משרד האוצר "הרחבת הפטור ממס שבח במכירת דירות להשקעה מתחילה לבוא לידי ביטוי"

עיקרים

האינדיקאטורים הכלכליים שפורסמו בחודש פברואר היו מעורבים. מחד חל שיפור בפעילות הריאלית ובסחר החוץ ומנגד, התגברו משמעותית הלחצים האינפלציוניים במשק. במקביל, עדיין שוררת אי ודאות בכלכלה אשר התגברה נוכח האירועים הפוליטיים והצבאיים במזרח התיכון ואסון הטבע ביפן. על רקע ההתפתחויות הללו חלה הרעה משמעותית בהלכי הרוח של הציבור.  

היבטים חיוביים

נרשמו עליות במדדי הפעילות השוטפים שפורסמו בפברואר. בפעילות סחר החוץ חל שיפור שכלל עלייה חדה ביצוא, זאת לאחר הקיפאון היחסי ביצוא הסחורות בחודש ינואר. היקפי יצוא הסחורות כיום חזרו לרמת השיא ששררה במשק טרם החמרת המשבר העולמי במחצית השנייה של 2008. שיפור חל גם בתיירות הנכנסת וביצוא השירותים. מנגד, ביבוא הסחורות נרשמה ירידה בחודש החולף. לאחר מספר חודשים של תיסוף בשער החליפין של השקל, חל בפברואר פיחות, אשר להערכתנו משקף תיקון ולא שינויי מגמה.

בשוק העבודה נרשמה בנתוני המגמה לחודש ינואר ירידה בשיעור הבלתי מועסקים לרמה של 6.1 אחוזים, הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2008. בנוסף, חלה ירידה מתונה במספר התביעות לדמי אבטלה (בחודש פברואר) אשר הובלה על ידי ירידה במספר המפוטרים החדשים.

בשוק הנדל"ן ניכר כי הצעדים שננקטו על ידי הממשלה לצינון שוק הנדל"ן, לרבות מתן פטור ממס שבח במכירת דירות להשקעה, נושאים פרי. בתוך כך, נרשמה ירידה במספר העסקאות ובמחיר החציוני של דירות חדשות וניכר שמתגברת היציאה של המשקיעים משוק הנדל"ן.

 
ללא שינוי משמעותי

בחודש פברואר ירדו סך ההכנסות ממיסים ואגרות בכ-1% לעומת חודש ינואר. בגביית מיסים הישירים נרשמה עליה של כ-7 אחוזים, בעוד שגביית מיסים עקיפים חלה ירדה של כ- 6 אחוזים.

תמרורי אזהרה

מנגד, במוקד העניין בחודשים האחרונים עומדת יציבות המחירים, אשר בחודש פברואר רשמה הרעה משמעותית. בחודש החולף חלה התגברות משמעותית בלחצים האינפלציוניים, אשר כללה לצד מדד מחירים גבוה מהצפוי גם זינוק בציפיות לאינפלציה ל- 12 החודשים הקרובים. הן האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים והן הציפיות לאינפלציה שנה קדימה חורגות באופן משמעותי מיעד האינפלציה של בנק ישראל. כחלק מהניסיון לצנן את עליית המחירים, העלה בנק ישראל את הריבית בשלושת החודשים האחרונים ב-1.0 אחוז.

שוק ההון המקומי רשם בחודש פברואר ירידות שערים, זאת בניגוד לשוקי ההון המובילים בעולם. כמו כן, נרשמה ירידה בהיקף ההנפקות ועלייה בתשואות על האג"ח הממשלתי. מנגד, במדדי האג"ח הקונצרני נרשמו עליות. יתכן, כי הירידות במדדי המניות בארץ הושפעו מההתפתחויות במזרח התיכון.

 התפשטות המהומות למדינות נוספות הגדילה את אי הוודאות בנוגע לאספקת הנפט העתידית וכפועל יוצא מכך, נשמר מחירה הגבוה של חבית נפט. במקביל, ניכר כי מחריפה בעיית החובות באירופה, והיא משתקפת בנתוני הצמיחה של מדינות הגוש. בנוסף לכך, התרחש אירוע מרכזי נוסף (בחודש מרץ) – אסון הטבע ביפן. אומנם עדיין מוקדם להעריך את היקפו, אך ניכר כי מרבית הכלכלנים מסכימים על כך שלא תהיה לאירוע זה השפעה מהותית על הצמיחה העולמית.

