קרן כספית - מוצר השנה בפיננסים - פאנל Executives Forum של FUNDER בשיתוף הבורסה לניירות ערך

שנת 2023 תיזכר לעד כאחת השנים הסוערות והמורכבות שידעו השווקים בישראל. שנה שנפתחה בהפיכה משטרית שגררה מחאות ענק של הציבור ובמשבר גלובלי בהייטק, נמשכה עם המשך העלאת הריבית במשק והסתיימה עם פיגועי הטרור של החמאס ומלחמה בעזה, אירועים אשר הרחיקו משקיעים מישראל והפילו את השווקים.

ברקע כל אלו, סביבת הריבית הגבוהה לאחר שנים של ריבית אפסית מעלה את קרנן של הקרנות הכספיות - מוצר מיוחד ויוצא דופן המעניק מגוון רחב של יתרונות לציבור החוסכים על פני הפיקדונות בבנקים, בעיקרם תשואה של בין 98%-91% מריבית בנק ישראל.

מה צפוי לקרנות הכספיות ולאג”חים בשנת 2024? מה כוללת הרפורמה של הרשות לניירות ערך? ומדוע, עכשיו יותר מתמיד, חשוב להשקיע בחינוך פיננסי לציבור?

בפורום Executives forum של FUNDER בשיתוף הבורסה לניירות ערך בתל אביב, התכנסו שישה מומחים בכירים מהבורסה לניירות ערך, מבנק ישראל ומבתי ההשקעות וסיפקו תשובות לשאלות הבוערות. יניב פגוט, סמנכ”ל בכיר בבורסה לני”ע ת”א; ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות בניירות ערך ת”א; מימי רגב, מנהלת יחידת שוק כספים ונזילות בחטיבת הכספים בבנק ישראל; אייל חיים, סמנכ”ל איילון קרנות נאמנות; אורי שור, מנכ”ל הראל קרנות נאמנות; ליאור כגן, מנכ”ל מיטב קרנות נאמנות. את הפאנל הנחו אודי אלוני, מייסד ומנכ”ל FUNDER, ומשה מימון, עורך אתר FUNDER.

אודי אלוני, מייסד ומנכ"ל FUNDER, התייחס למצב הביטחוני והודה לנוכחים: "תודה לכל מי שנמצא פה. מרגש לצאת מהמשרד ולפגוש אנשים בתקופה זו. היום ה־7 בינואר, שלושה חודשים בדיוק מתחילת המלחמה, אני רוצה להזכיר את החטופים שנמצאים כבר 92 יום בשבי וכולנו מייחלים לשובם, ולהשתתף בצער המשפחות - ליבנו יוצא אליהן.

"זהו הפאנל החמישי שלנו למנהלים – Executives forum של FUNDER ואני רוצה להודות לבורסה לניירות ערך שמארחת אותנו היום, להודות למשתפים בפאנל ולכל מי שעושה את המלאכה אצלנו ב־ FUNDER”.

משה מימון, עורך אתר FUNDER פתח את הפאנל בשאלה לנוכחים: איך כל אחד מכם רואה את התפקיד של הקרנות הכספיות? האם הן רק מקלט נזילות? מה צריך לעשות כדי שהיקף גיוס הכספים אליהן יגדל?

אורי שור, מנכ”ל הראל קרנות נאמנות, סבור כי הדבר הראשון שיש לעשות הוא להגדיל את המודעות של הציבור למוצר. "הציבור בארץ סובל לצערי, מחינוך פיננסי לקוי. השנה מגזין FUNDER והעיתונות הכלכלית בכלל, סיפקו הסברים לציבור על מוצר הקרנות הכספיות, אבל עדיין חסר לו ידע בנושא.

“הנקודה השנייה היא לשפר עוד קצת את האיכות של המוצר, להעלות את התשואה יותר על ידי שחרור של מגבלות רגולטוריות. הדבר שלישי הוא המשך הנפקות של מק”מ בסדרי גודל כמו שנעשו עד היום, ואלמלא ההנפקות הגדולות של בנק ישראל היה קשה מאוד להתמודד עם כל הביקושים וההיקף שהיו בקרנות הכספיות כי אנחנו מחויבים להשקיע לפחות 50% בניירות ערך. דבר אחרון, להמשיך גם עם כל מוצרי הפיקדון הסחירים, כמו: גלעד, הראל פיקדון סחיר, פאי פיקדונות, וכד’, שמסייעים בהשקעות ומשפרים את התשואה של המוצר”.

ליאור כגן, מנכ”ל מיטב קרנות נאמנות: “אני לא חושב שזה רק מקלט נזילות. קרן כספית זה מוצר מצוין לכל מי שמחפש ריבית - מי שהחליט לצאת משוק המניות ולהחנות את הכסף שלו שם, וגם מי שלעולם לא ייכנס לשוק המניות כי הוא לא רוצה לסכן את הקרן. העיוות הגדול הוא שרוב הכסף לא נמצא במוצר הזה אלא בפיקדונות של הבנקים שהם מוצר פחות טוב.. השנה נעשה צעד קדימה לתיקון, וראינו כבר תחילת כניסה לקרנות כספיות, אבל זה עדיין מעט בגלל מודעות נמוכה. חינוך פיננסי בכלל, זה ‘אישיו’ שלוקה בחסר בישראל, וקרן כספית צריך להיות הצעד הראשון”.

