בנק לאומי "דובר על רווחיות גבוהה רק מריבית...זה לא נכון...הבנקים התייעלו באופן מאוד משמעותי" - כל עובד בנק מכיר את זה

ועדת הכספים החלה לדון הבוקר בחוק להגדלת המיסוי על רווחי הבנקים. לדברי הוועדה: "נתוני הבנקים חריגים אפילו ברמה בינ"ל", תחזית ההכנסות מהמיסוי עומדת על 1.4 מיליארד ₪ בשנה מלאה".

הצעת החוק קובעת שינוי של שיעור המע"מ על הבנקים בהוראת שעה, החל מיום חקיקת החוק ועד לתום שנת 2025, כך שעל רווחים של הבנקים, יחול שיעור מע"מ של 26%, לעומת 17% כיום, כאשר השינוי לא יחול על בנקים "בעלי היקף פעילות קטן", קרי בנקים ששווי הנכסים שלהם נמוך מ-5 אחוז משווי כלל נכסי הבנקים בישראל. בתוספת מס חברות (23%) המס האפקטיבי על רווחי הבנקים יעלה מ- 34.2% ל- 38.9.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין בפתח הדיון: "עסקנו רבות בנושא של רווחי הבנקים והמשמעות של העניין שהייתה השפעה לא חיובית על נושא המשכנתאות, על מקבלי ההלוואות, שמצבם הכלכלי היה בינוני ומטה, מצד שני רווחי הבנקים היו מאוד גבוהים, שעה שאנחנו מטילים גזרות על אותם אלה שבמצב כלכלי לא פשוט. צריך להיזהר שלא תפגע הכלכלה והנושאים שעל סדר היום, ואני בעד מס על רווחי יתר על הבנקים". 

אביגיל ונקרט, נציגת אג"ת הציגה כי עליית הריבית בשנתיים האחרונות גולגלה באופן מלא ומידי לאשראי ללקוחות הבנקים, והדבר גולגל לרווחי הבנקים, ומהצד השני הריבית על הפיקדונות גולגלה באופן חלקי בלבד. עוד הציגה כי המגזרים שנהנו הכי פחות מעליית הריבית היו משקי הבית והעסקים הקטנים, והריבית על הפיקדונות גולגלה בעיקר לעסקים גדולים, והוסיפה כי המצב לא השתנה גם היום "הריבית של משקי הבית עדיין משמעותית נמוכה יותר ממה שמקבלים עסקים. וזה רק בריבית על פיקדונות ולא על העובר ושב, שם משקי הבית לא מקבלים כלל ריבית". 

"החלטה מוצדקת של העלאת הריבית שנועדה להתמודד עם האינפלציה גולגלה באופן ישיר להכנסות הבנקים, עליית ההכנסות מוסברת בעיקר ע"י עליית הריבית, לא היה שום שינוי במודל הכלכלי של הבנקים, הם לא פעלו לשם כך. 100 אחוז רווח ב-0 אחוז סיכון, בלי לעשות שום דבר" הוסיפה ונקרט.

עוד הציגה נציגת האוצר כי הכנסות הריבית של הבנקים עלו בצורה מאוד משמעותית בשנת עליית הריבית, מצד שני הוצאות הריבית על פיקדונות הציבור גם עלו, אבל הרבה פחות, וכי לגבי שאר סעיפי הרווח וההפסד לא חל שינויי: "בשנת 2022 הכניסו הבנקים הכנסות ריבית בגובה 72 מיליארד ₪ לעומת 45.2 מיליארד ב-2021, הוצאות הריבית בשנת 22 עמדו על 22 מיליארד ו-7.6 מיליארד ב-21. המשמעות עלייה ברווח הכולל של בעלי המניות בבנקים מ-18 וחצי מיליארד ₪ ב-2021 ל-24 מיליארד ₪ ב-2022".  עוד הוסיפה ונקרט כי שנת 21 הייתה חריגה, "כי היו הכנסות גם מסיבות אחרות, כך שכל התהליך הזה המשמעות שלו גדולה יותר".

