כמה מיליארדים זרמו לקרנות הנאמנות ? סיכום פברואר בבורסה

כמו כן, המסחר התנהל על רקע פרסום דו"חות כספיים לשנת 2023 ע"י החברות הבורסאיות והושפע מציפיות לקראת עדכון ריבית בנק ישראל בסוף החודש.

מדדי המניות המובילים - ת"א-35 ות"א-90 עלו בכ-6%, כל אחד, בדומה למגמה בבורסות מובילות בעולם.

עליות שערים אפיינו את המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-רשתות שיווק שעלה בכ- 13% בפברואר, בהובלת מניית שופרסל שזינקה בכ-29% על רקע מכירת השליטה בחברה לאחים מאיר.

המחזור היומי הממוצע בשוק המניות הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל, גבוה בכ-9% מהמחזור בחודש הקודם.

הציבור הישראלי ומשקיעי חוץ המשיכו וצמצמו החודש את החשיפה למניות בת"א, ומנגד – המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך הגדילו את החזקותיהם במניות בת"א, זאת בהמשך למגמה ברבעון האחרון של 2023. 

הגיוסים בשוק המניות הסתכמו בכ-650 מיליון שקל. 

חברת מניות חדשה שלישית השנה הצטרפה החודש לבורסה – חברת הבנייה אפי קפיטל נדל"ן שאיגרות החוב שלה נסחרות זה מכבר בבורסה, גייסה כ-92 מיליון שקל בהנפקה ראשונית של מניות (IPO).

עליות שערים אפיינו את מרבית מדדי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, בראשם מדד תל בונד-קוקו A+ שעלה בכ-1.6%. 

ב-28 בפברואר,  מועד העדכון החודשי של מדדי איגרות החוב, מבוצעת הפעימה הראשונה לצירוף אג"ח קוקו למדדי הבורסה. במועד זה מושק עבור "ילין לפידות" מדד תל בונד צמודות בנקים מורחב שיכלול לצד אג"ח בנקים רגילות גם אג"ח קוקו.

התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים נותרה החודש ללא שינוי, זאת לעומת עלייה של 0.3% בתשואה לפידיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים.

מחזורי המסחר היומיים באיגרות החוב ובמק"מ הסתכמו בכ-3.9 מיליארד שקל ובכ-1.5 מיליארד שקל, בהתאמה, נמוכים בכ-21% בממוצע מהמחזורים בחודש הקודם.

המשך גיוסים ערים בשוק איגרות החוב ע"י האוצר שהסתכמו בכ-17.1 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס סכום שיא חודשי בהיקף של כ-19.1 מיליארד שקל בחודש הקודם ולגיוסים ערים ברבעון האחרון של שנת 2023. זאת בהשפעת העלייה בצורכי הביטחון והמשך עלייה בגירעון הממשלתי.

גיוסי הסקטור העסקי בשוק איגרות החוב הסתכמו בכ-5.1 מיליארד שקל. ההנפקה הגדולה החודש, בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל, בוצעה ע"י חברת הקניונים מליסרון.

הציבור המשיך להזרים כספים לקרנות המחקות בעיקר לקרנות העוקבות אחר מדד S&P 500, ומדדי מניות מקומיים – ת"א-90 ובנקים ישראל.

בהשפעת ציפיות להורדת הריבית התמתנו החודש הזרמות הכספים לקרנות הכספיות ולקרנות האקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בתל-אביב.

המסחר בחודש פברואר 2024 התנהל בצל החודש החמישי למלחמת "חרבות ברזל" ברצועת עזה והסלמה בגבול הצפוני של הארץ. 