לדברי מימי רגב, מנהלת יחדית שוק כספים ונזילות בחטיבת השווקים בנק ישראל, קרן כספית היא מוצר חשוב, המשמש גם ככלי ליישום המדיניות המוניטרית של בנק ישראל אל מול הציבור באופן ישיר. “אנחנו מיישמים את המדיניות המוניטרית בטווחים הארוכים יותר ישירות מול הציבור באמצעות המק”מים”, רגב אומרת, “בשנה וחצי האחרונות, בנק ישראל עשה מהלך משמעותי באמצעות הקרנות הכספיות, כשמלאי המק”מ שאנחנו מנפיקים הוא בכל חודש סדרה ל־12 חודשים, וכך נוצר מק”מ של 12 סדרות”.

“בנוסף, בגלל הגידול בגירעון, משרד האוצר החל להנפיק אג”ח ממשלתיות קצרות לטווחים של 10 חודשים ומטה, שהן גם יכולות להיות מקור נוסף להשקעה”.

יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה לני"ע ת"א: “בכל שלוש ההנפקות האחרונות במק”מ ראינו את ההיקף של ההנפקה קטן, ובפעם האחרונה זה בלט כשזה היה 40 מיליארד שקל מול 50 מיליארד שקל, ו־12 מיליארד שקל מול 14 מיליארד (שהיה קודם 18 מיליארד). מה עומד מאחורי זה?

מימי רגב: “יש באמת הטיה בטווח הקצר, ובטווח הארוך מעט יותר. מה שעומד מאחורי זה הוא הגידול המשמעותי בביקוש שהיה בסוף השנה שעברה, בדצמבר, שם אפילו הגדלנו את תדירות ההנפקות, והיקפי ההנפקה שם היו משמעותיים מאוד.

“עכשיו, כשחלפה שנה באותן הנפקות המלאי יורד, אבל זה סוג של התפתחות טכנית לא התפתחות מהותית. למעשה, אנחנו רואים עכשיו גידול בהנפקות בטווח הקצר ואנחנו מעדיפים להתמקד יותר בטווחים הקצרים ולהנפיק בהיקפים נמוכים יותר בטווח הארוך, במיוחד עכשיו, כשאנחנו יודעים שהאוצר מגדיל את ההנפקות שלו לטווחים הארוכים”.

יניב פגוט: “למרות זאת, שלוש הסדרות הקצרות היו: 50 מיליארד, הסדרה אחרי ההגדלה של ה־22 הביאה את זה ל־40 מיליארד, וה־AOM של הכספיות הגיע למעל 90 מיליארד שקל. “באג”חים הקצרים יש הרבה רעש בגלל ציפיות הריבית, אז קצת קשה ללמוד בדיוק מה מההנפקה ומה מהציפיות מהריבית”.

מימי רגב: “אנחנו כמובן מנתחים את כלל המחזיקים בסדרות השונות, לוקחים את הדברים האלו בחשבון”.

ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות לני”ע ת”א, מתייחסת לשאלה על הקרנות הכספיות כמקלט נזילות, ואומרת: "אם אנחנו מסתכלים על האופן שבו קרנות כספיות התנהלו בישראל עד היום, התשובה היא כן. אנחנו רואים קורלציה לאורך השנים - כשהריבית עולה הקרנות הכספיות מצליחות למשוך נכסים, וכשהריבית יורדת אז הנכסים יוצאים משם.

"אני לא בטוחה שהקרנות הכספיות, נכון להיום, עוזרות לאתגר של החינוך הפיננסי, להביא את הלקוחות קודם כל להתנסות בהשקעות, בפתיחת חשבון ניירות ערך בכלל ובאמצעות קרן שהיא ברמת הסיכון הנמוכה ביותר - אני לא בטוחה שזה התקיים עד היום.

"הקרנות הכספיות משמשות היום 'מקלט ביניים' למשקיעים שכבר היו בשוק ההון ועכשיו כשהשוק תנודתי הם אומרים 'אני אצא רגע קצת לנוח בקרן כספית ואני אחזור חזרה כאשר יהיה מקום', ואנחנו רואים קורלציה הפוכה – כששווי הנכסים בקרנות המנייתיות ובאג"ח הקונצרני יורד, שווי הנכסים בקרנות הכספיות עולה. וכמובן גם משמשות כהגנה מהאינפלציה, כי הריביות עולות כשיש אינפלציה".