עוד הציגה נציגת האוצר כי יש מחקרים שעלייה בריבית מביאה לעלייה ברווחי הבנקים גם בעולם, אבל מה שקרה בישראל חריג גם בהשוואה בינ"ל, מה שלא היה קודם להעלאת הריבית, וכי בהשוואה בין ישראל למדינות האיחוד האירופי, לבריטניה, ולאוסטרליה לאורך 2022 ו-2023, מראה כי ההפרש היה גבוה לעומת מדינות אלה לאורך כל השנתיים.
"הצעת החוק לא רטרואקטיבית, אלא מסתכלת קדימה, אנחנו ממסים את הרווחים של הבנקים ב-2024 ו-2025. התחזית שהריבית צפויה להישאר ברמה גבוהה בשנתיים הקרובות, הסבירות של המשך רווחיות הבנקים תמשיך להיות גבוה מאוד, שוב בלי לעשות משהו אקטיבי". 

עוד ציינה כי הם סבורים שהחוק שומר על איזון פיסקלי להשפעות המשקיות מול החששות של פגיעה במהלכים להגברת התחרות במערכת הבנקאית, אמון משקיעים זרים והפחתת היצע האשראי, וכי בחוק ישנה אפשרות של שר האוצר לשנות את המנגנון בתום 2024 במידה ויהיה שינוי בתחזיות.

נציגי הבנקים מציגים את את התנגדותם לחוק

מנכ"ל איגוד הבנקים בישראל, איתן מדמון: "העת הזו יוצאת דופן. אנחנו בתקופה קשה, ומוכנים להירתם ונרתמים. אני מזכיר את המהלך היוצא דופן שנעשה בתחילת המלחמה שלא נעשה באף מדינה אחרת בעולם בהיקף כזה. לא הייתה חקיקה, אלא הייתה הבנה של גודל השעה.

"מה-7.10 אנחנו חיים במציאות אחרת לגמרי והשלב הצפוי הבא הוא הורדת הדירוג של המערכת הבנקאית הישראלית, ועל כן בנקודת זמן הזו המשקיע הזר יחשוב פעמיים לפני שישקיע". לדבריו, הורדת הדירוג והעלאת המיסוי המוצע לבנקים שווים בערך 50 מיליארד ש"ח באשראי, כאשר את הורדת הדירוג העריך ב-20 מיליארד ₪".

מדמון התריע מירידה בהיצע האשראי כתוצאה מההליך: "הכנסות הריבית ברבעון השלישי ירדו ואף אחד לא רוצה להגיע למצב שבנקים יפסידו כסף במדינת ישראל. קיימות כבר נסיגות של מימון בנקים זרים בישראל, היצע  האשראי ילך ויקטן והצורך של המערכת הישראלית לספק את הצורך ילך ויגדל. ברגע האמת המערכת מתייצבת, וזה נובע מהיציבות שלה. אפשר להתווכח, במבחן התוצאה, ברגעי השיא, הבנקים שם. מרכיב האי וודאות במשק הישראלי הולך וגדל, אל תיקחו מהמערכת הבנקאית את היכולת הזו לתת מענה בזמן אמת".

בהתייחסותו להמלצותיו לחוק הוסיף: "אנחנו מסכימים שבעת הזו חברות גדולות ויציבות, בעלות יציבות גדולה, צריכות להשתתף בנטל מס נוסף לאור מה שקורה, אני חושב שצריכים להיקבע קריטריונים אחידים למדד רווחיות, ביחס להיקף פעילות, תשואה על ההון, מדדים משקיים שרלוונטיים לכולם, לכל החברות, לא רק בנקים, לפי קריטריונים שאתם תקבעו. או שלפי קריטריונים שתקבעו שיחולו על כל המשק, אפשר גם להטיל מלוות חובה, זה דבר שבוצע בעבר. מסוג הדברים שיכולים להיות אלטרנטיבה הרבה יותר מאוזנת ביחס ליכולת של המערכת הבנקאית לתפקד במציאות של אי הוודאות בעת הזו."

