דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים / צילום: דוברות בנק ישראל
נטלי גרין
04/12/2023
הבנקים דחו במהלך החודשיים הראשונים למלחמה החזרי הלוואות בהיקף כולל של 4.9 מיליארד שקל
מנתוני הפיקוח על הבנקים עולה כי המגזרים העיקריים שנקלעו לקשיים ומימשו את ההקלות של המערכת הבנקאית בהחזרי הלוואות הם עסקים קטנים ומשקי בית שנטלו הלוואות צרכניות רגילות והלוואות לדיור.
דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים אמר: "איתנותה הפיננסית וחוסנה של המערכת אפשרו את הרחבת צעדי הסיוע לציבור ובראשם את מתווה דחיית התשלומים בהלוואות ובמשכנתאות בדגש על מעגל האוכלוסייה שנפגעה ישירות מהאירועים, וכן את המתווים אליהם נרתמו כלל הגופים במערכת הבנקאית".
בכנס נשא דברים דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים, שהתייחס למקומם של הבנקים בעת המלחמה, והציפיות שלו לגבי תפקודם ביום שאחרי. כמו כן השתתפו בכנס פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, וראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל-אביב, ד"ר סיון פרנקל ראש משותף של מכון ספרא, משה פרל מנהל מכון ספרא, אייל בן חיים, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, רוני חזקיהו, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, וד"ר נדין טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.
הכנס עסק במקומם של הבנקים במשבר ובכלל זה - כיצד יוכלו לסייע למשק, מהי מחויבותם לציבור הישראלי, האם יש סכנה ליציבותם אם ישראל תידרדר למשבר פיננסי, כיצד תפקדו במשברי עבר והאם הופקו לקחים, תפקיד הרגולטור בזמן מלחמה ומה צפוי בשוק האשראי.
המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של המלחמה וחוסר הוודאות עדיין גבוה. עם פרוץ האירועים באותה שבת ארורה, הפיקוח על הבנקים פעל במהירות כדי לשמר את הרציפות התפקודית של המערכת הבנקאית, לוודא כי הסיכונים המיידיים מנוהלים וניתן סיוע ראשוני ללקוחות המערכת. איתנותה הפיננסית וחוסנה של המערכת אפשרו את הרחבת צעדי הסיוע לציבור ובראשם את מתווה דחיית התשלומים בהלוואות ובמשכנתאות בדגש על מעגל האוכלוסייה שנפגעה ישירות מהאירועים, וכן את המתווים אליהם נרתמו כלל הגופים במערכת הבנקאית. אנו בפיקוח ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות והשפעות המלחמה, תוך מיקוד בניטור ובניהול הסיכונים וביכולתה של המערכת הבנקאית להמשיך לספק סיוע לציבור ולתמוך במשק ובשיקום שיבוא אחרי המלחמה."
לדברי פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, וראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל-אביב "אני משבח את בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית על פעולות מהירות שנלקחו כבר עם תחילת המלחמה ולאורכה על מנת לשמור על יציבות המערכת ולהקל על הלקוחות, עם דגש על תושבי העוטף. אי הודאות על אורך ועוצמת המהלך הצבאי הולכות להמשיך לייצר אי ודאות במשק, אך כבר עכשיו ברור שיהיו עסקים ופרטיים שכבר נפגעו וימשיכו להיפגע קשות. בנוסף, כבר ברור שיצטרכו מקורות על מנת לממן את הוצאות המלחמה והשיקום שיבוא אחריה. אני רוצה להדגיש שבמצב הזה במיוחד, יותר מימים רגילים, שדחיפה לפירעון מיידי של החוב אינה בהכרח הדרך האופטימלית עבור הבנק למקסם את ההחזר. יותר מתמיד, אומנות הבנקאות של ההבנה של קציני אשראי, וועדות האשראי לאורך כל שדרת הבנק, חשובה על מנת להבין עם קשיי הלקוח מעידים על עסק חסר סיכוי או עסק חי שנקלע לקשיים שיוכל להתגבר עליהם, ויש לארגן מחדש את החוב. גם הציבור והתקשורת צריכים להבין שזה לא אומר שעושים הנחות לטייקונים. בנוסף, אני מעריך שבעקבות המלחמה, יועברו חוקים שמטרתם להביא את המערכת הבנקאית לסייע במימון הוצאות הממשלה בחלק יותר גדול מאשר רק המיסים שהמערכת משלמת היום. לדעתי על הבנקים, והמפקחים להיערך לסוגיה זאת, להקטין את הנזק מחוקים פופוליסטים, אם יהיו, ואולי אף ליזום בעצמם פעולות שייצרו את האיזון הנכון בין צרכי המשק וטובת המערכת הבנקאית".