חברת דירוג האשראי הבינלאומית Moody's הורידה ב-9 בפברואר את דירוג האשראי של ישראל מ-A1 תחזית יציבה, ל-A2 תחזית שלילית. בהודעתה ציינה כי להורדת הדירוג הגבוה של ישראל, (לראשונה מאז המדינה החלה להיות מדורגת ב-1998), תרמו המשך מלחמת "חרבות ברזל" ברצועת עזה ואי קיומה של תוכנית ארוכת טווח להחזרת הביטחון עבור ישראל. כמו כן, סביבת הבטחון החלשה יותר מצביעה על סיכון חברתי גבוה יותר ועל מוסדות ממשלתיים וחקיקתיים חלשים יותר מאשר מודי'ס העריכה בסקירתה הקודמת. במקביל מודי'ס צופה כי נטל החוב של ישראל יהיה גבוה משמעותית מזה שצפתה לפני שהחלה המלחמה. 

בעקבות המשך העלייה בגירעון הממשלתי, אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את תקציב הממשלה המתוקן לשנת 2024 – מדובר בתקציב הגדול בתולדות המדינה, וועדת הכספים של הכנסת אישרה את העלאת מס ערך מוסף בישראל באחוז אחד ל-18% החל ב-1 בינואר 2025.

לקראת סוף החודש (ב-26 בפברואר) הותיר בנק ישראל את הריבית במשק ללא שינוי בשיעור של 4.5%, זאת לאחר שהיה הראשון להוריד אותה בחודש הקודם (ברבע אחוז), כשהגורם העיקרי לכך הינו אי וודאות במשק בעקבות המלחמה.

יצוין כי צפוי גל ההתייקרויות במשק, בעיקר בתחום המזון, המהווה רוח גבית לאינפלציה.

המסחר בארץ כמו בשוקי העולם התנהל על רקע פרסום דו"חות כספיים לשנת 2023 ע"י החברות הבורסאיות, ובסיכום חודשי מדדי ת"א-35 ות"א-90 עלו בכ-6%, כל אחד, זאת בדומה למגמה הכלל עולמית: עלייה של כ-5% ושל כ-2% במדדי S&P 500 וה-Dow Jones בארה"ב, בהתאמה, ועלייה של כ-5% במדד STOXX 50  EURO באירופה.

רוח גבית למסחר בתל אביב החודש היו ציפיות להורדת הריבית במשק במועד העדכון שחל לקראת סוף החודש, פרסומים בנוגע להצעת חוק להפחתת מס רווחי הון מ-25% כיום ל-20% כדי לתמרץ הגדלת השקעות בבורסה שהגישו החודש חברי וועדת הכספים של הכנסת, ופרסום נתונים מאקרו כלכליים חיוביים, ביניהם:

המשך ירידה בשיעור האינפלציה - מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בינואר 2024 ובסיכום 12 החודשים האחרונים (פברואר 2023 – ינואר 2024) עלה המדד ב-2.6%, זאת לעומת אינפלציה של כ-3% בשנת 2023 ורף עליון של יעד האינפלציה העומד אף הוא על כ-3%.

בכלכלות מפותחות בעולם, שיעור האינפלציה השנתית בינואר 2024 נמצא אף הוא במגמת ירידה לעומת השנה הקודמת, אך הוא עדיין גבוה מהיעד שנקבע על 2%, כדוגמת: ארה"ב - 3.1%, גוש האירו - 2.8%, ובבריטניה – כ-4.0%.

עלייה במחירי הדירות - מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי נבלמה הירידה במחירי הדירות, מגמה שנמשכה שמונה חודשים רצופים, ובחודשים נובמבר-דצמבר 2023 מחירי הדירות עלו בכ-0.7% לעומת החודשיים הקודמים, ורשמו ירידה שנתית של כ-1.4%, זאת לאחר ירידה שנתית של 1.8% עפ"י נתון קודם.

התמתנות בשיעור האבטלה במשק עקב הוצאת עובדים לחל"ת - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ששיעור המועסקים הנעדרים זמנית בגלל סיבות כלכליות או קבוע מעבודתם ירד לכ-4.8% בינואר 2024, לעומת כ-6.1% בחודש הקודם, אך שיעור האבטלה ללא נעדרים זמנית מעבודתם, עלה לכ-3.4% בינואר 2024, לעומת כ-3.1% בחודש הקודם. 

