אורי שור
משה מימון ואודי אלוני
28/07/2011
שוק תעודות הסל עובר שינויים רבים בחודשים האחרונים. שתי חברות – תכלית ואינדקס, מוזגו לתוך דש-איפקס. מבט מוזגה לתוך מיטב, כך שהשוק היום כולל 5 שחקניות בלבד. השחקנית הצעירה ביותר, שהיא גם הקטנה ביותר היא הראל סל. אולם אין לתת לגודלה להטעות. הראל סל היא מבין המגייסות הגדולות בחודשים האחרונים בשוק תעודות הסל והמגייסת הגדולה ביותר בשנת 2010.
לאור הגיוסים הנאים של הראל סל, והפיכתה לשחקן שכבר לא ניתן להתעלם ממנו, נפגשנו לראיון עם אורי שור, המנכ"ל של הראל סל, המתראיין לראשונה באמצעי התקשורת.
מי שמכיר את אורי שור סביר להניח שיודע כי הוא היה מורה למתמטיקה, "עד היום בהסכם ההעסקה שלי עם הראל, ישנו סעיף אשר מתיר לי ללמד מתמטיקה" הוא אומר, ומוסיף "אני תמיד מגדיר את עצמי כמי שבמקצועו הוא מורה למתמטיקה, ובתחביב אני מנכ"ל הראל סל, מתמטיקה היתה ועודנה אהבתי העיקרית".
איך הגעת לשוק ההון?
"היה לי קרוב משפחה, שסחר באופציות. במשפחה יצא לו שם של אדם שמרוויח בעיסוקו זה כסף רב. ביקשתי ממנו שינהל עבורי סכום של 30 אלף שקלים שחסכתי בשרותי הצבאי בקבע. אחרי 3 חודשים הוא חדל מלנהל לי את התיק ששוויו עמד על 45 אלף ₪.
הוא הסביר לי שאת הרווח הוא גרף ע"י מסחר באופציות וחוזים עתידיים. רציתי להבין את הנושא ומכיוון שלא היו אז ספרים, בעברית על אופציות, קניתי ספרים בחו"ל (צריך לזכור שאמאזון לא היתה קיימת אז). הספר הראשון שקניתי בנושא היה של HULL (מהדורה ראשונה). אגב, ספר זה הוא לדעתי הספר הטוב ביותר למי שמעוניין להכיר את עולם הנגזרים לעומקו. למדתי את הנושא. והתחלתי לסחור לבד במשך כשנה בחוזים עתידיים ובאופציות.
"משהחל המסחר בבורסה (סוף 93') התחלתי לעבוד בתחום זה באלטשולר שחם. הם היו בין הראשונים אם לא הראשונים שעבדו באופציות גם עבור לקוחות.
"לאחר כשנתיים, עברתי לחברת בת של הראל והקמתי שם את תחום האופציות כולל מתן שרות ללקוחות עצמאיים. בשלב מאוחר יותר רכשה הראל חלק מחברה שעסקה בנגזרים שבראשה עמד אדם מבריק בשם ערן יהודאי. פעילותנו כללה בעיקר מכירת אופציות אקזוטיות (אופציות מחסום, אופציות דיגיטאליות, אופציות על נכס בסיס ממוצע ועוד) תחום מרתק. במקביל המשכתי ללמד מתמטיקה. ב-2004, נסגרה הפעילות של אותה חברת בת ואני בחרתי לעזוב את הראל.
"כשנה אח"כ התחלתי לעבוד בקסם כשנפלה בחלקי הזכות לעבוד עם רוי רגב, שהוא היה זה שהחיה את תחום תעודות הסל. הוא ראה את הפוטנציאל של הרעיון והוא הצליח לממש אותו באמצעות חברת קסם".
ואז הגעת להראל, מתי זה היה ?
"הגעתי להראל בנובמבר 2007. ב-2008 התחלתי לגייס אנשים להראל סל".