ד"ר סיון פרנקל ראש משותף של מכון ספרא לבנקאות ותיווך פיננסי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב "מערכת הבנקאות נכנסה לתקופת המלחמה במצב טוב יותר משאר המשק: עליית הריבית בשנת 2022 הקשתה על משקי הבית והחברות אבל הגדילה את רווחי הבנקים. בשנה הקרובה מצב המערכת הבנקאית יהיה מתואם עם מצב המשק, והסיכונים המרכזיים יהיו סיכוני אשראי. סיכונים אלו יבוא לידי ביטוי במיוחד בענף הנדל"ן - הן דרך אשראי לחברות קבלניות שהמינוף הנוכחי שלהם גבוה מאוד, והן דרך משקי בית שחלק גדול מהכנסתם משמש להחזרי משכנתא ושנפגעו כלכלית מהמצב.
בטווח הארוך, מצב המשק יושפע הן מעלויות חד-פעמיות לשיקום ההרס בישובי העוטף והצפון, גבולות המדינה ושיקום הצבא, והן מעלויות עתידיות קבועות, כגון עלייה בהוצאות הביטחון ועלייה בפרמית הסיכון של מדינת ישראל. דווקא העלויות הקבועות יכולות להיות משמעותיות יותר הם על המשק והן על המערכת הבנקאית".
אנחנו בלאומי, גם הודות לניסיון שלנו מתקופת הקורונה, הפעלנו מיד את כל תוכניות החירום הרלוונטיות. בין השאר, פתחנו מוקדים ייעודיים לאוכלוסיות הרלוונטיות, המשכנו לפתוח סניפים באופן מלא ויזמנו שורה של הקלות עבור הלקוחות. היום חודשיים אחרי פרוץ המלחמה, המצב די התייצב. המשק ברובו בתנועה, ומי שנאלץ לעצור, אנחנו יודעים לתת לו מענה באמצעים מגוונים. המסר העיקרי שלנו, שבא לידי ביטוי בשטח - הוא שאנחנו פה כדי ללוות את הלקוחות שלנו בכדי לצלוח את התקופה".
בהקשר של המשכנתאות ציין בן חיים "זה ידוע שהמשכנתא היא ההוצאה החשובה ביותר לישראלים וחשוב להם לעמוד בה. לכן, אנחנו לא רואים כרגע קושי רוחבי משמעותי בהחזרי משכנתאות. זה לא דומה לתקופת הקורונה שבה ראינו משק שלם נעצר".
רוני חזקיהו, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר "המשבר הנוכחי אינו משבר פיננסי, אלא משבר ריאלי, בטחוני, פוליטי, ציבורי שיהיו לו בוודאי השלכות על המערכת הפיננסית, ולכן צריך לוודא את החוסן של המערכת הפיננסית ובראשה מערכת הבנקאות, על מנת שלא יגלוש למשבר פיננסי.
על המדינה והממשלה לנהל מדיניות אחראית בקשר לדירוג המדינה, ובכלל זה היכולות לגייס חוב ולמחזר חוב, מאחר וזה גורם מרכזי המשפיע על דירוג הבנקים.
