יו"ר רשות ניירות ערך: "יישור קו רגולטורי עם הסטנדרט העולמי הוא רכיב קריטי"

"אנחנו נמצאים כיום שנה אחרי, המלחמה עדיין לא מאחורינו והיא משפיעה על כל תחום בחיינו. כולנו מייחלים לניצחון ולסיום הלחימה, להחלמת הפצועים ולשחרור החטופים". אמר עו"ד ספי זינגר, יו"ר רשות לניירות ערך, אשר פתח הבוקר (ד') את כנס תאגידים ה-12 של הרשות, שהתקיים באולם LAGO בראשון לציון.

"אני חושב שאם היו שואלים אתכם לפני שנה וחצי, איך יתנהג שוק ההון במקרה של מלחמה כל כך רחבה, התשובה השכיחה היתה צניחה במדדים, קשיים פיננסים. אולי אפילו משבר פיננסי. לא כך היה". עו"ד זינגר אמר. 

"שוק ההון לא קרטע ולא גמגם לאורך כל השנה האחרונה. הוא תפקד באופן מלא. הוא המשיך להיות המנוע המרכזי לצרכי הגיוס של המגזר הפרטי והציבורי גם יחד ואפילו השיא תשואות נאות למשקיעים.

"זהו אות כבוד לשוק ההון שלנו ולכל אחד שנמצא פה באולם יש אחריות לחוסן הזה".

עוד אמר יו"ר הרשות, עו"ד זינגר: "אחד הלקחים שלי מהשנה האחרונה הוא האחריות הכבדה המוטלת עלינו הרגולטורים הפיננסיים לשמור על שוק ההון בישראל כשוק מתפקד, פעיל ותוסס. אבן הראשה של תפקידנו הוא לשמור על רמת פיקוח גבוהה, על אכיפה חדה ועל שמירת העצמאות והמקצועיות שלנו כרגולטורים".

אלו אבני היסוד ואנחנו נמשיך לעסוק בהם באופן שוטף באחריות וברצינות.

עו"ד זינגר ציין כי, "בדברים הבאים אני רוצה להגביה מעט אל מעבר לעבודה השוטפת ולהציג לכם בקצרה את שני קווי הפעולה האסטרטגיים שהובילו אותנו בשנה האחרונה, וימשיכו להוביל אותנו גם בשנים הקרובות.

"הקו הראשון הוא פיתוח השוק והתאמתו לסטנדרט הבינ"ל, והקו השני הוא התאמת הרגולציה למציאות המשתנה.

"אתחיל בפיתוח השוק.

עו"ד זינגר מציין כי "למשק הישראלי חיבוריות גבוהה לשווקים הפיננסיים המפותחים בעולם. החיבוריות הזו חשובה מאוד גם לחוסן של השוק הפיננסי וגם לפוטנציאל ההתפתחות שלו. אבל צריך לזכור. בסופו של דבר אנחנו שחקן קטן בשוק העולמי.

"השוק לא יתאים את עצמו אלינו אלא אנחנו נצטרך להתאים את עצמנו אליו. לכן יישור קו רגולטורי עם הסטנדרט העולמי הוא רכיב קריטי כדי שנמשיך לתפקד ולשגשג ככלכלה יציבה ומתפתחת.

"בשנה האחרונה עסקנו בלא מעט פרויקטים שהציר המחבר את כולם הוא העיקרון הזה - התאמת הרגולציה הישראלית לבסט פרקטיס העולמי. כך לדוגמה: הפרויקט להעברת ימי המסחר בבורסה לימים שני עד שישי, הצעת חוק האיגוח, תזכיר חוק הברוקר דילר, הצעת החוק לעידוד שוק ההון וההקלות לחברות דואליות, , ועוד ועוד. אכן, המהלכים האלו גובים לעיתים מחיר ועלויות הסתגלות מהתעשייה המקומית. אבל אומר זאת בצורה פשוטה - אין לנו את הפריווילגיה להישאר מאחור. אם אנחנו רוצים להיות שחקן שהוא חלק אינטגרלי מהמגרש העולמי זאת הדרך להגיע לשם. עד כאן לגבי פיתוח השוק".