למה לקח להראל כל-כך הרבה זמן להיכנס לתחום?
"פעילות בית ההשקעות התחילה באופן מעשי להתפתח בשלבים מאוחרים בהראל, ותעודות סל היו חלק מכך.
לא היתה מחשבה של קניית חברה קיימת?
"בסופו של דבר, לאחר חשיבה ודיונים שניהלנו, החלטנו להקים את הפעילות in-house. סברנו אז, וזה התברר כנכון, שזו הדרך הנכונה ביותר והזולה ביותר להקים את פעילות תעודות הסל".
2008 זו שנה מאוד לא פשוטה להתחיל בה פעילות חדשה בשוק ההון
"נכון. גייסתי ב-2008 אנשים מעולים מהותיקים ביותר בשוק תעודות הסל. כשהגיע המשבר, התשקיף הראשון שהועבר לרשות לניירות ערך התעכב זמן ניכר עד לאישורו (היות וזה היה תשקיף ראשון של החברה הוא נבדק בדקדקנות בעיקר נוכח התקופה), הבנקים לא ששו (בלשון המעטה) שנפתח חשבונות אצלם לפעילות התעודות, ובנוסף, היה קשה מאוד למצוא באותו פרק זמן נאמן שיסכים לשמש כנאמן לתעודות הסל של חברה חדשה שקמה.
השיתוק אחז את כולם. לא היתה לנו פעילות לתת לאנשים שגייסנו. למרות התקופה הקשה, הבעלים לא נסוגו מתוכניתם המקורית. המסר שהועבר לי היה שיש תוכנית לטווח ארוך והם דבקים בה למרות מצב השוק. לא פיטרנו אף עובד למרות שלקח מספר חודשים עד שהתחלנו בפעילות.
" בתחילת 2009 יצאנו עם התשקיף הראשון, כיום, אחרי שנתיים וחצי של פעילות, יש לנו כ-3 וחצי מליארד שקל ב-41 תעודות סל.
אגב, כשהגעתי להראל עזבתי לצערי הרב את תחום הוראת המתמטיקה."
מה היתה אסטרטגיית החדירה שלכם לשוק ?
"אסטרטגיית החדירה שלנו הורכבה ממספר נדבכים: הדגשת המקצועיות, תודעת השירות, חדשנות והחוסן הפיננסי של הראל.
הקמנו את "מ.ש.ה – מרכז שווי הוגן", שמיועד לכל היועצים, שבאמצעותו אנחנו נותנים ליועצים את השווי ההוגן של כל תעודות הסל בארץ. לנו בתחילת הדרך היו רק 7 תעודות, אבל יכולנו לתת את השווי ההוגן של כלל התעודות של חברות הסל השונות, בלי קשר אם קונים אצלנו את התעודה.
חשוב לזכור שהשווי הוגן לא רק צריך לשמש את היועץ בקנייה, אלא, ואולי בעיקר, במכירה. למרות שלכאורה היועץ כבול במכירה לחברה בה רכש את התעודות, עצם הידיעה שלא יוסיף לעבוד עם חברה שלא הוציאה אותו מהתעודה בשווי ההוגן, מקנה ליועץ כוח רב. ליועצים יש משקל רב בשוק תעודות הסל והם צריכים לעשות בו שימוש.
"דבר שני שעשינו היה תרגום כל הציטוטים בתעודות של החברות השונות לערכי מדד. הרי לא המחיר הנמוך ביותר של תעודת סל במדד כלשהו הוא המחיר הזול ביותר. המחיר הנמוך ביותר בדרך כלל אומר שזו התעודה הותיקה ביותר משום שדמי הניהול שהצטברו במשך השנים הפחיתו את מחיר התעודה, אך מחיר זה אינו משקף בהכרח את המדד הנמוך ביותר.