המדינה פועלת לדחיית תשלומי מיסים, החלה בהוצאה לחל"ת, ומסייעת ישירות באמצעות התקציב. אני מעריך שהמספרים יהיו בדומה למשבר הקורונה, אבל זהו משבר ארוך יותר והיציאה ממנו תהיה איטית יותר, כאשר ההשלכות של המשבר הזה יהיו ככל הנראה עשרות שנים קדימה, וזאת בהתחשב בכך שהיכולת לחזות כרגע היא מוגבלת ונעשית בהנחות מסוימות".
לדברי ד"ר נדין טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל "האירוע הדומה ביותר למשבר הנוכחי הוא האינתיפדה השנייה בין השנים 2000-2005, על אף ההבדלים יש מכנה משותף בכמה מרכיבים בינהם: אירוע בטחוני המתמשך זמן רב, לפחות מספר חודשים או שנים, עם השפעה רחבת היקף על המציאות ועל המשק. הסקטורים הצמאים לאשראי אז וכיום הם ענף הנדל"ן וההייטק. בנוסף, מדובר בהשפעה על השוק המקומי בלבד, בניגוד לקורונה למשל שהיתה משבר עולמי. באינתיפאדה השנייה היתה ירידה של 13% מהתוצר בשלוש השנים הראשונות.
להערכתי, צעד של הפחתת ריבית מוקדמת מידי עלולה להדליק פיחות ולהוביל לאינפלציה שיגרמו לעליית הריבית בסיומו של המשבר. בין הכלים האופציונליים, ניתן לעשות שימוש בקנייה של אג"חים של הסקטור העסקי ע"י הבנק המרכזי, כדי להעביר את הסיכון למדינה ולסקטור הציבורי".
בכנס מקוון בנושא "המערכת הבנקאית בעת מלחמה וביום שאחרי" שנערך ע"י המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא, בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.
מנתוני הפיקוח על הבנקים עולה כי המגזרים העיקריים שנקלעו לקשיים ומימשו את ההקלות של המערכת הבנקאית בהחזרי הלוואות הם עסקים קטנים ומשקי בית שנטלו הלוואות צרכניות רגילות והלוואות לדיור.
דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים אמר: "איתנותה הפיננסית וחוסנה של המערכת אפשרו את הרחבת צעדי הסיוע לציבור ובראשם את מתווה דחיית התשלומים בהלוואות ובמשכנתאות בדגש על מעגל האוכלוסייה שנפגעה ישירות מהאירועים, וכן את המתווים אליהם נרתמו כלל הגופים במערכת הבנקאית".
המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע״ש ויקי וג׳וזף וויקי ספרא בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, ערך ביום ראשון (ה 3.12.23 ) אחה"צ כנס מקוון (וובינר בזום) בנושא "המערכת הבנקאית: בעת מלחמה וביום שאחרי".
בכנס נשא דברים דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים, שהתייחס למקומם של הבנקים בעת המלחמה, והציפיות שלו לגבי תפקודם ביום שאחרי. כמו כן השתתפו בכנס פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, וראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל-אביב, ד"ר סיון פרנקל ראש משותף של מכון ספרא, משה פרל מנהל מכון ספרא, אייל בן חיים, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, רוני חזקיהו, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, וד"ר נדין טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל.
הכנס עסק במקומם של הבנקים במשבר ובכלל זה - כיצד יוכלו לסייע למשק, מהי מחויבותם לציבור הישראלי, האם יש סכנה ליציבותם אם ישראל תידרדר למשבר פיננסי, כיצד תפקדו במשברי עבר והאם הופקו לקחים, תפקיד הרגולטור בזמן מלחמה ומה צפוי בשוק האשראי.
המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של המלחמה וחוסר הוודאות עדיין גבוה. עם פרוץ האירועים באותה שבת ארורה, הפיקוח על הבנקים פעל במהירות כדי לשמר את הרציפות התפקודית של המערכת הבנקאית, לוודא כי הסיכונים המיידיים מנוהלים וניתן סיוע ראשוני ללקוחות המערכת. איתנותה הפיננסית וחוסנה של המערכת אפשרו את הרחבת צעדי הסיוע לציבור ובראשם את מתווה דחיית התשלומים בהלוואות ובמשכנתאות בדגש על מעגל האוכלוסייה שנפגעה ישירות מהאירועים, וכן את המתווים אליהם נרתמו כלל הגופים במערכת הבנקאית. אנו בפיקוח ממשיכים לעקוב אחר ההתפתחויות והשפעות המלחמה, תוך מיקוד בניטור ובניהול הסיכונים וביכולתה של המערכת הבנקאית להמשיך לספק סיוע לציבור ולתמוך במשק ובשיקום שיבוא אחרי המלחמה."
לדברי פרופ' דן עמירם, דקאן הפקולטה לניהול ע"ש קולר, וראש משותף של המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא באוניברסיטת תל-אביב "אני משבח את בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים והמערכת הבנקאית על פעולות מהירות שנלקחו כבר עם תחילת המלחמה ולאורכה על מנת לשמור על יציבות המערכת ולהקל על הלקוחות, עם דגש על תושבי העוטף. אי הודאות על אורך ועוצמת המהלך הצבאי הולכות להמשיך לייצר אי ודאות במשק, אך כבר עכשיו ברור שיהיו עסקים ופרטיים שכבר נפגעו וימשיכו להיפגע קשות. בנוסף, כבר ברור שיצטרכו מקורות על מנת לממן את הוצאות המלחמה והשיקום שיבוא אחריה. אני רוצה להדגיש שבמצב הזה במיוחד, יותר מימים רגילים, שדחיפה לפירעון מיידי של החוב אינה בהכרח הדרך האופטימלית עבור הבנק למקסם את ההחזר. יותר מתמיד, אומנות הבנקאות של ההבנה של קציני אשראי, וועדות האשראי לאורך כל שדרת הבנק, חשובה על מנת להבין עם קשיי הלקוח מעידים על עסק חסר סיכוי או עסק חי שנקלע לקשיים שיוכל להתגבר עליהם, ויש לארגן מחדש את החוב. גם הציבור והתקשורת צריכים להבין שזה לא אומר שעושים הנחות לטייקונים. בנוסף, אני מעריך שבעקבות המלחמה, יועברו חוקים שמטרתם להביא את המערכת הבנקאית לסייע במימון הוצאות הממשלה בחלק יותר גדול מאשר רק המיסים שהמערכת משלמת היום. לדעתי על הבנקים, והמפקחים להיערך לסוגיה זאת, להקטין את הנזק מחוקים פופוליסטים, אם יהיו, ואולי אף ליזום בעצמם פעולות שייצרו את האיזון הנכון בין צרכי המשק וטובת המערכת הבנקאית".
ד"ר סיון פרנקל ראש משותף של מכון ספרא לבנקאות ותיווך פיננסי בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב "מערכת הבנקאות נכנסה לתקופת המלחמה במצב טוב יותר משאר המשק: עליית הריבית בשנת 2022 הקשתה על משקי הבית והחברות אבל הגדילה את רווחי הבנקים. בשנה הקרובה מצב המערכת הבנקאית יהיה מתואם עם מצב המשק, והסיכונים המרכזיים יהיו סיכוני אשראי. סיכונים אלו יבוא לידי ביטוי במיוחד בענף הנדל"ן - הן דרך אשראי לחברות קבלניות שהמינוף הנוכחי שלהם גבוה מאוד, והן דרך משקי בית שחלק גדול מהכנסתם משמש להחזרי משכנתא ושנפגעו כלכלית מהמצב.
בטווח הארוך, מצב המשק יושפע הן מעלויות חד-פעמיות לשיקום ההרס בישובי העוטף והצפון, גבולות המדינה ושיקום הצבא, והן מעלויות עתידיות קבועות, כגון עלייה בהוצאות הביטחון ועלייה בפרמית הסיכון של מדינת ישראל. דווקא העלויות הקבועות יכולות להיות משמעותיות יותר הם על המשק והן על המערכת הבנקאית".