העיקרון המנחה השני, לפי יו"ר הרשות עו"ד זינגר, הוא התאמת הרגולציה למציאות המשתנה.

"אנחנו נמצאים בתקופה בה המציאות העסקית והטכנולוגית מתפתחת בקצב מהיר מתמיד. מהפכת הבינה המלאכותית היא אולי דוגמה בולטת אך בוודאי שלא היחידה. העובדה הזו גוזרת משמעויות גם עלינו כרגולטור. בראש ובראשונה  שלא לקפוא על השמרים ולערוך את ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות", עו"ד זינגר אומר, "כשאני מדבר על התאמות אני לא מתכוון דווקא להקלות רגולטוריות וגם לא להיפך, להחמרות רגולטוריות. הכוונה היא שאנחנו נדרשים לבחון ולהתאים את הרגולציה לשינויים ולאתגרים חדשים, בין אם מדובר בהקלות ובין אם מדובר בהחמרות. זה נכון תמיד וזה נכון במיוחד בתקופה הנוכחית.

"אני רוצה לפרוט את העיקרון הזה ביחס לרגולציה של התאגידים הציבוריים, ולדבר על שלושה רכיבים שבהם נתמקד בתקופה הקרובה – שקיפות, התאמה וגמישות.  

"אתחיל בשקיפות. הסעיף הראשון בהסכם הלא כתוב בינינו לבין הגורמים המפוקחים הוא שהרגולציה שלנו תהיה ברורה, שקופה ונגישה. צריך לומר ביושר שלא תמיד זה המצב. ההנחיות והעמדות שלנו  מפוזרות במקומות שונים - בעמדות סגל, בשאלות ותשובות, בעמדות לבית משפט ועוד ועוד. חלק מהעמדות הן גם בגדר תורה שבעל פה. המצב הזה לא מיטבי.

עו"ד זינגר מביר, כי "כדי לתקן זאת התחלנו בחדשים האחרונים בפרויקט לניסוח קודקס מקיף שיכלול ויאגוד את כל עמדות רשות ניירות ערך בתחום התאגידים. 

"בשלב הראשון המטרה של הפרויקט מצומצמת – פשוט לאסוף מחדש את כל עמדות הרשות וליצור שולחן ערוך שיכלול את העמדות שלנו בצורה מקוטלגת ומסודרת. המטרה היא שניתן יהיה לחפש ולמצוא, בצורה קלה ונגישה, את כלל העמדות וההנחיות של הרשות.

"השלב השני, אליו נצא בקרוב, הוא עדכון וטיוב של השולחן הערוך שלנו. בשלב הזה נעבוד גם על סינון עמדות לא רלוונטיות וגם על התאמת העמדות למצב המשפטי הקיים. אני מאמין שהפרויקט הזה יסייע רבות לכם ולנו". 

עו"ד זינגר מדגיש כי "לצידה של השקיפות עומד גם הצורך בתגובה מהירה ובזמן אמת. זהו צורך שלנו כרגולטור אך לא פחות מכך גם צורך של השוק. גם זה סעיף מרכזי באמנת השירות בינינו. השקענו בכך לא מעט השנה. ביצירת הליך קבלת החלטות יעיל ומהיר שיאפשר לנו להגיב בלוחות זמנים רלוונטיים.

"כך לדוגמה באירועים סביב רכישת השליטה בשופרסל - אחת המטרות שעמדו לנגד עינינו באותו אירוע – ואיני נכנס להחלטה לגופה -  היתה לקבל החלטות בצורה יעילה ובזמן אמת. וכך עשינו.

"פרסמנו גם עמדה בה התחייבנו ללוחות זמנים קצרים למענה לפניות פרה רולינג. אנחנו מחויבים לה, ואני מזמין אתכם לעשות שימוש בכלי הזה. 

"דיברתי על השקיפות והיעילות, ומכאן אני רוצה לעבור לשני נושאים נוספים.