יועץ רואה חמישה מחירים של חמש חברות כלשהן על אותו מדד, תוהה היכן כדאי לו לקנות את התעודה. התרגום שלנו ממחירים למדד מסייע, ליועץ לקבוע את המחיר הזול ביותר.
הכלים הללו עוזרים ליועצים שהם עמוסים מאוד, ואין להם זמן להתחיל ולבדוק מה השווי ההוגן של כל תעודה, ולתרגם את זה למדדים ולבחון איזו תעודה היא הזולה ביותר."
הדיבור לגביכם בשוק, הוא שאתם הוזלתם מאוד מחירים, כדי לחדור לשוק, לצבור נפח, ולקבל גיוסים מהמוסדיים. כשבעצם תכלית וקסם לא היו מוכנים להוזיל את המחיר
"אנחנו בפירוש לא הלכנו על הטיקט של הנחות. אני יכול לומר לך שהפסדתי המון עסקאות כי לא הייתי מוכן לתת הנחות שמתחרה אחר הסכים לתת. איננו שונים בתחום זה מהשחקנים האחרים.
"לגבי מוסדיים, הסיפור הוא לא הנחות אלא מקצועיות ופיזור. היכולת שלנו לבצע במקצועיות עסקאות גדולות כמו גם הרצון של גופים מוסדיים לפזר סיכונים סייע לנו בגיוס כספים מגופים מוסדיים. חשוב לי לציין שהחוסן הפיננסי והתדמית הטובה שיש להראל בפרוש סייעו לנו.
"גם היום ידוע לי שבמידה ואתן הנחות גבוהות יותר אני אוכל לגייס עוד נכס, אבל בחרתי לא לעשות את זה. לדעתי התגבשה הבנה אצל כלל חברות תעודות הסל, שיש ירידה ברווחיות, ושהגדלת שיעור ההנחות בסופו של דבר תפגע בכולם. חשוב לכולם שחברות תעודות הסל ירוויחו וגם הגופים המוסדיים רוצים שחברות תעודות הסל יהיו איתנות. רוב העוסקים בשוק מבינים שמגיעה לחברות תעודות הסל תמורה עבור השרות שאנו נותנים בדומה לכל בעל מקצוע הנותן שרות.
איזה עוד דברים עשיתם כדי לחדור לשוק ?
"הבאנו לארץ את חברת המדדים של S&P, שלראשונה הסכימה במסגרת שת"פ עימנו להקים מספר מדדים בארץ, ושאנו מצדנו נשיק עליהם תעודות סל.
תיקון 16 לחוק ניירות ערך, אמור להיכנס לתוקף בקרוב, כיצד להערכתך זה ישפיע עליכם?
"לפי תיקון 16, תעודות הסל יכנסו לחוק השקעות משותפות בנאמנות (בדומה לקרנות הנאמנות). הכסף של המשקיעים יהיה אצל הנאמן וכמובן שסיכון המנפיק ירד. להערכתי זה ישפיע לטובה ויקרב יועצים נוספים לתעודות הסל, עקב הגדלת הפיקוח על השוק והפחתת הסיכון. חשוב לזכור שהראל סל תנהל את כל תחום המדדים בהראל כולל קרנות הסל שיקומו".
יש בכלל עתיד בשוק הזה לחברה קטנה כמוכם? מתגבשות כעת שתי חברות ענק. עם השינויים, והמיזוגים בענף. אתם חוזרים להיות הכי קטנים.
"ראשית, התוספת של הדס למבט, היא תוספת קטנה מבחינת נכס מנוהל (כמיליארד שקל). חברת תעודות הסל שלנו היא רווחית כיום, כך שכבר יש לה קיום. חברת תעודות סל צריכה להגיע לסדר גודל של נכסים (תלוי בהרכב) בין 2.5 ל-3 מיליארד בכדי להגיע לאיזון. אנחנו כבר עקפנו בגיוסים את הסכום הנדרש לאיזון. לשמחתי, אנחנו גם חברה צומחת. ב-2010 היינו המגייס הגדול ביותר בשוק תעודות הסל וגם בחודשיים האחרונים אנחנו המגייס הגדול ביותר. אנחנו במקום השלישי בגיוסים בשוק תעודות הסל מתחילת השנה ואני מאמין בצמיחה שלנו.
