נויברגר ברמן: משקיעים מחפשים כל תירוץ ונתון כדי להמר נגד נחיתה רכה

רבים מהמשקיעים צופים "נחיתה רכה" לכלכלה האמריקאית, אך התנודות בשוק מצביעות על כך שהם מנצלים כל תירוץ להמר נגד תחזית זו. ישנה הסכמה גוברת בעד נחיתה רכה, כפי שנראה בעיתונות הכלכלית, אך בפועל נראה שהמשקיעים משוכנעים שהכלכלה תיכנס למיתון בשנה הבאה, במיוחד כשמדובר בהתרעות על חזרת האינפלציה. תופעה זו של הימורים הפוכים די נדירה, מה שמעורר שאלות לגבי הסיבות לכך ואיך המשקיעים יגיבו.

משקיעים תמחרו את השווקים בקיץ כאילו הפד מפגר מאחורי העקומה, מה שעלול להוביל למיתון בגלל היסוס להפחתת הריבית במהירות. בשוק המניות, העליות במניות קטנות, מניות מחזוריות ומניות ערך נבלמו. בשוק האג"ח התשואות המרווחים ירדו והעקומות הפכו תלולות בקיץ. לאחר הורדת 50 נקודות בסיס בספטמבר, שוק החוזים העתידיים תמחר הפחתה נוספת בנובמבר, למרות שאינפלציית ארה"ב הייתה מעל היעד, האבטלה נמוכה והכלכלה צומחת ב-3%. כשדו"ח התעסוקה של ספטמבר חשף רבע מיליון משרות חדשות וירידה קלה באבטלה, השוק זנח לחלוטין את הציפיות להורדת 50 נקודות בסיס בנובמבר. התשואה על האג"ח לשנתיים זינקה, ומדד התנודתיות של שוק האג"ח רשם זינוק משמעותי. תנודות אלו משקפות שוק שמתנודד בין נחיתה קשה לאי-נחיתה, מבלי לעצור בנחיתה רכה, למרות שזה עשוי להיות ההסבר הטוב ביותר לנתונים ולתחזיות המשקיעים.

אנו סבורים שתחזיות אלו מחזקות את תזת הנחיתה הרכה. שוק העבודה אינו מראה חוסר איזון שיכול להוביל לאינפלציה משמעותית בשכר, ואין סימנים להאצה בפיטורים או האטה בגיוס עובדים. מדובר במורכבות של מיתוני תעסוקה והתאוששות במגוון מגזרים.ההיסוס לאמץ את הנחיתה הרכה מובן, במיוחד כשאינפלציה גבוהה מקשה על הבנק המרכזי לספק תמיכה לכלכלה. היסטורית, העלאות ריבית הובילו לנחיתות רכות ב-1965, 1984 ו-1994, אך כיום האינפלציה גבוהה והאבטלה נמוכה, מה שמקשה על הסתמכות על מודלים אלה.

לגורמים לאי יציבות בשוק, כמו גיאופוליטיקה והמדיניות המוניטרית, ניתן להוסיף גורם פסיכולוגי המניע את המחירים. מכיוון שמעטים המשקיעים שבטוחים בתרחיש הכלכלי שלהם, כל נתון כלכלי חדש מגביר ספקות ופחדים, בין אם מדובר במיתון או אינפלציה. ניהול חשיפות מתונות אינו פחדנות אלא משמעת. עד שלא יימצאו ראיות ברורות אחרות, אנו סבורים שהכלכלה האמריקאית בדרך לנחיתה רכה, ודינמיקת השוק לא תשנה את השקפתנו.