פיץ` מורידה את דירוג האשראי של ישראל עם תחזית שלילית

חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch Ratings) הודיעה לפנות בוקר (ג') על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל מרמה של +A לרמה של A עם תחזית דירוג שלילית.

הימשכות המלחמה עומדת בבסיס ההחלטה להורדת הדירוג, לפי סוכנות פיץ', כאשר הורדת הדירוג לרמה של A משקפת את ההשפעה של המשך המלחמה בעזה, סיכונים גיאופוליטיים מוגברים ופעולות צבאיות במספר חזיתות.

הנתונים הפיסקאליים נפגעו והחברה צופה גירעון תקציבי בשיעור של 7.8% מהתוצר בשנת 2024, ויחס חוב-לתוצר שיישאר מעל שיעור של 70% בטווח הבינוני. בנוסף, מדדי הממשל של הבנק העולמי (WGI) צפויים להידרדר, מה שיכביד על פרופיל האשראי של ישראל.

סיכונים גיאופוליטיים

סיכונים גיאופוליטיים אף הם תומכים בתחזית השלילית. לדעת החברה, הסכסוך בעזה עשוי להימשך עד שנת 2025 וישנם סיכונים להתרחבות הלחימה לחזיתות אחרות.

בנוסף לאובדן בחיי אדם, המלחמה עלולה לגרום להוצאות צבאיות נוספות משמעותיות, להרס תשתיות ולפגיעה מתמשכת בפעילות הכלכלית ובהשקעות במשק, שיובילו להרעה נוספת במדדי האשראי של ישראל.

מתיחות אזורית

המתיחות בין ישראל לאיראן ובעלות בריתה נותרה גבוהה. לדברי החברה, ארגון הטרור חיזבאללה עומד, על פי החשד, מאחורי ירי הרקטות לרמת הגולן ביום 27 ביולי שהביא למותם של 12 אזרחים. ישראל חיסלה מפקד בארגון חיזבאללה ב-30 ביולי בביירות, היא מואשמת במעורבות בחיסולו של מנהיג חמאס אסמאעיל הנייה באיראן ב-31 ביולי, והיא תקפה נמל בתימן הנמצא בשליטת החות'ים בעקבות מתקפת מזל"ט על ישראל.

מתקפות אלו מדגישות את רמת המתיחות הגבוהה באזור ואת הסיכון להסלמה שעלולה לפגוע עוד יותר בפרופיל האשראי של ישראל.

ישראל ממשיכה בפעילותה בעזה, לאחר שנכנסה לרפיח והשתלטה על הגבול עם מצרים. ככל הנראה, המלחמה תימשך עד סוף שנת 2024 עם סיכון להמשך פעולות אינטנסיביות מעבר לכך. הדבר מרמז על המשך הוצאה גבוהה על צרכים צבאיים מיידיים, הפרעות בייצור באזורי הגבול, ופגיעה בענף התיירות והבנייה. ישראל שחררה את רוב חיילי המילואים שלה, מה שהפחית את ההשפעה על כוח העבודה.

גירעונות תקציביים רחבים

החברה צופה שהגירעון התקציבי של הממשלה יגיע לרמה של 7.8% מהתוצר בשנת 2024 , לאחר גירעון בשיעור של 4.1% מהתוצר בשנת 2023.

הדבר משקף הוצאות גבוהות הקשורות לפעילות הצבאית, הפחתת ה נזקים הכלכליים הנגרמים למשק והוצאות בגין פינוי תושבי צפון הארץ. גביית ה הכנסות במחצית הראשונה של שנת 2024 התאוששה לרמה מעל לתחזית ההכנסות בתקציב המעודכן לשנת 2024, והחברה צופה שהיא תישאר חזקה במהלך המשך השנה.

החברה צופה גירעון תקציבי בשיעור של 4.6% מהתוצר בשנת 2025 לאור הוצאות צבאיות נמוכות יותר וגידול בהכנסות, אם כי הוא עשוי להיות גבוה יותר ככל והמלחמה תימשך בשנת 2025.

יתרה מכך, החברה צופה שהממשלה תגדיל לצמיתות את הוצאות הביטחון בשיעור הקרוב ל-1.5% מהתוצר לעומת השיעור שהיה לפני המלחמה.

מדינת ישראל צפויה לשמור על נוכחות חזקה יותר בגבולותיה מאשר בעבר, כאשר תוכניות להרחבת גיוס החובה והגדלת הייצור הביטחוני המקומי יוסיפו גם הן להוצאות.

אתגרים לרפורמות פיסקאליות

תחזיות החברה מביאות בחשבון מספר צעדי התכנסות פיסקאליים חדשים. העלאה של 1% בשיעור המע"מ (עלייה של כ-0.8% מהתוצר) משנת 2025 נקבעה במסגרת תקציב 2024, וכעת נדונים צעדים אחרים על מנת לקצץ בהוצאות ולהגדיל את ההכנסות.

עם זאת, קיטוב פוליטי, צרכים קואליציוניים וצרכים צבאיים עלולים לעכב את תכנית ההתכנסות ולהוות סיכון לתחזית החברה.

החוב יעלה

החברה צופה שיחס החוב לתוצר יעלה לרמה של 70% בשנת 2024 ו-72% בשנת 2025, זאת מעל לרמה של 71% מהתוצר בזמן מגיפת הקורונה בשנת 2020.

עם זאת, במקרה של הוצאות צבאיות קבועות גבוהות יותר ואי-ודאות לגבי המגמות המקרו-כלכליות, החוב יישאר במגמת עלייה מעבר לשנת 2025 .

