המפקח על הבנקים: "אין מקום למציאות בה גוף מגייס פיקדונות מהציבור...אך לא פועל תחת רישיון בנקאי"

המפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, השתתף בפורום שווי הוגן בנושא תחרות אפקטיבית במערכת הבנקאית שנערך באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. להלן עיקרי הדברים שנשא המפקח:

אחד מיעדיו המרכזיים של הפיקוח על הבנקים הינו הגברת התחרות במערכת הפיננסית. הפיקוח רואה ביעד התחרות כיעד משלים ליעדיו העיקריים שהם שמירה על יציבות המערכת הבנקאית ועל הוגנות המערכת כלפי הלקוחות – מערכת בנקאית תחרותית יכולה לתרום לרווחת לקוחות הבנקים, שכן היא יכולה להביא להפחתה במחירי השירותים הבנקאיים, למגוון רחב יותר של מוצרים ושירותים, ולתמריץ חיובי לחדשנות ולהתייעלות. לכן, יעד התחרות תומך ביעד ההוגנות של הפיקוח על הבנקים, שכן התחרות מחייבת את הגופים הבנקאיים לשים את הלקוח במרכז, לפעול מולו בשקיפות ובהגינות, ולתת לו את הצעת הערך הטובה ביותר בעבורו. ככל שהמערכת הבנקאית תהיה תחרותית והוגנת יותר, כך אמון הציבור במערכת יגבר, וכך גם תגבר יציבות המערכת הבנקאית.

הפיקוח על הבנקים מאמין בכלכלת שוק ובקידום צעדים ארוכי טווח להגברת התחרות במערכת הבנקאית. בשנים האחרונות ננקטו מספר צעדים תשתיתיים כאמור (בנקאות פתוחה, מעבר בקליק מבנק לבנק, מאגר לשיתוף בנתוני אשראי, מתן רישיונות לשני בנקים דיגיטליים ועוד), ויש להמשיך בכך גם בעתיד. המפקח על הבנקים ציין כי "יש להיזהר לא ליפול למלכודת בה זונחים את קידום הצעדים המבניים ארוכי הטווח ונופלים לטיפול נקודתי מתוך תפיסה של כשל שוק בלתי פתיר. הסכנה הגדולה בצעדים קצרי טווח, שהם יתקבעו במערכת ויביאו לכך, שלאף גורם לא תהיה סיבה לקדם תהליכי חדשנות, לשפר את רמת השירות ולהביא ערך לצרכנים, ובעצם להגברת התחרות."

תחת יעד התחרות קבע הפיקוח על הבנקים את העקרונות התחרותיים שלו – הרחבת הנגישות למידע פיננסי (Open Finance); עידוד כניסה של שחקנים חדשים; קידום מתן שירותים ומוצרים מגוונים ותחרותיים; הגברת השקיפות לגבי המחירים של מוצרים פיננסיים; מדידה וניתוח של תחרות במערכת הפיננסית (הבנת הסביבה התחרותית במערכת הפיננסית וזיהוי המקומות בהם התחרות הינה מועטה); הגדלת רווחת הצרכן. בהתאם לעקרונות אלו הפיקוח על הבנקים מקדם מספר צעדים על פי תוכנית עבודה מפורטת.

הפיקוח על הבנקים פועל להגביר את השקיפות לגבי המחירים של המוצרים הבנקאיים ויכולת ההשוואה בין הבנקים השונים. אתר קו המשווה נותן מידע פרטני על גובה ריביות על מוצרים בנקאיים ברמת מאד מפורטת ולפי בנקים שונים. בנוסף, בשבוע החולף פרסם הפיקוח על הבנקים הוראה שמחייבת בנקים לפרסם באתר האינטרנט שלהם בכל רגע נתון את הריבית שהם משלמים על פיקדונות. מידע כזה, יאפשר ללקוחות להשוות בצורה טובה יותר את הריבית שהם יקבלו על הפיקדון המוצע בכל בנק. במקביל הוא יוכל להביא להתפתחות של מתווכים שיאספו את המידע עבור הציבור וימליצו לו היכן כדאי לו לשים את כספו.