עליית המדד המשולב לבחינת מצב המשק  כביטוי להתאוששות הדרגתית של המשק מפגיעת המלחמה - בנק ישראל פרסם כי המדד המשולב למצב המשק לחודש ינואר 2024  עלה ב-0.3%, בהמשך לעלייה בשיעור דומה לחודש הקודם, וירידה בכל אחד מהחודשים ספטמבר-נובמבר 2023. עליית המדד בחודשים דצמבר 2023 וינואר 2024 מהווה ביטוי להתאוששות ההדרגתית של המשק מהשלכות הפגיעה של מלחמת "חרבות ברזל".  המלחמה נמשכת, אך השפעתה על הפעילות המשיכה להיחלש. 

נמשכת העלייה בגירעון התקציבי השנתי: מנתוני האוצר עולה נכון לינואר 2024 הגירעון הממשלתי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם בכ-89.1 מיליארד שקל והווה כ-4.8% מהתוצר – עלייה של כ-0.6% לעומת הנתון בחודש הקודם. 

לגירעון התקציבי המצטבר תרמה הירידה בהכנסות הממשלה בכ-1.5% בינואר 2024 לעומת ינואר 2023, לצד העלייה בהוצאות הממשלה בכ-36.1% במקביל (שיעור הגידול בהוצאות, ללא עלויות הקשורות למלחמה, עומד על כ-14.6%). 

ירידה בשיעור הצמיחה במשק:  מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי התמ"ג בארץ בשנת 2023 עלה בשיעור של כ-2.0%, זאת לאחר שעלה בכ-6.5% בשנת 2022. 

יצוין כי התמ"ג ברבעון הרביעי של 2023 ירד בכ-19.4% לעומת הרבעון הקודם, זאת בהשפעת מלחמת חרבות ברזל, ולעומת: צמיחה חיובית של 3.3%  בארה"ב, צמיחה של 0% באיחוד האירופאי, צמיחה שלילית של 0.3% בבריטניה ושל 0.4% ביפן – שנקלעו שתיהן למיתון.

התוצר לנפש בשנת 2023 ירד ב-0.1%, לאחר עלייה של 4.4% בשנת 2022.

בשוק קרנות הסל נרשמו למסחר בפברואר שתי קרנות סל חדשות של קסם על מדדי איגרות חוב מקומיים - אינדקס Bullet שקלי 2029, ואינדקס Bullet צמוד 2029.

מנגד, קרן סל של הראל על מדד המניות ת"א-צמיחה, וקרן סל של פסגות על מדד המניות אינדקס 100 ESG אנטרופי, פורקו ונמחקו מהמסחר.

שווי השוק של 488 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף פברואר 2024, היה גבוה בכ-6.4 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-134 מיליארד שקל. עיקר העלייה בשווי הקרנות, כ-4.5 מיליארד שקל, מקורה בעליית שערי המניות בארץ ובחו"ל,  וכ-1.9 מיליארד שקל עלייה שמקורה ברכישות הציבור - בעיקר קרנות העוקבות אחר מדדי מניות בחו"ל (כמפורט להלן). 

בנוסף, נסחרות בבורסה בת"א 36 קרנות חוץ, שווי החזקות הציבור בקרנות אלה בסוף פברואר 2024 היה גבוה בכ-0.7 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-7.9 מיליארד שקל.

בפברואר 2024 הציבור הזרים לקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות פתוחות) כ-2.5 מיליארד שקל, בהמשך לכ-3.8 מיליארד שקל שהזרים לקרנות אלה בחודש הקודם, כשמתוכם כ-1.2 מיליארד שקל רכישות של קרנות העוקבות אחר מדד S&P 500, וכ-0.44  וכ-0.34 מיליארד שקל רכישות של קרנות העוקבות אחר מדדי מניות מקומיים ת"א-90 ובנקים בישראל, בהתאמה.

