תשלומים וכן תקנות בנושא אגרות לבעלי רישיון שירות מידע פיננסי ולחברות העתידות לעסוק בתחום שירותי התשלום. דברי חקיקה אלו פורסמו כבר להערות ציבור באתר הרשות בחודש אוגוסט האחרון. הנוסחים המעודכנים של הצעות אלו לאחר הערות ציבור, ככל שהתקבלו, מפורסמים באתר הרשות ומקודמים להמשך הליכי החקיקה.
ההצעה בדבר צו איסור הלבנת הון מבוססת על ההוראות הקבועות בצווי איסור הלבנת הון החלים על גופים אחרים המפוקחים על ידי רשות ניירות ערך ועל ידי המפקחים הפיננסים האחרים בישראל. יחד עם זאת, ההצעה מתייחסת למאפיינים הייחודים של שירותי תשלום וייזום תשלומים, ביניהם - היותם של שירותים אלו מקוונים ברובם באופן שאינו מאפשר זיהוי פיזי של הלקוח, אופיים הטכנולוגי של שירותי הייזום המצויים בסיכון נמוך להלבנת הון ומימון טרור ועוד.
ההצעה לתקנות אגרות מבוססת על מודל כלכלי המביא בחשבון את ההבדלים בין תחומי הפעילות השונים הנכנסים תחת פיקוח רשות ניירות ערך, ואת משאבי הפיקוח השונים שהם צפויים לדרוש. המודל כולל קביעת אגרות רישום על הגשת בקשה לרישיון ואגרה שנתית לבעלי הרישיון, ויוצר יחס בין סכום האגרה לבין סוג ההרשאה (השירות המבוקש) של בעל הרישיון והיקף פעילותו.