פרשנות  צבי סטפק: בקרנות אג"ח מדינה צמוד מדד – התשואות נשחקות והאטרקטיביות יורדת

האינפלציה הגואה בשנים האחרונות הביאה לא מעט משקיעים ויועצי השקעות לחפש השקעה צמודת מדד שתגן עליהם מפני עליית מדד המחירים לצרכן. ב-2008 ו-2009 האינפלציה נשקה לרמה גבוהה של קרוב ל-4%,  ואילו בשנה שעברה היא הצליחה לעמוד ביעד של בנק ישראל (1% עד 3% לשנה), כשהגיעה לרמה של 2.7%. מתחילת השנה הנוכחית הספיק המדד לעלות ב-1.3% וקצב האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים עומד על שיעור גבוה של 4.1%.

 ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח נעות בטווח של 2.9%-3.2%, ומשקיע או יועץ, שחושש או מעוניין, להתגונן ממדדים גבוהים יכול למצוא שני פתרונות מרכזים בתעשיית קרנות הנאמנות, ברמות סיכון ופוטנציאל תשואה שונות: קרנות קונצרניות צמודות מדד וקרנות אג"ח מדינה צמודות מדד.

בטור זה נתמקד בתעשיית קרנות הנאמנות המתמחות בהשקעה באפיק הממשלתי הצמוד. כיום ישנן בישראל כ-75 קרנות נאמנות שמתמחות בהשקעה באג"ח מדינה צמוד מדד, והן מחולקות ל-4 קטגוריות שונות ע"פ המח"מ שלהן: קצרות – עד שנתיים, בינוניות – שנתיים עד ארבע שנים, ארוכות – מעל ארבע שנים, וקרנות ללא אפיון זמן שמאפשרות גמישות למנהל הקרן לבחור באיזה מח"מ הוא סבור שצריך להיות.

בסה"כ מנוהלים בכל הקרנות האלה כ-14.5 מיליארד שקל, ומתחילת השנה ועד חודש אפריל נרשמו בהן פדיונות של 700 מיליון שקל, זאת בהמשך למגמה הכללית שאפיינה אותן במהלך שנת 2010, בהן נרשם אף קצב פדיונות גבוה יותר, שבסיכום שנתי עמד על כ-2.4 מיליארד שקל.
יחד עם זאת, חשוב לעשות הבחנה בין הקטגוריות השונות, לא רק ברמת הגיוסים אליהן והפדיונות מהן, אלא ברמת ביצועיהן והאטרקטיביות שלהן. ובכן, מתחילת השנה בלטו לטובה קרנות אג"ח מדינה צמוד מדד לטווח קצר עם תשואה ממוצעת של כ-1.1%, זאת בהתאם לעליות נאות שנרשמו, בעיקר בראשית השנה, בגלילים הקצרים.

עליות אלה, נבעו מההפתעה האינפלציונית, שכן בתחילת השנה, הדעה הייתה שמדדי ינואר-מארס יהיו שליליים, ולא כך היה. בפועל, מנגד, קרנות אג"ח מדינה צמוד מדד לטווח ארוך סבלו מתשואה שלילית ממוצעת של 1.2%. הסיפור של 2010 וגם של 2009, היה הפוך לגמרי כאשר הקרנות לטווח ארוך הניבו את תשואה גבוהה בהרבה מאילו של קצרות הטווח, אך נראה כי השנה הסיפור שונה, וזאת עקב ההשפעה של תהליך העלאות הריבית שראינו בתחילת שנה זו.

הפערים בתשואות השנה מתבטאים היטב בתנועות של ציבור המשקיעים ויועצי ההשקעות החוצה ופנימה לקרנות אלו: קרנות אג"ח מדינה צמוד מדד לטווח קצר נהנו מגיוסים ערים של כ-1.1 מיליארד שקל, בעוד מהקרנות לטווח ארוך נפדו כ-190 מיליון שקל, נתון המייצג כ-30% מסך נכסיהן מתחילת 2011.

"הגדילו לעשות" הקרנות ללא אפיון זמן, שמאז ראשית השנה מדממות בצורה כואבת, לאחר שהמשקיעים משכו מהן כבר לא פחות מ-1.3 מיליארד שקל , קרוב ל-15% מסך נכסיהן בתחילת השנה, כאשר גם במקרה זה הן הציגו תשואה שלילית משוקללת מתחילת השנה, של כ-0.4%.
יש לציין, כי ל-20% מהקרנות בקטגוריה ישנה אפשרות להיות בחשיפה מנייתית מוגבלת של עד 10%, כפי שמתבטא ברמת הסיווג למניות שלהן בשם הקרן, אך בשנה זו האפשרות הזאת "שיחקה" לרעת הקרנות, זאת לנוכח ירידות השערים שנרשמו במדדי המניות המקומיים בישראל.

יחד עם זאת, זה לא הפריע למשקיעים להזרים יותר כסף (0.5 מיליארד שקל) לקרנות צמודות המדד עם חשיפה מנייתית, כאשר הקרנות שאינן חשופות למניות פדו מנגד כ-1.2 מיליארד שקל.
מי הקרנות הגדולות בתחום? קרנות האג"ח הצמודות למדד? הקרן הגדולה בתחום היא "פסגות (00) מדדית ללא מניות" שמנהלת נכון לסוף אפריל כ-1.9 מיליארד שקל, ןרשמה תשואה של כ-3.2% ב-12 החודשים האחרונים, קצת מתחת לממוצע של כ-3.6% לכלל הקרנות באפיק זה. הקרן השנייה בגודלה היא "אקסלנס (0C) צמוד 2-4 שנים ללא מניות" שמנהלת כ-910 מיליון שקל ועם תשואה של כ-4.5%, מעל הממוצע.

ומי הטובות בתחום? קרן הנאמנות שמובילה את התשואות ב-3 השנים האחרונות היא "אפסילון (00) אג"ח מדינה ארוך" שרשמה תשואה שנתית ממוצעת של כ-9.8% וזאת בזכות התשואות הגבוהות שנרשמו בתקופה זו באגרות החוב הממשלתיות הצמודות הארוכות, לאור תהליך הורדת הריבית שחל בעת המשבר העולמי. עם זאת, הקרן מנהלת סך נכסים נמוך של כ-100 מיליון שקל בלבד.

הקרן השנייה בתקופה זו היא "אלטשולר שחם (00) אג"ח מדינה צמוד מדד ללא מניות"  עם תשואה שנתית ממוצעת של כ-9.1%, קרן בעלת מח"מ גמיש אך "ניצלה" גם היא את העליות בחלק הארוך. קרן זו מנהלת  כ-600 מיליון שקל. יחד עם זאת, שתי קרנות אלו סובלות מתשואות שליליות מתחילת השנה ועד סוף חודש אפריל, וזאת עקב שינוי המגמה וירידות השערים בחלק הארוך, לאור התהליך המתגבר של העלאת ריבית שפגע גם בחלק זה של העקום הצמוד.

 נכתב ע''י צבי סטפק,יו''ר
מיטב בית השקעות