בפברואר 2024 הציבור הזרים לקרנות האקטיביות (קרנות פתוחות) כ-2 מיליארד שקל, בהמשך לכ-3.5 מיליארד שקל שהזרים לקרנות אלה בחודש הקודם. מתוכם: כ-1.2 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות הכספיות לעומת כ-2.3 מיליארד שקל שהוזרמו בחודש הקודם. כ-0.4 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בארץ לעומת כ-0.8 מיליארד שקל שהוזרמו בחודש הקודם. כ-0.3 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל לעומת כ-0.3 מיליארד שקל שהוזרמו בחודש הקודם, וכ-0.1 מיליארד שקל הוזרמו לקרנות המשקיעות במניות בחו"ל בדומה לסכום שגויס בחודש הקודם.

התמתנות ההזרמות לקרנות הכספיות ולקרנות המשקיעות באג"ח בארץ הושפעו מדריכות לקראת עדכון הריבית בסוף החודש.

עליות שערים אפיינו את המדדים הענפיים החודש, בראשם מדד ת"א-רשתות שיווק שעלה בכ-13% בפברואר, בהובלת מניית שופרסל שזינקה בכ-29% על רקע מאבק השליטה בחברה שהסתיים במכירת השליטה בחברה לאחים מאיר.

המחזור היומי הממוצע בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל בפברואר, גבוה בכ-9% מהמחזור בחודש הקודם. יצוין כי ב-1 בפברואר מועד העדכון הרבעוני הראשון של מדדי המניות מאז החלת הרפורמה במדדי המניות בנובמבר 2023, הסתכם המחזור במניות בבורסה בכ-4.5 מיליארד שקל.

מנתוני הבורסה עולה כי: הציבור הישראלי המשיך וצמצם בפברואר חשיפה למניות, זאת בהמשך למגמה בשנת 2023 ובסכום נמוך לעומת החודש הקודם; משקיעי חוץ המשיכו גם הם וצמצמו חשיפה למניות בהמשך למגמה מאז פרוץ המלחמה, כשבפברואר משכו סכום גבוה יותר מאשר בחודש הקודם; ומנגד, המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך המשיכו והגדילו חשיפה למניות החודש, זאת בהמשך למגמה בשנת 2023, ובסכום גבוה לעומת החודש הקודם. 

הגיוסים בשוק המניות בתל אביב הסתכמו החודש בכ-650 מיליון שקל. כ-380 מיליון שקל גויסו בשלוש הנפקות לציבור ובשש הנפקות של זכויות, וכ-270 מיליון שקל גויסו בשש הקצאות פרטיות. 

בין המנפיקות החודש חברת מניות חדשה, שלישית השנה - חברת הבנייה אפי קפיטל נדל"ן, שאיגרות החוב שלה נסחרות בבורסה, גייסה כ-92 מיליון שקל בהנפקה ראשונית של מניות (IPO), בדרך של הצעה לא אחידה למשקיעים מוסדיים (Book Building), לפי שווי חברה של כ-439 מיליון שקל לאחר ההנפקה.  החברה עוסקת באיתור מקרקעין, תהליכי השבחה וייזום של פרויקטי נדל"ן.

גיוסים בולטים בגודלם בקרב החברות הנסחרות, היו: חברת התעשייה אינרום שגייסה כ-225 מיליון שקל בהקצאה פרטית של מניות למשקיעים מסווגים, קרן להשקעה בתשתיות קיסטון אינפרא שגייסה כ-176 מיליון שקל בהנפקה של מניות וכתבי אופציה לציבור, וחברת הטכנולוגיה אפולו פאוור וחברת הבנייה ווי בוקס שגייסו כ-44 וכ-39 מיליון שקל, בהתאמה, בהנפקות של זכויות.

