האינפלציה פה ותישאר גבוה יחסית כנראה גם בחודש הבא

מדד ינואר היה גבוה ואף קצת יותר מהצפוי. העלאת מס ערך מוסף השפיעה על הנתונים. הקצב השנתי חזר ל-3.8%.

ניתן לראות זאת למשל במדידה השנתית לארבעת החודשים האחרונים, שעלתה מאזור 2% בחודשים הקודמים לכ-3%, הן בקצב האינפלציה הכללי והן בניכוי דיור, ירקות ופירות.

השפעה ישירה הייתה כצפוי על סעיף המזון שעלה אחוז שלם והשלים עלייה שנתית של 5 אחוזים. כך גם מחירי המוצרים והשירותים המפוקחים ומבוקרים על ידי הממשלה.

גם מדד המחירים ליצרן שינה כיוון ועלה 1.7% בחודש ינואר . אם הדבר יימשך, עלולים להסתמן לחצים על המחירים לצרכן מכיוון זה.

דווקא סעיף הדיור לא עלה הפעם ולא תרם לעליית המדד. עדיין, מדד מחירי התשומה בבנייה למגורים זינק 2.6% בחודש ינואר לבדו, נוכח שינוי שיטת המדידה והרחבתה לשנתיים האחרונות. לחישוב החדש תהיה מן הסתם השפעה מרחיבה גם בחודשים הבאים. מי שכן תרם, 1/3 מהעלייה, היה סעיף השונות, שהשלים זינוק של כ-10% בתוך שנה! ועשוי לעלות גם בחודש הבא נוכח זאת שצעדי המדיניות נוגעים לחלק ממחירי המוצרים הכלולים בו.

חשוב לציין כי האינפלציה בניכוי מזון ואנרגיה עלתה החודש והקצב השנתי שלה שוב מעל 3%. נתון זה משקף טוב יותר את הביקוש בתוך המשק, אך גם הוא הושפע מצעדי המיסוי והמדיניות למימון הגירעון התקציבי.

סביר להניח כי רוב השפעת מס ערך מוסף משתקפת כבר בנתוני ינואר, אם כי יהיה לה המשך גם בחודש הבא. כשכך קורה, זה מעיד על איתנות של הביקוש המקומי, שסופג את ההתייקרויות.

מבחינת המדיניות המוניטרית, בנק ישראל העריך מראש כי האינפלציה תעלה לאזור סמוך ל-4% לפני שתרד מתחת לתקרת היעד של 3%. ברור כי הנתון הזה (וכנראה גם מדד פברואר לא יהוו עילת להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר-2024, אך גם לא יעלו חשש לעלייה שלה.