ארה"ב - האינפלציה בדצמבר התחממה, אבל מה הצפי לטווח הרחוק יותר?

האינפלציה בדצמבר עלתה, אבל אם נתעלם פעם אחת מנתוני האינפלציה לטווח הקצר, ונתרכז בתמונה הגדולה יותר אז למרות שמדד המחירים לצרכן אכן נרגע ב-12 החודשים האחרונים (הוא היה 6.5% הפעם בשנה שעברה), עבור האמריקאי הממוצע, המחירים עדיין עולים והם עדיין רחוקים מהמחירים שהיו לפני המגיפה.

אם כן, אמנם האינפלציה האטה, אבל זה לא אומר שהמחירים ירדו. למעשה, הם פשוט עולים בקצב איטי יותר.  מבחינת הצרכנים זה דיי משמעותי. אמנם הם קיבלו כמה העלאות שכר...שוק העבודה היה חזק מאד, אבל רוב המשכורות הגבוהות האלה לא עמדו בקצב עליית המחירים, לכן התוצאה היא שרוב האנשים בארה"ב מרגישים במצוקה כלכלית, במיוחד אלה שנמצאים במצב כלכלי נמוך בסולם מבחינת הכנסות. 

מקור: u.s bureau of labour statistic

ועדיין, הודות לחסכונות שהצטברו עקב המגיפה, שוק העבודה הגמיש הזה, וקניות בכרטיסי האשראי ניתן לראות שההוצאות של הצרכנים עדיין חזקות. אבל מבחינת מצב הרוח, זה לא בדיוק אווירה של מסיבה ואפשר לומר שיש עננה של דאגה שמרחפת מעל ראשם של הצרכנים.

לאן מכאן? שני תרחישים שונים אחד מהשני

במבט קדימה, אפשר להצביע על שני תרחישים שונים מאוד. התרחיש הראשון הוא שהכלכלה מגיעה למצב קשה, מספר המשרות מתחילות לרדת משמעותית, החסכונות נגמרים, הערך של הבתים והמניות יורד, והצרכנים מצמצמים בהוצאות. תרחיש כזה עשוי להוביל להאטה גדולה יותר ממה שמצפים.

התרחיש השני הוא שהשכר מתחיל לעלות על האינפלציה, אנשים מרגישים שהם מסתדרים מבחינה כלכלית, הצרכנים מסתגלים למחירים הגבוהים יותר, והסנטימנט הופך להיות חיובי ונותן דחיפה חיובית לכלכלה.

ככל שהאינפלציה תישאר גבוהה יותר, או גרוע מכך, ככל שהיא תמשיך לעלות - כך גדל הסיכוי שהתרחיש הראשון ידפוק בדלת. בכל מקרה, צריכים להיות מוכנים לבלתי צפוי. הקונצנזוס בוול סטריט הוא "אופטימיות זהירה" לגבי השנה הנוכחית, אבל דברים יכולים להתהפך די מהר. לכן, לא כדאי להמר רק על תרחיש אחד כי בעולם הפיננסים ההפתעות נמצאות פעמים רבות מעבר לפינה, בין אם הן טובות ובין אם הן רעות.

בכל זאת, כלכלת ארה"ב נשארה עמידה

החוזק המתמשך של הכלכלה האמריקאית השאיר רבים מבולבלים. האם כל העלאות הריבית האגרסיביות והאינפלציות האלה לא היו אמורות להפיל את הכלכלה?

בעניין זה, הכלכלן הראשי של אפולו בחן את השאלה ואמר שכדי לפענח את המסתורין של כלכלת ארה"ב שעדיין מחזיקה מעמד יפה, צריך להסתכל לעומק על המכניקה של התוצר המקומי הגולמי - כלומר, המדד הרחב ביותר של הסחורות והשירותים שהוא יוצר.

באופן ספציפי הוא מציע לפצל את התמ"ג הריאלי (זה אותו מדד רחב, אך מותאם לאינפלציה) לשני חלקים: רכיבים מחזוריים ולא מחזוריים. הרכיבים המחזוריים הם אלה שרגישים לריביות: כמו הוצאות על דיור, השקעות עסקיות ארוכות טווח (הוצאות הון), ורכיבים גדולים יותר כמו מכוניות ומכשירי חשמל. והרכיבים לא מחזוריים הם אלה שפחות מושפעים משיעורי הריבית והם כוללים פעילויות כמו אוכל בחוץ, שהייה בבית מלון ונסיעות לחו"ל.

מעניין לציין שהמגזרים הלא מחזוריים הראו עוצמה יוצאת דופן (אוכל בחוץ, בתי מלון וכו'). אמנם הנתונים מראים שהם האטו בשנתיים האחרונות, אך הם עדיין חיוביים בעיקר בגלל הביקוש של הצרכנים וחסכונות שהם צברו בתקופות של הסגרים בתקופת המגיפה כשכולם בילו בעיקר בתוך הבתים בלי בידור, בילויים ויציאות.

אבל מה שיותר מעניין לראות זה מה קרה עם דברים מחזוריים (הוצאות דיור וכו'). כשהפד התחיל להעלות את הריבית, הם האטו מאוד, במיוחד דיור. וההאטה הזו עזרה להוריד את אינפלציית הליבה. אבל אז הגיעה תפנית בעלילה: הבלגאן שהיה במערכת הבנקאות בארה"ב גרם לרשויות להזרים הרבה כסף לכלכלה ובעצם לאזן את ההשפעה של העלאות הריבית האלה. המהלך הזה הביא לעלייה בשווקי המניות, האשראי וכו' וזה יצר הקלה בתנאים הפיננסיים ותמך במגזרים המחזוריים במשק.

אז החוסן של כלכלת ארה"ב מסתכם בשני גורמים: ביקוש של צרכנים אחרי תקופת הסגרים, וחיזוק משמעותי בתנאים הפיננסיים, אשר ריככו למעשה את המכה החזקה שהייתה יכולה להיות מעליית הריבית.

לסיכום, מה המסקנה?

יש חדשות טובות וחדשות רעות. הצד החיובי, העלייה במחירי הנכסים וההפסקה בהעלאות הריבית פירושה שהנזילות עדיין די זורמת, וזה מקטין את הסיכון למיתון בטווח הקצר. הצד הפחות חיובי הוא שאותם גורמים יכולים להוביל שוב לעלייה באינפלציה. ואם זה יקרה, יכול להיות שהפד יצטרך לחזור ולהדק את התנאים הפיננסיים שוב, מה שעלול לפגוע בעלייה האחרונה בשווקים. 

אבל בכל מקרה כרגע נראה שארה"ב במעין שלב מתוק של אינפלציה נמוכה יותר וצמיחה טובה, אז נותר לקוות לטוב.