בבנק ישראל עדיין חוששים משער החליפין. למה ?

דו"ח התעסוקה של חודש נובמבר הצליח לחזק שוב את תזת הנחיתה הרכה בארה"ב כאשר תוספת המשרות החודשית היתה גבוהה מהצפוי ושיעור האבטלה ירד חזרה ל-3.7%. השילוב בין כלכלה חזקה לבין לחצים אינפלציוניים שהולכים ונחלשים נותן למשקיעים רוח גבית חזקה והשווקים העולמיים ממשיכים במגמה החיובית שלהם. אחרי העליות החדות של השבועות האחרונים השאלה המתבקשת היא עד כמה השווקים חסינים מפני ירידות?

ובכן, בהינתן שהשווקים מתמחרים כיום את התרחיש האופטימלי של נחיתה רכה ואינפלציה בשליטה, הסיכונים לתחזית הזו עלולים לנבוע משני תרחישים: הראשון הוא שהנחיתה לא תהיה רכה כל כך כמו שכרגע נדמה והשני הוא שהאינפלציה תיוותר גבוהה. להערכתנו ההסתברות לסיכון הראשון גבוהה יותר מאשר לשני אבל גם במידה והפעילות במשק האמריקאי תתמתן יותר מהצפוי, אין באופק סימנים למשבר כלכלי אלא "רק" למיתון שיימשך מעט יותר זמן מההערכות הנוכחיות. זאת, יחד עם הפחתות הריבית שיגיעו להערכתנו מוקדם יותר מהצפוי יאפשרו לשווקים לשמור על מגמה של עליות שערים לאורך זמן, גם אם מדי כמה חודשים יירשמו תיקונים על מנת לתמחר מחדש את התרחיש הכלכלי הצפוי.

 

בכל הנוגע לריבית, הפד צפוי להותיר את הריבית ברמתה גם החודש ותשומת הלב תופנה לתחזיות הרבעוניות שחברי הפד יפרסמו. כזכור, בתחזיות של ספטמבר חברי הפד העלו באופן משמעותי את התחזיות שלהם לרמת הריבית בסוף 2024 וזאת על רקע שוק העבודה והאינפלציה שנותרו עיקשים במהלך הרבעון השלישי. עם זאת, בחודשים האחרונים האינפלציה מראה סימני היחלשות ברורים וגם בשוק העבודה, על אף הנתונים הטובים שפורסמו בשישי האחרון, מתחיל להראות סדקים. לכן, סביר להניח שתחזיות הפד, או לפחות המסרים שיצאו מפאוול בהצהרתו ו/או במסיבת העיתונאים, יהיו מתונים יותר מאלו של ספטמבר.

 

בישראל, התמונה מן הסתם פחות ורודה שכן לא רק שהפעילות הכלכלית ברבעון הרביעי נפגעה באופן חריג אלא שגם אי הודאות סביב האינפלציה גבוהה יותר. על אף שבחודשים הקרובים תתכן ירידה באינפלציה שמקורה בפגיעה בביקוש כתוצאה מהמלחמה, בטווח הבינוני הביקוש צפוי לחזור. בנוסף, שוק הדיור ובעיקר שוק השכירות עשוי לסבול מעודף ביקוש על רקע גל עליה שמסתמן ועצירה של הבנייה החדשה. אם נוסיף לקלחת גם את אי הודאות בנוגע לשער החליפין ופרמיות הסיכון של ישראל בעולם שעדיין גבוהות, הרי שבבנק ישראל יתקשו להפחית את הריבית כל עוד אי הודאות כה גבוהה. נציין רק שבנק ישראל שם דגש רב לא רק על רמת שער החליפין, אלא גם על התנודתיות של שער החליפין – בבנק ישראל רוצים לראות את התנודתיות יורדת ואת זה אפשר לדעת רק תוך מעקב אחרי השקל לאורך זמן. לדוגמא, אחרי שסטיית התקן המותנית של השקל -דולר זינקה והגיעה לרמתה הגבוהה ביותר בתקופת הייסוף החד, היא ירדה בחדות במהלך הימים האחרונים. זו רמה שההיסטוריה אומרת שהיא בטווח הנורמלי אך זה לא מספיק – השקל יצטרך לשהות ברמת תנודתיות זו לאורך זמן לפני שבבנק ישראל ירגישו בנוח להפחית ריבית. אנו מעריכים כי בהחלטת הריבית הקרובה זה עדיין יהיה מוקדם מדי מבחינתם על מנת לקבוע זאת.