
קיימת דילמה גדולה בציבור המשקיעים הגדולים בארה"ב. מצד אחד, הם הורגלו לראות בקבוצה מסוימת של מניות את הטופ של הטופ ולהכניס לשם כספים ללא הכרה. אלו היו שבעת המופלאות, הידועות לנו משכבר הימים. 7 מניות טכנולוגיה שחלק מהן הגיעו לשווי שוק של 3 טריליוני דולר(!) וזו לא בדיחה. ואז הגיע טראמפ. לא רק שמעשיו ואמירותיו יצרו חוסר ודאות שרק היא עצמה גורמת לצרות בשוקי ההון, אלא שעיקר הנזק במעשיו המיידיים (מכסים על סין ומדינות ייצור אחרות) אמור לפגוע באותן חברות ממש.
מדוע? כי במידה וקיים בהן ייצור (גוגל, נטפליקס, מטא אינן בדיוק נכנסות לקטגוריה הזו) הוא נפגע אנושות מאותם נכסים ומהלכים. וגם כאשר הוסרו מכסים על רוב העולם ל-90 יום, ובמיוחד לגבי מכשירי אלקטרוניקה גם בסין, וכו... יש עדיין עננה גדולה לגבי יכולת החברות האלו לעבור בצורה מהירה מספיק, ומסודרת מספיק, לארה"ב חזרה. בקיצור: קטילתה של הגלובליזציה לא רק מחלישה את הלקוח הפוטנציאלי של המוצרים של אותן חברות אלא גם את מקור פרנסתם. וזאת לתקופה לא קצרה לפחות.
מכאן השאלה הבאה: האם בעליות שראינו לאחרונה היה ניתוק בי המדד העיקרי שלהן (נאסד"ק 100) ו-7 המניות האלו? על השאלה הזו אני אנסה לענות על ידי גרף 4 שעות פשוט (נעשה על ידי TradingView):
בגרף הזה אנו רואים את מדד נאסד"ק 100, מיוצג על ידי נרות הייקין-אשי כאשר הנרות העולים נמצאים בכחול כהה והיורדים נמצאים עם צבע זהב. ומהי ההלבשה על גבי הגרף הבסיסי? היא מייצגת את תעודת הסל MAGS, הבנויה על פי שבע המופלאות. הגרף מתחיל סביב ה-07-04-2025 כאשר שני הנכסים מצאו תחתית. הגרף הוא אחוזי והסקאלה הימנית מייצגת את ההתקדמות באחוזים של המדד עצמו (קצת יותר מ-10%) מול הסקאלה השמאלית המראה את ההתקדמות של תעודת הסל, ואשר הניבה מנקודת ה-0% המשותפת קצת יותר מ-15%.
לא רק זאת, אלא שאנו רואים את הקורלציה הכיוונית הברורה בין שני האלמנטים ההוניים האלו. מה המסקנה? שיש עדיין העדפה לכיוון של המניות הטכנולוגיות הגדולות האלו, למרות הנזק שמדיניות הנשיא יכול להביא להן. יותר מכך: הן עשו יחד ביצועי יתר על המדד המחזיק אותן בצורה הנקייה ביותר. איך נסביר זאת? האמת היא שזה די פשוט וזה מתחלק לשנים: ה"מורגלים" וה"ממתינים".
הראשונים הורגלו למצוא תשואה נהדרת במניות האלו, וכאשר הייתה ירידה גדולה בהן, הן היו הראשונות להיות על הכוונת של אותם משקיעים. ומי הם ה"ממתינים"? אלו המשקיעים שלא הספיקו-רצו-יכלו לקנות את המניות כאשר המגמה החיובית הגדולה בהן השתוללה. עכשיו, בעיניהם, ישנה הזדמנות פז לקנות אותן "בזול". האם הגורמים הסביבתיים משפעים על ההחלטה? כפי שניתן לראות בבירור מן הגרף: ממש לא. והשאלה הגדולה היא: האם מניות אלו חסינות גלובליזציה שבורה? מלחמת סחר? חזרה הביתה למחירי ייצור גבוהים ולרגולציה חונקת? ימים יגידו. בינתיים, מה ש"זול" נראה יפה, וראוי בעיניהם של משקיעים רבים מאוד, להיכנס שוב לתיק ההשקעות. יחד ננצח!
לידיעת הקוראים:
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.
במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]