"חברת תעודות סל היא צריכה להיות מוצר בסיסי בכל חברת השקעות שמכבדת את עצמה. יש חברות השקעות גדולות שלא נכנסו לתחום, ומצרות על כך היום (מגדל – א.א.).
"בקרנות הנאמנות, היקף הנכסים המנוהלים הוא בערך כ-150 מיליארד שקל, ובשוק תעודות הסל כ-60 מיליארד שקל. אני מאמין שחברת השקעות גדולה לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על ניהול השקעות פאסיבי. התחום הפאסיבי גדל באופן דרמטי בשנים האחרונות בעולם כלכלכלו וגם בארץ.
ב-2003 היקף שוק תעודות הסל שאף לאפס והיום הוא מנהל כ-60 מליארד שקל. כל בית השקעות גדול חייב שיהיה ברשותו את כל קשת המוצרים על המדף (ניהול תיקים, תעודות סל, קרנות נאמנות, חבר בורסה) בכדי לתת מענה לכלל הדרישות של הלקוחות".
העתיד שלכם זה רק דרך צמיחה פנימית או רכישה של חברה קיימת ?
"אנחנו סבורים שבמחירים שהיום שילמו על חברות תעודות סל, עדיף לנו לגדול באמצעות צמיחה פנימית מאשר לשלם את המחירים ששילמו על החברות שנרכשו. זה לא פוסל אותנו מלרכוש בעתיד. אנחנו לא שוללים ולא פוסלים שום דבר, ולא מחייבים שום דבר. במחיר המתאים נהיה שם".
מה לגבי מכירה שלכם ?
"לא, זה לא נמצא בלקסיקון שלנו. הראל סל יצרה ערך. התענוג הגדול ביותר שלי בתור מנכ"ל הוא לראות שההשקעה השביחה את עצמה עבור הבעלים. אם היום שווי של חברת תעודות סל זה בערך 1.3%-1.45% מהנכס המנוהל, זה נותן להראל סל תגית שווי. לשמחתי הסכום שהושקע בנו היה נמוך לעין שיעור משווי החברה. בתור מנכ"ל החברה קשה לי להמעיט בהרגשה הטובה שיש לי על זה שייצרתי ערך.
עבורי זו הפעם הראשונה שהקמתי חברה מאפס, ומן הסתם לא ידעתי מראש כיצד הדברים יתפתחו. התחושה פשוט נפלאה. חשוב לי מאוד לציין שלא הייתי לבד במערכה ולולא העובדים המסורים והגיבוי של הקבוצה לא היינו מצליחים".
יש לך מניות בהראל סל ?
"אין לי מניות או אופציות בהראל סל".
בהראל השקעות ? שם יש תוכנית אופציות לעובדים.
"בהראל השקעות אני מעדיף שלא להתייחס.
הבורסה התירה להנפיק תעודות סל על מדדים חדשים, תנפיקו גם אתם תעודות על מדדים אלו ?
"אין בכוונתנו להנפיק תעודות סל על מדדי האנרגיה והתקשורת שהבורסה הקימה משום שהנפקנו זה מכבר תעודות סל על מדדים סקטוריאליים אלו המחושבים ע"פ המתודולוגיה של חברת S&P העולמית. צריך לזכור שהמתודולוגיה של S&P היא מתודולוגיה מאוד איכותית, והיא נכונה יותר, לדעתי, מהמתודולוגיה של הבורסה. במתודולוגיה של הבורסה משקלה של מניה במדד נקבע רק ע"פ שווי שוק אחזקות ציבור.