בשוק איגרות החוב נרשמו בפברואר עליות שערים במרבית מדדי איגרות החוב לסוגיהן, בשיעור ממוצע של כ-0.4%. 

את עליות השערים החודש הוביל מדד איגרות החוב הקונצרניות מדד תל בונד-קוקו A+ שעלה בכ-1.6%. בהתאם להחלטת הדירקטוריון לצרף אג"ח קוקו למדדי האג"ח ב-2 פעימות, הפעימה הראשונה מתבצעת היום, ה-28 בפברואר 2024, מועד עדכון מדדי האג"ח. במועד זה מושק עבור "ילין לפידות" מדד תל בונד צמודות בנקים מורחב שיכלול לצד אג"ח בנקים רגילות גם אג"ח קוקו.

יוצא דופן החודש מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד-דולר שירד בכ-0.5%, למרות התחזקות הדולר ביחס לשקל בשיעור דומה.

התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים נותרה כמעט ללא שינוי בשיעור של כ-4.4% בסוף פברואר 2024 בדומה לתשואה בסוף החודש הקודם, זאת בשונה מהמגמה בארה"ב. התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלתה מכ-4.0% בסוף ינואר 2024 לכ-4.3% בסוף פברואר 2024. 

המחזור היומי הממוצע בשוק איגרות חוב הסתכם בכ-3.9 מיליארד שקל בחודש פברואר, נמוך בכ-22% מהמחזור בחודש הקודם, מזה כ-3.0 באיגרות חוב ממשלתיות וכ-0.9 באיגרות חוב קונצרניות (כולל קרנות סל). ירידה אפיינה את כל איגרות החוב לסוגיהן.

גם במלווה קצר מועד נרשמה ירידה בפעילות בפברואר והמחזור היומי הממוצע הסתכם בכ-1.5 מיליארד שקל, נמוך בכ-20% מהמחזור היומי הממוצע בחודש הקודם. בהקשר זה יצוין כי מכירות של מק"מ לציבור על ידי בנק ישראל הסתכמו החודש בכ-34 מיליארד שקל ע.נ. בהמשך לגיוס בהיקף דומה בחודש הקודם. 

המשך גיוסים ערים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר, שהסתכמו בסכום גבוה בהיקף של כ-17.1 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס שיא בהיקף של כ-19.1 מיליארד שקל בחודש הקודם, ולגיוסים ערים ברבעון האחרון של שנת 2023, וכפועל יוצא של עלייה בצורכי הביטחון והמשך עלייה בגירעון הממשלתי. 

כ-73%  הסכום שגויס החודש בוצע בהנפקות של אג"ח שקלי, וכ-27% מהסכום גויס בהנפקות של אג"ח צמוד מדד. 

למרות הורדת דירוג האשראי של ישראל, נרשמו ביקושים גבוהים ע"י עושי שוק והכמות שנמכרה היתה גבוהה פי 1.2 מהכמות המתוכננת. וחלק מהסדרות נמכרו במחיר השוק או במחיר גבוה יותר ממחיר הפתיחה בו הן נסחרו ביום ההנפקה.

בנוסף, האוצר ביצע החודש מכרזי החלף של איגרות חוב ממשלתיות שקליות בהיקף של כ-2.3 מיליארד שקל ע.נ בתמורה להנפקת כמות גדולה יותר בהיקף של כ-3.0 מיליארד שקל ע.נ. במסגרת המכרזים:

אג"ח צמוד מדד לפידיון ביולי 2024 בכמות של 1.2 מיליארד שקל ע.נ הוחלף: באג"ח שקלי לפידיון בספטמבר 2028 בכמות של 0.2 מיליארד שקל ע.נ, באג"ח שקלי לפידיון באפריל 2032 בכמות של 1.4 מיליארד שקל ע.נ, ובאג"ח צמוד מדד לפידיון במאי 2029 בכמות של 0.4 מיליארד שקל ע.נ..