אייל חיים, סמנכ”ל איילון קרנות נאמנות: “אני חושב שסוג הלקוחות משתנה. באיילון הקמנו כספית שלא הייתה מדורגת במערכת הבנקאית אז הרבה מהכסף הגיע מאותם לקוחות, ואני אישית, דיברתי כל יום בשנה וחצי האחרונות לפחות עם 10־15 לקוחות, כשרוב השיחות היו ‘אני רוצה להעביר אליכם את הכספית’, וכשאני אומר להם שבשביל זה צריך לקנות תיק ניירות ערך הם אומרים שאין להם בכלל תיק ניירות ערך בבנק ואפילו מתאכזבים שזה בבנק. אז יש פה בהחלט חינוך שוק.

“הדמוגרפיה של המשקעים משתנה. אלו אנשים שבפעם הראשונה מחזיקים ניירות ערך וצריך שתהיה להם חוויה טובה. הקרנות האלו לא תנודתיות, הן בעלויות נמוכות והן עשו ריבית חיובית בכל אחד מהחודשים האחרונים, כולל באוקטובר הנורא, ואני גם חושב שזה ראש גשר להשקעות אחרות”.

ענבל פולק: “בארץ אנחנו קוראים למוצר ‘קרן כספית’, וזה שם שמייצר קצת עיוות כי בעולם זה נקרא ‘Money Market’ Funds - ‘שוק כסף’ והוא אינו כולל רק קרנות נאמנות אלא גם מק”מים, פיקדונות וריפו. כל עסקה שהיא מאוד נזילה ורמת סיכון האשראי שלה הוא הנמוך ביותר, נכנסת להגדרה של ‘שוק כסף’ עם הגבלת זמן של עד שנה. ואם כבר מדברים על צריכה נכונה וחינוך פיננסי -נכון להציג בפני הלקוח את כל שוק הכסף בצורה ברורה והשוואתית כך שהוא יוכל לבחור”.

אודי אלוני: “בעניין החינוך הפיננסי, אנחנו באמת משיקים לתעשייה הזו. ראינו את תהליך העלאת הריבית והבנו ש־2023 הולכת להיות ‘השנה של הכספיות’, ומה שעשינו, שלא עשינו קודם לכן, התקשרנו לכל צוותי הכתבים בערוצי הברודקאסט ואמרנו להם שיש לנו פתרון לתלונות שהם מפנים לבנק ישראל ולגופים השונים לגבי הריבית הנמוכה בפיקדונות, ולימדנו אותם מה זה קרן כספית ושהם יצליחו עם הקמפיינים שלהם הרבה יותר אם ידברו על המוצר הזה. זה היה מדהים. הופעתי מספר פעמים בטלוויזיה בעקבות זה, אבל מעבר לכך, הכתבים התחילו לשאול שאלות על הקרנות הכספיות בראיונות עם המפקח על הבנקים ועם הנגיד, ובבנק ישראל החמיאו מאוד לכספיות. לקחנו את המחמאה הזו - 7 שניות בערך, והרצנו את זה במיליוני חשיפות של ‘הנה מה שאומר בנק ישראל... אתם לא יכולים לקבל יותר טוב מזה’. ומה שזה עשה זה שאנשים שלא הכירו את הקרנות הכספיות, אמרו שהם רוצים קרן כספית ואז התחיל התהליך”.

אייל חיים: “אם לשים את המספרים - יש 2 טריליון בפיקדונות בנקאיים ו־500 מיליון בפיקדונות לא נושאי ריבית. זאת אומרת שלמרות הצמיחה מ־50 ל־ 100 בכספיות, אנחנו עדיין ב־20% מהפיקדונות שלא נושאי ריבית”.

אודי אלוני: “עשינו חישוב כמה הלקוחות הרוויחו מזה שהם עזבו את המוצרים האחרים, ועברו מפיקדונות לכספיות, והרווח הוא בין מיליארד ל־2 מיליארד שקל עודפים על מה שהם היו מקבלים. זה סכום עצום בשביל שנה אחת. בעשור אלו יכולים להיות סכומים משני מציאות”.

ענבל פולק: “אנחנו מדברים על כמה קרן הכספית נתנה בשנת 2023. כשהריבית תרד כבר לא יחפשו את הכספיות, ולקוחות שאין להם חשבון ניירות ערך לא יבואו וישאלו איך קונים את זה, כי זה יישאר מקלט נזילות”.

אודי אלוני: “הפער תמיד יישאר בין מה שאפשר לקבל בכספיות לבין מה שאפשר לקבל במוצרים אחרים בשוק הכסף”.

אייל חיים: “אבל אם הריבית תהיה 2% או 3% זה עדיין רלוונטי, לא נחזור לריבית אפס כנראה”.

ענבל פולק: “נכון, אבל היום אנשים רואים שיוכלו לקבל 2% בפיקדון, והפרסומות והקמפיינים של הקרנות הכספיות תופסים את העין. אבל כשהריבית תרד והתשואה שיקבלו בכספית תהיה בסביבות 2/3, אם לא השווינו את מה שמקבלים בפיקדון לעומת מה מקבלים בקרן כספית, אז אנשים לא ידעו לחזור בפעם הבא ולקנות כספיות”

יניב פגוט: “קודם כל, אני חושב שזו פעם ראשונה שהמוצר הזה הצליח להמריא. כשאתה מסתכל על ארה”ב, עוד לפני עליית הריבית כשהריבית הייתה אפס, היו כ־3 טריליון דולר ב־‘Money Market’ Funds. היום אתה ב־6 טריליון, זאת אומרת, הכפלה.