על רקע האירועים בכלכלה העולמית ולאור אי הוודאות השוררת בכלכלה המקומית, חלה בחודש פברואר הרעה משמעותית בהלכי הרוח של הציבור. בתוך כך, מדד מנהלי הרכש ירד בחודש פברואר באופן דרמטי והוא מצביע כעת על צפי להתכווצות בפעילות המגזר התעשייתי.

• פעילות ריאלית:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה כלפי מעלה את שיעור צמיחת התוצר ל- 4.6 אחוזים בשנת 2010 (4.5 אחוזים באומדן הקודם), כאשר ברבעון הרביעי צמח התוצר ב- 7.7 אחוזים (בקצב שנתי). במקביל, עודכן שיעור הצמיחה של התוצר העסקי כלפי מעלה לשיעור של 5.3 אחוזים, כאשר ברבעון הרביעי צמח התוצר העסקי ב- 9.1 אחוזים (בקצב שנתי). התוצר לנפש עלה ב- 2010 ב- 2.7 אחוזים, זאת לאחר ירידה של 1.1 אחוזים בשנת 2009. מדדי הפעילות השוטפים שפורסמו בחודש האחרון מעידים על המשך השיפור בפעילות הריאלית במשק. בתוך כך, מדד הייצור התעשייתי ומדד פדיון ענפי המסחר והשירותים (העדכניים לחודש ינואר) שבו לעלות לאחר שבחודש הקודם רשמו ירידה קלה. שיפור נרשם גם במדד המכירות ברשתות השיווק (העדכני לחודש פברואר).

• מיסים:

בחודש פברואר ירדו סך ההכנסות ממיסים ואגרות בכ-1 אחוז לעומת חודש ינואר. בגביית המיסים הישירים נרשמה עליה של כ-7 אחוזים, בעוד שבגביית המיסים העקיפים חלה ירדה של כ- 6 אחוזים. יחד עם זאת, לעומת הרבעון הרביעי של 2010 עלו סך ההכנסות בחודשיים האחרונים בכ-4 אחוזים, ולעומת החודש המקביל אשתקד עלו ההכנסות ממיסים בחודש פברואר בשיעור של כ-15 אחוזים.  נתוני המגמה של גביית המיסים הישירים והעקיפים מצביעים על שיפור.

• סחר חוץ:

בפברואר נרשם גידול חד ביצוא הסחורות במונחים דולריים, זאת לאחר שבחודש הקודם נרשם קיפאון. הגידול ניכר בכל רמות הטכנולוגיה ובפרט חל גידול משמעותי ביצוא של מוצרים ברמות טכנולוגיה עילית. כמו כן, נרשמה עלייה בתיירות ובסך יצוא השירותים (נתון לחודש ינואר). מנגד, ביבוא הסחורות נרשמה ירידה בחודש החולף. בתוך כך, חלה ירידה ביבוא מוצרי השקעה, יבוא מוצרי צריכה ובפרט במוצרים לצריכה בני-קיימא בעוד שנרשם גידול ביבוא חומרי גלם. במקביל לכך, נרשם פיחות ראלי בשער השקל לאחר שתוסף בחודשים הקודמים. 

• שוק העבודה:

על פני נתוני המגמה לחודש ינואר, חלה ירידה בשיעור הבלתי מועסקים לרמה של 6.1 אחוזים, הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2008. במקביל, נרשמה בחודש פברואר ירידה מתונה במספר התביעות לדמי אבטלה מהביטוח הלאומי שהובלה על ידי ירידה במספר המפוטרים החדשים שפנו לקבלת דמי אבטלה. בחודש דצמבר עלה השכר הריאלי בסקטור הפרטי, זאת בהמשך לחודשים הקודמים. במהלך 2010 נרשמה עלייה של 2 אחוזים בשכר הריאלי למשרת שכיר.

• יציבות מחירים:

בחודשים האחרונים התגברו הלחצים האינפלציוניים במשק, אשר באים לידי ביטוי בעלייה בציפיות לאינפלציה, שרשמו בחודש פברואר עלייה חדה וכן בהאצת שיעור האינפלציה במשק. יש לציין, כי הציפיות לאינפלציה ל- 12 החודשים הקרובים, חורגות באופן ניכר מהגבול העליון של יעד האינפלציה, כמו גם האינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים. כפועל יוצא מהתגברות הלחצים האינפלציוניים, העלה בנק ישראל, בפעם השנייה ברציפות, את הריבית במשק לחודש מרץ ב- 0.25 נקודת אחוז לרמה של 2.5 אחוזים. בנק ישראל העלה  את ריבית חודש אפריל ב- 0.5 נקודת אחוז נוספת ל- 3.0 אחוזים. על אף העלאות הריבית של בנק ישראל, חלה ירידה בריבית הריאלית השלילית בחודש פברואר, כפועל יוצא מהעלייה החדה בציפיות לאינפלציה, אולם בחודש מרץ עלתה הריבית הריאלית. מגמת העלייה תימשך גם באפריל. הלחצים האינפלציוניים נובעים מהשפעות עולמיות (בעיקר אנרגיה ומזון), מהתרחבות בפעילות במשק אשר גורמת לעלייה במחירים המקומיים ומהתייקרות בסעיף הדיור. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש פברואר ב- 0.3 אחוז. ב- 12 החודשים האחרונים עמדה האינפלציה על 4.2 אחוזים, מעבר לגבול העליון של יעד האינפלציה. במהלך חודש פברואר המשיך בנק ישראל ברכישות מט"ח, וכעת עומדות יתרות המט"ח על כ- 73.8 מיליארדי דולרים.