ברי רוזנברג, בנק לאומי: "בנק לאומי מתנגד לחוק הזה, הוא לא טוב, לא שוויוני, לא מידתי, פוגע בלקוחות, במשק ובכלכלה. הבעל הבית של בנק לאומי זה הציבור, זה בא לביטוי בקרנות הפנסיה שהציבור מחזיק בהן ומשקיעים זרים, כל רווח של הבנק מגיע לציבור. מהלכים מהסוג הזה פוגעים בבעל הבית, שזה הציבור. פגיעה כזו קשה יותר סביב אנשים מבוגרים שלקראת גיל הפרישה, כי הם לא יספיקו לתקן את הירידה במניות והדיבידנדים. הצ"ח הזו מבוססת כולה על תחזיות והשערות, שמענו את האוצר, הם מעריכים, סבורים, אבל אין שום תשתית עובדתית מוצקה, ובלי תשתית אי אפשר להצדיק שום דבר. משרד האוצר לא נימק מדוע הוא מעלה באופן מפלה את המיסוי ל-5 בנקים בלבד, 5 חברות, ויש חברות שהרוויחו יפה מאוד בתקופה הזו, לא פחות מהבנקים. להטיל מס כזה ולא רק בגין ריבית או מיסי יתר, זו בעיה". 

"דובר על רווחיות גבוה כתוצאה מהריבית ולא כתוצאה ממהלכים עסקיים, זה בעייתי כי זה לא נכון, לא התייחסו להרבה נתונים אחרים, הבנקים התייעלו בשנים האחרונות באופן מאוד משמעותי שגם זה תרם לרווחיות, בנושא הגדלת הפעילות, היצע אשראי וכו', הם מרכיבים משמעותיים ברווחיות. לשיטת האוצר, שההנמקה בגלל שהבנקים נהנו מעליית הריבית, למה לא להטיל את זה על חברות נוספות שנהנו מעליית הריבית? הבנקים היו הגופים היחידים במשק, כשכולם סגרו את הדלתות, שפתחו את הדלת והעמידו אשראי, ומה אנחנו מקבלים? עונש. היינו נאמנים לחובה שלנו להעמיד אשראי, תוך סיכון. עכשיו מה קורה? אומר האוצר, אעניש את המערכת הבנקאית, 5 חברות במשק, על כך שהרווחיות שלהן עלתה והעמידו אשראי בשעה קשה". 

"בתקופה הזו, הזכרתי את זה, אנחנו צריכים לחשוב איזה צעדים תורמים ליציבות הכלכלה, אנחנו מודעים היטב לתפקיד שלנו כבנקים ולחובה שלנו לעמוד בעת הקשה הזו ולאור מה שעוד צפוי לנו, ולהיות איתנים, אבל המשמעות של הפגיעה בדירוג ומצד שני עכשיו פגיעה בהון ברור שתפגע בהיצע האשראי. החוק הזה צופה פני עתיד, ולכן אני מדבר רק פני עתיד. אנחנו מודעים לגרעון של הממשלה, ובהחלט לא מטילים ספק בזכות ובחובה של הממשלה למצוא מקורות לכיסוי הגרעון, ואנחנו בהחלט חושבים שהמערכת הבנקאית היא חלק ממי שמוטל עליו לשאת בעול. אנחנו מציעים בין השאר להרחיב את תחולת ההצעה על חברות נוספות במשק, אפילו על עוד 20-30 חברות, כולם ישאו בנטל, המס שיחול על כל אחד יקטן, גם בהיבט השוויוני". עוד הוסיף כי היקף התרומה והמענקים של הבנקים כפי שפורסם בדוחותיהם מאז תחילת המלחמה עומד על 2.1 מיליארד ₪. 

אבשלום בוסקילה, מנכ"ל בנק יהב: "על מנת להשאיר במערכת בנק מחולל תחרות, כמו בנק יהב, שהוא קטן, אבל סך הלקוחות שלו כ-10 אחוז מהשוק, יש להחריג את בנק יהב מהחוק אני חושב שזה לא נכון.  25 אחוז של המדינה, 25 של הסתדרות עובדי המדינה, 50 אחוז של בנק מזרחי טפחות. אין שליטה של אף אחד מהצדדים האלה, גם בדירקטריון אין רוב לאף קבוצה. נוח לבנק ישראל לפקח עלינו דרך קבוצת האם, זה הסיבה היחידה שבנק יהב מוזכר בסיפור הזה. חוק התחרות מגדיר בעל שליטה כבעל יותר מ-50%, לא ייתכן שהבנק שגובה הכי פחות עמלות, אותו לא מחריגים. דיברו על תמסורת לציבור, לא דיברה על אוכלוסיות חלשות, מעוטי יכולת, רוב הלקוחות שלנו בפריפריה, 500 אלף משקי בית, אם רוצים לדאוג לאותם לקוחות זה דרך הריבית על האשראי שהם לוקחים. הרווחיות שלנו הרבה יותר נמוכה.