קודם כל ישראל - העדכון למדדי הבורסה שלא ימצא חן בעיני חברות רבות

לאחרונה, פרסמה הבורסה עדכון לכללי המדדים תל בונד שקלי-50 ותל בונד שקלי 100, הקובע כי רק חברה אשר התאגדה בישראל יכולה להיכלל במדדים האמורים וזאת כדי לשמור על צביון מדד תל בונד שקלי-50, על מנת לאפשר למשקיעים לקבל החלטות השקעה בהתאם. לאחרונה אנחנו עדים לגל של חברות שלא התאגדו בישראל אשר דיווחו לבורסה בתל אביב על זיקה לישראל. עבור מתבונן מהצד מדובר בתעלומה, כיצד קורה שחברה שלא התאגדה בישראל ומרבית נכסיה, אם לא כולם, מחוץ לישראל מוגדרת כחברה עם זיקה לישראל? מה המשמעות של חברה עם זיקה לישראל ומדוע בכלל חשוב כל כך לחברות להגדיר את הזיקה שלהם לישראל ובמיוחד בתקופה טעונה שלהיות ישראלי זה אינו דבר פופולארי במיוחד.  

אם נלך קצת אחורה בזמן, התשובה לחידה זו טמונה בהוראה רשות ניירות ערך מיום 7 בנובמבר 2021. "הוראת רשות ניירות ערך למנהלי הקרנות בדבר גילוי בשם הקרן אודות חשיפה אפשרית לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה, לאג"ח של חברות נטולות זיקה לישראל, ולתאגיד בנקאי אצלו מוחזקים מזומנים ופיקדונות של הקרן (נוסח חדש – 2021)".  לכאורה, הוראה אפרורית ויבשה, אך בפועל הוראה בעלת משמעויות מרחיקות לכת עבור שוק ההון המקומי.  עוד בהוראת הרשות האמורה, הכירה הרשות בזיקה לישראל של חברות אשר המנהל הכללי שלה ו/או יו"ר פעיל שלה הוא ישראלי ואשר מרבית חברי הדירקטוריון שלה הם תושבי ישראל. 

בסמוך לאחר כניסת הוראת הרשות לתוקף, הבורסה עדכנה את כללי המדדים כך שיעמדו בהלימה אחת עם חוזר הרשות בדבר אג"ח זרות. דה פקטו, נגרעו חברות בדירוג AA- מינוס ומטה ממרבית המדדים. משמעות הדבר היא שקרן על מדד שתיכלל בו אג"ח זרה בדירוג נמוך מ-AA תסומן כמסוכנת (סימן קריאה !) עם כל ההשלכות בדבר.  המדדים תל בונד-גלובל, תל בונד-תשואות ותל בונד תשואות שקלי הוגדרו עם סיכון גבוה יחסית.  שאר מדדי תל בונד הוגדרו כסיכון נמוך ולא ייכללו בהם אג"ח זרות חדשות בדירוג נמוך מAA-  ולאחר תקופת מעבר של 3 שנים (המסתיימת בנובמבר 2024) לא ייכללו בהם אג"ח ותיקות בדירוג נמוך.  חשוב להבין את הדילמות עמם התמודדה וועדת המדדים של הבורסה באותה העת, שכן בכללי תל בונד נקבע כי ועדת מדדים תקבע מי זרה וייתכנו פערים בין ההגדרות.

מאז ההגדרה העדכנית של רשות ניירות ערך, חברות זרות שנדרשו למחזר או לגייס חוב בשוק הישראלי, החלו לפעול להתאמת הדירקטוריון שלהם לדרישת הזיקה לישראל. בתחילה, החברות לא מיהרו לפעול להגדרתן כחברות בעלות זיקה לישראל, אך לעיתים מספיקה חברה אחת עם מעט יוזמה וחזון להתניע תהליכים שלכאורה נראים טריוויאליים בראייה לאחור. לאחרונה, אנו עדים למספר רב של חברות אשר התניעו תהליכים דומים.