"הראשון הוא התאמת הרגולציה בתחום הדוחות - הבסיס לדוחות התקופתיים של החברות בשוק ההון הישראלי הוא דוח ברנע. מסקנות הדוח נחקקו בראשית שנות האלפיים ובזמנו זאת היתה מהפכה של ממש בתחום הדיווח התאגידי בישראל. אבל מאז חלפו עשרים שנה והעולם הכלכלי והפיננסי השתנה.

"ישנם  נושאים שכלל לא היו אז על השולחן כמו סיכוני סייבר, ענפי פעילות חדשים שלא נכללו אז בבורסה או מודלים עסקיים חדשניים של חברות טכנולוגיה. יש את תחום הדיווחים המיידיים שדורש בחינה וחשיבה עדכנית. גם דוח הדירקטוריון  אינו מספק כיום  את נקודת הראות המיטבית של הדירקטוריון על התאגיד. נדרשת כאן חשיבה תשתיתית".

עו"ד זינגר מציין, "לכן בכוונתי למנות בזמן הקרוב ועדה ציבורית שתעסוק במכלול ההתאמות והשינויים הנדרשים בדוחות החברות.

"תפקידה של הוועדה יהיה לבחון דרישות עודפות אך גם מה חסר; לבחון את הפערים בינינו לבין הפרקטיקה העולמית המקובלת ועל בסיס כל אלה לגבש המלצות. הכוונה אינה לעסוק בתיקונים קוסמטיים. תפקיד הוועדה יהיה להביא לחשיבה תשתיתית ורעננה שתוביל לטיוב הדוחות ולשיפור איכות ונגישות המידע שעומד בפני המשקיעים. אנחנו נהיה שקופים בתהליך ונשתף בו אתכם על מנת שנוכל לקבל תוצאה שגם תיטיב את איכות הדוחות וגם לא תהווה נטל רגולטורי מיותר. זהו צעד נדרש במציאות העסקית העכשווית, ובכוונתנו להשקיע בו הרבה תשומות וחשיבה בשנה הקרובה".

הרכיב השלישי  אליו מתייחס עו"ד זינגר הוא הגמישות הרגולטורית.

"דיברתי על השינויים וההתפתחויות המהירות של העולם העסקי ושל השווקים הפיננסיים  בשנים האחרונות, ועל החובה שלנו להישאר מעודכנים. לצורך כך אנחנו נדרשים לגמישות בתהליך יצירת הרגולציה. בלי גמישות רגולטורית נגלה מהר מאוד שאנחנו צועדים במקום כשהרכבת מזמן יצאה מהתחנה. לשם כך נדרש שינוי תשתיתי בחקיקת דיני ניירות ערך.

"המבנה הנורמטיבי של דיני ניירות ערך כיום מבוסס על הסדרה מפורטת של חובות הגילוי בחקיקה ראשית או בתקנות. זה מקשה מאוד על היכולת לבצע שינויים. הליך החקיקה בישראל הוא ארוך, והקשב הפרלמנטרי לדברי חקיקה מקצועיים בתחום הרגולציה הפיננסית נמוך. התוצאה היא שקשה מאוד לבצע תיקוני חקיקה בתחומי הפעילות שלנו, בטח ובטח שלא בקצובי זמן מהירים. לכן יש צורך בשינוי התשתית הנורמטיבית של דיני הגילוי. אנחנו נדרשים לעבור מעולם של חקיקה מפורטת לעולם של חקיקה מבוססת עקרונות. זאת תהיה חקיקה שתקבע את עקרונות דיני הגילוי ותותיר את הפרטים לסמכות הרגולטור בדרך של כללים והוראות. זהו מהלך חיוני על מנת שנוכל להגיב בזמן אמת לאירועים, ואנחנו מתכוונים לקדם אותו במהלך השנה הקרובה".

לסיכום, אומר עו"ד זינגר, "אלו בקצרה העקרונות המנחים שיובילו את עשיית הרשות בשנים הקרובות. השנה הבאה, שאני מקווה שתהיה שנת היציאה מהמלחמה  היא שנה של הזדמנויות. אני מקווה שננצל אותה לשינוי ונוביל יחד את המשק הישראלי חזרה להצלחה ושגשוג. ושוב תודה שהגעתם כולכם לכנס הזה ושיהיה לנו יום פורה ומעניין".