“המוצר הזה רלוונטי כמעט לכל אדם. זו פעם ראשונה שיש בתיק רכיב נזילות והחניה הזו מאוד רלוונטית, ופה מגיעים למגבלה של ערוצי הפצה. ברגע שרק 350,000 אנשים במדינת ישראל מחוברים ליועץ ולכל השאר אין מורה נבוכים שמסביר להם מה הם יכולים לעשות, פה לב העניין”.

ענבל פולק: ”ברפורמה לא הסתפקנו בשינוי וייעול מוצר אלא גם בהגדלת דרכי ההפצה”.

ענבל פולק: “בגלל חוק ההסדרה (הרחבה באתר) נשארנו בחלופה שרשות ניירות ערך יכולה להעביר מהר יחסית -שילוב של הוראה ותיקון חקיקה של חוק הקרנות וחוק הייעוץ. אנחנו לא יכולים רק לשנות את המוצר, זה לא יספיק, אנחנו צריכים לשנות את התפיסה של הלקוח לגבי איך שהוא רואה את שוק הכסף כך שיידע ויבין בעצמו מה הוא הולך לקבל.. אם המוצר עצמו מכיל את התשובות לשאלות אז הלקוח עושה בירור צרכים לעצמו ואנחנו יכולים להקל ולוותר על תהליך הייעוץ”.

“חוק הייעוץ הוא חוק פרסונלי שמחייב כל יועץ לשבת עם הלקוח, להכיר אותו, לעשות לו תהליך ארוך של בירור צרכים ואחר כך להתאים את המוצרים בתיק ההשקעות שלו. יש מוצרים שיכולים להיות מוצרי ברירת מחדל, שהלקוח יכול לעשות עליהם בירור צרכים לבד ואז נוכל לאפשר גם לגופים מפוקחים על ידי הרשות שאינם בעלי רישיון ייעוץ, להנגיש את המוצרים האלה. אנחנו מדברים על גופים בעלי רישיון של שירותי מידע, ביוני ייכנסו גופים חדשים בעלי רישיון לחברות התשלומים”.

אייל חיים: “ימים יגידו. נזכיר לכולם שהיו כל מיני מוצרים פעם כמו קפ”מ וכל מיני ניסיונות שפחות צמחו. זה שיש צורך זה בוודאי, אבל נחכה ונראה”.

אורי שור: “גם אצלי לא תראו יותר מדי התלהבות, אבל אני מפרגן לרשות לניירות ערך על החשיבה היצירתית - רק בישראל אנחנו נמצאים עם המוצר הזה, הוא לא קיים בשום מקום אחר בעולם, שזה גם אומר משהו”.

ענבל פולק: “באוסטרליה יש קרנות כספיות שמשקיעות 100% בפיקדונות - קרנות נאמנות. השימוש בקרנות כספיות משתנה ממדינה למדינה, עם הצרכים של הלקוחות עצמם - כל השוק והתחרות שלו.

“אנחנו מתמודדים עם שוק שעבר כבר רפורמת בכר, כשהוציאו את הייצור מחוץ לבנקים ואמרו שהבנקים יעשו ייעוץ בלבד, ולא רק שהבנקים בניגוד עניינים בתחום של קרנות כספיות ופיקדונות, הם גם מוותרים על ייעוץ לציבור עם השנים. התיק המיועץ הממוצע בשווי נכסים הוא קרוב למיליון שקל. הבנקים בוחרים בצורה מודעת לתת ייעוץ ללקוחות עשירים. ייעוץ עולה כסף, ייעוץ הוא עתיר עבודה, והאמת היא שאנחנו צריכים לשנות את הגישה. בעולם הדיגיטלי אנשים מקבלים ייעוץ מגורמים שונים, ואנחנו צריכים להתאים את הרגולציה, לא למה שקורה עכשיו אלא לשימוש קדימה.

“הקרנות הכספיות תמיד יהיו הרבה יותר קרובות לריבית בנק ישראל מאשר כל מוצר אחר נזיל בתוך שוק הכסף. אבל זה לא אומר שזה מה שהלקוח רוצה. אם הלקוח היה רוצה את זה, היו שם כבר שני טריליון ולא בפיקדונות.

“היצרנים מנותקים מהציבור, כי יצרני קרנות נאמנות לא מכירים את הלקוח הסופי. אתם מייצרים את המותג הטוב ביותר, לשם הרגולציה כיוונה אתכם ואת מערכי הייעוץ, אני יודעת כי אני זו שיצרתי דירוגים בישראל ומכרתי אותם לבנקים, אבל זה לא נכון. המוצר צריך להיות המותאם ביותר ללקוח ולשם אנחנו צריכים לכוון”.