אייל בן חיים, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי "בהסתכלות רוחבית, השבועות הראשונים של המלחמה היו קשים לכולם, בטח ובטח שללקוחות הפרטיים ולעסקים הקטנים. הפינוי הנרחב מיישובי קו העימות בדרום ובצפון, יחד עם היקפי גיוסי המילואים הגדולים - השפיעו על כל המשק.
אנחנו בלאומי, גם הודות לניסיון שלנו מתקופת הקורונה, הפעלנו מיד את כל תוכניות החירום הרלוונטיות. בין השאר, פתחנו מוקדים ייעודיים לאוכלוסיות הרלוונטיות, המשכנו לפתוח סניפים באופן מלא ויזמנו שורה של הקלות עבור הלקוחות. היום חודשיים אחרי פרוץ המלחמה, המצב די התייצב. המשק ברובו בתנועה, ומי שנאלץ לעצור, אנחנו יודעים לתת לו מענה באמצעים מגוונים. המסר העיקרי שלנו, שבא לידי ביטוי בשטח - הוא שאנחנו פה כדי ללוות את הלקוחות שלנו בכדי לצלוח את התקופה".
בהקשר של המשכנתאות ציין בן חיים "זה ידוע שהמשכנתא היא ההוצאה החשובה ביותר לישראלים וחשוב להם לעמוד בה. לכן, אנחנו לא רואים כרגע קושי רוחבי משמעותי בהחזרי משכנתאות. זה לא דומה לתקופת הקורונה שבה ראינו משק שלם נעצר".
רוני חזקיהו, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר "המשבר הנוכחי אינו משבר פיננסי, אלא משבר ריאלי, בטחוני, פוליטי, ציבורי שיהיו לו בוודאי השלכות על המערכת הפיננסית, ולכן צריך לוודא את החוסן של המערכת הפיננסית ובראשה מערכת הבנקאות, על מנת שלא יגלוש למשבר פיננסי.
על המדינה והממשלה לנהל מדיניות אחראית בקשר לדירוג המדינה, ובכלל זה היכולות לגייס חוב ולמחזר חוב, מאחר וזה גורם מרכזי המשפיע על דירוג הבנקים.
המדינה פועלת לדחיית תשלומי מיסים, החלה בהוצאה לחל"ת, ומסייעת ישירות באמצעות התקציב. אני מעריך שהמספרים יהיו בדומה למשבר הקורונה, אבל זהו משבר ארוך יותר והיציאה ממנו תהיה איטית יותר, כאשר ההשלכות של המשבר הזה יהיו ככל הנראה עשרות שנים קדימה, וזאת בהתחשב בכך שהיכולת לחזות כרגע היא מוגבלת ונעשית בהנחות מסוימות".
לדברי ד"ר נדין טרכטנברג, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל "האירוע הדומה ביותר למשבר הנוכחי הוא האינתיפדה השנייה בין השנים 2000-2005, על אף ההבדלים יש מכנה משותף בכמה מרכיבים בינהם: אירוע בטחוני המתמשך זמן רב, לפחות מספר חודשים או שנים, עם השפעה רחבת היקף על המציאות ועל המשק. הסקטורים הצמאים לאשראי אז וכיום הם ענף הנדל"ן וההייטק. בנוסף, מדובר בהשפעה על השוק המקומי בלבד, בניגוד לקורונה למשל שהיתה משבר עולמי. באינתיפאדה השנייה היתה ירידה של 13% מהתוצר בשלוש השנים הראשונות.
להערכתי, צעד של הפחתת ריבית מוקדמת מידי עלולה להדליק פיחות ולהוביל לאינפלציה שיגרמו לעליית הריבית בסיומו של המשבר. בין הכלים האופציונליים, ניתן לעשות שימוש בקנייה של אג"חים של הסקטור העסקי ע"י הבנק המרכזי, כדי להעביר את הסיכון למדינה ולסקטור הציבורי".