אג"ח שקלי לפידיון בפברואר 2026 בכמות של 0.8 מיליארד שקל ע.נ ואג"ח שקלי לפידיון במרץ 2027 בכמות של 0.3 מיליארד שקל הוחלפו באג"ח שקלי לפידיון בספטמבר 2027 בכמות של 1 מיליארד שקל ע.נ.

הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי בפברואר הסתכמו בכ-5.1 מיליארד שקל – כ-4.5 מיליארד שקל גויסו ב-15 הנפקות לציבור וכ-0.6 מיליארד שקל גויסו בארבע הקצאות פרטיות למשקיעים מסווגים.

הנפקות בולטות החודש: 

כ-4 מיליארד שקל גויסו ע"י 14 חברות ענף הנדל"ן, בראשן: הנפקה שביצעה חברת הקניונים  מליסרון שגייסה כ-1.4 מיליארד שקל בהרחבת שתי סדרות אג"ח צמוד מדד בדירוג AA "מעלות": סדרה עם מח"מ של 4.9 שנים ותשואה לפידיון 2.7%,  וסדרה עם מח"מ של 6.6 שנים ותשואה לפידיון 3.1%; והנפקה שביצעה חברת הנדל"ן המניב (הזרה) לייטסטון שגייסה כ-0.65 מיליארד שקל בהנפקת סדרה חדשה של אג"ח שקלי עם מח"מ של 3.6 שנים, ריבית 5.9% ודירוג AA "מעלות".

כ-0.8 מיליארד שקל גויסו ע"י שתי חברות ענף המסחר והשירותים. מרבית הסכום, כ-0.5 מיליארד שקל גויסו ע"י חברת הליסינג לרכב אלבר בהרחבת שתי סדרות אג"ח בדירוג A+ "מעלות": סדרה של אג"ח צמוד מדד עם מח"מ של 2.2 שנים ותשואה לפידיון 3.2%,  וסדרה של אג"ח שקלי עם מח"מ של 2.1 שנים ותשואה לפידיון 5.9%.

כ-0.3 מיליארד שקל גויסו החודש ע"י חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרג'י בהקצאה פרטית של אג"ח שקלי למשקיעים מסווגים.

שוק הנגזרים התאפיין במגמה מעורבת במחזורי המסחר בפברואר לעומת המחזור בחודש הקודם. 

מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) ירד והסתכם בכ-93 אלף יחידות בחודש פברואר, לעומת כ-108 אלף יחידות בחודש הקודם. 

מדד הפחד VTA35  ירד מכ-17 נקודות בסוף ינואר 2024 לכ-13 נקודות לקראת סוף פברואר  והוא נמוך גם מהמרמה בה היה בסוף שנת 2023 (16 נקודות). יצוין כי מדד הפחד בארה"ב – ה-VIX – שהגיע אף הוא לכ-13 נקודות לקראת סוף פברואר 2024, נמוך במעט מהרמה בה היה בסוף החודש הקודם (14 נקודות),  עדיין גבוה במעט מהרמה בה היה בתחילת השנה (כ-12 נקודות). 

מחזור המסחר היומי באופציות הדולריות עלה והסתכם בכ-33 אלף יחידות בחודש פברואר, לעומת כ-27 אלף יחידות בחודש הקודם. לעלייה במחזורי המסחר תרמה התנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל. לתנודתיות בשער הדולר ביחס לשקל החודש תרמו ציפיות להורדת הריבית במשק, שכאמור התבדו בסוף החודש, זאת לעומת דברי יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב שאמר בריאיון כי הורדת הריבית המתוכננת בשנת 2024 (3 פעימות) תתבצע בקצב איטי מהמתוכנן, ויתכן כי לא תחל גם במועד העדכון הבא ב-20 במרץ.