הפיקוח על הבנקים ממשיך לקדם את הנגישות למידע פיננסי ולמידע בכלל. מידע הינו חומר הגלם הבסיסי להצעת שירותים פיננסיים ללקוחות. בנוסף, יש לפעול לקידום עולם פיננסי פתוח ואף מעבר לכך עולם של מידע פתוח. לשם כך, נדרשת פעילות חקיקתית ורגולטורית, שתייעל תהליכי העברת המידע, תביא לרגולציה עקבית בין השחקנים השונים, ותיצור אמון של הלקוחות באקו-סיסטם הפתוח. הפיקוח על הבנקים מאמין שנדרש לקבוע אסטרטגיה ברמת המדינה בנושא, לרבות בהיבטים של חינוך פיננסי, הגנה על המידע, הגנה על פרטיות ועוד. בטווח הבינוני יש לפעול לקביעת סטנדרט אחיד למערכת הפיננסית וכן להמשיך ולעודד את השימושיות במערכת הבנקאות הפתוחה. 

הפיקוח על הבנקים ממשיך לפעול להסרת חסמי כניסה רגולטוריים, תשתיתיים ואחרים כך שתתאפשר כניסה של בנקים חדשים נוספים למערכת, לרבות האפשרות של גופים חוץ בנקאיים קיימים להצטרף למערכת הבנקאית. כדי לקדם צעד זה פרסם הפיקוח על הבנקים קול קורא להשתתפות הציבור בתהליך, וקיבל התייחסויות של כ- 20 גופים, עמם גם נפגש. החסמים המרכזיים עליהם שעלו עד כה בתהליך נוגעים לתחומים הבאים: עיסוקים מותרים – רשימת העיסוקים הקבועה בחוק לבנקים היא רשימה מצומצמת שפוגעת ביכולתם של גופים חדשים לפעול במגוון רחב יותר של עיסוקים. נושא זה, רלוונטי גם למערכת הבנקאית הקיימת; פעילות נישתית לעומת פעילות כוללת ורחבה – גופים חדשים מעוניינים לקבוע מודל עסקי מצומצם ולא לפעול בבנקאות אוניברסלית; רגולציה מידתית והדרגתית – בהתאם לרמת הסיכון בפעילות של הגופים עצמם; מבנה החזקות – ברפורמת בכר משנת 2005, נאסרה השליטה בבנק ובגוף מוסדי. חלק מהגופים החוץ בנקאיים נשלטים על ידי גופים מוסדיים, ועולה השאלה האם ובאלו תנאים יש לקבוע הקלות בדרישה זו, ובעצם איפה האיזון הנכון בין קידום התחרות ומתן אפשרות לגופים חוץ בנקאיים להתפתח ולהפוך לשחקן משמעותי יותר בעולם הבנקאי לבין חשש מניגודי עניינים ועד כמה ניתן למזער חשש זה. הדיונים ביחס למתווה הרישיונות נמשכים מול כל הגורמים הממשלתיים והשוק כדי לבוא עם המלצות מתאימות. חלקם הינם בסמכות המפקח על הבנקים ותחת הוראותיו וחלקם יחייבו גם תיקוני חקיקה.

המפקח על הבנקים ביקש להדגיש כי "לצד קידום צעדים אלו, חשוב להבהיר, שאין מקום למציאות בה גוף מגייס פיקדונות מהציבור ונותן אשראי מתוך פיקדונות אלו, אך לא פועל תחת רישיון בנקאי ורגולציה יציבותית מתאימה. אין לזה אח ורע בעולם ומציאות כזו עלולה להיהפך למדרון חלקלק שיעמיד בסיכון את יציבותה של המערכת הפיננסית ואת כספי הציבור בקרות אירוע משברי."

המפקח סיכם כי "כדי להביא להגברת התחרות במערכת הפיננסית, ומבלי לפגוע ביציבות, חשוב לפעול בשיתוף פעולה בין כל גורמי הממשלה תוך הבנה של הסביבה העסקית והתחרותית והקשבה לשחקנים השונים הפעילים בו."