אודי אלוני: “בנוגע לתחזית התשואה בקרנות הכספיות ברפורמה, בשנה שעברה העלינו גרסה של מידע שהוא בעצם שקלול של התשואה לשלושים יום אחרונים ברמה שנתית, ואנחנו נותנים לגולשים שלנו הערכה למה שהקרן הכספית עשתה ברמה שנתית בחודש האחרון. זה למעשה תחליף לתחזית עבור התשואה בקרן הכספית, והשוואה בין קרנות כספיות זה עמוד הכי נצפה באתר של FUNDER אחרי עמוד הבית. אם היה אפשר לקחת את הכספיות הקיימות ולעשות קטגוריות חדשות בנוסף למח”מ 90 יום, לעשות גם 30 יום ו־180 יום, זה היה יכול לדעתי להניב עוד הרבה מאוד גיוסים אחרים”.

אורי שור: “שני דברים פשוטים שאפשר לעשות ישפרו מאוד את המוצר: “צריך לשנות את המגבלה שלפחות 50% צריכים להיות מושקעים בנכסים סחירים. אני אתן דוגמה לגבי חוסר ההיגיון בכך – לפני שנתיים וכמה ימים, המק”מים היו עם תשואה שלילית, היית בא לקנות מק”מ ב־102 כשאתה יודע שבעוד חצי שנה הוא יהפוך להיות 100, והיינו חייבים לקנות את זה, כי חייבים להיות לפחות 50% בניירות ערך. אז למה הרשות דורשת מאיתנו לתת שירות פחות טוב ללקוח?

“המגבלה השנייה שיכולה לשחרר ולהעלות עוד את התשואה, היא שמותר לך להיות עד 5% בניירות לא סחירים.ושוב אני שואל, למה? אם לא הייתה את המגבלה הזו, התשואה שיכולנו לתת הייתה הרבה יותר גבוהה. אני לא אומר ‘להשתולל’, אבל לאור הניסיון שנצבר, אפשר להחליט 10%, 15% גג 20%, ואתם תראו איך זה משפר את המוצר”.

ענבל פולק: “אי אפשר להפוך קרן כספית לקרן רגילה. יש קרנות אג”ח שקלי קצר שאתה ששם אתה הרבה פחות מוגבל. קרנות Money Market הן מוגבלות, כי הן אמורות להיות תחליף לפיקדון. בחלק מהרפורמה אנחנו מתקנים ומשכללים דברים בקרנות הכספיות אבל זה לא יביא לך כסף חדש, זה ישפר לך קצת את התשואה. מגבלת חובת השקעה של 50% בניירות סחירים תשתנה ותתוקן גם בקרן כספית רגילה וגם בקרן מועדים קבועים”.

ליאור כגן: “אני לא חושב שיש בעיה במוצר, יש בעיה במי שמוכר את המוצר. קרן כספית זה מוצר נפלא ואפשר לעשות מוצרים נוספים ולשחרר מגבלה של מקסימום הפקדה בבנק ואין ספק שכל בן אדם בר-דעת שתשב איתו ותסביר לו, יבחר בקרן כספית. המשימה של כולנו היא נושא החינוך הפיננסי. כאן צריך לשים את מרב המאמצים”.

יניב פגוט: “יש כמה דברים מהותיים, קלים יחסית, שניתן לעשות. למשל, חוק הייעוץ מ־1994 כבר לא רלוונטי ואם עושים בו שיפורים משנים את התמונה. מנהלי השקעות לא צריכים לחשוש לדבר בתקשורת על המוצרים שלהם כדי שלא יקבלו אכיפה מנהלית. יש פה את האנשים הכי מקצועיים בתעשייה שמפחדים לדבר בגלל הסוגייה הזו של הרשות לניירות ערך”.

ענבל פולק: “אנחנו עובדים במספר מישורים, לא רק על דבר אחד. בשבוע שעבר התפרסם באתר החוק שאנחנו מנסים להעביר עכשיו כחקיקת חירום והוא נוגע לחוק הייעוץ הכללי, ובדיוק מדבר על הדבר הזה. זה מלווה בהוראות ספציפיות באופן רוחבי, לא רק ליצרן אלא גם לנותן השירות. אני מסכימה עם כל מילה.

חקיקת חוק לוקח כ־5-10 שנים בממוצע. אנחנו בתהליך של שינוי, גם שינוי באופן שבו מחוקקים חוקים”.