"S&P מחשבת את משקלה של כל מניה במדד לא רק לפי שווי אחזקות ציבור אלא גם לפי נזילות (לפי מחזור ממוצע יומי של מניות המדד). קריטריון זה הוא חשוב במדדים סקטוריאליים בישראל, שהם פחות נזילים. על-סמך שיקולים הללו (שווי החזקות ציבור ונזילות) S&P הרכיבה את משקולות הניירות במדדים הסקטוריאליים".
איך אתה רואה בעיניך את שוק תעודות הסל ?
"לשוק תעודות הסל 3 מרכיבים מאוד מיוחדים שלא תמיד הולכים יחד: הוא שוק מאוד דינמי, ממציא עצמו כל פעם מחדש, ומתכנס בתוך עצמו (כוונתי לקונסולידציה שעובר כעת הענף).
בשוק הזה יש כל הזמן רעיונות יצירתיים וחדשים שמגיעים כתוצאה מדרישות של משקיעים, כמו לדוגמא – תעודות מנוטרלות מטבע, תעודות מורכבות וכד'. כל הזמן יש רעיונות שבאים לשוק. דוגמה נוספת זה השיתוף שלנו עם S&P – שלפיו S&P מרכיבה מדדים סקטוריאליים ואנו מנפיקים עליהם תעודות סל".
השילוב עם S&P הצליח ?
"השקנו את המדדים הללו בדיוק בתקופת המשבר, לכן אני חושב שמוקדם עדין להגיד. אנחנו מאמינים שברגע ששוק ההון ישתפר, יתחילו לחפש דברים ייחודיים. כשהשוק רע ברור שקשה למכור מוצרים מיוחדים. כשהשוק טוב, בהתחלה קונים את מדדי השוק המרכזיים, ואח"כ קונים את המדדים השוליים יותר (יתר, נדל"ן, אנרגיה, תקשורת וכד')".
יש אצלנו גם סממן שלא סומכים יותר מדי על חברות. למשל, אם הבורסה נתנה הכשר סימן שזה המדד, לא משנה אם השיטה נחותה. בארה"ב זה שונה לגמרי, אם המדינה עושה מדד, זה פחות טוב, אם S&P עושה מדד, אז זה עדיף.
"קודם כל אני מקווה של-S&P יצא שם מספיק טוב בבניית מדדים הזוכה לאמון המשקיעים. אבל, גם אם נניח שהציבור שם את מבטחו במדדי הבורסה, הרי שאת התשקיף שכולל את מדדי S&P אישרו גם הבורסה וגם רשות ניירות ערך. חזקה על גופים אלו, שהם גופים בפרוש מאוד רציניים, שהם ראו, למדו והבינו את דרך בניית המדדים".
עדין, יש בעיה לעקוב אחרי המדדים הללו. הם לא מופיעים באתרים הכלכליים. ואם אין לי בלומברג, לא יהיה לי את המדדים הללו. אז זה לא יהיה ציבורי. זה יהיה ליודעי דבר, ואז זה לא יתפוס מבחינת הציבור.
"תראה, אנחנו לא יכולים חוקית לפנות לציבור הרחב ולהציע להם את התעודות. קהל היעד שלנו הוא יועצי בנקים וגופים מוסדיים. גופים מוסדיים וגם יועצים לא מחפשים את הפרסום של המדדים הללו באתרים הכלכליים. הם מחפשים במגמה, בסופר כוכב, בבלומברג, ברויטרס וכיו"ב. שם המידע קיים. המדדים מתפרסמים כל 15 שניות. לגבי פרסום המדדים בגלובס, כלכליסט ודה-מרקר, לא כל מדדי הבורסה מתפרסמים באתרים אלו".
