Pixabay Images
משה שלום
19/12/2023
אחרי שהבנק המרכזי האמריקאי נתן לנו רמזים עבים בדבר הורדת ריבית ב-2024, יכולנו להניח שהם רואים משהו בנתני האינפלציה שאיננו רואים בעצמנו. גורם, או גורמים, הנובעים מהמודלים המסובכים שלהם, הנחשבים למורכבים בעולם, והבנויים על ידי כמות ה-PhD הגדולה בעולם במוסד ממשלתי אחד.
זה עוד יכול לקרות, ואז, נודה ונתוודה שיש תוחלת לאותם מודלים, למרות כמות הפספוסים שהיה לפד בתחזיותיו בעבר. המשקיע הפשוט, ואני בהחלט משייך עצמי לקטגוריה הזו, יכול רק להניח הנחות ממה שעיניו רואות בגלוי. ומה הנכס הפיננסי המשפיע ביותר על האינפלציה?
נכון מאוד: האנרגיה. ומבין כל מוצרי האנרגיה? הנפט הנוזלי הישן והטוב. זה הקובע הרבה ברוב המשימות התחבורתיות, כחומר גלם לתעשיות הכימיות המייצרות דברים יום יומיים כמו הפלסטיק, וכמקור של ספקולציה, ומאבקי כוח גיאו-פוליטיים אינסופיים.
השאלה הגדולה שתשאלו היא: מה קרה עכשיו, שהגיע הזמן להעלות את הנפט לראש שמחתנו? לפני שניתן את התשובה לכך, הנה גרף יומי של החוזה על הנפט מסוג WTI (נעשה בעזרת TradingView):
התשובה לשאלה שנשאלה די פשוטה:
הנפט הגיב בחוזקה לאזור מחיר שהיה תמיכה היסטורית ארוכה וקשיחה.
ואם נסתמך על העובדה הטכנית הזו, עלינו לחשוב עכשיו על הסיבות הפונדמנטליות לעלייה אפשרית של הנכס האנרגטי הזה, על היעדים האפשריים שלו, ועל ההשפעה של כל זה על התחזיות הכלכליות-אינפלציוניות.
אבל, ראשית, נטפל בצד הטכני של הדברים: משיא של הטווח הבינוני, סביב 94$, בתחילת אוקטובר, היינו עדים לגלישה ממשית ועמוקה עד האזור הנמוך של 68$. לא נתכחש לעובדה שהמהלך הזה התאים להפליא לקובעי המדיניות כמרסן אינפלציוני. אבל, טכנית, הייתה זו ירידה שהצטיינה במהלך מדהים ביופיו של 5 מהלכים מגמתיים יורדים (עיגולים אדומים).
כמו כן, אזור האמצע של המהלך הינו עצמו אזור תמיכה-התנגדות חשוב היסטורית – 80$, כאשר התיקון העולה אפשרי, מכל הירידה, עומד בסביבה הזו (81.41$). כל החלק האחרון מצטיין במומנטום חלש מאוד, המצביע על תשישות המוכרים, ומהווה הכנה לתיקון עולה משמעותי. הסבירות לשיא התיקון הזה עומד בשילוב של: שפל גל 1, שיא גל 4, אזור ה-50% תיקון Fibonacci, ואחרון חביב: אזור הגבול העליון של רצועת הבולינגר.
אחרי ההיגיון הטכני לאותו מהלך, מה יכולה להיות הסיבה הפונדמנטלית לדבר כזה?
ראשית, פעילות Contrarian קלאסית של מחיקת מצב מכירות היתר, וסגירת השורטים. אבל, מעבר לכך, הפעילות הכלכלית של סוף השנה (עונתיות חיובית של חג המולד – שנה חדשה), שנית, תחייה של הכלכלה הסינית, אחרי 14 הפעולות המוניטאריות שהם עשו על מנת לרכך את הקריסה של הנדל"ן, ולתת Push מחדש לייצוא עבור הצרכנים המערביים הרעבים למוצרים הזולים במדפי החנויות החוגגות.
שלישית, יש עוד גורם אחד שכולם כבר התייאשו ממנו: קניות חוזרות של נפט למאגר החירום. זה נדחה עוד ועוד, אבל יש עוד הרבה מה לעשות בתחום, ואם ניתן להאשים את הצרכן המבזבז בחגים בעליית המחירים במקום סגירת הפער, למה לא? במיוחד בשנת בחירות, כאשר הגירעונות מגרדים את השמיים של ההיגיון הבריא.
תוסיפו לכך עוד קצת הפחתה של התפוקה במדינות החשובות, וקיבלתם סיבות מספיקות לעליות במחיר הנפט הגלובלי. כאמור, כל זה יכול להיות נכון יותר או פחות, אבל, בכל מקרה, הסיבות האמיתיות לעליות יהיו ידועות לנו רק באביב של השנה הבאה.
בינתיים, 68-70$ היא הרצפה הקשיחה מאוד שעליה נסתמך, ובה נקבע את רמות הסיכון שלנו. ההגעה ל-81-82 הוא מינימום הגיוני לתיקון העולה, אם חצי ממה שאנו חושבים שצריך לקרות יתממש לו. השלכות? אולי דחייה קטנה של הורדת הריבית, אם נראה את מדד ה-PCE עולה משמעותית. דבר שהוא נדיר, אם יש תנועה הפוכה וממתנת מהגלובליזציה הסינית. יחד ננצח!