ב-1992 במהלך הקמפיין של ביל קלינטון לנשיאות ארה"ב הסלוגן שניצח את הבחירות היהIt is all about the economy, stupid  (בתרגום חופשי – זאת הכלכלה, טמבל).  בפרפרזה לסלוגן המפורסם, התשובה מדוע חברות רבות עושות מאמצים כבירים להכרה בזיקה שלהן לישראל נעוצה במדדי התל בונד של הבורסה.  נכון לכתיבת שורות אלו מחשבת הבורסה 37 מדדי תל בונד, כ-38 מיליארד ₪ עוקב אחר מדדי התל בונד עם למעלה מ-220 קרנות סל וקרנות מחקות.  עוד קצת מספרים בכדי לסבר את האוזן על היקף החדירה של אג"ח   BVI בת"א, כיום רשומות למסחר 37 סדרות אג"ח זרות שמקום התאגדותן באיי הבתולה הבריטיים, בשווי שוק כולל של כ-12 מיליארד ש"ח והיקף הכסף הפאסיבי העוקב אחר סדרות אלו עומד על  כ- 1.4 מיליארד ₪. על מנת לתת את התמונה המלאה, חשוב לציין כי בבורסה נסחרות גם אג"ח זרות נוספות (לא אג"ח BVI). בנוסף, ישנן גם אג"ח שהתאגדו בישראל אך מרבית נכסיהם בחו"ל, והן כמובן נכללות במדדים.

לאחרונה, פרסמה הבורסה עדכון לכללי המדדים תל בונד שקלי-50 ותל בונד שקלי 100, שנכנס לתוקף כבר בחודש מרץ 2024, הקובע כי רק חברה אשר התאגדה בישראל יכולה להיכלל במדדים האמורים וזאת כדי לשמור על צביון מדד תל בונד שקלי-50, על מנת לאפשר למשקיעים לקבל החלטות השקעה בהתאם. משקיע אשר רכש קרן עוקבת אחר מדד תל בונד שקלי-50 התכוון לרכוש אג"ח Made in Israel, ולא התכוונן לרכוש אג"ח עם זיקה מסוימת לישראל, איכותית, איתנה וטובה ככל שתהיה האג"ח, זו לא הייתה כוונתו המקורית של המשורר.

הבורסה בת"א, הינה "אמזון מקומי" של מוצרים פיננסים. בכובעה כעורכת ומחשבת מדדים מרכזיים בשוק ההון המקומי, היא מספקת מטריית מדדים רחבה הכוללת גם מדדים בעלי זהות שונה. לדוגמא, מחד גיסא מדד תל בונד גלובל הכולל 25 סדרות אג"ח Made outside of Israel ומאידך גיסא מדד תל בונד שקלי-50 הכולל רק אג"ח Made in Israel,', כל זאת לצד מדדי תל בונד אחרים להם זהות משולבת, קרי, גם חברות אג"ח שהתאגדו בחו"ל וגם אג"ח שהתאגדו בישראל.  

מדד תל בונד שקלי הפופולארי מאוד ע"י משקיעים מוסדיים (כ-4 מיליארד ₪ השקעות על פני 15 קרנות סל) וגם פופולארי בקרב קהל הריטייל (עם כ-1.4 מיליארד ₪ השקעות על פני 22 קרנות מחקות), הינו דוגמא טובה למדד המאפשר למשקיע המדדים לשלב בין שתי האסכולות השונות, המכיל אג"ח שהתאגדו בחו"ל  בשיעור של כ-8% מהמדד.

הבורסה בכובעה כעורך מדדים רואה באחריות רבה את ההגנה על מחזיקי המדדים תוך עדכון המתודולוגיה לעמידה בסטנדרטים הבינלאומיים והתאמתה לטעמי השוק המשתנים, דבר שמגדיל את הנכסים העוקבים על ציר הזמן ומשכלל את השוק.