החוב של ישראל גבוה מחציון החזוי של מדינות המדורגות 'A' העומד על 55% לשנת 2025 .

תנאי המימון היו יציבים במהלך שנת 2024 עם הנפקה ציבורית בינלאומית בהיקף של 8 מיליארד דולר, מימון נוסף מהנפקות פרטיות וביקוש חזק לחוב בשוק המקומי.
 

הפוליטיקה הפנימית נשארה שברירית

ממשלת חירום הוקמה, במטרה לצרף מפלגות מחוץ לקואליציה המקורית ולהקים קבינט מלחמה שכלל את מנהיג מפלגת המחנה הממלכתי, בני גנץ. ממשלת החירום פורקה ביוני 2024 והקואליציה המקורית חזרה לשלטון.

מצב זה יכול להישאר עד הבחירות הבאות בחודש אוקטובר 2026, אם כי רק לעיתים רחוקות קואליציות מחזיקות מעמד קדנציה שלמה, והקואליציה הנוכחית תעמוד בפני לחץ להקדמת מועד הבחירות, נוכח אירועי אוקטובר 2023 והמחלוקת בנוגע לגיוס של חרדים.

המדדים החיצוניים נותרים חזקים

המאזן החיצוני של ישראל נותר חזק מזה של מדיניות הייחוס למרות הזעזועים למשק, עם עמדת מלווה חיצונית נטו בשיעור של 64.2% מהתוצר בסוף 2023 (ביחס לשיעור של 51.6% מהתוצר בשנת 2022) לעומת 5.1% בחציון מדיניות הייחוס.

יתרות המט"ח של בנק ישראל גדלו לסך של 213.4 מיליארד דולר ביולי 2024, ביחס ל- 204.7 מיליארד דולר בסוף 2023.

החברה צופה עודף חשבון שוטף בשיעור של 4.3% מהתוצר בשנת 2024 ו-3.9% ב-2025, לעומת 4.8% ב-2023 .
 

פרמטרים שיכולים ביחד או לחוד להוביל לפעולת דירוג שלילית/הורדת דירוג: מבני - הימשכות ו/או הסלמה של העימותים שעלולים להשפיע באופן משמעותי וממושך על הכלכלה וההוצאה הציבורית.

פרמטרים שיכולים ביחד או לחוד להוביל לפעולת דירוג חיובית/עליית דירוג: מבני - דה-אסקלציה של העימותים, המובילה לצמצום השפעת העימותים על הכלכלה וההוצאה הציבורית.
הוצאה ציבורית: עלייה ברמת הביטחון כי יחס החוב לתוצר יחזור לתוואי יורד, לדוגמה כתוצאה מרפורמות פיסקליות.

---

שר האוצר בצלאל סמוטריץ` בתגובה להורדת הדירוג ע״י חברת פיץ’: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמת קיום, הארוכה ביותר והיקרה ביותר בתולדותיה. מלחמה שמנוהלת במספר חזיתות במקביל ונמשכת כבר כמעט שנה. הורדת הדירוג בעקבות המלחמה והסיכונים הגיאופוליטיים שהיא מייצרת היא טבעית.

"כלכלת ישראל חזקה ואנו מנווטים אותה נכון ובאחריות. המדדים הכלכליים מצביעים על חוסנו של המשק ועל אמון גבוה שאנו זוכים לו בשווקים. בע״ה אנחנו ננצח את המלחמה בכל החזיתות, נשיב את הביטחון ונעלה את המשק ממלחמה למסלול צמיחה. נעביר תקציב אחראי שימשיך לתמוך את כלל צרכי המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, תוך שמירת מסגרות פיסקליות וקידום מנועי צמיחה. מהר מאוד גם דירוג האשראי ישוב לעלות".

התייחסות החשב הכללי, יהלי רוטנברג: ״הימשכות המלחמה והעלייה בסיכונים הגיאו-פוליטיים משפיעים על הנתונים הפיסקליים ובהתאם על פרופיל דירוג האשראי של מדינת ישראל. למרות המלחמה, מדינת ישראל מציגה נגישות גבוהה מאוד לשווקי ההון בארץ ובעולם, עם תנאי מימון יציבים וביקוש חזק לחוב בשוק המקומי. 

"הכלכלה הישראלית חזקה, חדשנית, מגוונת, בעלת שווקים פיננסיים עמוקים ונזילים והיא תדע להתמודד עם כל האתגרים שעומדים בפנינו. עם זאת, עלינו לייצר כמה שיותר וודאות עבור המשק הישראלי, המשקיעים וחברות הדירוג. לשם כך, יש לפעול בהקדם לגיבוש תקציב מדינה אחראי לשנת 2025 שבבסיסו תהליך של בנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות באמצעות ירידה הדרגתית ביחס החוב לתוצר. זאת, לצד קידום מנועי הצמיחה, השקעה בתשתיות, מענה לצרכים חברתיים ומענה מסודר ומגודר לצרכי מערכת הביטחון".

ח"כ גדעון סער צייץ בטוויטר בתגובה: "הורדת דירוג האשראי של ישראל ע״י חברת פיץ׳ מהווה אינדיקציה נוספת למשבר הכלכלי. מתחילת המלחמה לא גילתה הממשלה אחריות כלכלית וגם לא נקטה בצעדי ריסון פיסקאלי משמעותיים, הנדרשים לנוכח העליה ההכרחית בהוצאות הביטחון. גם חגיגת הבזבוזים הפוליטיים נמשכה כבשגרה. משבר הוא גם תמיד הזדמנות לרפורמות (כלכליות) - אך גם מזה הקפידה הממשלה להימנע. המיתון בשער. תתעשתו!"