זה עוד יכול לקרות, ואז, נודה ונתוודה שיש תוחלת לאותם מודלים, למרות כמות הפספוסים שהיה לפד בתחזיותיו בעבר. המשקיע הפשוט, ואני בהחלט משייך עצמי לקטגוריה הזו, יכול רק להניח הנחות ממה שעיניו רואות בגלוי. ומה הנכס הפיננסי המשפיע ביותר על האינפלציה?
נכון מאוד: האנרגיה. ומבין כל מוצרי האנרגיה? הנפט הנוזלי הישן והטוב. זה הקובע הרבה ברוב המשימות התחבורתיות, כחומר גלם לתעשיות הכימיות המייצרות דברים יום יומיים כמו הפלסטיק, וכמקור של ספקולציה, ומאבקי כוח גיאו-פוליטיים אינסופיים.
השאלה הגדולה שתשאלו היא: מה קרה עכשיו, שהגיע הזמן להעלות את הנפט לראש שמחתנו? לפני שניתן את התשובה לכך, הנה גרף יומי של החוזה על הנפט מסוג WTI (נעשה בעזרת TradingView):
התשובה לשאלה שנשאלה די פשוטה:
הנפט הגיב בחוזקה לאזור מחיר שהיה תמיכה היסטורית ארוכה וקשיחה.
ואם נסתמך על העובדה הטכנית הזו, עלינו לחשוב עכשיו על הסיבות הפונדמנטליות לעלייה אפשרית של הנכס האנרגטי הזה, על היעדים האפשריים שלו, ועל ההשפעה של כל זה על התחזיות הכלכליות-אינפלציוניות.
אבל, ראשית, נטפל בצד הטכני של הדברים: משיא של הטווח הבינוני, סביב 94$, בתחילת אוקטובר, היינו עדים לגלישה ממשית ועמוקה עד האזור הנמוך של 68$. לא נתכחש לעובדה שהמהלך הזה התאים להפליא לקובעי המדיניות כמרסן אינפלציוני. אבל, טכנית, הייתה זו ירידה שהצטיינה במהלך מדהים ביופיו של 5 מהלכים מגמתיים יורדים (עיגולים אדומים).
כמו כן, אזור האמצע של המהלך הינו עצמו אזור תמיכה-התנגדות חשוב היסטורית – 80$, כאשר התיקון העולה אפשרי, מכל הירידה, עומד בסביבה הזו (81.41$). כל החלק האחרון מצטיין במומנטום חלש מאוד, המצביע על תשישות המוכרים, ומהווה הכנה לתיקון עולה משמעותי. הסבירות לשיא התיקון הזה עומד בשילוב של: שפל גל 1, שיא גל 4, אזור ה-50% תיקון Fibonacci, ואחרון חביב: אזור הגבול העליון של רצועת הבולינגר.
אחרי ההיגיון הטכני לאותו מהלך, מה יכולה להיות הסיבה הפונדמנטלית לדבר כזה?
ראשית, פעילות Contrarian קלאסית של מחיקת מצב מכירות היתר, וסגירת השורטים. אבל, מעבר לכך, הפעילות הכלכלית של סוף השנה (עונתיות חיובית של חג המולד – שנה חדשה), שנית, תחייה של הכלכלה הסינית, אחרי 14 הפעולות המוניטאריות שהם עשו על מנת לרכך את הקריסה של הנדל"ן, ולתת Push מחדש לייצוא עבור הצרכנים המערביים הרעבים למוצרים הזולים במדפי החנויות החוגגות.
שלישית, יש עוד גורם אחד שכולם כבר התייאשו ממנו: קניות חוזרות של נפט למאגר החירום. זה נדחה עוד ועוד, אבל יש עוד הרבה מה לעשות בתחום, ואם ניתן להאשים את הצרכן המבזבז בחגים בעליית המחירים במקום סגירת הפער, למה לא? במיוחד בשנת בחירות, כאשר הגירעונות מגרדים את השמיים של ההיגיון הבריא.
תוסיפו לכך עוד קצת הפחתה של התפוקה במדינות החשובות, וקיבלתם סיבות מספיקות לעליות במחיר הנפט הגלובלי. כאמור, כל זה יכול להיות נכון יותר או פחות, אבל, בכל מקרה, הסיבות האמיתיות לעליות יהיו ידועות לנו רק באביב של השנה הבאה.
בינתיים, 68-70$ היא הרצפה הקשיחה מאוד שעליה נסתמך, ובה נקבע את רמות הסיכון שלנו. ההגעה ל-81-82 הוא מינימום הגיוני לתיקון העולה, אם חצי ממה שאנו חושבים שצריך לקרות יתממש לו. השלכות? אולי דחייה קטנה של הורדת הריבית, אם נראה את מדד ה-PCE עולה משמעותית. דבר שהוא נדיר, אם יש תנועה הפוכה וממתנת מהגלובליזציה הסינית. יחד ננצח!
