נפרדים מפרופסור כהנמן: הריאיון ל FUNDER שהפך להספד

פרופ' דניאל כהנמן, פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי-אמריקאי וחתן פרס נובל לכלכלה הלך לעולמו אמש (רביעי) בהיותו בן 90. הוא כיהן כפרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת פרינסטון שבארצות הברית. פרס נובל לכלכלה הוענק לו על המחקר בנושא 'הכרעה בתנאי אי ודאות' שערך עם עמוס טברסקי (שכבר לא היה בחיים באותה העת) במסגרת עיסוקם בפסיכולוגיה חברתית, וההשלכה של המחקר על אופן פעולתם של כלכלנים. 

מחקריו העמוקים ופורצי הדרך של פרופ' כהנמן בתחומי שיפוט וקבלת החלטות, היוריסטיקה וכלכלה התנהגותית זיכו אותו ברשימה ארוכה של פרסים והוקרה, בנוסף לפרס הנובל. ביניהם: דוקטור לשם כבוד שהוענק לו מאוניברסיטאות רבות בארץ ובחו"ל, בין היתר מאוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת בריטיש קולומביה, אוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית. ב-20 בנובמבר 2013 העניק לו נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית, העיטור האזרחי הגבוה ביותר שניתן בארצות הברית.

שנאה להפסיד מניעה את בני האדם יותר מאשר אהבה להרוויח 

מחקרם של כהנמן וטברסקי עסק בשאלה כיצד החלטות המתקבלות על ידי בני אדם שונות מאלה המתקבלות בשימוש במודלי חיזוי כלכליים. המחקר חלק על המודל הרציונלי בכלכלה כשהשניים הוכיחו כי שנאה להפסיד מניעה את בני האדם יותר מאשר אהבה להרוויח. התיאוריה שלהם הסבירה מדוע אינדיבידואלים מתנהגים באופן עקבי בדרכים שהתיאוריה הכלכלית המסורתית, המבוססת על אופטימיזציה של האינטרס האישי של הפרט, לא הייתה מנבאת. עבודתם פורצת הדרך הולידה את תחום המימון ההתנהגותי בהובלת כלכלנים כמו ריצ'רד תאלר מאוניברסיטת שיקגו ורוברט שילר מייל.

המחקר של פרופ' כהנמן בתחום מאפייניו של הזיכרון האנושי הוביל אותו לחקור את האושר. בשנת  2010 הוא פרסם יחד עם הכלכלן הבריטי וזוכה פרס נובל, אנגוס דיטון, מחקר בנושא האושר הרגעי (Emotional Well-Being). המחקר הראה כי יותר כסף מעלה את רמת האושר, אבל רק עד לסכום של 75 אלף דולר בשנה.

פרופ' כהנמן נחשב לאישיות מוערכת ובולטת. את המוניטין שלו הוא חיזק במאמרים המכוננים שפרסם, ספר פרי עטו שהפך לרב-מכר: "לחשוב מהר, לחשוב לאט" וזכה בשנת 2012 בפרס האקדמיה הלאומית האמריקאית לתקשורת על עבודת היצירה הטובה ביותר, והספר "רעש" שכתב עם אוליביה סיבוני וקאס סאנסטיין.

הריאיון שהפך לרקוויאם

על אף שפרופ' כהנמן נקשר לעולם הכלכלה מאז זכייתו בפרס הנובל, הוא התעקש והדגיש כי הוא עוסק בפסיכולוגיה. 

בריאיון שערכתי עמו לפאנדר לפני מספר חודשים, הוא ביקש ממני בצנעה, להתמקד בשאלות על פסיכולוגיה ולא על כלכלה. "תחום העיסוק שלי הוא פסיכולוגיה", הוא אמר לי, והסתייג בעדינות משאלותיי בתחום הכלכלה והפיננסים.

הריאיון הטלפוני שלי עם פרופ' דניאל כהנמן נערך ביולי 2023, הוא מביתו בניו יורק ואני ממשרדי בישראל. מצאתי מעבר לקו איש רהוט וחכם בצורה בלתי רגילה אשר חוכמתו אינה באה על חשבון אדיבותו וטון דיבורו רך ונעים. על אף היותו מי שהוא, הזחיחות ממנו והלאה. על האימיילים שכתב לי הוא חתם בשם "Danny", לא "פרופסור" ולא "כהנמן". פשוט כך.

שיחת הריאיון שלנו הייתה קצרה באופן מצער. לדאבוני, פרופ' כהנמן לא חש בטוב ונאלץ לסיים את השיחה כמעט בטרם החלה, על כן הריאיון לא הושלם. עם היוודע לי על מותו אמש, הבנתי מיד כי הריאיון הבלתי-גמור הפך לרקוויאם, משל הסימפוניה הבלתי-גמורה שמוצרט הלחין בסמוך למותו. 

אני נפרדת מדניאל כהנמן ברגשות כבוד ובמלוא ההערכה. מאמצת את הנחיותיו להתמקד בפן הפסיכולוגי של הכלכלה, את התיאוריות ההתנהגותיות שפיתח המשמשות אבני בניין רגשיות להחלטות שאנו עושים בכל יום ומדי שעה, ואת המניעים הפסיכולוגיים שלנו אשר אינם רציונליים בהכרח.

יהי זכרו ברוך.