מערכת פאנדר
05/04/2011
בכנס שנערך אתמול, יום שני, 4.4.11, במכללה האקדמית ת"א-יפו, הוצגו נקודות המבט של אנשי אקדמיה ומחקר, וארגוני החברה האזרחית בנושא עתידן הכלכלי של השכבות המוחלשות בחברה בעת פרישה ובפרט עתידן של נשים.
מאז 2003 חלו מספר רפורמות בתחום הפנסיה, ביניהן, הסדר פנסיה חובה לכל עובד שהוחל על כלל המשק בצו הרחבה שנכנס לתוקף בראשית 2008. מאז התווספו למעגל החוסכים 320 אלף איש ב-2008 ועוד כ-200 אלף ב-2009. מטרתו של המהלך היתה בין היתר להקטין את המחויבות הממשלתית כלפי הגמלאי ולהעביר לפרט את האחריות לגמלה שלו.
בעמותת 'סביבה תומכת', העוסקת בקידום נשים בעסקים, טוענים כי גם אם המהלך הינו נכון ואחראי, הרי שהאופן בו הוא מתבצע מותיר רבים עם פנסיה זעומה בעת זיקנה אשר לא תאפשר חיים בכבוד.
מחישוביי העמותה עולה כי אישה שמשתכרת היום משכורת מינימום, בסך 3850 ₪, ותפריש ממשכורתה בכל חודש במהלך 30 שנות עבודתה, תקבל בפרישתו פנסיה חודשית בסך של 1600 ₪ בלבד. יחד עם זאת, אותה משתכרת שכר מינימום תפסיד במהלך שנות עבודתה כ-50,000 ₪ מהכסף שהיה צפוי להצטבר לעת פרישה, כתוצאה מגביית דמי הניהול.
ליאת מולכו, מנהלת פרוייקט הפנסיה בעמותת 'סביבה תומכת' ציינה כי "ברוב המקרים דווקא מי שמשתכר שכר נמוך משלם את דמי הניהול המקסימליים שעשויים להגיע ל-12.5% מהפנסיה החודשית. משתכרי שכר המינימום אינם בעלי כושר מיקוח מול קרנות הפנסיה ולעיתים קרובות כלל אינם מודעים לסכומים הנגבים מהם". מולכו הוסיפה כי "על המדינה להחזיר לידיה את האחריות לעתידם של בעלי ההכנסה הנמוכה ע"י העברת הטיפול בפנסיה שלהם לידי הביטוח הלאומי וביטול גביית דמי הניהול ממשכורות נמוכות".
כבר היום, מי שמגיע לגיל פרישה וחי מקצבאות הביטוח הלאומי (טרם הסדר פנסיית החובה), מתקשה להתקיים. רוזה פולדש, בת 80 מתארת את מצבה: "אני חיה בצמצום, רוב הכסף שלי הולך על הוצאות בריאות. בקושי נשאר לי ממה לחיות. אני מוותרת על מוצרי מזון, לא יוצאת לפגוש חברים ומשפחה, אני מתביישת שאין לי מה לתת לנכדים". פלדש שהיתה פעילה כל חייה, וסייעה לאחרים בכ-12 מסגרות וארגונים שונים מספרת : "אני רוב הזמן לבד, אין לי כסף להתקשר למשפחה, אין לי כסף להוציא על אירועים. הבדידות מאד קשה. כל מה שיש לי זה מועדון גיל הזהב. זו הנחמה שלי".
עפ"י הוראות הביטוח הלאומי הנהוגות היום, מי שאין לו הכנסה מפנסיה או מקור אחר יקבל מהביטוח הלאומי תשלום חודשי המכונה "השלמת הכנסה" בתוספת ל"קיצבת הזיקנה". ואולם, די בפנסיה חודשית בסך 1080 ₪ בחודש, כדי לשלול את זכותו של הפורש לקבל "השלמת הכנסה" וזכויות סוציאליות נוספות כגון – הנחות בארנונה, בחשמל, בתחבורה הציבורית, תרופות וכדומה.
ליאת מולכו, מעמותת 'סביבה תומכת' טוענת כי: "המדינה הפריטה את שירותי הפנסיה והפקירה אותם לידיים עסקיות. נוצר מצב מעוות בו משתכר שכר המינימום שמפריש לפנסיה נפגע פעמיים, פעם ראשונה – עם שלילת זכאותו להשלמת הכנסה ופעם שניה בשל דמי הניהול הגבוהים הנגבים ממנו ע"י קרנות הפנסיה".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