אודי אלוני: “הקרנות הכספיות נתנו בממוצע 95% מריבית בנק ישראל - התשואה הכי טובה במערכת. אני אפילו הייתי ממליץ לבנקים קטנים להפקיד את הכסף שלהם בקרן כספית. התשואה של הכספית הגבוהה ביותר נתנה קצת יותר מ־98% מריבית בנק ישראל, והתשואה הנמוכה ביותר של הקרן הכי פחות מסוכנת, נתנה 91% כמעט מריבית בנק ישראל. זה המון, זה הרבה יותר טוב מכל פיקדון”

יניב פגוט: “בחצי השני של השנה נשיק פקודה חדשה של בלוקלט פסיליטי שתאפשר לכם להעביר עסקאות גדולות בבורסה במק”מ. תוכלו לקבל את התשואה שרציתם, במיוחד בקצרים, שזה דרמה. זה רלוונטי להרבה מאוד תחומים, אבל בכספית הדיוק פה הוא אקוטי ולא תצטרכו לעבור דרך כל הוועדות. זה יהיה על המסך, בילטרלי, שני גופים, כמו בכל בורסה מתקדמת בעולם.

“הדבר השני זה הנושא של הנע”מים. אני חושב שזו החמצה של החברות את האסה קלאס הזה. חברות צריכות לבנות את העקום והעקום כולל את הריביות. תראו את משרד האוצר שיש לו חוב מח”מ 9.2 שנים. הוא הבין שלקבע את התשואות לטווח הארוך בעולם הריביות הזה, ואפילו שהוא צריך לגייס 18 או 20 מיליארד שקל בחודש, זה לא יהיה נכון והוא חזר עם הממק”צ”.

אייל חיים: “בנע”מים יש את הסחירים ואת הלא סחירים שמתנהגים טיפה שונה. אנחנו מעדיפים דווקא את הלא סחירים, כי אז למעשה יודעים אם יורד דירוג, אתה מיד חורג. ברגע שהודעת לחברה אתה כבר לא חורג. שם אתה יכול להתנהל יותר מול החברה, ראינו את זה בקורונה בנע”מ של אלדן למשל. אני חושב שזה תהליך של הפריה הדדית. בקרן הכספית שלנו, הבאנו יועץ שזה מה שהוא עשה המון שנים במיטב אגב, החתמים מכירים אותו והחברות יודעות שבכמה פדיונות על המסך, הוא לא ירוץ ויפדה את הנע”מ, אז יש פה איזה בגרות של השוק”.

ענבל פולק: “לגבי הנע”מים יש פרסמנו תיקון בחקיקת החירום.- חקיקה שבאה עכשיו להאיץ את השוק הזה””.

אייל חיים: “אני חושב שהדיון של דמי הניהול הוא ברובו פופוליסטי ומצחיק לפעמים, כי כשהריבית בבנק ישראל הייתה 0.1% או 0.5% או 1%, וגם אם עוד שנה הריבית תהיה 3.5%, היא עדיין תהיה ריבית ראויה ויהיה מגן אינפלציה. אז גם אם תיקח את הכספית הכי יקרה ותוסיף לה 0.1 בשנה, זה עדיין המוצר הפיננסי המשתלם ביותר”.

אורי שור: “אני מסכים עם אייל לחלוטין. המוצר הוא מוצר מצוין, ואם מעלים בעוד כמה פיפסים את המחיר, זה עדיין משאיר אותו מוצר מצוין, חלופה נהדרת, מוצר נזיל, מפוקח. דמי הניהול הממוצעים היו ב־2023, בקרנות הכספיות 12, ו־ 13. אם 0.1 הולך לבנקים, אם 0.01 הולך לאגרות יצירה לרשות לניירות ערך. איזה מוצר אתם מכירים ש־80%, 90% מההכנסות שלו בכלל לא מגיעות ליצרן של המוצר? גם לנו מותר להרוויח. אנחנו לא חייבים לעבוד ב־ 0”.

ליאור כגן: “אני גם כמובן מסכים. העניין בכספיות זה לא בכמה דמי הניהול עלו אלא האם התמחור נכון. לנו יש קרנות כספיות ובשנה שעברה הוצאנו כסף מהכיס בשביל לסבסד את הלקוחות, והתעשייה הזו גדלה. עשינו בדיקה וראינו שב־ 2023 לפני העלאת דמי הניהול השנה, 78% מדמי הניהול שקיבלנו, העברנו כדמי הפצה לבנקים, זה מעוות.. גם היום, אחרי העלאות דמי הניהול, עדיין 53% מדמי הניהול חוזרים לבנקים - זה נתון שמראה שאין פה ‘חזירות’ של בתי השקעות אלא תמחור נכון יותר כי בסוף אנחנו גופים עסקיים שצריכים להרוויח. בנוסף, אם מסתכלים על קרן כספית אל מול התשואה הצפויה פלוס-מינוס שהלקוח יראה השנה, אפשר לראות שדמי הניהול מהווים כ־5% מהתשואה הצפויה. אם נשווה את זה לקרנות האג”ח – שם דמי הניהול מגיעים למשהו כמו 10% מהתשואה הצפויה”.

אייל חיים: “אני חייב לנתץ איזו דעה שיש אצל גם יועצי השקעות וגם אצל לקוחות שבקרן כספית קונים מק”מ ו’הולכים לישון’. באיילון, הקרן עתירת הניהול ביותר שיש לנו היא קרן הכספית - הנפקות, הנפקות בנק ישראל, נע”מים עם סחירים / לא סחירים, פיקדונות, אתה כל הזמן מחדש פיקדונות כדי להיות בתוך המח”מ ובתוך הרגולציה ולקבל את המקסימום.