כן אבל יועצים קונים עבור הציבור, והם כן מחפשים שזה יהיה נגיש לציבור. כי אם הציבור לא יודע מה זה, לפעמים הוא מתנגד לזה. אם הלקוח לא מכיר קרן מסוימת, היועץ לא ימליץ לו עליה, הוא יעדיף להמליץ על הקרן הבאה אחריה. למשל הציבור יגיד, תן לי את הראל למרות שזו קרן במקום שני, ואל תיתן לי את KZI שאמנם במקום ראשון אבל אין לי מושג מי הם.
"אני חולק עליך. יש לא מעט נכסים, שמושקע בהם כסף והמידע עליהם איננו זמין ליועץ בכל רגע ורגע. מניסיוני לא כל המידע אודות ערכי מדדי MSCI או סחורות, או אג"ח חו"ל זמין ליועצים ולעומת זאת לא מעט כסף מושקע בנכסים אלו.
"2 מדדי S&P שהנפקנו מתפרסמים כל 15 שניות (מדדי הבורסה מתפרסמים כל 30 שניות). ערך המדדים נמצא במערכות המידע הראשיות, באתר שלנו, באתר S&P. אם המידע לא היה זמין לציבור, לא יכולנו להנפיק תעודות על מדדים אלו".
מה דעתך על תעודות הסל מורכבות נראה שזה דועך לעומת הקרנות. למה? אתם מנסים לחנך את השוק בהיבט של המורכבות, או שנותנים לזה לדעוך ?
"בשנה שעברה הקרנות, ובמידה פחותה תעודות הסל המורכבות, נמכרו כמו לחמניות חמות. היום המגמה בקרנות ובתעודות היא הפוכה. המגמה של פדיון במורכבות היא משותפת לקרנות והתעודות.
"הסיבה לזהות גדולה יותר בין הקרנות למוצרים המורכבים היא תולדה של מספר גורמים: השם של קרן מורכבת כמו 90/10 נותן, תחושה שמדובר בניהול השקעות אקטיבי ולא פאסיבי. מכיוון שיש זהות גדולה יותר בין ניהול אקטיבי לקרנות מזוהים המוצרים המורכבים יותר עם הקרנות מאשר עם התעודות.
"קיימות סיבות נוספות לכך כמו העובדה שהמוצרים המורכבים החלו את דרכם בקרנות ורק מאוחר יותר בתעודות, חישוב שווי הוגן בתעודות מורכבות שהוא מורכב יותר ופחות אינטואיטיבי".
אני חושב שיש מעין מודוס ויוונדי של תעשיית הקרנות מול תעשיית תעודות הסל. גם תעשיית הקרנות בקרנות המחקות, לא הצליחה להוות אלטרנטיבה לתעודות הסל. אם בתחילת הדרך, ניסו בקרנות להציג אלטרנטיבה לתעודות הסל, היום הם מנסים להדגיש את היתרונות שלהם בניהול האקטיבי.
"יתכן, אבל לדעתי יש עוד סיבה, שאני מאוד מאמין בה, אבל לא תמיד נותנים לה את המשקל הנכון והיא – אבולוציה. למשל, בעולם חוזים עתידיים תופסים את רוב המסחר בשוק הנגזרים, ואופציות מהוות חלק נמוך הרבה יותר. בארץ המסחר בחוזים עתידיים כמעט ולא קיים וכל המסחר בנגזרים מתרכז באופציות. לדעתי אחת הסיבות העיקריות לזה היא אבולוציה. בארץ התחיל המסחר במשך שנים עם אופציות ורק אחר-כך הוסיפו את החוזים העתידיים. אגב, כשהתחלתי לסחור ב-92' בנגזרים על ת"א 25, נפח המסחר בחוזים היה גבוה מזה של האופציות".
איך אתם מסתדרים עם הרגולציה של הבורסה והרשות לניירות ערך ?