• שוק ההון:

שוק המניות המקומי רשם בחודש פברואר ירידות, בניגוד לעליות במדדי המניות המובילים בעולם. ירידות אלה באו על רקע האירועים במזרח התיכון והעלאת הריבית של בנק ישראל. מדד האג"ח הקונצרני רשם עליות בחודש פברואר, תוך ירידה נוספת בתשואה הממוצעת  של סדרות האג"ח. במקביל, נרשמה עליה בתשואה הנדרשת על אגרות החוב הממשלתיות ל-10 שנים. כפועל יוצא מכך הפער  בין התשואה הממוצעת על האג"ח הקונצרני לתשואה על אג"ח הממשלתי הצטמצם. בנוסף, חלה התרחבות בפער התשואות בין האפיק הצמוד ללא צמוד, דבר המעיד על עלייה בציפיות האינפלציוניות. בתשואה  על המק"מ נרשמה עלייה, המעידה על ציפיות להעלאות ריבית נוספות של בנק ישראל בטווח הקרוב. בחודש פברואר חלה ירידה נוספת בסך ההנפקות בשוק ההון. בתוך כך, נרשמה ירידה חדה יותר בהנפקות אג"ח, לעומת הנפקות מניות.

• אינדיקאטורים עולמיים רלבנטיים לישראל:

התפשטות המהומות למדינות נוספות בעולם הערבי הגדילה את החששות ואי הוודאות בנוגע לאספקה העתידית של הנפט, דבר אשר שימר את מחירו הגבוה (למרות הירידה הקלה בחודש פברואר). מחיר הנפט הגבוה בשילוב עם עליית מחירי הסחורות יוצרים לחצים אינפלציוניים, בעיקר במשקים המתפתחים, אשר מביאים לנקיטת צעדים מרסנים. בתוך כך, בסין הועלו בחודש פברואר הריבית ויחס הרזרבה. צעדים אלו וציפיות ליישומם של צעדים נוספים הביאו לירידות במדדי המניות של השווקים המתפתחים. כלכלת גוש האירו רשמה צמיחה חיובית אך מתונה ברבעון הרביעי. עם זאת, הצמיחה במדינות אירופה לא הייתה אחידה, כאשר יוון פורטוגל ואיטליה רשמו שיעורי צמיחה שליליים. במקביל, הורידה החודש סוכנות מוד'יס את דירוג החוב של יוון וספרד. בסוף חודש מרץ הודיע ראש ממשלת פורטוגל על התפטרותו לאחר שלא הצליח להעביר את תכנית הצנע בפרלמנט. על כן, גוברות ההערכות כי פורטוגל צפויה להצטרף ליוון ואירלנד בבקשת סיוע מהאיחוד האירופי. המשק האמריקאי ממשיך בתהליך ההתאוששות מהמשבר, תוך עלייה קלה בתחזית הקונצנזוס לצמיחה בשנת 2011. המשך תהליך ההתאוששות בא לידי ביטוי בעליות שערים במדדי המניות המובילים. אירוע מרכזי נוסף, שעדיין מוקדם להעריך את השפעותיו הכלכליות, הוא אסון הטבע שהתרחש בחודש מרץ ביפן. מאומדנים ראשונים של הממשל היפני עולה כי הנזק מוערך בכ-309 מיליארד דולר לפחות. בעקבות האירועים ביפן חלה עלייה בתנודתיות של שווקי ההון. עם זאת, בקרב כלכלנים רבים רווחת ההערכה כי לאירוע ביפן לא תהיה השפעה מהותית על הכלכלה הגלובאלית, שכן בשנים האחרונות הייתה תרומתה של יפן לצמיחה העולמית נמוכה.

