נירה שמיר, כלכלנית ראשית, בנק דיסקונט
01/01/2024
בהשוואה להודעה מסוף נובמבר, בנק ישראל פחות מוטרד מהאינפלציה. להערכתו השפעת המלחמה על האינפלציה היא מרסנת, כאשר גורמי הביקוש הממתנים את האינפלציה חזקים מגורמי ההיצע (כדוגמת, החותים) שעשויים להאיץ אותה. יתרה מכך, הייסוף המשמעותי של השקל לאחרונה ימתן את האינפלציה.
כמו כן, בנק ישראל מייחס חשיבות גבוהה לעובדה שגורמים שונים במשק מעריכים כי האינפלציה תשוב ליעדה כבר במהלך הרבעון הראשון, וגם הציפיות מהשוק לטווחים הארוכים יותר מצויות בתוך היעד. הערכות אלו מספקות לבנק ישראל מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי ואת תפיסתם להשפעת המדיניות המוניטרית על האינפלציה.
יתרה מכך, לדברי הנגיד, גם ריבית של 4.5% הינה מרסנת.
כצפוי, המדיניות הפיסקאלית תפסה מקום מרכזי בהודעה ובדברי הנגיד, תוך דגש על הצורך בהצגת מתווה יורד של יחס חוב-תוצר מ-25' ואילך, כאשר לשם כך נדרשות התאמות לתקציב מצד ההוצאות וההכנסות כאחד, כבר מ-24'. עם זאת, הנגיד רוצה לראות בתקציב גם את הנושאים שתורמים לצמיחה בכל שכבות האוכלוסיה, ולא רק את הירידה ביחס חוב-תוצר.