"אחוז לא מבוטל מפעילות חברות תעודות הסל היום מושקע ברגולציה. הרגולציה היום היא מאוד מחמירה. בסופו של דבר הרגולציה המחמירה היא לטובת המשקיע, אבל לנו היא גורמת להשקעה רבה של משאבים. אם מתעלמים מהקושי שיש לנו, הם בסך הכל הפכו את הענף למאוד מסודר ונקי, הרבה יותר פתוח וגלוי, עם הרבה פחות תאבון לסיכונים. הרשות עוקבת אחרי כל חברה וחברה. היום כל משקיע יכול ללכת לישון בשקט כי אנחנו מפוקחים.
למרות שבפועל עוד לא נכנסנו תחת חוק השקעות משותפות בנאמנות, אנחנו בפרוש בדרך לשם. עובד הרשות, אמר לי לאחרונה שהכניסה לתיקון 16 תיעשה באופן הדרגתי, ואני מצטט: "שהמטרה היא שכשייכנס תיקון 16 לתוקף, כל מה שנצטרך לעשות זה להרים כוסית".
מה לדעתך העתיד הצפוי בענף תעודות הסל ?
"אני מאוד מאמין בניהול הפאסיבי. אני חושב ששוק תעודות הסל בארץ עדיין לא מיצה את מלוא הפוטנציאל.
"יש מחקרים רבים על מספר רב של מדדים. המוכיחים את ניצחון ההשקעה הפאסיבית ובסופו של דבר יותר ויותר משקיעים יפנימו זאת".
כן אבל יש בעיה, עם הכניסות והיציאות מהמדדים
"לגבי כניסות ויציאות מהמדדים: המתודולוגיה של הבורסה לגבי כניסות ויציאות של מניות מהמדדים לא היתה טובה עד 30 ביוני אשתקד. היה מספר גדול של חילופי ניירות במדדים וזה פגע במדדים בטווח הקצר. מה-30 ביוני אשתקד, כשהבורסה הסתייעה בחברת FTSE ושינתה את המתודולוגיה שלה, כך שכמות השינויים של ניירות במדדים קטנה משמעותית, פעולה שהיטיבה עם המשקיעים במוצרי מדדים. למשל בעדכון המדדים האחרון, לא השתנה כלל הרכב מדד ת"א 25 כאשר בעבר, בכל עדכון במדד ת"א 25 נכנסו ויצאו כ-3 חברות בממוצע, דבר שיצר עיוותים בטווח הקצר".
תעודות הסל לא תמיד מצליחות להכות את הקרנות, במדדים האזוטריים הקרנות גוברות עליכם
"ראשית, העובדות אינן בהכרח תומכות בכך. אבל ככל שמדד הוא לא סחיר ויותר ואזוטרי, יש בעיה קשה יותר לעקוב אחריו, ולכן המשמעות של התחייבות לתשואת המדד משמעותית יותר, ויש לכך דוגמאות לא מעטות. כמו כן חשוב לזכור שככל שהמדד יותר אזוטרי, דמי הניהול של הקרנות המשקיעות בו גבוה יותר.
"בסופו של דבר יש מקום גם לניהול פאסיבי וגם לניהול אקטיבי אחד לצד השני. שני הענפים ימשיכו לצמוח ובהסתכלות ארוכת טווח הם גם עושים את זה".
יש גם מדדים שמתים, כמו מדד התחבורה של ה-Dow Jones
"יש מעט מאוד מדדים שמתו בשוק תעודות הסל. מדדים אלו הינם אזוטריים ושיעור החזקות הציבור בהם הוא אפסי כך שאין לכך כלל השפעה. לעיתים קורה בארץ שמתודולוגיית חישוב המדד משתנית כפי שקרה למשל בתל דיב. פדיון תעודות על מדדים הינה תופעה יחסית נדירה".
צפיות לעתיד
"אני מאמין ששוק תעודות הסל יצמח בקצב מהיר ויכפיל עצמו בתוך 5 שנים. אם כיום שיעור החזקות הציבור באמצעות תעודות סל עומד על כ-60 מליארד שקלים, להערכתי נגיע לכ-120 מליארד שקל בתוך כ-5 שנים.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