• מחירי נדל"ן:

בחודש פברואר נמשכה המגמה של ירידה במספר העסקאות, אם כי בשיעור מתון מזה שנרשם בינואר. מספר הדירות שנרכשו בפברואר היה נמוך בכ-2% בהשוואה לחודש ינואר. מבין אזורי הביקוש, בולטת ירידה חדה ברכישת דירות באזור ירושלים. בנוסף בולטים שיעורי ירידה חדים, בשיעור של יותר מ-20%, בפריפריה הצפונית. משקל המשקיעים בסך הדירות שנרכשו בפברואר שמר על רמתו הנמוכה מחודש ינואר. בולט אזור חיפה עם ירידה משמעותית נוספת במשקל המשקיעים. סך הדירות שנרכשו להשקעה באזור זה בחודש פברואר היה נמוך ב-11% בהשוואה לחודש הקודם.

הרחבת הפטור ממס שבח במכירת דירות להשקעה שנכנסה לתוקף בתחילת 2011 מתחילה לבוא לידי ביטוי בגידול במכירת דירות ע"י משקיעים. סך המכירות של דירות אלו בחודש פברואר היה גבוה בכ-15% בהשוואה לממוצע החודשי בשנת 2010 וגבוה בכ-26% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. שיעורי גידול גבוהים יותר נרשמו באזורים חיפה, ת"א וב"ש. הגידול שנרשם במכירת דירות ע"י משקיעים, במקביל לירידה ברכישות משקיעים משמעותם גידול בהיצע דירות יד שניה הזמין לרכישת דירות לצרכי מגורים. ניתוח הממצאים מלמד על עליה של 6 נקודות האחוז בשיעור הדירות שנרכשו למגורים ממשקיעים, בהשוואה בין  פברואר 2011 לממוצע החודשי בשנת 2010. באזור חיפה נרשם שיעור הגידול הגבוה ביותר-15 נקודות אחוז.  בנוסף, ניתוח הממצאים מלמד כי מכירת הדירות ע"י המשקיעים תורמת בעיקר לגידול ההיצע הזמין למגורים של דירות גדולות יחסית (לאו דווקא יוקרתיות)  במרבית האזורים, למעט באזור הצפון והשרון הצפוני.  ברכישת דירות ע"י תושבי חוץ נרשמה ירידה חדה באזור ת"א, אל רמת שפל במכירות מאז תחילת העשור. ירידות משמעותיות נרשמו גם באזור השרון. מנגד, עליה ברכישות תושבי החוץ נרשמה באזור ירושלים. בחודש פברואר נרשמה האצה בשיעור הירידה של מחירי הדירות החדשות. שיעור הירידה הארצי עמד על 1.4%-, כאשר בולט במיוחד אזור השרון עם ירידה בשיעור של קרוב ל-4% במחיר בהשוואה לחודש ינואר. באזור חיפה נבלמה עליית המחירים. השכר החציוני של רוכשי דירה יחידה בחודש פברואר היה נמוך בכ-3.8% משכר החציוני של  הרוכשים בחודש ינואר, אולם במקביל נרשם שיעור ירידה דומה במחיר החציוני, אשר עמד על  כ-925 אלף ₪ (כולל דירות חדשות ודירות יד שניה), כך שלא חל שינוי מהותי ביחס בין מחיר הדירה לשכר הרוכשים. יציבות ביחס בין מחיר הדירה לשכר נרשמה גם בקרב רוכשי דירות להשקעה.

• הלכי רוח:

בהלכי הרוח של הציבור חלה הרעה משמעותית בחודש פברואר. מדד מנהלי הרכש רשם בחודש האחרון ירידה חדה, ולאחר שישה חודשים רצופים בהם שיקף המדד התרחבות בפעילות המגזר התעשייתי, שב המדד להצביע על צפי להתכווצות. עיקר הירידה במדד נבעה מירידה חדה בביקושים המקומיים, אשר משקפים כעת צפי להתכווצות. ירידה חדה נרשמה גם בביקושים ליצוא.  עם זאת, הביקושים ליצוא עדיין מצויים ברמה הגבוה מ- 50, המשקפת צפי להתרחבות. במדד אמון הצרכנים, המשקף את הלכי הרוח של הצרכנים באשר למצבם הכלכלי והתעסוקתי, נרשמה בחודש פברואר ירידה נוספת. יש לציין כי המדד מצוי ברמתו הנמוכה ביותר מאז יולי 2009.

מסמך זה נכתב ונערך על ידי אגף כלכלה ומחקר בראשותו של ד"ר אלדד שידלובסקי ומנהל הכנסות המדינה בראשותה של רו"ח פרידה ישראלי.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.