“קרן של 7 מיליארד שקל, היא לא קטנה. נכון שאין לזה אנליזת חוב, אבל יש המון עבודת ניהול בקרן כספית. מי שחושב שזה מוצר ‘לחם לבן’, מוזמן לבקר בכל אחד מבתי ההשקעות וייראה שלא כך”.

יניב פגוט: “התקשורת צריכה לעשות את מה שהיא צריכה לעשות, וזה בסדר שהם מזרקרים את זה, זה קיים בכל תחום. אנחנו יודעים שהנושא הזה של עלויות הוא חלק מהשיח, ואם זה לא היה אז יכול להיות שהדמי ניהול היו הרבה יותר גבוהים. אבל בסופו של יום, אני ראיתי את דמי הניהול והם סבירים”.

ענבל פולק: "לגבי דמי ניהול, מההיבט שלנו כרגולטור, הרגולטור בחר לא להתערב. העולם הזה הוא כזה שבו מוצר אחד מסבסד מוצר אחר שנמצא עכשיו בטרנד. הרגולטור משאיר את נושא התחרות לשוק. מה שכן, הוא החליט שלא יהיו פה מבצעים של שבוע או של חודש בלבד”.

אודי אלוני: “זה היה רעיון בפאנדר - לקבע את היום שבו מעלים דמי ניהול”.

ענבל פולק: “בן אדם שמשקיע במשהו שהעלות שלו היא 0, גם בלי לדעת שיש עלויות שמשולמות על ידי גורמים אחרים, מספיק העלויות שקיימות לגוף עצמו שמנהל את המוצר הזה, צריך לדעת שזה מבצע – מבצעים יכולים להיות ממושכים או קצרים, הכי קצר זה לשנה. יש כמה מאות קרנות עם 0 דמי ניהול”.

אודי אלוני: “חברים, מבחינת דמי ניהול, התחלנו במקום לא טוב - דמי ניהול נמוכים מידי ב־2008 שזה דאמפינג, עם מוצר שלא היה לאף אחד אינסנטיב לקדם אותו. היום, אני שמח לומר שהגענו למצב טוב יחסית, שמתחילים להרוויח מהמוצר הזה אבל צריך לזכור שדמי הניהול לא יכולים לעלות יותר מדי. דמי הניהול הממוצעים בארה”ב הם 0.13, 0.12, הם לא 0.25. נכון שבארה”ב יש הבדל בין מוסדיים לפרטיים, אבל פה אנחנו מדברים על קרן כספית שהרגולציה שלה היא כל כך קשוחה שהיא בעצם החלק הפחות אקטיבי, ודמי הניהול שיש היום בקצה הם לדעתי המקסימום שאפשר להגיע אליו”

אורי שור: “אודי, אני מזכיר לך שבארה”ב יש גם עמלות קנייה ומכירה לקרן כספית”.

אודי אלוני: “אבל זה בוטל על ידי הרגולטור. אני עוקב אחרי תעשיית הקרנות כמה עשרות שנים. המוצר שנבנה פה רגולטורית הוא הרבה יותר קל לשיווק מאשר כל מוצר בארצות הברית. זאת אומרת אם בארצות הברית יש מוצר ואתם רואים שיש עליו הרבה עלויות, גם פי 100 יותר קשר לשווק אותו”.

ענבל פולק: “רק לדייק, רוב הנכסים בארה”ב מנוהלים בקרנות שאינן חשופים לאג”ח קונצרני, לא לנע”מים ולא לדברים אחרים. הם עושים בעיקר ריפו מול הפד, וזה קרנות מאוד סולידיות, אז גם דמי הניהול בהתאם כי גם התשואות שם יותר נמוכות מהתשואות שהקרנות הכספיות בישראל יכולות לתת ביחס לתחרות”.

אודי אלוני: “שם יש פחות תחרות מול בנקים, כי הם, כמו שאמרת, עדיין מנהלים את המוצרים בעצמם. פה הבנקים נותנים פלטפורמה למנהלי הקרנות, שלדעתי מהשיחות שלי עם מנהלי קרנות, הם לא תמיד מעריכים את הפלטפורמה הזאת. הם צריכים להבין שלבנות פלטפורמה של החזקת כספי ציבור אצלם, זה עלויות של מיליארדים. זאת אומרת שדמי הניהול צריכים לשקף גם את הקלות המדהימה בגיוס”

יניב פגוט: “איכויות הניהול יבואו לידי ביטוי בתשואה משמעותית ויהיה אפשר להסתכל שלוש שנים אחורה ולראות. דבר שני הוא הנושא של חשבון השקעות שבמסגרתו יהיה אפשר לניד בין כספית לבין קרן אג”ח לבין מניות בלי אירוע מס. פשוט ליישר קו עם מוצרים אחרים הכי טריוויאליים שיש. למה יש פה אירוע מס? למה לפגוע בתעשייה אחת ולפגוע בציבור? חייבים לנצל את המשבר עכשיו שקיים עכשיו כדי להביא את רשות המסים לעבור את הגדר”.

ענבל פולק: “ברשות לניירות ערך לא חושבים שהאופן שבו הטבות מס פר מוצר היא הדרך הנכונה לנהל הטבות מס להשקעות. זה לא נעשה כך בשום מקום בעולם המפותח”.

משה מימון: “זה תהליך אבולוציה כזה, כי כל פעם נתנו פר מוצר ולא עשו הכללה של כל המוצרים הפיננסים”.

ענבל פולק: “מה שקרה זה שהמוצרים שעבור הציבור, החוסך הקטן, הם אלה שממוסים הכי גבוה – הפיקדונות או תוכניות החיסכון שזה בעצם פיקדון וקרנות הנאמנות. אלו המוצרים שהם עבור הצרכן ‘החוסך הקטן’ לא מגלמים הטבות מס, ודווקא קופת גמל להשקעה, ופוליסות חיסכון שעולות הון תועפות, שם יש הטבות מס לעשירים כמובן”.

ליאור כגן: “לגבי דמי הניהול, אודי, מה שאמרת, קודם כל בחו”ל אפשר לראות גם קרנות כספיות גדולות מאוד עם דמי ניהול של 0.3 וגם 0.42”.

אודי אלוני: “אני לקחתי את הסכומים המושקעים חלקי הרווחים של כל תעשיית הקרנות Money Market וזה 0.13”.

ליאור כגן: “אז אם תעשה את זה בארץ, זה לא רחוק מ־0.13 אם אולי במעט יותר גבוה. צריך לציין שיש בחו”ל קרנות ענק. דבר שני, התעשייה הזאת ברמת תחרותיות גבוהה מאוד. זה אומר שהלקוח תמיד יכול למצוא קרנות נאמנות עם דמי ניהול זולים יותר ויקרים יותר. אנחנו רואים גם אצלנו במיטב, מעבר בין קרנות יקרות וזולות בכספיות”.

ליאור כגן: “אני מניח שזה מעבר, כי אני רואה שמאז שעדכנו דמי ניהול אני רואה את זה בהיקפים גדולים. דבר נוסף, בטח עכשיו שדמי הניהול בתעשייה עודכנו, אני חושב שהמצב הנוכחי הוא שהחלטת ההשקעה בקרן כספית היום, מונעת ב־98% מדמי הניהול וככל שדמי הניהול יותר גבוהים, אני חושב שנכון שהלקוח גם יסתכל על התשואה הפנימית ועל איכות הניהול”.

אודי אלוני: “אם מנהלי ההשקעות יתנו את התשואה הפנימית אני חושב שתשתנה כל שיטת הדירוגים, לא צריך יהיה לדרג על בסיס היסטורי שזה לא אומר שום דבר, אבל אין דרך אחרת לבחון את הנכסים”.

ליאור כגן: “אז אני חושב שנכון להסתכל לא רק על דמי הניהול כמו שזה היום, אלא גם על איכות הניהול והתשואה הפנימית, כי בסוף אם מסתכלים על שנה שעברה, לאו דווקא הקרנות הזולות עשו את התשואה הכי גבוהה. לא נכון לבחור תמיד בדרך הזולה”.

אודי אלוני: “אתם זוכרים את הימים שנולדה הקרן הכספית ואמרו שיועצי השקעות לעולם לא ימליצו עליה. ובעצם אנחנו צריכים להחמיא פה ליועצי השקעות שהם לא רק שהם לא עוצרים את הזרימה של הכסף, לדעתי הם היחידים בתוך המערכת הבנקאית שמעודדים אותו”

ליאור כגן: “לאלו שמעודדים נגיד תודה”.

אורי שור: “לבנק יש אינטרס מובהק. אם משתמשים בכסף בפיקדונות אל מול ההלוואות הוא מקבל אחוזים שלמים בפרומיל”.

אודי אלוני: “אבל בכל זאת, יצאו 27 מיליארד מהאג”ח ונכנסו 53 מיליארד לכספיות ועוד 27 מיליארד למדדיות ולפסיביות, זאת אומרת שקרה משהו”.

ענבל פולק: “אנחנו נפרסם דו”חות כמובן, כמו שהתחלנו לעשות בשנה שעברה. דו”ח מערכי ייעוץ יתפרסם כנראה בסביבות אפריל־מאי, ואז נדע אם באמת אלו פעולות מיועצות או שזה הציבור או שזה ללא פעולת ייעוץ”.

אודי אלוני: "אני רוצה להודות לכולכם על הפאנל המכובד הזה, ולאייל על הרעיון של קיום פאנל בנושא הקרנות הכספיות - המוצר המצליח ביותר בהיסטוריה של קרנות הנאמנות. אשמח שנתראה פה גם בשנה הבאה".

צילום: עמי ארליך